שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
- והוא כמרז"ל (נדרים ח, ב) הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
7 כצאת השמש בגבורתו דמוציא חמה כ" (שופטים ה, לא. נדרים ח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לזמן הגאולה , שאז "הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה" , ואז יראו בגלוי (לא רק ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד", אלא יתירה מזה) ש"גם זו לטובה", שהחורבן עצמו לא הי' ענין של גבורה, אלא טוב מכוסה, כאמור, אור החסד בכלי הגבורה.
1498 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, אחרי קבלת שבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא, דהנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים, שיש מגן שמעלים על השמש , וכמארז"ל שלעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה, אבל עכשיו ישנו המגן ונרתק המעלים, אבל דוקא ע"י המגן שמעלים על העצם, עי"ז בא האור והגילוי.
12 נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, כל זה הוא בזמן הזה, שרק ע"י העשרה מאמרות דשם אלקים מגיעים לשם הוי', ובמילא ה"ז רק שמש הוי' כמו שהיא בתוך המגן והנרתק דשם אלקים, אבל לעתיד לבוא יהי' החידוש דונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר, שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה, ששמש הוי' יצא מהמגן ונרתק דשם אלקים, ואז יראו את הגילוי דשם הוי' כמו שהוא מצד עצמו, כי פי הוי' דיבר.
76 נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ונגלה כבוד הוי'" – שהקב"ה "מוציא חמה מנרתקה", שמוציא את ה"שמש הוי'" מהמגן ונרתק דשם אלקים,
150 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו, לפי שלעתיד לבוא "הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה" , ויקויים היעוד "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'", וא"כ, ע"ד המבואר בתניא בענין הראי' (השגחה) למעלה, שאי אפשר להפריד זאת מעצמות ומהות, הנה עד"ז כאשר יקויים היעוד "וראו כל בשר", אזי תהי' ההתאחדות עם הדבר, ומה גם שכללות ענין הראי' הוא באופן שהראי' מאחדת את האדם הרואה עם הדבר הנראה.
17 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלקים", בגימטריא הטבע, אלא מאיר אצלו תוקף השמש , ועד להשלימות דתוקף השמש כפי שיהי' לעתיד לבוא, שהקב"ה "מוציא חמה מנרתיקה" ו"צדיקים מתרפאין בה" – כל אלו שהם מאספים לכל המחנות, ומביאים אותם אל המטרה הרצוי', להכנס לארצנו הקדושה, ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
190 נדרים ח, סע"ב. ע"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והסדר הוא, שתחילה נאמר והי' הוי' לי לאלקים, דהנה, עכשיו המגן דשם אלקים מעלים על שם הוי', שהרי אילו הי' שם הוי' בגילוי, אזי היתה מתבטלת כל המציאות, ולכן השם אלקים מעלים על שם הוי', אבל לעתיד לבוא יהי' שם הוי' בגילוי, שזהו שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה, היינו שיאיר השמש הוי' כמו שהוא בעצמו, ואינו מכוסה בהנרתק דשם אלקים.
22 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומוסיף בהגהת הצ"צ, ויש שטה ג', ע"ד מ"ש וארא אל אברהם בא-ל שד-י (אבל) ושמי הוי' לא נודעתי להם, כי זה נמשך רק ע"י התומ"צ, והיינו, שהאבות המשיכו מבחי' חג"ת, היינו, שם הוי' כפי שמלובש בשם אלקים, שמש בתוך המגן כו' , אבל ושמי הוי', היינו, שמש הוי'23, בחי' אוא"ס המלובש בחכמה, שנק' אמת, להיות גילוי כפי שכולא קמי' כלא חשיב ממש, מוציא חמה מנרתקה , זהו הנמשך ע"י התורה כו'.
400 לשון חז"ל – נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, דהנה, בטור ברקת כתב בענין אין ביעור חמץ אלא שריפה , ששרש בחי' זו הוא מבחי' בוצינא דקרדוניתא שהיא בחי' גבורה דעתיק, שזהו"ע האש (יקידת אשא) שמבטלת את מציאות הלעו"ז, וכמארז"ל לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה רשעים נידונין בה , חמה דייקא, שהיא בחי' אש, כדאיתא במדרש שהלבנה (שהיא משל על צדיקים ) היא של אור, והחמה היא של אש, בחי' גבורה, ומוציא חמה מנרתקה היינו בחי' גבורה דעתיק, ולכן רשעים נידונין בה , כי מבחי' גבורה דעתיק נעשה ביטול מציאות הלעו"ז, ולאידך, צדיקים מתרפאין בה 80, שזהו"ע תגבורת החיות כו'.
593 נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה (שמש צדקה ) הוא ע"ד הגילויים דלעתיד לבוא, כמארז"ל שלעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה, דכתיב 17 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא גו', וכמבואר במדרש ששמש צדקה הוא משיח.
556 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובהתאם לכך הנה גם בהנהגת (בנ"י בכלל ו)השופטים (בפרט), יש אופן הנהגה שהיא בדוגמת "מגן" על השמש , היינו, לא כפי ש"מוציא חמה מנרתקה" , אלא כפי שהשמש נמצאת בתוך המגן ונרתק; אך מעלתו המיוחדת של שמשון – שנקרא "על שמו של הקב"ה ..
858 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש גו'" .
2354 נדרים ח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
זך) והי' הוי' לי לאלקים, שע"י העבודה דושבתי בשלום, שהו"ע בירור חלקו בעולם (כנ"ל סעיף ח), יהי' הגילוי דלע"ל, שאז יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה , ויהי' מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים , ועד שיהי' גילוי העצמות, ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך.
202 נדרים ח, ב. ע"ז ג, סע"ב. זח"ג יז, רע"א. וראה תו"א ותו"ח שבהערה 204.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מבחי' עינא פקיחא דכתר דשם ב' עיינין אתהדרו לחד כמ"ש באד"ר וד"ל) ואמנם גם בשבת אין היחוד דהוי' ואלקי' רק בבחי' הפנימיו' ולא בבחי' החיצוניו' שהרי בחיצוניו' העולמו' אין הפרש ניכר בין ימות החול ליום השבת כי בעוה"ז הגשמי הרי כל גידול שפע דצח"ם הוא בשבת כמו בחול לפי שיש עדיין אחיז' להיכלו' דנוגה בסטרא דקדוש' המסתירי' ומצמצמי' לבלתי הגלו' נגלות אור היחוד הנ"ל גם בחיצוניו' העולמות אבל לע"ל דכתיב ואת רוח הטומא' אעביר כו' ולא יסתיר מאומה אזי כתיב ונגלה כבוד הוי' כו' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך וכן כתיב עין בעין נראה אתה ה' כו' דהיינו גם בחיצוניו' העולמו' כמו שעתה הוא היחוד הנ"ל בפנימיו' ע"י צדיקי' הנ"ל כמאמרם ז"ל עמוד א' וצדיק שמו וכמ"ש כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא שמחבר עליון בתחתון וכנ"ל ובכל שבת יש מעין ודוגמא מה שיהי' ביום שכולו שבת אך ורק בבחי' הפנימיו' אבל ביום שכולו שבת הרי יהי' בחיצוניו' כמו בפנימיו' בהשווא' א' מטעם שיתברר כל הרע ויוסר הצמצום דשם אלקי' וכמארז"ל ברמז לעתיד הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה שהוא שם האלקי' המלביש לשם הוי' כמ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א וד"ל ולכך נא' לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' לפי שבזמן התחיי' גם הגופים יהיו כמו בחי' מרכבה בלתי אכילה כו' כי העוה"ב אין בו אכילה כו' וכל זה מטעם שישתווה בחי' החיצוניו' לבחי' הפנימיו' לגמרי מטעם הנ"ל דהיחוד העליון יאיר למטה כמו שהוא למעלה ממש וד"ל.
21 לעתיד הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה : נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"י הנרתק שמבדיל בפני השמש כמו הזכוכי' הבהירה שע"י יבהיק האור ובלעדה לא הי' נראה אור כלל כו', וככה יובן למשכיל למעלה בבחי' זיו ואור עליון האלקי שהוא ע"י בחי' שם אלקי' המסתיר ומבדיל בפני שם הוי' שנמשל לשמש עצמו כו' ואם לאו הי' בחי' הזיו הזה נכלל במאור עצמו שהוא שם הוי' כו' (וע"כ לעתיד דכתיב ונגלה כבוד הוי' ארז"ל שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה כו' וכמ"ש במ"א) וזהו בחי' מדת מל' דאצי' שמחי' כל הנבראים מאין ליש ממש בבחי' גבול וכמ"ש מלכה"כ ותרגום כבודו זיו יקרי' כו' וע"ז נאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור פי' באורך העצמי שהוא שם הוי' שנמשל לשמש כנ"ל נראה אור וזיו ע"י אמצעו' שם אלקים שהוא כמו הנרתק לשם הוי' כנ"ל וא"כ ה"ז אור של תולדה כמו האור הנראה מתוך המסך המסתיר לעצם האור כו' וע"כ יכול להיות נבראי' בבחי' נפרד ממש וא"כ עיקר סיבת התהוות מאין ליש נפרד הוא ע"י שם אלקים דוקא כנ"ל וע"כ בהתהפכו' חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שהוא ענין ובחי' הבירורי' הנ"ל והיינו בחי' ביטול היש לאין וכמו וצבא השמים לך משתחווים או ע"י מס"נ בתפלה ותשובה וכה"ג ע"י תומ"צ שהוא עיקר הבירורי' דרפ"ח כו' כידוע אזי נעשה עי"ז למעלה בחי' צחוק ותענוג גדול כי הרי זהו היפך ההשתלשלו' מאין ליש, ומה שבתחלה העלים וצמצם האור העצמי דשם הוי' ע"י שם אלקים כדי שיוכל להיות התהוות נבראים מאין ליש כנ"ל היינו רק כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש לאין בהיפוך חשוכא לנהורא כו' וה"ז ממש כמו עד"מ הצחוק שעושין לפני המלך לעשות דברים להיו' כפלא כו' (וגם כאן הרי ממך הכל כתיב והוא עשה הצמצום כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש כדבר פלא כו' וע"ד המבואר במ"א בענין הקניגי שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בעוה"ב כו') וזהו מ"ש צחוק עשה לנו האלקים דוקא שהוא שם אלקים המסתיר לשם הוי' כדי שיהי' מאין ליש (ואח"כ בגילוי שם אלקים שהוא בחי' המל' בבי"ע מתבררי' ונכללים בה כנר בפני האבוקה כו' והוא ענין הבירורי' דשם ב"ן מברר כידוע) ומה שנק' יצחק ל' עתיד לפי שלעתיד יושלמו כל הבירורי' בהיפוך חשוכא לנהורא וז"ש כל השומע יצחק לי כו' וד"ל.
23 שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב. ע"ז ג, ב. וראה ג"כ או"ת (להה"מ) הוצאת קה"ת כו, א. עד, א. אוה"ת תרומה ע' א'תמט. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין יש להקדים תחלה ענין יחוד קודב"ה ושכינתי' שזהו יחוד ב' שמות דהוי' אלקים, וכמו כי שמש ומגן ה' אלקים ששם אלקים מגן ומסתיר לשם הוי' ולע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי' (וכמאמר לע"ל מוציא חמה מנרתקה כו'), וענין הסתר דשם הוי' בשם אלקים נמשל כמו בחי' עיבור הולד שמוסתר ונעלם בבטן כו', ולכך נק' כנ"י בזמן הגלות בשם הרה, וז"ש כמו הרה תקריב ללדת כו'.
4 כי שמש ומגן. . ונגלה כבוד ה'. . לע"ל מוציא חמה מנרתקה : תהלים פד, יב. ישעי' מ, ה. נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
השמש , ובדרז"ל מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה , שהוא הסתר דש' אלקי' המעלים על אור ה' וקדושתו והבהקת אורו בריבוי לגבי הנבראים דבי"ע, וכנודע שבכדי שיהי' מציאות ההתהוות דבי"ע זהו ע"י ש' אלקי' כו', ולכן בכדי להעלות נש"י דבי"ע לאצי' שהוא למעלה מן הפרסא דשם אלקי', זהו ע"י השושבין אהרן כהנא רבא, שמעריך את הנרות ומעלה אותם כו'.
187 מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה : ראה נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמור לבנ"י אני הוי' והוצאתי אתכם כו' וידעו כי אני הוי' כו', והיינו כי אף שנא' באברהם ג"כ וירא ה' כו' וארא אל אברהם כו', אך הנה כ"ז הוא בחי' ש' הוי' המאיר בש' אלקים* וכמ"ש ביום עשות הוי' אלקים כו', משא"כ ע"י התורה מתגלה עצמות ש' הוי' שלא ע"י ש' אלקים וכמשארז"ל ע"פ מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש שאני עמלא דאורייתא דהיא לעילא מן שמשא, והיינו כי שמש הוא בחי' מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים שש' אלקים הוא בחי' מגן ונרתק על בחי' ש' הוי' ששם אלקים הוא מסתיר ומעלים כו', אך ע"י התורה היא מתגלה עצמי' ש' הוי' שלמעלה שהוא לעילא מן שמשא בחי' שמש הוי' המאיר ע"י ש' אלקים כו' וכמו שיהי' לע"ל שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתיקה שנא' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כו'.
99 שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתיקה : ראה נדרים ח, ב. ראה גם שער היחוה"א רפ"ד. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. שמות ח"א לט, ב. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין הוא דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש , פי' תחת השמש כי שמש ומגן הוי' אלקים שכמו שאור השמש א"א לקבל כ"א ע"י המגן ונרתק רק לע"ל ארז"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה מפני כי לע"ל יזדכך העולם ויוכל לקבל אור השמש בלא המגן אבל עכשיו אין יכולים לקבל אור השמש בלא הנרתק כ"א ע"י הנרתק דוקא, וזהו מ"ש לשמש שם אהל בהם, ועד"ז יובן למעלה בענין שם הוי' ושם אלקים שהוי' ואלקים הוא כמשל שמש ומגן שפי' ש' הוי' ל' התהוות ששרש ההתהוות הוא משם הוי' וכמ"ש יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו, ולכאו' הלא כתי' בראשית ברא אלקים ובכל ע"מ לא נז' כ"א שם אלקים של"ב פעמים אלקים נא' בע"מ ולא נזכר כלל שם הוי' כ"א אח"כ באדם ובבע"ח נא' וייצר ה' אלקים, אבל בכל ע"מ לא נז' שם הוי' וגם במאמר נעשה אדם לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים, והיינו הגם כי שרש ההתהוות הוא משם הוי', אבל כדי שיתהוה העולם ליש ודבר נפרד זהו ע"י שם אלקים דוקא כי ש' אלקים הוא מדת הצמצום המעלים ומצמצם כדי שיוכל להיות נבראים בע"ג, אבל אם הי' ההתהוות מש' הוי' לבד הי' העולם בטל במציאות ע"ד עולמות עליונים כו'.
35 לע"ל . . מוציא חמה מנרתיקה : ראה נדרים ח, ב. ראה גם שער היחוה"א רפ"ד. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. שמות ח"א לט, ב. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעשה תחת השמש , דהנה שמש ומגן הוי' אלקים כמו שהמגן ומכסה ומסתיר על אור השמש דאור השמש כמו שהוא אין העולם יכול לקבל, ולע"ל דאמרז"ל שקב"ה מוציא חמה מנרתקה הוא מפני שיזדכך העולם ויוכל לקבל אבל עכשיו אין העולם יכול לקבל אור השמש כמו שהוא, והמגן הוא מכסה ומסתיר על אור השמש .
38 ולע"ל . . מוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב. ראה גם שער היחוה"א רפ"ד. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. שמות ח"א לט, ב. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
רבים, וגם להשפיע טעמי פירות וכמ"ש ממגד תבואות שמש , וגם להתיך וכמ"ש וחם השמש ונמס, וגם לייבש ולאפות ולבשל מחום הזיו כו' ועוד כמה כחות, והלא זה ידוע כי בחי' הזיו ישנו גם במקורו בעצם גוף כדור השמש , וכמבואר בתניא שאדרבה שם הוא מאיר בתוקף ויתר עוז כו' רק הוא שם בבחי' אין ואפס ומיוחד במקורו כו', וא"כ האם נוכל לומר שגם בחי' הזיו כמו שהוא כלול במקורו ישנו ג"כ בכחו להשפיע כל כחות גשמיי' הנ"ל, וזה אין לומר, כי הלא הוא מיוחד במקורו ממש, אין ערוך כלל להיות מקור לכל הכחות, והראי' לזה שהלא אפי' בחי' הזיו שהי' מתפשט מן השמש חוץ למקורו בחלל העולם , רק שלא ע"י התלבשותו בהעלם המגן והנרתק שעל השמש , ג"כ אינו ערוך להיות מקור לכל השפעות הנ"ל, וכמאחז"ל לעתיד יוציא חמה מנרתקה ואז הרשעים נדונין בה , וצדיקים נהנין ומתרפאין בה כו', וא"כ אנו רואים שאפי' בחי' הזיו שיתפשט בבחי' ריחוק מקום ממקורו אינו ערוך לכל ההשפעות הנ"ל, וכ"ש הזיו שהוא מיוחד בעצם ממש כו', וא"כ הלא יש הפרש גדול בין הזיו המתפשט בחלל העולם , לבחי' הזיו המיוחד בעצם כו' הגם שהוא נמשך ממנו כו', והסיבה לזה הוא מחמת שעצם גוף כדור השמש נסתיים בחלל העולם , וכמ"ש ויתן אותם אלקים ברקיע השמים כו', וכל חלל העולם הוא בבחי' ריחוק מקום מן העצם, וא"כ הזיו הוא מתפשט בבחי' ריחוק מקום ממקורו, וגם יש בחי' מגן ונרתק שמכסה ומסתיר על עצם השמש וגם על הזיו הכלול בעצם כו', שאינו מאיר הזיו כמו שהוא רק הארה דהארה, ומחמת זה הוא סיבת שינוי והפרש של בחי' זיו המתפשט כו' מבחי' זיו המיוחד בעצם כו', וא"כ הרי נוכל להבין מזה שאם יצוייר הענין כשהי' עצם גוף כדור השמש ממלא כל החלל של העולם , ולא הי' מקום חוץ, הרי הי' כל הזיו ע"ד הזיו הכלול עתה במקורו שהוא בבחי' אין ואפס ממש, הלא להיכן יתפשט, כיון שאין לך מקום חוץ ממנו, וגם זה מובן שאז אין שייך בחי' מגן ונרתק על השמש כי הלא פעולת המגן ונרתק הוא רק לפעול בחי' שינוי הזמן שיהי' בבחי' ריחוק מקום והתפשטות ומקור לכל כחות הגשמיי' הנ"ל, אבל כשאין מקום להתפשט ממילא אין שייך המגן ונרתק כו', רק הי' נשאר בבחי' כח ויכולת בהזיו להתפשט, וכמו עתה שגם בהזיו הכלול יש בחי' כח ויכולת להתפשט, כי הלא ההתפשטות נמשך ממנו כו'.
33 לעתיד יוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר