תריז
וזהו שביוהכ"פ מתירין נדרים, ובנוסח שלנו אומרים מיוכ"פ זה עד יוהכ"פ הבא, ובפוסקים יש מחלוקת5 אם על שנה העברה או על שנה הבא, הגם דעשי"ת הם בבינה ושם מקום הנדר, אך הנה ביוהכ"פ ניתנו הלוחות שניות והוא יום הארבעים, וכמו שמפרש רבינו ז"ל כיפורים ופורים חד דרגא, הארת יסו"א6 בנוק' עד בבי"ע, לכן אז זמן התרת נדרים.
והנה כמו שנת"ל7 ענין נדרים והיתר נדרים כמו"כ ענין נדרים וקרבנות, דקרבן הוא שמקריב בהמה ע"ג מזבח הרי מקריב אותה ונכלל בבחי' ארי' דאכיל קורבנין, ארי' הוא אור י', ולכן ההקרבה הוא ע"י הכהן שהוא בחי' חכ' וכמ"ש ואתה כהן לעולם*, שע"י חכ' יכולים להקריב אותם. וכמו ע"ד דוגמא הנה כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה', דהנה ארז"ל כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם באות חמץ, דשתי הלחם הם בשבועות שאז הי' מ"ת והוא מדרי' גבוה לכן נתעלה חמץ ג"כ, וכן לחמי תודה שהוא הודאה ד"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב ומצד בחי' זו אפשר שיתעלה חמץ ג"כ, ונאכל לכהנים דאכילת כהנים מעורר אכילת אדם בגימ' מ"ה, שהוא בחי' מ"ה דחכ' כח מ"ה, דאכילת כהנים גבוה במעלה מאכילת מזבח בעצם.
ובעבודה הו"ע תורה ותפלה, דהנה בתפלה אומרים סלח לנו אבינו כי חטאנו, ואחר שמ"ע אומרים וידויים אשמנו כו', ולכאורה הי' צריכים להתחיל התפלה בסלח לנו כו', דהו"ע בקשת מחילה וסליחה דמה יכול להיות גרוע יותר מחטאנו. והענין דהנה מיד כשניעור משנתו ולא עשה עבירה בפו"מ, ובפרט כשעשה איזה מצוה, הרי נדמה לו שהוא מקורב, ואח"כ כשמתפלל פסוד"ז שהוא לזמר עריצים, כמו אילן כשרוצים שיהא נגדל יפה חותכין הענפים היבשים כמו"כ פסוד"ז
)בגוכי"ק נרשמה כאן הגה"ה, ובצידי הגליון נרשם ע"ז אצ"ל [ אין צריך להעתיק], וז"ל: (ע' בסי' ח' א' בפי' ב"ש, וע' בפה"מ8 פצ"ד (בהג"ה) פי' כמ"ש כאן וע' בד"ה בהעלותך (טל) פ"ג. ובד"ה ובראשי חדשיכם פ"א נראה שמפרש כן מאמר הז' יתרו דס"ז ב' (והכל הולך למקום א') דהכהן משמש למלך דאיהו רזא דקדה"ק כתר א"א רב חסד (ואפ"ל כה"ג רב חסד9 וההקרבה הי' ע"י כהן הדיוט חכ' ואפ"ל שכ"ד הרמ"ז) (ומוכרח לפרש כן דכפה"נ דהכל ד' א') וע' בהרמ"ז שמפרש מאה"ז הנ"ל באופן אחר וצ"ע).
הערות
- 5. ובנוסח שלנו אומרים מיוכ"פ זה עד יוהכ"פ הבא ובפוסקים יש מחלוקת : ראה תוס' ושא"ר נדרים כג, ב.
- 6. וכמו שמפרש רבינו ז"ל כיפורים ופורים . . הארת יסו"א : לעיל במאמר (ע' תעז) מביא ע"ז מד"ה כי אברהם לא ידענו — בת"א צג, ג.
- 7. והנה כמו שנת"ל : בהבא לקמן ראה גם אוה"ת מטות ע' א'שי.
- 8. בסי' ח' א' בפי' ב"ש, וע' בפה"מ פצ"ד: בסידור עם דא"ח בדף לט, ג. ובס' פירוש המלות לאדהאמ"צ ס, א.
- 9. ואפ"ל כה"ג רב חסד . . שכ"ד הרמ"ז: שורה זו ניתוספה אח"כ בין השיטין באותיות קטנות.
נדרים כ״ג ב - הטקסט מספריא
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הָרוֹצֶה שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ חֲבֵירוֹ וּמְסָרֵב בּוֹ וּמַדִּירוֹ — נִדְרֵי זֵירוּזִין הוּא. וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִתְקַיְּימוּ נְדָרָיו כׇּל הַשָּׁנָה, יַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיֹאמַר: כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר יְהֵא בָּטֵל, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.
אִי זָכוּר, עַקְרֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, וְקַיֵּים לֵיהּ לְנִדְרֵיהּ! אָמַר אַבָּיֵי, תָּנֵי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.
רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא יָדַע בַּמֶּה הִתְנָה. וְהַשְׁתָּא קָא נָדַר. אִי זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, וְאָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — נִדְרֵיהּ לֵית בֵּיהּ מַמָּשָׁא. לֹא אָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — עַקְרֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וְקַיֵּים לְנִדְרֵיהּ.
רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא סָבַר לְמִידְרְשֵׁיהּ בְּפִירְקָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תַּנָּא קָא מְסַתֵּים לַהּ סַתּוֹמֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים, וְאַתְּ דָּרְשַׁתְּ לֵיהּ בְּפִירְקָא?!
אִיבַּעְיָא לְהוּ: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אוֹ לָא? וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פְּלִיגִי, הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ
The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching like this: In the case of one who wants another to eat with him, and he urges him to do so and makes a vow with regard to him, this vow is included in the category of vows of exhortation, which do not require dissolution. And in addition, one who desires that his vows not be upheld for the entire year should stand up on Rosh HaShana and say: Any vow that I take in the future should be void. And this statement is effective, provided that he remembers at the time of the vow that his intent at the beginning of the year was to render it void.
The Gemara asks: If he remembers at the time of the vow that his intent at the beginning of the year was to render it void but still makes the vow, then he has uprooted his stipulation that all his vows are void and has upheld his vow. Why, then, does it state that the vows are void in this case? Abaye said: Teach: And this statement is effective, provided that he does not remember at the time of the vow that his intention at the beginning of the year was to render it void.
Rava said: Actually, say as we said initially, that he does remember his stipulation at the time of the vow. With what are we dealing here? It is a case where he stipulated a condition on Rosh HaShana rendering void vows that he would make later in the year, but he did not know with regard to which vows he made the stipulation, and now he makes a vow. If he remembers at the time of the vow and says: I am vowing in accordance with the initial intention, when I stipulated that all vows should be void, his vow has no substance. However, if he did not say: I am vowing in accordance with the initial intention, then he has uprooted his stipulation and upheld his vow.
The Gemara relates that Rav Huna bar Ḥinnana intended to teach this topic at the Festival lecture, so that everyone would learn this manner of rendering vows void on Rosh HaShana. Rava said to him: The tanna of the mishna conceals it and does not say it explicitly, despite the fact that it is studied by Torah scholars, in order that the public not treat vows lightly, and you teach it publicly at the Festival lecture?
§ A dilemma was raised before the scholars: Do the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer ben Ya’akov in the mishna or not? And if you say that they disagree with him, is the halakha in accordance with his opinion or not? The Gemara suggests a proof: Come and hear, as we learned in a mishna (63b): One who says to another:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.