תרעו
להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
להבין ענין שמחת חתן וכלה1 יש להקדים פי' הפסוק כמו הרה תקריב ללדת2 תחיל תזעק בחבלי' כו'. הנה בזמן הגלות נק' כנ"י הרה, והגאולה נמשל בבחי' לידה, וכמו בגלות מצרים דכתיב ואעבור עליך כו' ואומר לך בדמיך חיי כו', וגם לע"ל בגאולה אחרונה נאמר במשיח אני היום ילדתיך וזהו הרינו חלנו3 כו', וכמו סמוך ללידה כאשר תקריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' שנק' חבלי לידה כך הוא ענין חבלי לידה ברוחניות שהוא קודם ללידה דוקא והוא שנק' חבלי משיח כידוע וד"ל. וביאור הענין יש להקדים תחלה ענין יחוד קודב"ה ושכינתי' שזהו יחוד ב' שמות דהוי' אלקים, וכמו כי שמש ומגן ה' אלקים ששם אלקים מגן ומסתיר לשם הוי' ולע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי' (וכמאמר לע"ל מוציא חמה מנרתקה4 כו'), וענין הסתר דשם הוי' בשם אלקים נמשל כמו בחי' עיבור הולד שמוסתר ונעלם בבטן כו', ולכך נק' כנ"י בזמן הגלות בשם הרה, וז"ש כמו הרה תקריב ללדת כו'. כי הנה ידוע שכל תכלית העבודה בתו"מ ועבודה שבלב ומוח בתפלה אינו רק שיהי' בכל נפש מישראל בחי' גילוי אור דשם הוי' דוקא כמ"ש כי אתה נרי הוי'5 כו', כי כל עיקר אור וחיות אלקי הפנימי' לנשמה האלקית הוא כאשר מאיר משם הוי' בגילוי ולא משם אלקים לפי שהנשמה שרשה במקור חוצבה הוא מפנימיות שם הוי' ולא משם אלקים המסתיר על שם הוי' (שנא' נר הוי' נשמת אדם אך המלאכים נק' בני האלקים דוקא כידוע), וז"ש לך אמר לבי כו' את פניך הוי' אבקש ובכמה מקומות אמר כן כמו הללי נפשי את הוי' דוקא בה' תתהלל נפשי דרשו הוי' כו' אברכה את הוי'6 ברוך כבוד ה' כו', וכידוע שזהו בחי' ההמשכה דסובב כ"ע שנק' שם הוי' הי' הוה ויהי' שלמעלה מבחי' זמן ומקום שבלתי בא עדיין בבחי' גילוי אור ושפע בשביל התהוות העולמות מאין ליש, כי התהוות העולמות מאי"ן האלקי לבחי' יש נפרד היינו דוקא מבחי' שם אלקים המצמצם ומסתיר לעצם אור האצי' כשמש במגן ונרתק כנ"ל, ולזאת כל עיקר הברכות באמרו ברוך אתה הוי' היינו שיבא ויומשך מלמעלה אור דהוי' דאצי' בלתי הסתר דשם אלקים למטה בתוך כל עלמין שנבראו ע"י צמצום דשם אלקים להיות מתגלה למטה בצמצום דשם אלקים כמו שהוא למעלה באצי' ממש, וכמו לע"ל
הערות
- 1. לה"ע שמחת חו"כ : מיוסד על ד"ה זה בתו"א שמות (בהוספות) קו, א ואילך [שם הנחת אדהאמ"צ ממאמר אדה"ז, עם הגהות מאדמו"ר הצ"צ]. ונוסח נוסף בסה"מ תקס"ג ח"א ע' קב [הנחת הר"מ בן אדה"ז]. ובשינויים והגהות באוה"ת שמות (כרך ז') ע' ב'תקטז. ותוכן קצר מהמאמר [וכמה הגהות] באוה"ת על סידור [דרושי חתונה] ע' רלה.
- 2. כמו הרה תקריב ללדת : ישעי' כו, יז: כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' כן היינו מפניך ה'.
- 3. ואעבור עליך. . אני היום ילדתיך. . הרינו חלנו : יחזקאל טז, ו. תהלים ב, ז. ישעי' שם יח: הרינו חלנו כמו ילדנו גו'. וראה גם תו"א וארא נז, ד. ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רעא. ועוד.
- 4. כי שמש ומגן. . ונגלה כבוד ה'. . לע"ל מוציא חמה מנרתקה : תהלים פד, יב. ישעי' מ, ה. נדרים ח, ב.
- 5. כי אתה נרי ה'. . נר ה' נשמת אדם : שמואל-ב כב, כט. משלי כ, כז.
- 6. לך אמר לבי. . הללי נפשי. . בה' תתהלל. . דרשו ה'. . אברכה את ה' : תהלים כז, ח. קמו, א. לד, ג. קה, ד. לד, ב.
נדרים ח׳ ב - הטקסט מספריא
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים.
רָבִינָא הֲוָה לַהּ נִדְרָא לִדְבֵיתְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אָמַר לֵיהּ: בַּעַל מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אִי מְכַנְּפִין — אִין, אִי לָא — לָא.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: לָא שְׁרֵי לְמִישְׁרֵי נִדְרָא בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: כִּי מְכַנְּפִין שַׁפִּיר דָּמֵי.
וְשַׁמְתָּא — אֲפִילּוּ בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ, וְיָחִיד מוּמְחֶה שָׁרֵי שַׁמְתָּא.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר זְבִיד, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר טַבְלָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא אֲרִיכָא דְּבֵי רַבִּי אַחָא, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי מְיָאשָׁה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי: מַאי דִּכְתִיב ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי (שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְגוֹ׳)״ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן יְרֵאִין לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא״. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ חִרְגָּא דְיוֹמָא מַסֵּי.
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אֵין גֵּיהִנָּם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק״.
וְהָרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְגוֹ׳״.
so too, it is impossible to dream without idle matter. It is possible that the excommunication was real and the dissolution was not real, and he must have the ostracism dissolved by ten people.
The Gemara relates that Ravina’s wife had taken a vow that he had not immediately nullified as a husband is entitled to do, and she wished to have it dissolved. Ravina came before Rav Ashi and said to him: What is the halakha with regard to whether a husband can become an agent to express his wife’s regret to a court so that they can dissolve her vow? Rav Ashi said to him: If three people who can dissolve the vow were already assembled, yes; if they are not already assembled, no, a husband cannot serve as an agent to express his wife’s regret to the court.
The Gemara comments: Learn from this incident three halakhot: Learn from this that a husband can become an agent to express his wife’s regret. And learn from this that a Sage is not permitted to dissolve a vow in the location of his teacher, which is why Ravina, a distinguished Sage, did not dissolve the vow without consulting Rav Ashi. And learn from this that when three people were already assembled, it seems well for a husband to serve as an agent to express his wife’s regret, but if the three people were not yet assembled he cannot serve as her agent.
The Gemara adds: And one may dissolve excommunication even in the location of his teacher. And an individual Sage who is an expert can dissolve excommunication even without two other judges.
§ Rabbi Shimon bar Zevid said that Rabbi Yitzḥak bar Tavla said that Rabbi Ḥiyya Arikha, the tall, of the school of Rabbi Aḥa said that Rabbi Zeira said that Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said that Rabbi Meyasha said in the name of Rabbi Yehuda bar Elai: What is the meaning of that which is written: “But to you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and you shall go forth and leap as calves of the stall” (Malachi 3:20)? “You that fear My name”; these are people who are afraid to mention the name of Heaven in vain. The verse states that a sun of righteousness with healing will arise to heal them. Abaye said: Learn from this verse that the dust [ḥirga] that is illuminated by the rays of the sun during the day heals, as it states: “With healing in its wings.”
The Gemara comments: Abaye disagrees with the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, who said: There is no Gehenna in the World-to-Come. Rather, the Holy One, Blessed be He, will remove the sun from its sheath [minartika], and the righteous will be healed by it and the wicked will be punished by it. The righteous will be healed by it, as it is stated: “But to you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings”; and moreover, not only will they be healed by it but they will even be rejuvenated by it, as it is stated: “And you shall go forth and leap as calves of the stall.”
And the wicked will be punished by the same sun, as it is stated: “For behold, the day is coming, it burns as a furnace; and all the proud, and all that work wickedness, shall be stubble; and the day that comes shall set them ablaze” (Malachi 3:19). Consequently, Rabbi Shimon ben Lakish holds that the sun heals only in the World-to-Come, whereas Abaye interprets the verse as referring to this world.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.