ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז

484

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

תק"ש קול פשוט דוקא בלי ציור אותיות. וגם בזה לא התקיעה היא עיקר המצוה, שלזה צריך להיות עכ"פ בקי, אלא השמיעה שבעבודה הוא ענין הקב'יע וכמשיינ הלוא שמוע מזבח טוב גו'. וגם הקב"ע היא פשוטה וכללית ולא פרטית, וכידוע שזהו החילוק בין קבי'ע דרייה וכל השנה. וכמשניית בדייה שופר של רייה ה'תשיב ועוד.

ולימים האלו מראש השנה ל,ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב (ועיין בס' חסידים מ' רנ'"ח ובלקו"ת בד'ה והי' ביום ההוא יתקע וסד"ה יחיינו מיומים) כמה רמזים עמוקים יש בהם, ואחד מהם:

כל החי -- ישראל נקראו חיים -- ישים אל לבו, אשר צוונו הקב'"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב'"ר פ'א, ועיין תוד'"ה זאת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום הזה בחר ה' לקדשו מכל הימים -- ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים אדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים: ד' מלך גאות לבש גו' בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו, וכספור רזל (פדר"א פי'א, זח'א רכא, ב) וע'י ההכרזה המשיך זה בהם אדה"ר והעלם למדריי הכרת ד' מלך גאות לבש גו'.

וזהו ג"כ מעין ענין השחיטה (אלא שפעולה הנל נעשית באופן אחר) כי אין ושחט אלא ומשך (חולין ל, ב) שמעתיקו למק'א לגמרי, והוא ע'"י נטילת נשמתו (עיין שבת עה, א) חיותו און זיין קאַך ממקום שהי' ע'"ע,

ואז יכול ליהפך לדם ובשר האדם, אדמה לעליון, אדה"ע, ואין הזמן גרמא להאריך. המסיים באיווי כוח"ט לו ולכל החבורה שיי בגו"ר.

הערות

1. (ממכתב שלהי תש"ז?)
2. מ ה ה ידרו והי היירי ו -
3. (ממכתב ח"י אלול, תשיח)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.