שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ד) (פסחים נד, א) אור שברא הק' בשני בשבת אין לו כבי' עולמית (שהוא אור של גיהנם , רש"י), ולכאורה סותר להנ"ל,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רחצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויותר נראה לי דיום וא"ו נדחה מפני דהיסוד יום וא"ו הוא המתקת הגבורות וכמרומז במרז"ל (פסחים נד, א) מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנום..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרט שיש דיעות שאין הכרח לומר שהצבת הראשונה היתה ברי' בידי שמים , כי "אפשר יעשנה בדפוס כו'", ולמה לי' להירושלמי להכנס כאן בהשקו"ט ולהסיק שהצבת הראשונה היתה בריאה בידי שמים [והרי גם אם נעשתה בידי אדם , נעשו כמה צבתות ממנה].
6 מסקנת הברייתא — פסחים נד, א. וראה לקו"ש חי"ז ע' 380 הערה 6.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[וזהו גם ביאור השאלה והתשובה "צבתא קדמייתא מה הוות (ומתרץ) בירי' הוות" — דכן הוא גם בנמשל, באיסורי שבות, שיש קס"ד לומר שכל ענין ה"שבות" הוא רק מדרבנן (ובמשל — שגם צבת הראשונה נעשית בידי אדם ), אבל המסקנא היא — "בירי' הוות", שיסוד ענין השבות הוא מן התורה, כנ"ל (סעיף ב) מהרמב"ם].
33 כנ"ל בפנים (סוף סעיף א) מפסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יא
ועפ"ז מובן גם הטעם, שמהתנאים דמלך המשיח הוא, שיהי' "הוגה בתורה" (אף שעיקר ענינו לכאורה הוא היותו מלך, "מלך המשיח" ) — כי הכח לגאול את ישראל מגלות הוא בהיגיעה בתורה , "הוגה בתורה" , שכל מציאותו היא מציאות התורה , שקדמה לעולם , ובמילא היא למעלה מהגבלות ומיצרי וגבולי הגלות, ולכן הוא "יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה.
56 פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[מסופר במדרש שכשראה אדם הראשון בפעם הראשונה שמשתרר חשך – הכניס לו הקב"ה רעיון לקחת שני אבנים ולשפשם זה בזה וליצור אור – אז ראה שבכח של אדם ליצור אור גם כששורר חשך על פני תבל].
7 פסחים נד, א. מדרש תהילים צב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיוון שבהשראת השכינה במשכן ישנם שני הענינים, ענין התורה וענין המצוות, לפיכך מביאה הגמרא
60 משא"כ במס' עירובין מכיון שאין המדובר בענין המזבח – המקדש, אי"צ לפרט במקדש הפרטי ת"ח ופושעי ישראל. וי"ל שבפושעי ישראל שם נכללים גם ת"ח, ואין זה בזיון להתורה שלהם, כי אין מפורש הדיבור אודותם, כי נכללו יחד. ועפ"ז י"ל (ע"ד הרמז עכ"פ) השינוי בהמימרות, שבנוגע לת"ח מתחיל ר"א "ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן", ובנוגע לפושעי ישראל מתחיל ר"ל "אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל" (כפי הגי' בגמרא. משא"כ בע"י. וכ"מ גי' התוס' ור"ח כאן). שלכאורה ה"ז שינוי לא רק בסגנון: כשאומרים "ת"ח אין אור של גיהנם שולטת", הרי הסוגיא הוא ע"ד ת"ח, (שאין האור שולטת בהן): ומהלשון "אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל" משמע שהסוגיא הוא – ב"אור של גיהנם" , (ועלי' אומרים שאינה שולטת ב"פושעי ישראל"). ובמס' עירובין הגירסא שלפנינו היא "פושעי ישראל אין אור של גיהנם כו'" וכהסגנון של ר"א כאן בנוגע לת"ח. והביאור: מארי' דמימרא בנוגע לפושעי ישראל הוא ר"ל, ור"ל מכיון שהי' נזהר בדיבורו ביותר, ונזהר לדבר רק עם אינשי דמעלי (וביותר – ראה יומא ט, סע"ב) כשיש ברירה – לא קבע דיבורו בענין פושעי ישראל כ"א בברייתו של הקב"ה אור של גיהנם (פסחים נד, א). אבל בעירובין מכיון שאין מבדיל ת"ח בפ"ע – שמזה מובן שבעניני סוגיא ההיא פושעי ישראל שולל רק פושעי או"ה (ראה שם: הא בפושעי ישראל הא בפושעי או"ה) אבל (גם) ת"ח בכלל – לית לן בה. (ובתוס' שם מיישב הסוגיא דחגיגה. ובכמה דפוסי דהש"ס – בדפוס ראשון (וויניצי', ר"פ): אמשטרדם, ת"ו: ברלין־פרנקפורט, תצ"ד: (ובשער שם: כפי אשר נדפס בבסי"ליאה וכאשר נדפס שני פעמים פה ק"ק פ"פ דאדר) – ליתא תוס' זה. כן ליתא בע"י דעירובין אמשטרדם תק"א, פיורדא תקכ"ו: ברלין, חורב, תרפ"ז ובש"ס – בדפוס אמשטרדם תע"ו: זולצבך תקכ"ו – נמצא תוס' זה כבש"ס ווילנא באותיות קטנות ובחצאי ריבוע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יז
וכ"ה בפסחים נד, סע"א לענין עשרה דברים שנבראו בין השמשות . ובמושב זקנים עה"ת כאן (בתי' הא') "ופי' שבצד אחד היו שקדים על המטה ובצד אחד היו פרחים ובצד אחד ציץ וכולם נשארו עליו". וראה גם אברבנאל שבהערה 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמרומז במרז"ל (פסחים נד, א) מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפשטות – שאינה דומה בירור והארת החושך ביום ראשון ("יום אחד", "שהי' הקב"ה יחיד בעולמו") שבו נברא האור , לבירור והארת החושך ביום שני, שבו נברא הרקיע המבדיל ומחלק בין מים למים , בין מים עליונים למים תחתונים שמצמיחים כל מיני תענוג, שכתוצאה מזה נעשית האפשרות למעמד ומצב ד"יפתה לבבכם גו'" (כמ"ש בפרשה שני' דק"ש ששייכת ליום שני), ועד שיש צורך בבריאת הגיהנם שנברא ביום שני.
103 פסחים נד, א. ב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכשם שנת"ל בפירוש הה"מ שכובד ראש הוא על החסרון שלמעלה, שמילוי החסרון הוא ע"י האור שלמעלה יותר מהאור שהי' ממלא החלל, כמו"כ הוא ג"כ בפירוש אדמו"ר הזקן שכובד ראש הוא הכובד שבישראל, הנה ע"י ההכנעה ושפלות ממשיכים אור שלמעלה יותר מכמו שהי' קודם החטא, לפי שתשובה קדמה לעולם , היינו שהוא אור שלמעלה מהעולם , וע"י המשכת אור זה דוקא מתמלא חסרון החטא.
64 פסחים נד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיינו, שגם לאחרי שהנשמה יורדת למטה ומתלבשת בגוף, הרי היא מיוחדת עמו ית' כמו בהיותה בשרשה ומקורה קודם ירידתה לעולם – שזהו שאמרו חז"ל שישראל קדמו לעולם (ולא עוד אלא שבין הדברים שקדמו לעולם (ששה או שבעה דברים ) גופא, קדמה מחשבתן של ישראל לכל דבר), וכן אמרו חז"ל במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים ("ועמך כולם צדיקים"), כמ"ש "עם המלך במלאכתו ישבו שם" – וכן הוא גם לאחרי ירידת הנשמה לעולם , והיינו, שהירידהלעולם אינה פועלת שינוי בדביקות הנשמה בו ית', וע"ד מ"ש "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם" .
33 ראה פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– כמסופר במדרשי חז"ל שכשראה אדה"ר לראשונה שנעשה חושך, נתן בו הקב"ה דעה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור , ואז ראה שיש בכחו של אדם להאיר גם כאשר בעולם שורר חושך –
14 פסחים נד, א. מדרש תהלים צב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ התורה "קדמה לעולם" , שהיא למעלה מהעולם לגמרי, אפילו למעלה מבית המקדש , וכמדובר פעם, שכיון שהתורה היא חד עם הקב"ה, הרי כשם שאצל קודשא בריך הוא לא שייך לומר שתכליתו היא בשביל מישהו אחר ח"ו, אלא התכלית הוא בו בעצמו, כמו"כ הוא גם בתורה .
48 פסחים נד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם חלק משיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עיקר העבודה בימים אלו היא עבודת התשובה שלמעלה מתורה , כי, בראש השנה חוזרים כל הענינים לקדמותם, ולכן צריך להמשיך מדרגא שלמעלה מהשתלשלות, שהו"ע התשובה שקדמה לעולם , שהתחלתו מבחי' החכמה, כמ"ש "בראשית ברא", ואיתא בתרגום "בחוכמתא ברא", והרי התורה היא בחי' חכמה.
25 ראה פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יג
והסדר הוא ששני מאמרים אלו קודמים למאמרי פרשת בראשית – כי, ענינם של שני מאמרים אלו הוא תורה ("השמים כסאי") ותשובה ("השמים החדשים גו'"), והרי התורה קדמה לעולם , וכן תשובה קדמה לעולם .
49 פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, נש"י חצובות מתחת כסא הכבוד , ולמעלה יותר, לפני הצמצום, הרי הנשמות מושרשות בעצמותו ית' למעלה אפילו מהתורה, וכידוע מארז"ל שבעה דברים קדמו לעולם וביניהם תורה וישראל, ומסיים שמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, אפילו לתורה , שנאמר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל.
17 בב"ר שם: ששה דברים . וראה פסחים נד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– שהרי שבת הוא למעלה מהגבלות הזמן, ולכן בשבת בראשית לא הי' לילה, כמארז"ל "ל"ו שעות שימשה אותה האורה", ולא היתה הגבלת הזמן הנחלק ליום וללילה (ואף שהי' זה כבר לאחר חטא עץ הדעת, מ"מ, מצד מעלת השבת, שהוא למעלה מעניני העולם , נתעכבה התחלת פעולת החטא עד לאחר השבת , והשבת הי' כולו אור ) –
1854 וכדאיתא בפדר"א (פ"כ. וראה גם פסחים נד, א. מדרש תהלים שם) שכשראה אדה"ר שהחשיך היום, נתיירא, עד שנזדמנה לו אש כו', והיינו, שחשכת הלילה הו"ע שנעשה ע"י החטא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמרו רז"ל "שבעה דברים קדמו לבריאת העולם" , וא' מהם הוא ביהמ"ק.
1177 פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין בזה – שהתורה מקיפה וחודרת את כל מציאות האדם , החל מיום הוולדו [ועוד לפנ"ז, כשהיתה הנשמה למעלה , ועוד לפני שהיתה בעולמות העליונים – שהרי התורה קדמה לעולם , וכבר אז ישנה המציאות של ישראל, כידוע ש"ישראל" ר"ת י ש ש שים ר יבוא א ותיות ל תורה , כך, שמיד כשישנה מציאות התורה, ישנה גם המציאות דישראל], ונמשכת בכל עניניו, כמו אכילה ושתי' , שגם הם נעשים חלק מענין הקדושה.
43 פסחים נד, א. וש"נ. ב"ר פ"א, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דאף שנשמת משיח קדמה לעולם , שהרי במדרש חשיב נשמת משיח בין השבעה דברים שקדמו לעולם , מ"מ, כדי שתהי' לידת (התגלות) משיח , שזהו"ע דפסיעה לבר (יציאה לחוץ), צ"ל ההמשכה דמראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, שמשם דוקא (מגבעות אשורנו) אושיט פסיעה לבר, שזוהי ההמשכה מבחי' הבינה (גבעות דלעילא) לבחי' המלכות (גבעת דלתתא).
308 ראה פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם בחינה זו ניתנה לנש"י, לפי ששורש הנשמות הוא ג"כ בעצמותו ית', וכמ"ש יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה, ואדרבה, שרש הנשמות הוא למעלה גם משרש התורה , כדאיתא במד"ר ר"פ בראשית שבעה דברים קדמו לבריאת העולם , התורה כו' וישראל כו',
1143 פ"א, ד. בב"ר שם: "ששה דברים" . וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שנש"י הם למעלה במדריגה גם לגבי תומ"צ, כדאיתא במדרש שבעה דברים קדמו לעולם , תורה וישראל וכו', וביניהם גופא ישראל קדמו לתורה , שהרי בתורה כתיב צו את בנ"י דבר אל בנ"י, שרק לאחרי שישנם נש"י יכול להיות ענין התורה , כי, תומ"צ יש להם שייכות לרצון, דהרי כל ענין התורה הוא להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החי' הנאכלת ובין החי' אשר לא תאכל , שהו"ע הבירורים, שתלויים בענין הרצון, ואילו נש"י הם למעלה מהרצון, שהרי באים מתוכיותו ופנימיותו.
44 כ"ה ("שבעה דברים" ) בתו"א מגילת אסתר קכב, א. ובכ"מ. בב"ר שלפנינו: ששה דברים קדמו. וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם (בהוצאת ווילנא, תרט"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולפעמים מבואר שנש"י הם למעלה מהתורה, כדאיתא במדרש ז' דברים קדמו לעולם תורה וישראל כו', ואיני יודע מי קדם , כשהוא אומר צו את בנ"י דבר אל בנ"י, הרי נש"י קדמו לתורה .
1010 כ"ה ("ז' דברים" ) בתו"א מגילת אסתר קכב, א. בב"ר שלפנינו: ששה דברים קדמו. וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם (בהוצאת ווילנא, תרט"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יד
ובהקדים – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב ש"יבשו עצמותינו", אין זה כמו דג שפורש מן הים שחשוב כמת לאחרי שנמצא מחוץ למים משך זמן ששוב לא יועיל שיחזירוהו למים – שהרי אצל יהודי לא שייך מעמד ומצב כזה, כיון שיכול לשוב בתשובה , ולא עוד אלא שבשעת החטא גופא "ישראל הוא" , כך, שאפילו אם יהודי חי שמונים שנה (יותר אפילו מ"ימי שנותינו בהם שבעים שנה" ) מחוץ למים, במעמד ומצב שהוא היפך התורה , יכול לשוב בתשובה , כיון ש"תשובה קדמה (לא רק לאדם החוטא, אלא גם) לעולם" , ועד כדי כך, שאפילו "אחר" ש"שמע מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר" , הי' צריך לשוב בתשובה באופן ש"דחק ונכנס" .
1077 ראה פסחים נד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצו דיני הבדלה על היין א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א הנהיגו חכמים להריח בבשמים במוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"ז וצריך שיברך קודם הריח והצריכו ג"כ לברך על האור בכל מוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' רצ"ח וסדרו ברכות אלו על הכוס אחר ברכת היין קודם ברכת הבדלה בתחלה על הבשמים ואח"כ על הנר ונמצא סדר הבדלה שעל הכוס ברכת היין וברכת הבשמים וברכת הנר וברכת הבדלה וסימנך יבנ"ה "יין "בשמים "נר "הבדלה:
ה פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצו דיני הבדלה על היין יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יז
ויש חולקין על זה ואומרים שההבדלה היא מענין זכירת השבת וקדושתו שמזכירין הבדל בין קדושתו לחול ולפיכך הנשים חייבות בהם מדברי סופרים כמו שחייבות בכל הדברים שתקנו חכמים בגלל קדושת השבת לפי שתקנו דבריהם כעין של תורה שהנשים חייבות בזכור ושמור מן התורה כאנשים וכן עיקר.
קח מגיד משנה שם. מאירי שם לדעה הב'. ריטב"א פסחים נד, א ד"ה וכיון שרואה . שו"ע שם דעה הא'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רחצ דין נר הבדלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א צריך לברך בורא מאורי האש בכל מוצאי שבת על אור הנר אם יש לו אבל אם אין לו אור במוצאי שבת אין צריך לחזר אחריו כדרך שצריך לחזר אחר שאר מצות לפי שלא תקנו ברכה זו אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת שנטל אדם הראשון ב' אבנים והקישן זו בזו ויצא מהן אור ואף שאין מברכים על שאר כל הדברים בשעה שנבראו מכל מקום האור כיון שנאסר בשבת והותר במוצאי שבת הרי זה כאלו נברא עתה מחדש ומברכים עליו בשעת בריאתו:
ד פסחים נד, א. וכ"ה לקמן סי"ד. וראה גם לקמן סי' תרכד וס"ה. ושם: ובירך עליו בורא מאורי האש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רחצ דין נר הבדלה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יד אור שהוציאוהו במוצאי שבת מעצים ואבנים אע"פ שלא שבת בשבת שנברא עתה מחדש מברכים עליו שהרי אין מברכים על האור אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת מאבנים שהקישן אדם הראשון זו בזו אבל במוצאי יום הכיפורים אין מברכין אלא על האור ששבת ממש ולא אפילו על נר שהדליק ישראל מנכרי כמו שיתבאר בסי' תרכ"ד:
עט פסחים נד, א. טור ושו”ע ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ט כשמבדיל ביום ראשון או משם ואילך לא יברך אלא ברכת בורא פרי הגפן וברכת ההבדלה אבל לא יברך על האור שאין מברכין על האור אלא בליל מוצאי שבת שהוא תחלת ברייתו ע"י אדם הראשון כמ"ש בסי' רח"צ וכן על הבשמים לא הצריכו לברך אלא בליל מוצאי שבת שהוא סמוך ליציאת השבת אבל אח"כ אין להם ענין לכוס ההבדלה ולפיכך אסור להפסיק בברכתם בין ברכת היין לשתייתו:
נד רשב"ם שם ד"ה אבל לא על האור , מפסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכד סדר מוצאי יום הכיפורים ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ד אבל על האור צריך לברך אפילו כשחל בחול לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים שאסור בהבערה לפיכך אינו דומה לשאר מוצאי יו"ט שאין מברכין עליו לפי שאין מברכין על האור אלא בשעת חידושו דהיינו במוצאי שבת שהוא תחלת ברייתו או במוצאי יום הכיפורים שהוא כמו דבר חדש לנו כמו שנתבאר:
יד רבי יוחנן ב גמרא פסחים נד, א. טור ושו"ע ס"ד. וראה לעיל סי' רחצ ס"ב שבמוצאי יוה"כ יש אומרים שצריך לחזר אחר ברכת האור לפי שהיא כברכת הבדלה ... שהבדיל לנו זה היום משאר יו"ט שנאסר בו להבעיר אור עד עתה בלילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכד סדר מוצאי יום הכיפורים ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז ומכל מקום אפילו אור שהודלק ביום כיפור עצמו אם הודלק בהיתר כגון לחולה יכולים לברך עליו במוצאי יום הכיפורים כמו שמברכין עליו במוצאי שבת כמ"ש בסי' רח"צ:
לז גמרא פסחים נד, א לפירוש רש"י שם ד"ה באור ששבת. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אלו על הכוס , אחר ברכת
2080 פסחים נד, א (אין מברכין על האור אלא
במוצאי שבת ... סודרן על הכוס ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רחצ דין נר הבדלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הראשון ב' אבנים והקישן זו בזו ויצא מהן אור .
2315 פסחים נד, א (במוצאי שבת נתן
הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה , והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ,
ויצא מהן אור ).
וכן הוא לקמן סי"ד ( אין מברכים על האור
אלא לזכר שנברא האור במוצאי שבת , מאבנים שהקישן אדם הראשון זו בזו ) . סי' תרכד ס"ה (לפי שתחלת ברייתו
במוצאי שבת היתה על דרך זה, שנטל אדם הראשון שני אבנים והקישן זה בזה ויצא אור ,
ובירך עליו בורא מאורי האש, לכן מברכין במוצאי שבת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רחצ דין נר הבדלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלא שבת בשבת, שנברא עתה מחדש, מברכים עליו , שהרי אין
2389 פסחים נד, א (אין מברכין על האור אלא
במוצאי שבת , הואיל ותחילת ברייתו הוא ... באור היוצא מן העצים ומן האבנים ),
ופרש"י (דנברא עכשיו, אין מברכין עליו במוצאי יום הכיפורים, אלא במוצאי שבת ,
שאף הוא תחילת בריית אור ). טור ושו"ע ס"ח (אור היוצא מהעצים ומהאבנים
מברכין עליו . אבל במוצאי יום הכיפורים אין מברכין עליו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכד סדר מוצאי יום הכיפורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ד אבל על האוּר צריך לברך אפילו כשחל בחול, לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה , לפיכך אינו דומה לשאר מוצאי יום טוב שאין מברכין עליו, לפי שאין מברכין על האוּר אלא בשעת חידושו, דהיינו במוצאי שבת שהוא תחלת ברייתו, או במוצאי יום הכיפורים שהוא כמו דבר חדש לנו, כמו שנתבאר:
1708 רבי יוחנן ב גמרא פסחים נד, א (מברכין על האוּר בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים , וכן עמא דבר (נוהג, רש"י)). טור ושו"ע ס"ד (מברכים על האוּר ).
והחיוב ביום הכיפורים הוא גדול יותר מבשבת, כדלעיל סי' רחצ ס"ב (במה דברים אמורים שאינו צריך לחזר אחריו, במוצאי שבתות, אבל במוצאי יום הכיפורים, אפילו כשחל בחול, יש אומרים שצריך לחזר אחר ברכת האוּר , לפי שהיא כברכת הבדלה שמברך להקב"ה שהבדיל לנו זה היום משאר יום טוב, שנאסר בו להבעיר אוּר עד עתה בלילה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכד סדר מוצאי יום הכיפורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז ומכל מקום אפילו אוּר שהודלק ביום כיפור עצמו, אם הודלק בהיתר, כגון לחולה, יכולים לברך עליו במוצאי יום הכיפורים, כמו שמברכין עליו במוצאי שבת כמ"ש בסי' רח"צ:
1725 גמרא פסחים נד, א (כאן באוּר ששבת), ופרש"י (שדלק בהיתר, כגון של חיה ושל חולה, או נר הדולק מערב יום הכפורים ). טור ושו"ע שם (ומיהו אפילו אם הודלק ביום הכיפורים, אם הודלק בהיתר, כגון לחולה, יכולים לברך עליו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות להבין כללות ענין האותות והמופתים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה עיקר הירידה דניצוצות הנ"ל היתה לצורך עלי' דוקא כידוע, והיינו שבחי' ירידת רפ"ח ניצוצו' היתה כדי שיבואו לידי בחי' עילוי ביותר מכמו שהי' קודם ירידתו בנהרות הנ"ל, וע"ד דוגמא של ירידת הנשמה בגופו שהוא ג"כ לצורך עלי' דהיינו שתתעלה הנפש האלקי' במדרגה הגבוה יותר מכמו שהיתה תחלה קשורה במקור חוצבה כו' והוא ע"י בחי' תשובה דוקא כידוע והטעם הוא לפי שארז"ל ז' דברים קדמו לעולם וא' מהם תשובה כו'.
26 ז' דברים . . תשובה : ראה פסחים נד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ממש כו', וזהו שארז"ל בז' דברים שקדמו לעולם וא' מהן התשובה כו', שמטעם זה בע"ת גדולים מצד"ג שאין יכולים לעמוד כלל במקום שבע"ת עומדים כו' וכמ"ש בזהר משום דבע"ת משכי[ן] לי' לקוב"ה בחילא יתיר פי' בכח רב ועצום מאד שאין זה בכח העלא[ת מ"ן] דאוי"ר ותומ"צ דצ"ג, וכמו שנתקנא רבי בבע"ת אמיתי זה דראב"ד ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת כו', והיינו לפי שהעלאה דבע"ת הוא בבחי' עצמיות הנפש דבחי' יחידה עד כלותו ממש שלמעלה מהגבלת אורות בכלים כו', וזהו בחילא יתיר מכפי המדה דאו"כ והוא בבחי' אורות מקיפים דתהו שלמעלה מהגבלת אורות וכלים כו', וצ"ג הן מבחי' התיקון שהוא בחי' המשכות אורות בכלים דוקא ע"י תומ"צ שהן בחי' כלים מכלים שונים לבחי' גילוי אור הוי' ממש ונק' תורת הוי' מצות הוי' דרכי הוי' כידוע, אבל שורש העלאות דבע"ת הוא במקיפי' דבחי' התהו ששם האור בא בבחי' מול"מ כידוע, והענין הוא כמו ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים נוגע ואינו נוגע כו', לפי שאין גילוי אור המאציל עדיין בא בבחי' התיישבות אור בכלי ממש, אלא בבחי' צמצום והסתלקות בעצמותו עדיין, וזהו ענין מטי ומיד לא מטי שחוזר ומסתלק כענין זה דמרחפת נוגע ואינו נוגע כו' וכמ"ש בע"ח ומבואר במ"א, וזהו ענין ובחי' העלאה והסתלקות דבע"ת כו' שא"א לאור להתיישב בכלי כלל, וכמו אה"ר דבכל מאדך [oldpage_114] למעלה מהגבלת הכלי כו', וזהו פי' תשובה תשוב ה' למקורה ממש כמו והרוח תשוב אל האלקים כו' בבחי' או"ח שחוזר לקדמותו ממש שהוא עצמות א"ס ב"ה שלמעלה מהגבלת אורות בכלים, שהוא למעלה גם מבחי' קו"ח שנק' קו המדה למדוד או"כ כו', כי באתעדל"ת אתעדל"ע ג"כ באופן זה ממש, וע"כ זהו הטעם דכח אור דבע"ת מגיע למעלה מעלה מבחי' או"י דתו"מ דצ"ג כנ"ל וד"ל.
174 בז' דברים שקדמו לעולם : ראה פסחים נד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה הגם שבבחי' נורא תהלות הנ"ל שהוא בחי' עצמות אוא"ס ממש שנק' סדכ"ס דלמחת"ב כלל א"א להשיגו בדביקו' ואה"ר להיותו למעלה מבחי' סובב וממלא דהוי' ואלקים כנ"ל ולמעלה גם מבחי' פלא העליון הנ"ל כמ"ש עושה פלא כו', אבל ע"י עסק התו"מ תוכל הנשמה האלקי' לבוא לידי דביקות בבחי' אמיתת מהו"ע דאוא"ס ממש (שלמעלה גם מחיי העוה"ב שנהנין מעצמו' התענוג הפשוט שנק' שעשועי המלך בעצמו כו'), והטעם הוא כי גם שא' דאוריי' מח"ע נפקת דהיינו שגם היא ירדה בהשתלשלו' באבי"ע בחכ' ומדות דאצי' ומאצי' לבי"ע עד התורה הנגלית לנו כו', מ"מ שרשה הראשון הוא במהו"ע חכמתו ית' כמו שהוא באמיתת פנימי' אור העצמו' ממש כמ"ש בתורה ואהי' אצלו אמון שעשועי' כו', אצלו ממש טרם שעלה ברצונו הפשוט להאציל כו', ואע"פ דלמת"ב כלל היינו בחי' מח' ורצון הקדום שלפני ההשתל' דקו"ח לצורך ההשפעה לעולמות בבחי' סובב וממלא כו', אבל תוה"ק קדמה לעולם ונק' משל הקדמוני כידוע הרי היתה כלולה באמתת מהו"ע ית', וכן במצות שהן בחי' פנימי' ועצמו' רצונו שלמעלה הרבה מן הרצון
209 תוה"ק קדמה לעולם : ראה פסחים נד, א. עמה"מ (שער שעשועי המלך) ש"א, פ"ד (ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וי"ל תחלה פי' תיבת שם משה שהוא מורה על עצם מדריגתו בבחי' שוב דמצות ת"ת כמו שפי' שם אהרן מורה על בחי' העלאה באה"ר בבחי' רצוא כנ"ל, דהנה הטעם שנק' משה מבואר לפי שמן המים משיתיהו וא"כ תי' זה היינו לשון משוי והוא שנמשך מן המים כו', והענין הוא דבחי' המים הללו היינו בחי' מים עליונים דחכ' עצמה [oldpage_קטז] דוקא וכמ"ש במאמר יהי רקיע בתוך המים כו', ומים עליונים שמעל לרקיע היינו בחי' חכ"ע שהוא בחי' חכ' שבתורה הקדומה שקדמה לעולם הנאצל והנברא וכמ"ש בתו' ואהי' אצלו אמון וכו' ונק' משל הקדמוני קדמונו ש"ע כו' והוא בחי' עצמי' חכמתו ית' הכלולה בעצמי' אוא"ס ב"ה דלתבונתו אין מספר כלל, ו[מ]בחי' חכ' [עילאה] זו נמשך מקור שרש נשמתו של משה למטה כמ"ש מן המים משיתיהו מבחי' מים עליונים דח"ע זו ליתן תו' [לישראל] למטה ע"י דוקא, והוא התו' הנגלית לנו לשמור ולעשות בעה"ד טו"ר ולהבדיל בין טו"ר בסו"מ בשס"ה ל"ת וע"ט ברמ"ח מ"ע כו' ונק' תו' שלמטה שיצא מתו' שלמעלה כידוע (ולזה הטעם אמרו ג"כ בשם משה [כמו] מה שמו ומה שם בנו מ"ה שמו בחי' מ"ה דחכ' שבתו' הקדומה מה שם בנו כשנמשך למטה).
507 שבתורה. . שקדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הטעם שבחי' דילוג העצמו' הנ"ל ירד ונתלבש בבחי' חו"ג דאו"א שהוא ספר וסופר כו' שהוא בא [oldpage_272] למטה בהתלבשות דמצה וד' כוסות דאורייתא ודרבנן שהן תושב"כ ותושבע"פ שנק' ספר וסיפו"ר, כמ"ש בג' דברים ברא בספר וסופר וסיפור וידוע דתושב"כ באור אבא ותושבע"פ באור אימא כמ"ש שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, ולהיות שאותיות דתושב"כ ושבע"פ קדמו לעולם הנאצל והנברא שלמעלה עדיין מציו"ר אד"ם, ע"כ ירד האור דעצמו' ונתלבש במצה דאוריי', שהוא מצוה הא' שקיבלו ישראל אחר מצות הפסח, שמורה על עצם נקודת יהדותם באמונה פשוטה העצמי' ממש שכוללת ב' קוין דחו"ג העצמי' כמו לחיות ולא למות כו', שמזה הי' מקור קבלת התורה פב"פ בגדלות דאור אבא כנ"ל שהוא להיות סו"מ וע"ט ע"י הרצון והבחירה בדעת.
437 קדמו לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שקדם תחלה להפך ים ליבשה כו' שבקי"ס הי' מעין העוה"ב ששם נשמחה בו ממש כמו בשמחה ש"מ שנא' כי נר מצוה בבחי' חיצוני' שלמעלה מתורה אור דפנימי' ח"ע, וכן א' באורך ממש נראה אור בעוה"ב למעלה ממקור חיים דקו"ח דמל' דא"ס דמשיח שע"ז א' יחיינו מיומים דאור תוה"ק שהיתה שעשועי' יום יום כו', אבל בעוה"ב נחיה לפניו ממש בשעשועי' העצמיי' (וכמו שא' ע"פ נכון כסאך מאז משל לאגוסטוס יושב ומלך עומד והוא מל' דא"ס שבמשיח שיהי' עומד לגבי מלך מלכי המלכים בעוה"ב והוא שנגלה עליהם במצרים בכבודו ובעצמו וגם על מלכי המלכים שהן בנ"י שנק' בני מלכים ומלכי המלכים הוא בחי' האור פנימי' דח"ע דתורה שא' בי מלכים ימלוכו דמאן מלכי רבנן כו' (וכמ"ש בזהר אורייתא קדישא וישראל קדישי' אבל אין קדוש כה' כו' אע"ג דאורייתא מתקשראה כו', והוא טהרה (גימ' ריח כמ"ש והריחו) דימות המשיח בבחי' הבירורי' בשלימות שמביאה לקדושה העצמות ממש דעוה"ב שלמעלה מבחי' הבירורי' לגמרי שלא ע"י עבודה ותיקון דחכ' כלל (וכמשה שלא אכל לחם דתורה וגם לא לחם פנג כו') כמ"ש בחריש ובקציר תשבות והוא ביום שכולו שבת שנק' מנוחה לחה"ע בעוה"ב (וז"ש בשירת הים אשירה להוי' העצמו' דעוה"ב כי גאה גאה על מל' דמשיח דמ"ש וע"י יתיב כו' זהו בחי' אדם פנימי דמשיח שנק' זקן שקנה חכמה ממקורה הראשון בתורה [הקדומה] שקדמה לעולם כמ"ש ונחה עליו רוח חו"ב כו' שז"ס ורוח אלקי' כו' דתורה ותשובה ושמו של משיח קדמו לעולם כו', אבל בקי"ס שהפך ים הקדמוני דתורה ליבשה זהו בחי' העוה"ב ממש וד"ל, ובמ"ת הי' מעין העוה"ב כמ"ש ביום חתונתו וביום שמחת לבו [oldpage_448] לעוה"ב דהכל א' מטעם הנ"ל שקיבלו המצות בא[מרם] נעשה בפו"מ בציור אדם חיצוני והיו בציור קומת אדם בחיצוני' בי"ב שבטים שכלולים כא' שהוא דומה לעליון ממש בבחי' שם הוי' העצמו' שלא נודע לאבות שגם שהן המרכבה ברוחניות דח"ע דתורה כמ"ש במ"א עמ"ש שוב למען עבדיך שבטי כו', וזהו שבקע הים לי"ב גזרים שכלולים בבקיעה א' (שלמעלה מהבקיעה דנהר לז' נחלים כנ"ל) והוא הטעם שבעוה"ב יתגלה שם הוי' שבמצות למטה כמו
505 בתורה . . שקדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה ארז"ל דנובלות חכ' שלמעלה תורה (ונובלות בינה שלמעלה שכינה ) דהיינו מבחי' חכים ולא בחכ' ידיעא הנ"ל נמשך בחי' הנובלות ומותרות והוא חכ' שבתורה הנגלית לנו, וזה פלא גדול מאד שהרי התורה קדמה לעולם כמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' וכתיב בה ה' קנני ראשית דרכו כו' איך תקרא בשם נובלות דחש"מ.
181 התורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סא, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
החכמה מאין בא בדילוג הערך מאין המוחלט ליש משא"כ בשאר מאמרים שמסתעפים מן החכמה הכל הוא בבחי' יש מיש שנקרא עו"ע כנ"ל באריכות כמו משכל למדות וממדות למו"ד כו' אך הנה יש להבין בזה דלכאורה מצינו מפור' דהחכמה שרשה היא מקדם ונק' חכמה הקדומה דהיינו שהיא כלול' במהו"ע המאציל שנקרא חכים ולא בחכמה ידיעא כו' שהרי נאמר ונהר יוצא מעדן ועדן זה הוא מקדם הנ"ל כמ"ש ויטע גן בעדן מקדם וידוע שהעדן הוא בחינת הח"ע שנאמר בו עין לא ראתה כו' שעדיין לא בא מן ההעלם לגלוי כלל והוא העוה"ב שנברא בי' דחכמה דוקא כידוע ואיך אמר כאן במע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שנתהווה החכמה מאין ליש כנ"ל (ועוד ראיה מח"ע דאורייתא נפקת מיניה דהתור' קדמ' לעולם כמ"ש ואהיה אצלו אמון כו' ונקרא משל הקדמוני וכן ח"ע נקרא ים הקדמוני דוקא כידוע) והנ' יש להקדים לזה ענין א' והוא שהעדן נקרא עונג באמת ויש בו ב' מדריגות א' עונג הנעלם ונקרא עדן עילאה סתימאה והב' ענג הנרגש הבא בגלוי מן ההעלם בג"ע ועל עדן עילא' הנעלם אמר עין לא ראת' כו' כמו שהוא כי הוא סתום ונעלם בבחי' סדכ"ס דלמת"ב כלל רק בעוה"ב יתגלה והוא הנקרא שעשועי המלך בעצמותו ממש כידוע ועדן שבגן שנטעו ה' לגן בעדן שיבא בו גלוי אור עדן עילא' אפס קצהו רק מדי חדש ושבת לבד לנשמות בג"ע העליון וג"ע התחתון ומשם נמשך ויורד בהשתלשלות עו"ע עד המלאכים דבי"ע וכל צבא השמים שאומרים שירה שהשיר הזה הוא בחינת הענג האלקי הבא בירידת המדריגה כ"כ ברבוי צמצומים עד שיש לכל מלאך ענג אלקי בשיר שלו וזהו עיקר ומקור חיותו וקיום מציאותו מאין כו' אבל העדן עצמו עין לא ראתה עדיין גם בג"ע ולמעל' מעל' עד רום המעלות ולהיותו בשרשו בקדם קדמונו ש"ע שנקרא שעשועים העצמיי' כנ"ל שנקרא מקור כל התענוגים עליונים ועונג שבחו"ב ומדות ומחו"ד הכל רק מבחינת ירידת העונג הבא במורגש ובגלוי אפס קצהו לבד (וכידוע שזהו ההפר' בין עתיקא קדישא עונג שבחכמה המורג' לבין עתיקא סתימא' שזה עת"ס מסוף עולם הא"ס וע"ק בחי' מקור לחכמה ומדות כו' והן רק ז"ת דע"י שמלוב' בנאצלים שע"ז אמר וקראת לשבת עונג וכה"ג):
21 דהתורה קדמ' לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
באור אבא ומתאחדים שם כמח' העצמית שמתאחדת בעצם כנ"ל וזהו אורייתא בקוב"ה דהיינו מוחין דאבא שבז"א שנמצא ישראל נק' אחים וריעים לקוב"ה לפי שממקור אחד נמשכו שהוא מאור אבא כו' והן ס"ר אותיות דתושב"כ שס"ר נש"י מתקשראן שם וד"ל אך א"כ למה נק' אחים וריעים דריעים משמע בדומה לו ממש כו' אך הנה מה שנק' ריעים האהובים היינו בשרשם בעצמות אא"ס שמשם נמשך גם אור החכמה וכמו אמרי לחכמה אחותי את כו' והוא להיות שרשם במחשבה העצמות ממש והחכמה הוא ביו"ד בחינת שם ע"ב כו' וה"א בינה שם ס"ג אבל מצד עצמו לאו מכל אינון מדו' ושמות כלל כו' וזהו להקב"ה קדש דחכ' נק' ריעים ולבחי' המדו' שבו מלובש המוחין דאבא נקראו אחי' והוא להיו' שהמחשב' הוא שנתהווה עם המדות ביחד כמו שהמח' מתהווה עם השכל כנ"ל שהרי אנו רואים בחוש שמיד שחפץ בלבו איזה דבר מה יהרהר במח' ומתאחד מאד הרהור זה עם האהבה והיו לאחדי' אע"פ שנראה ג"כ כמו לבוש שיוכל לפשוט ולהרהר באופן אחר כנ"ל בשכל מ"מ יש אותיות מחשב' מיוחדים לכל מדה מתחלת התהוותה מן השכל ומפני זה נק' אחים לקוב"ה שהן המדות שהרי מספר בנ"י ת"ר אלף כמו מספר התחלקות הו' מדות דז"א כו' ונמצא ס"ר נש"י שרשם בס"ר אותיות המחשבה שמתאחד בו' מדו' דז"א כמו שנש"י באור אבא נאצלו יחד ששם נק' ריעים או נק' שבטי יה דוקא ובו"ק דז"א נק' שבטים סתם שהן י"ב ג"א שבו"ק דז"א וז"ש מה שמו הוא מ"ה דחכמה דאור אבא ומה שם בנו בו"ק דז"א שנק' קוב"ה מוחין דאבא שבז"א כידוע בענין קדוש וברוך וע"כ נקרא אחים וריעים אחים בז"א וריעי' באו"א וד"ל (ונמצא הסדר דג' קשרין בב' אופנים הא' דישראל מתקשראן בס"ר אותיות דחכמ' דתורה שהוא באור אבא שנק' קוב"ה בקדש העליון דאבא ואורייתא בקוב"ה היינו משום דאורייתא וקוב"ה כולא חד שזהו מצד גלוי אור א"ס בח"ע כו' וכאשר נמשך למטה יותר היינו מוחין דאבא שבז"א שנק' קוב"ה סתם ששם נק' אחים מטעם הנ"ל והב' למעלה גם מאור אבא והוא שעלו במח' הקדומה וזהו חכמה הקדומה דתורה קדמה לעולם ואוריי' בקוב"ה בעצמו' אא"ס הגם דלמת"ב כלל כו' אבל מח' העצמי' דתורה כתיב בה ואהי' אצלו כו' דהיינו בבחי' סתים דאוריי' וקוב"ה וגם בבחי' הגליא יש ב' מדריגו' אחים בז"א וריעי' באו"א כנ"ל וד"ל והנה כ"ז הוא בבחי' שרש הנשמות דישראל כמו שעלו במח' הקדומה דחכמ' עד מח' שבמדות עליונו' דאצי' שכללותם נק' אחים וריעים להקב"ה כנ"ל שהוא בבחי' אלקות ממש דאיהו וחיוהי חד כידוע אך אמנם נשמות דבריאה יש מאין כמו אתה בראת יצרת כו' וכמ"ש כל הנק' בשמי בראתיו יצרתיו כו' עד נשמ' שבגוף בעוה"ז דכתיב ביה אף עשיתיו הנה לזה היה תכלית כוונת המאצי' שיהי' נשמה דבריא' בבחי' יש נפרד ממש משום דסוף מעשה עבמ"ת כידוע כי בהיות הנשמה בבחי' אצי' ולמעלה מעלה הרי היא כלול' ודבוקה באא"ס בבחי' ביטול והתכללות באין האמיתי כו' דאא"ס שבאצי' דאיהו וחיוהי חד ומכ"ש בשרשה הראשון באותיות דחכמה דאצי' ולמעלה מזה כמו שהיא במח' העצמית
25 דתורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועוי"ל פי' למען יזמרך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
מצרים הוא בחי' המצרים וגבולים וג' שרי פרעה הם קנה ושט ורידין שהם במיצר הגרון המונע ומעכב לבוא מבחי' המוח ללב, והיינו הגם שמבין מעט לפי ערכו בגדולת ה' עכ"ז אינו יכול להוליד מהתבוננות זו אהוי"ר בהתגלות לבו, והיינו מפני המיצר הגרון המונע ומעכב מבלי יבא ללב כלל, אך ע"ז נא' ובקשתם משם דהיינו כשיתבונן על ההיפוך מדרכי ה' איך שהוא רחוק בתכלית הריחוק מה' עושהו, כמו עוברי רצונו, וכמו טענת מדה"ד אלו עובדי כו' ואלו עובדי כו', וכאשר יתבונן מאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם קיום וחיות הנה הוא מרצונו ית' שרצונו ית' הוא המחי' אותם כמ"ש ואתה מחי' את כולם, אך ע"ז אמרו כמה ארך אפים לפניו, שמבחי' ארך אפים נמשך ומשתלשל ממדריגות עליונות דרך נפילה להחיותם אף שהם עוברי רצונו, וכשיתבונן אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ שיושפע בחי' רצון העליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין שלא בבחי' ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי' חכ' ומדות אלא בבחי' פנימי' נקודת הלב שהוא בחי' תשובה עילאה שקדמה לעולם , וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע"י בחי' רעו"ד זו למאוס בחיי עוה"ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית', ונודע כי תשו"ע ורעו"ד הוא בבחי' הבינה, וזהו אתהלך לפני ה' בארצות החיים שנש"י בעצם שרשם מבחי' המל' כנס"י דלעילא בחי' ארץ תתאה, וע"י העבודה ע"י ההתבוננות משם דוקא באים לבחי' תשו"ע ורעו"ד שהוא בחי' ארץ עילאה שיאיר אור האהוי"ר ג"כ מבחי' ארץ עילאה, וז"ע הנצנים נראו בארץ שבארץ תתאה נראה בחי' מדות עליונות שהוא בחי' אהוי"ר, אלא שבזהר
284 תשובה . . שקדמה לעולם : פסחים נד, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצז. וש"נ. שע"ת ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
מהם קדם אומר אני ישראל קדמו, וכן מובן ממה שאומר (היינו בתורה שקדמה לעולם ) צו את בנ"י דבר אל בנ"י הוי ישראל קדמו, והיינו כי בחר בנו לעבדו וליראה אותו שזהו ע"י קיום מצותיו הנא' בתורה, וגם לימוד התורה עצמה הוא מכלל הרמ"ח מצות עשה כו', ונמצא כי התומ"צ הם הפרטים שעי"ז מתגלה שאנו עובדים אותו, והעובד קדם במח', ובשביל זה נבה"ע, והגם שנת"ל בפי' אנכי עשיתי ארץ כו' שכ"ז הוא בשביל בראתי בגימ' תרי"ג כו' צ"ל שע"י קיום התרי"ג מצות מתברר עבודתינו כנ"ל, והעיקר הוא כפשוטו של מקרא ואדם עליה בראתי שכל מכוון הארץ הוא בשביל האדם וכמ"ש כי זה כל האדם , ואתם קרוים אדם כו' והיינו ע"י עבודתו שהוא בבחי' זה כו', ע"י בחי' קיום המצות כו', ושרש ענין מעלת האדם הוא שבו וע"י נמשך המשכת אלקותו בעוה"ז השפל והגשמי שז"ע דירה בתחתונים והיינו כמו שהי' קודם הבריאה וביתר שאת, דהנה ידוע שרש ענין הצמצום הוא כשעלה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו דזה א"א כ"א ע"י שצמצם וסילק אורו הגדול כבי' על הצד כמ"ש בע"ח ובס' מב"ש, ונשאר חלל ומק"פ שלא נשאר רק רשימה לבד, וע' מזה בד"ה מצה זו בענין <26>
359 בתורה שקדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך צ"ל איך יש בכח ישראל להמשיך המשכות אוא"ס בתורה , הענין הוא דהנה אמרז"ל בראשית בשביל התורה שנק' ראשית , וגם מה שארז"ל תורה קדמה לעולם הוא ג"כ כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו , וישראל הוא לי ראש שלמעלה מראשית , דראש אותיות אשר שהוא השפעות התענוג העליון בבחי' התורה שנק' ראשית .
109 תורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שכל התורה היא ציווים לישראל, צו אל בנ"י, דבר אל בנ"י, הרי ישראל קדמו, ובמד"ר אי' שבעה דברים קדמו לעולם וחשיב בהם תורה , ומחשבתן של ישראל קדום לכל, דישראל עלו במח', וכמ"ש במ"א שזהו בחי' מח' עצמית, שיש בזה ב' המעלות שהיא עצמי' ובבחי' מחשבה, הרי דגדלה מעלת מדריגת ישראל על מעלת מדרי' התורה .
46 בב"ר שם: "ששה דברים" . וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך להבין כל הנ"ל י"ל ענין המאמר שהתורה קדמה לעולם וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' ונאמר ה' קנני ראשית דרכו והיינו שהתורה קדמה גם לעולם הנאצל כי שרשה בעצמות המאציל כו'.
38 שהתורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ כל פרטי הדברים יובן בנמשל בנה"א כי ידוע שז' דברים קדמו לעולם ונש"י א' מהם, והנשמות הן הקודמים בעצמותם מכל הז' דברים , כי בריאת העולמות והתומ"צ הוא רק בשביל העונג שיקבל מנש"י כמ"ש במי נמלך בנשמותיהם של ישראל, מובן מזה שמקור ושרש נש"י הוא פנימיות התענוג שבעצמות כמו הבן הנ"ל ונק' חלק אלקות ממעל ממש וד"ל, וכמו הבן אין שייך לומר שבעצמיות תענוג האב יש שום מהות אבר הבן אף ברוחניות ובדקות, כמו"כ ומכ"ש שאינו שייך לומר שיש בעצמות תענוג אלקות שום בחי' אף בדקות ממהות נפש בכוחותיה, כ"א שהוצרך להשתלשל מקודם עצם תענוג אלקות בחו"ב דאצילות, וכמ"ש בפ"ג וז"ל כך כביכול נש"י נמשכים ממחשבתו וחכ' ית' עכ"ל, וידוע שעצמות התענוג העליון הוא למע' מע' מבחי' חכ' ית' אף שנק' חכים ולא בחכמה ידיעה, עי' בהג"ה דפרק ב בד"ה והודו לו חכמי הקבלה.
283 בב"ר פ"א, ד: "ששה דברים" . וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
פי' מה שדקדק בלשונו הק' בכל עת ובכל שעה, כי בהגלוי אלקות שבא בהעולמות בסדר השתלשלות יש התחלקות רבות בהזמנים, כי בהו' אלף שנים נתחלפו הגילוים מצד הוא"ו מדות חג"ת נה"י, כידוע שבאלף הראשון האיר מדת החסד לכן דורו של אנוש אף שהיו עובדי ע"ז נשפע להם כל טוב מצד שהיו ניזונים בחסדו של הקב"ה, ובאלף הב' הי' המבול מצד שהאיר מדת הגבורה, ובאלף הג' הי' גילוי מתן תורה מצד שהאיר מדת הת"ת, וכן בכל וא"ו אלף שנים יש שינוים רבים בהתגלות אלקות בהשס"ה יום, כי יש עתים בשנה שנק' ימי הרעה כמו בחודש אב, ויש שנק' ימי הטוב כמו חודש תשרי שנק' ימי רצון למעלה , וגם בכל יום יש התחלקות היינו בי"ב שעות היום משוך חוט של חסד מי"ב צרופי הוי', וי"ב שעות הלילה יש גילוי רק מי"ב צרופי אלקים וד"ל, ורבוי התחלקות הנ"ל אינו שייך רק בהגילוי אלקות הבא בסדר השתלשלות העולמות, אשר העולמות הם בגדר זמן וגם הגילוי אלקות הוא אחר צמצומים רבים הנמדד בקו המדה כידוע וד"ל, אבל הגלוי אלקות והוא למעלה משרש השתלשלות העולמות שיש בנה"א אינו שייך להתחלקות הזמנים, כי שורש הנה"א הוא למעלה משרש השתלשלות העולמות, כמאמר רז"ל שנשמות ישראל הם מז' דברים שקדמו לעולם , היינו למעלה מצמצום אור האלקי הנגבל בעולמות עד שנתקבל בבחי' זמן, אבל שרש הנה"א הוא משם הוי' שם העצם אשר מושלל מבחי' זמן, וראש אותיות הוי' מורים ע"ז הוי' ויהי' כאחד, וגם הנה"א הוא למעלה מן הזמן כי היא חלק הוי' כמ"ש כי חלק הוי' עמו וכמ"ש כי נר הוי' נשמת אדם וד"ל, לכן כתב שבכל עת ובכל שעה יש בכח נה"א להעביר רוח שטות מנה"ב, וזהו פירוש הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד, פי' בתיבת מאד כונת הכתוב שאין הפרש בכח נה"א בעת ושעה בשס"ה ימים ומשעות היום כנ"ל, כי בכל עת ושעה שוה כח הנה"א מצד ששרשה למעלה מהזמן כנ"ל וכמו שכתב בסמוך והיינו מפני אור ה ' המלובש בנפשם כנ " ל שאינו בבחי ' זמן ושעה כלל אלא למעלה מהזמן כו ', וד"ל.
342 בב"ר פ"א, ד: "ששה דברים" . וראה פסחים נד, א. תנחומא נשא יא. ועוד. פירוש מהרז"ו הארוך לב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע מאמר חז"ל שהתורה היא מהדברים ש"קדמו לעולם", וכאמרם "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם".
12 שבת פח, ב. פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד (וראה שם, א). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
הוא הי' אומר צבת בצבת עבד (הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת.
1 ראה גם אבות פ"ה מ"ו. פסחים נד, א. וראה לקמן בפנים בסוף הסעיף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
[ואף שמפורש בתורה "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם וגו' והפיץ ה' אתכם בעמים גו'", שנאמר בלשון ודאי (שכן יהי' בפועל), והרי התורה קדמה לעולם, ונמצא דכבר בעת מ"ת הי' כביכול "בדעתו לגרשה" לאחר זמן (כאשר "נושנתם בארץ גו'") —
37 ראה פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
קדמה לעולם, והפעולה ע"י התורה מותנית בתנאי (וכנ"ל שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתהו ובהו), וכל מציאות העולם התהוותה הוא בשביל התורה שנק' ראשית,
65 ראה פסחים נד, א. מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, דזה שהם "קנינו" של הקב"ה אינו רק כפי שהם למעלה מן העולם [כמחז"ל שתורה ישראל וביהמ"ק הם מהדברים שקדמו לעולם, וגם זה ששמים וארץ הם "כסאי.
18 ראה פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד (ושם גם בנוגע לאבות (אברהם)). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 גוסף על זה את"ל שהיא ברה"ג ממש כדמשמע מפי' הלבוש -- ה"ז היפך דעת הרמבין רפ"ח דברכות וז"ל : שלא תקנו ברכה בהנאות שאינן נכנסות לגוף כגון רחיצת מים קרים כו' לא אמרו אלא בדברים הנכנסין בגוף והגוף נהנה מהן כגון אכילה ושתי' וריח נמי דבר הנכנס לגוף וסועד הוא וכאכילה ושתי' דמי. ועד"ז הוא בריטב"א פסחים נד, א. ובשל"יה מס' תענית (ר א): אע"פ שאינן דומות . . והרית הנשמה נהנית בו מ"מ נחייר הוא גם להגוף *.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לפי זה ניתן להבין מדוע, לפי גירסת הגמרא, מציין התלמוד הבבלי את הגלות לפני היצר הרע, למרות שבפועל באה הגלות לאחר פעולתו של היצר הרע, כדי להדגיש שהקדוש־ברוך־הוא אינו מתחרט רק על הגלות בפועל – כעונש על חטאים שנעשו עקב פיתויי היצר הרע, אלא בעיקר על עצם בריאת הגלות כעונש, כדלעיל.
33 וי"ל ע"ד שתשובה קדמה לעולם (פסחים נד, א. תנא דבי אליהו רבה פל"א. ב"ר פ"א, ד. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, במ"ת כתיב וירד הוי' על הר סיני, והכוונה בזה (לא לשם הוי' דלתתא שמהוה עולמות, שהרי התורה קדמה לעולם, אלא) לשם הוי' דלעילא, והיינו, ששם הוי' דלעילא שלמעלה מעולמות האיר במ"ת בגילוי למטה.
38 פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מ"ש חכמות בחוץ תרונה, ואיתא בזהר חכמות תרין חכמה עילאה וחכמה תתאה וח"ע כד אתמשך בח"ת כדין תרונה כו', ומבואר בתורת חיים בראשית שח"ע וח"ת הם חכמת התורה והחכמה דמעשה בראשית, היינו, חכמת התורה כפי שנתלבשה בעולם, בחי' נובלות חכמה שלמעלה, וחכמת התורה כפי שהיא למעלה מהתלבשות בעולם, שזהו מה שהתורה קדמה לעולם , היינו, לא רק לעולם הנברא, אלא גם לעולם הנאצל כו', כפי שהיא בעצמות המאציל (ואהי' אצלו אמון).
88 פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי המעלה המיוחדת של עשי"ת לגבי ימי חודש אלול – בדוגמת מעלת עצם היו"ד דשם הוי', בחי' איתן, בחי' היחידה שבנפש, היינו, שהתשובה דעשי"ת היא מבחי' איתן, לשון יושן, ע"ד כללות ענין התשובה שקדמה לעולם – בנוגע ל"עולם גדול", ועד"ז בנוגע ל"עולם קטן" .
70 ראה פסחים נד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל שתשובה וימות המשיח
561 ראה פסחים נד, א. נדרים לט, ב ובשיטה מקובצת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"ועד לא ברא קוב"ה עלמא, ברא תשובה, אמר לה לתשובה, אנא בעינא למברי בר נש בעלמא, על מנת דכד יתובון לך מחוביהון, דתהוי זמינא למשבק חוביהון ולכפרא עלייהו"; אלא שזהו ענין התשובה כפי ש" קדמה לעולם" .
232 פסחים נד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומכיון שהעולם לא הי' זקוק עדיין להבירור של הוראה זו הבאה בהענין שמתחדש ע"י התלמיד – לא נתגלה החידוש .
941 אף שהיתה גם אז חלק בתורה – וכמו כל התורה ש"קדמה לעולם" (פסחים נד, א. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה עד שלא ניתנה (קידושין פב, א. יומא כח, ב) אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו דור (פסחים קיח, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל :
919 פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריז דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים א
מקור מפורש
בדף זה
א עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים:
א רבא ב גמרא פסחים נד, א. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
בדף זה
על זה ואומרים,
2177 מאירי שם לדעה הב' (ויש מפרשים שאין
חיוב הבדלה אלא מדברי סופרים אף לאנשים, ומכל מקום נשים חייבות בה מדברי סופרים
כאנשים, שתקנת חכמים בהבדלה כמצוות התורה בקידוש). ריטב"א פסחים נד, א (ואפילו
תימא הבדלה מצות עשה שהזמן גרמא חייבות בה, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון).
מגיד משנה שם (ואם היא מדבריהם, דומיא דקידוש תקנוה).
וראה לקוטי שיחות חל"א ע' 102.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שערך כעדר כו' היינו ע"י בחי' או"ח דבע"ת דוקא שגדולים מצ"ג בתומ"צ שמעוררים המשכת י"ג מדה"ר שלמעלה מן התומ"צ דתשובה קדמה לעולם יותר מתוה"ק כמ"ש במ"א, וזהו מאן דגליש כו' כמ"ש במ"א בענין וגלחה את ראשה כו'.
164 דבע"ת דוקא. . דתשובה קדמה לעולם. . כמ"ש במ"א : ע"פ ברכות לד, ב. פסחים נד, א. ראה ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכט. לקו"ת דרושי ר"ה ס, סע"ד. ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' שדמ. דברים ח"ד ע' א'קעט וע' א'קפח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
דהנה ידוע שהתורה קדמה לעולם אפי' לעולם הנאצל ונק' תוה"ק שהיתה כלולה בעצמות הא"ס ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' אמון מוצנע כו' (וכמו כח המשכיל שכלול בנפש השכל[י'] כו') והוא בבחי' אין האמיתי שז"ש והחכ' מאין תמצא כו', וע"כ נק' התורה חכמה ברורה שכבר הובררה בעצמות החכ' דא"ס שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו', ומפני זה נק' התורה אמת שהוא בבחי' אמיתי' אור העצמות ופנימי' דרצון ותעה"פ שבעצמות א"ס כו'.
90 התורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ע"י ענין בכל מאדך דוקא שהוא [oldpage_192] התשובה בקירות הלב שלמעלה מן השכל ו[ה]טעם שזהו בחי' מאד בלי גבול כלל, שהוא למעלה גם מקיום התו"מ באוי"ר בפו"מ דתשובה קדמה לעולם כו', לפי שמגיע בעצמו' אוא"ס ממש שלמעלה גם משמי הוי' שבתו"מ הנ"ל שאינו אלא בחי' שם עכ"פ אלא שהוא בחי' שמו העצמי כו'.
287 דתשובה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין איך שכולם אמת ברוחני', יש להקדים מתחילה ענין מתן תורה בשבועות שהוא ענין שתי הלחם הנ"ל שנק' מנחה חדשה הלא לכאורה אין שום חידוש בנתינת התורה כי כבר קדמה לעולם וכן אברהם אבינו קיים אותה כבר ברוחני' וראי' לזה ממה שמברכין נותן התורה שמשמעות לשון נותן הוא כדבר הניתן מיד ליד שאין כל חדש בזה רק שמתחילה היתה ביד המשפיע ואח"כ ניתנה ליד המקבל, וכן משה קיבל כו', וא"כ למה קורא לנתינת התורה בשם מנחה חדשה וכן בכל יום יהיו בעיניך כחדשים אינו מובן יותר דהלא כבר ניתנה בסיני.
10 התורה. . קדמה לעולם : פסחים נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
בדף זה
וביאור ענין התשובה יובן בהקדם ענין תשובה קדמה לעולם האיך שייך ענין תשובה כשאין עולם עדיין.
66 תשובה קדמה לעולם : פסחים נד, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצז. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קלו וע' קע. לעיל ע' רא ובהערה 37.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר