שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב שצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ולימים האלו מראש השנה ל"ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב (ועיין בס' חסידים מ' רנ"ח ובלקו"ת בד"ה והי' ביום ההוא יתקע וסד"ה יחיינו מיומים) כמה רמזים עמוקים יש בהם, ואחד מהם:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה", עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים" [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"] — וועלכע זיינען די פתיחה וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה.
3 "יחזקאל ר"ס מ"ם" — לקו"ת דרושים לר"ה נח, א. סד, א. וראה תוד"ה ואת — נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ראש השנה ויום כיפור הם ענין אחד והמשך, ויום כיפור אף נקרא ראש השנה , אך מצד שני יש ליום כיפור יתרון על פני ראש השנה – "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", יום כיפור הוא החותם של ראש השנה .
17 יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא. ועיין לקו"ת ר"ה נח, א. סד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ולימים האלו מראש השנה ל,ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב (ועיין בס' חסידים מ' רנ'"ח ובלקו"ת בד'ה והי' ביום ההוא יתקע וסד"ה יחיינו מיומים) כמה רמזים עמוקים יש בהם, ואחד מהם:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריט סדר ליל יום הכיפורים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב ואחר כך אומר הש"ץ כל נדרי כו' ויאמר מיום הכיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה כו' ונוהגין כן כדי להתנות על כל נדרים שידורו בשנה הבאה שיהיו בטלים לפי שאין העולם נזהרים בנדרים ועוברים על לא יחל דברו לכך מבטלין אותן בתחלה קודם שיחולו שהתנאי מועיל לבטל הנדר שלא יחול כלל כמ"ש ביו"ד סי' רי"א (ועיין שם כל דיני ביטול הנדר) ולכך צריך לומר איחרטנא בהון כו' כלומר כל הנדרים שאדור בשנה הבאה אני מתחרט עליהן מעכשיו ומתנה עליהן שיהיו בטלין:
יב רבנו תם בספר הישר סי' קמד (חלק החידושים סי' ק), ובתוס' נדרים כג, ב ד"ה ואת. הובא ב רא"ש פ"ח סי' כח ו טור . לבוש ס"א. ולענין התרת נדרים של ערב ר"ה, ראה סדור (סדר התרת נדרים) שעושים שניהם (התרה על העבר ומסירת מודעה על העתיד ), וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריט סדר ליל יום הכיפורים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב ואחר כך אומר הש"ץ כל נדרי כו' ויאמר מיום הכיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה כו' ונוהגין כן כדי להתנות על כל נדרים שידורו בשנה הבאה שיהיו בטלים לפי שאין העולם נזהרים בנדרים ועוברים על לא יחל דברו לכך מבטלין אותן בתחלה קודם שיחולו שהתנאי מועיל לבטל הנדר שלא יחול כלל כמ"ש ביו"ד סי' רי"א (ועיין שם כל דיני ביטול הנדר) ולכך צריך לומר איחרטנא בהון כו' כלומר כל הנדרים שאדור בשנה הבאה אני מתחרט עליהן מעכשיו ומתנה עליהן שיהיו בטלין:
יג ר"ת שם, ע"פ נדרים כג, ב (וגם יוה"כ נקרא ר"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'רלג
מקור מפורש
בדף זה
דער אויבערשטער זאָל העלפן, אַז שטייענדיג אין די טעג וואָס התשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד – אַ גאָר גינסטיגע צייט פאַר תשובה, וואָס ווערט באַלד אָנגענומען, זאָל מען אויסנוצן די צייט ווי דער אויבערשטער בעט און זאָגט אָן אידן:
13 שנאמר ישעי' נה, ו.
ובכו"כ כת"י כו' : ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 200 ואילך. וש"נ.
בין כסה לעשור י"ל שכל ימים אלה הם – בכמה דברים – ענין אחד ממש (נקודה אחת). ולכן מזכירים נשמות (רק) ביוהכ"פ, משא"כ בחה"פ וחה"ש, אף שגם הם המשך וענין אחד (ראה תנחומא ס"פ פנחס). וגם יוהכ"פ נק' ר"ה (יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת (נדרים כג, ב). ובירוש' (ר"ה בתחלתה) פליג אפשטי' דקרא אבל לא על הענין. ועיין לקו"ת ר"ה (נח, א. סד, א)). ועבדים יוצאין לחירות – בשנת היובל – בר"ה ויוהכ"פ (ראה ר"ה ח, ב). וראה ג"כ זח"ג (ק, ב). ואכ"מ.
פריערדיגען בריוו דימי הסליחות, ה'תשל"א.
צוזאַמען . . פאַנאַנדערטיילונג ראה תניא פ' לב ובהערות לתניא בלקוטי לוי יצחק שם.
אַלטער רבי ברענגט לקו"ת ר"פ נצבים.
גיין . . צווייטן בלקו"ת שם: יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם. וי"ל שהכוונה לאמיתית ענין ההליכה שהיא בלי גבול (ד"ה אם בחוקותי, ש"ת [סה"מ ה'ש"ת ע' 92]. ובכ"מ).
ניט זיין שולד וע"ד לפי פרש"י (מתנחומא) עה"פ שזהו כנענים שנתגיירו – הרי סורם (טבעם) רע (ככנענים) בתולדתם. ומש"כ ברא"ם וכו' שלא קבלם משה – צע"ג שהרי מפורש שהכניסם בברית גו'.
דעם בעל-הבית כו' להעיר מדבר המרגלים שאמרו אין בעה"ב יכול להוציא כו' (סוטה לה, א).
עצם הנשמה . . צו מעשה בפועל להעיר מקונטרס העבודה פ"ה.
ער האָט באמת געוואָלט קדושין מ, א.
פון . . ווייטער ע"ד מש"כ בתניא פ"ז בנוגע לבעל תשובה: כי עד הנה הייתה כו'.
טיפקייט און שלימות להעיר ממאמר אדמו"ר האמצעי "להבין ענין לקיחת אנשי חיל".
זקן וכסיל, דער יצר-הרע זח"א ר"פ וישב.
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ומסיים שנאמר דרשו ה' בהמצאו. ובכו"כ כת"י הרמב"ם מובא גם סיום הכתוב: קראוהו בהיותו קרוב. ועפ"ז תובן ראייתו במילואה: יפה ביותר – ממש"נ בהמצאו, מתקבלת מיד – ממש"נ בהיותו קרוב.
בעט און זאָגט אָן שזהו גם נתינת כח – שהרי הקב"ה עוזרו לקיים המצווה עליו.
צו זיין אמת'ן "איך" ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. להעיר מלקו"ת ר"פ האזינו.
חלק . . ממש תניא רפ"ב. ולהעיר מהערות הצ"צ שם.
כמצות רצונך ראה המשך וככה [תרל"ז] פי"ז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קב
מקור מפורש
בדף זה
ימים האלו - הם ימים בין ראש השנה ל"ראש השנה", היינו יום הכפורים שגם הוא נקרא ר"ה (תוס' נדרים כג, ב), וכמה ענינים יש ללמוד מזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קד
מקור מפורש
בדף זה
ימים האלו שבין ראש השנה ל"ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ימים האלו שבין ראש השנה ל,ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כז
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ואת (נדרים כג, ב) ובירוש' (ר"ה בתחלתה) פליג אפשטי' דקרא אבל לא על העני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
9 יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת -- נדרים כג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
8 יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת -- נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
10 און ווערט אַנגערופן: יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת -- נדרים כג, ב (הובאו בלקו"ת שם סד, א). ראייש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה ג"כ ממה שמצינו שבר"ח אלול מתחילה ההכנה ליוהכ"פ, ש"נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב והוא בחי' נשמה ופנימיות" (כמבואר בלקו"ת).
102 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט מכתב כללי
מקור מפורש
בדף זה
באמת מצינו בפסוק שיום הכיפורים נקרא בשם ראש השנה.
3 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובזה גופא – לא רק בשנה הבאה, שאז החידוש אינו גדול כ"כ, כיון שלאחרי ר"ה ויוהכ"פ (ש"נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב והוא בחי' נשמה ופנימיות" ) נעשה מציאות חדשה ; אלא החידוש הוא – שחזר והתנהג כן במשך אותה שנה עצמה.
440 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ע"פ המבואר בספרי קבלה, ומובא גם בלקו"ת דרושי ר"ה , ש"יוהכ"פ נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב והוא בחי' נשמה ופנימיות", שזהו ענין הראש בספירות שלמעלה, ומבאר גם ענינם של שאר הימים טובים, כולל גם "חנוכה ופורים שהם תרין ירכי קשוט", נצח והוד , וביניהם גופא, הנה ברוב המקומות מבואר שפורים הו"ע ספירת הנצח .
1000 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
דובר בהתוועדות דאתמול אודות מ"ש "ביום השמיני עצרת תהי' לכם", ש"עצרת" הוא מלשון קליטה , והיינו, שבשמע"צ באים בקליטה כל הענינים שהיו במשך כל חודש תשרי, הן ר"ה והן יוהכ"פ ("שנק' ג"כ ר"ה בכתוב" , כמובא בלקו"ת ), והן חג הסוכות [שבא בהמשך לר"ה (כמודגש גם בכך שחל באותם ימים שבהם חל ר"ה ), ובו מתגלים עניני ר"ה, כידוע בפירוש "בכסה ליום חגינו" ], ואדרבה:
841 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
כיון שכבר הכתיר את המלך – "תמליכוני עליכם" – בימי ר"ה, ומתכונן להכתרת המלך בפנימיות – כמבואר בלקו"ת שיוהכ"פ נקרא גם ר"ה , אלא שהוא בבחי' הפנימיות (הפנימיות של ימי ר"ה), פנימיות הראש לגבי ענין הראש כפי שהוא בר"ה (כמבואר בפע"ח ),
176 יחזקאל מ, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. כמ"ש סוף יומא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריט סדר ליל יום הכיפורים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע א
ב ואחר כך אומר הש"ץ כל נדרי כו'.
1466 משנה וגמרא נדרים כג, א-ב (הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה , יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ). ר"ת בתוס' שם ד"ה ואת (ואף על גב דעומד אדם בראש השנה תנן, ואנן ביום הכיפורים עבדינן, אשכחן יום הכיפורים דאקר[י] ראש השנה ). ראבי"ה סוס"י תקכח (ופותח שליח ציבור ואומר כל נדרי וכו', כדאמרינן בנדרים הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה , יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדרים שאדור מכאן ועד ראש השנה הבאה לא יהו קיימין, דיום כיפורים איקרי ראש השנה ). רא"ש פ"ח סי' כח (מצינו בספר יחזקאל (סימן מ) דקרי יום הכפורים ראש השנה ). טור ושו"ע ס"א (ונוהגים שאומר כל נדרי וכו').
ואנו נוהגים כן גם בערב ראש השנה , כמובא בסדור (בערב ראש השנה קודם חצות ... שמעו נא רבותי ... כל נדר ). והוא על פי פע"ח ריש שער ר"ה (נוהגין ... ערב ראש השנה , ומתקבצין עדה קדושה של תלמידי חכמים להתרת נדרים ושבועות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת יורה דעה סימן שמה
מקור מפורש
בדף זה
אם בשעת נדרו לא היה זכור להתנאי כמ"ש בגמרא פ"ג דנדרים דף כ"ג ע"ב ובטוש"ע יו"ד סי' רי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [/cup][היתר נדרים פורחין באויר] (ב) אמנם הנה כל ענין הנדרים
מקור מפורש
בדף זה
וז"ע התרת נדרים שאומרים כל נדרי ביוהכ"פ, שהו"ע התרת נדרים או משנה העברה או על שנה הבא כמחלוקת הפוסקים בזה, ולכאורה הלא יוהכ"פ הוא מעשי"ת שנת"ל שהם בבינה ואיך משם יומשך ענין התרת נדרים.
15 או משנה העברה או על שנה הבא כמחלוקת הפוסקים בזה : ראה תוס' ושא"ר נדרים כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב היתר נדרים פורחין באויר (ש"פ דברים)
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שביוהכ"פ מתירין נדרים, ובנוסח שלנו אומרים מיוכ"פ זה עד יוהכ"פ הבא, ובפוסקים יש מחלוקת אם על שנה העברה או על שנה הבא, הגם דעשי"ת הם בבינה ושם מקום הנדר, אך הנה ביוהכ"פ ניתנו הלוחות שניות והוא יום הארבעים, וכמו שמפרש רבינו ז"ל כיפורים ופורים חד דרגא, הארת יסו"א בנוק' עד בבי"ע, לכן אז זמן התרת נדרים.
5 ובנוסח שלנו אומרים מיוכ"פ זה עד יוהכ"פ הבא ובפוסקים יש מחלוקת : ראה תוס' ושא"ר נדרים כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר