שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל החי - ישראל נקראו חיים - ישים אל לבו, אשר ציוונו הקב"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב"ר פ"א, ועיין תוד"ה ואת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום זה בחר ה' לקדשו מכל הימים - ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים את האדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
ב) כיון שנבראו המאורות ביום א' - וכמ"ש גם בס' מק"ק - והתחילו לסובב ולהאיר על הארץ - לפי דעתו - רק ביום וא"ו, א"כ למה קטרגה הלבנה ביום ד' כשנתלו בשמים ממנ"פ או שהי' לה לקטרג תיכף לבריאתם או כשהתחילו לשמש ולהאיר (ואין לתרץ שמתחילה אמרה שלא יתלו ברקיע אחד - חגיגה יב, ב - דאם באופן זה לא איכפת לה, א"כ למה נזקקו למיעוט הירח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל החי - ישראל נקראו חיים - ישים אל לבו, אשר צוונו הקב"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב"ר פ"א, ועיין תוד"ה זאת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום הזה בחר ה' לקדשו מכל הימים - ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים אדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'רפ*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וא"כ שייך למיכאל המקריב נשמתן של צדיקים (עי' חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות וירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וא"כ שייך למיכאל המקריב נשמתן של צדיקים (עי' חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ע"פ פשט י"ל ע"פ דברי הגמ' (בסוגיא ע"ד ז' רקיעים) "ערבות — שבו צדק ומשפט" , ולכן "צריך לחשב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהן של אלו היתומים שהוא רוכב ערבות" , ששם מקור הצדק ומשפט .
47 חגיגה יב, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף "ישראל והתורה", שהם תכלית הבריאה, קיימים לפני כן ב"שמים", ומשם הם "נמשכו" וירדו לארץ,
52 שהרי נשמות גזורות מתחת כסא הכבוד (זח"ג כט, ב. ועוד. וראה גם רש"י ד"ה בצרור החיים – שבת קנב, ב) שהוא בערבות "דאיקרי שמים" (חגיגה יב, סע"ב), וכן "תורה (היא) מן השמים" (משנה ר"פ חלק), ומשם – נמשכו למטה בארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל החי -- ישראל נקראו חיים -- ישים אל לבו, אשר ציוונו הקב'יה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב"ר פ"א, ועיין תוד"ה ואת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום זה בחר ה' לקדשו מכל הימים -- ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים את האדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל החי -- ישראל נקראו חיים -- ישים אל לבו, אשר צוונו הקב'"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב'"ר פ'א, ועיין תוד'"ה זאת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום הזה בחר ה' לקדשו מכל הימים -- ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים אדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן גם בארץ שביעית חביבה, דכשם שישנם שבעה רקיעים, שמים ושמי השמים ורקיע ושחקים זבול ומעון וערבות , וכתיב סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו, היינו, שערבות שהוא השביעי הוא החביב, לפי שבו נמצאים נשמותיהם של צדיקים כו', ולכן הרי זה חביב אצל הקב"ה להיות רוכב עליהם , כמו כן הוא גם בארץ, שיש לה שבעה שמות, ארץ אדמה ארקא גיא צי' נשי' תבל, הנה תבל שהוא השביעי הוא החביב, ועז"נ ישפוט תבל בצדק, תבל דייקא.
25 חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כיון שמקומם של המלאכים הוא ברקיע החמישי, הנקרא מעון, ואילו הקב"ה ותורתו נמצאים למעלה מרקיע השביעי (כמ"ש "לרוכב בערבות" , דהיינו שהוא למעלה מרקיע השביעיהנקרא ערבות ), נמצא שיש הפסק גדול ביניהם, ולכן בטל דינא דבר מצרא.
112 חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
בהמשך השיחה דובר גם אודות ענין ה"טל" (כנ"ל ס"ד) – שזהו ענין "טל תורה מחייהו" , "טל תחי'" ש"עתיד הקב"ה להחיות בו את המתים" , וידוע שתחיית המתים הו"ע נעלה ביותר, וכמובן גם מדברי הגמרא ש"מפתח של תחיית המתים" הוא מהענינים "שלא נמסרו ביד שליח", אלא הם "בידו של הקב"ה", ובלשון חז"ל :
246 תניא ספל"ו. וראה שבת פח, ב. חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שאמרו רז"ל עה"פ לריח שמניך טובים שמן תורק שמך, כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך כאדם שמוריק מכלי לכלי, כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות
1724 "שירים" הוא תורה , כמרז"ל (חגיגה יב, ב) "כל העוסק בתורה בלילה כו' שנאמר כו' ובלילה שירה עמי" (סה"מ ה'תש"ו ע' 102).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ז) וזהו שאמרו רז"ל עה"פ לריח שמניך טובים שמן תורק שמך, כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך כאדם שמוריק מכלי לכלי, כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך, דיש לומר, שבמרז"ל זה מבוארים כל ג' הענינים שנתחדשו במתן תורה .
54 "שירים" הוא תורה , כמרז"ל (חגיגה יב, ב) "כל העוסק בתורה בלילה כו' שנאמר כו' ובלילה שירה עמי" (סה"מ ה'תש"ו ע' 102).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן גם בארץ שביעית חביבה, דכשם שישנם שבעה רקיעים, שמים ושמי השמים ורקיע ושחקים זבול ומעון וערבות , וכתיב סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו, היינו, שערבות שהוא השביעי הוא החביב, לפי שבו נמצאים נשמותיהם של צדיקים כו', ולכן הרי זה חביב אצל הקב"ה להיות רוכב עליהם , כמו כן הוא גם בארץ, שיש לה שבעה שמות, ארץ אדמה ארקא גיא צי' נשי' תבל, הנה תבל שהוא השביעי הוא החביב, ועז"נ ישפוט תבל בצדק, תבל דייקא.
25 חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובזה יובן משרז"ל מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח כו' דהיינו ב' מיני בירורים הנ"ל הא' עליי' הנשמות בהקריב אותן במזבח והוא בחי' ביטול היש בלבד במל' דאצי' הנק' מזבח ואח"כ עולין עוד לאחר ההקרבה ע"ג המזבח שיורד אש שלמעלה ואוכל אותן כדוגמא של אש שלמעלה שירד ע"ג המזבח שלמטה והיינו מ"ש בזהר לאשתאבא בגופא דמלכא וכמ"ש במ"א שהוא בחי' ההתכללות ממש בבחי' האצי'.
34 מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח : ראה חגיגה יב, ב. מנחות קי, א תוד"ה ומיכאל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יא
וביאור ענין ב' האהבות הנ"ל הנה האהבה שאמר עליה לשון ציווי היא האהבה הנולדה מצד ההתבוננו' באחדו' ה' וכמו שהקדים לומר שמע ישראל כו' פי' שמע לשון ציווי הוא על ההתבוננו' כי שמע לשון הבנה הוא כידוע בפי' כי שומעי' אנחנו כלומר מבינים כו' וההתבוננו' הוא איך שה' אלקינו ה' אחד פי' אח"ד ידוע אלף דאחד הוא אלופו של עולם אשר במחשבה אחת ברא ז' רקיעי' והארץ היינו חי"ת והדלי"ת הם ד' רוחות העולם כידוע ומזאת ההתבוננו' נולד ממילא האהבה באמרו ואהבת כו', והנה כל הפסוקי' דעד ק"ש הוא רק אריכות ההתבוננו' בגדולת ה' והוא ענין אריכות דאחד בכדי שבק"ש יוכל להתפעל באהבה כו' ולכאורה אינו מובן לאיזה טעם צריכה הנשמ' האלקי' לכל זה האריכו' הלא קודם
11 ז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בס' שיעורים בס' התניא שער היחוד והאמונה ע' 906 הערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מבחי' עינא פקיחא דכתר דשם ב' עיינין אתהדרו לחד כמ"ש באד"ר וד"ל) ואמנם גם בשבת אין היחוד דהוי' ואלקי' רק בבחי' הפנימיו' ולא בבחי' החיצוניו' שהרי בחיצוניו' העולמו' אין הפרש ניכר בין ימות החול ליום השבת כי בעוה"ז הגשמי הרי כל גידול שפע דצח"ם הוא בשבת כמו בחול לפי שיש עדיין אחיז' להיכלו' דנוגה בסטרא דקדוש' המסתירי' ומצמצמי' לבלתי הגלו' נגלות אור היחוד הנ"ל גם בחיצוניו' העולמות אבל לע"ל דכתיב ואת רוח הטומא' אעביר כו' ולא יסתיר מאומה אזי כתיב ונגלה כבוד הוי' כו' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך וכן כתיב עין בעין נראה אתה ה' כו' דהיינו גם בחיצוניו' העולמו' כמו שעתה הוא היחוד הנ"ל בפנימיו' ע"י צדיקי' הנ"ל כמאמרם ז"ל עמוד א' וצדיק שמו וכמ"ש כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא שמחבר עליון בתחתון וכנ"ל ובכל שבת יש מעין ודוגמא מה שיהי' ביום שכולו שבת אך ורק בבחי' הפנימיו' אבל ביום שכולו שבת הרי יהי' בחיצוניו' כמו בפנימיו' בהשווא' א' מטעם שיתברר כל הרע ויוסר הצמצום דשם אלקי' וכמארז"ל ברמז לעתיד הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה שהוא שם האלקי' המלביש לשם הוי' כמ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א וד"ל ולכך נא' לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' לפי שבזמן התחיי' גם הגופים יהיו כמו בחי' מרכבה בלתי אכילה כו' כי העוה"ב אין בו אכילה כו' וכל זה מטעם שישתווה בחי' החיצוניו' לבחי' הפנימיו' לגמרי מטעם הנ"ל דהיחוד העליון יאיר למטה כמו שהוא למעלה ממש וד"ל.
19 עמוד א' וצדיק שמו : ראה חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה עפ"י כל הנ"ל הרי לכאורה אינו מובן מה שהקדים לומר כי קולך ערב ואח"כ מראך נאוה מאחר שהמצו' גבוהים בשרשם מן הקול דתורה כנ"ל, אך הענין הוא דבאמת בזאת אנו רואי' מעלת המצות מאחר שעל ידם תחיי' המתים לגוף גשמי ליהנו' ולחיו' מאור א"ס ב"ה שא"א כ"א מפני ששרש המצות הוא למעלה בבחי' כת"ר עליון ע"כ יכולי' להאיר גם בגוף המת כו' וכנ"ל בענין העוה"ב דגם פושעי ישראל מלאי' מצות כו' וזהו מ"ש טל אורות טלך טלא דבדולחא דנטיף מע"י כו' שבו עתיד להחיו' המתים ולא יהי' הגוף נהנה מאכילה ושתי' רק ליהנו' מזיו השכינה וכמ"ש רז"ל העוה"ב אין בו אכילה כו' וז"ש ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות כו' כי גם גוף גשמי יוכל לראות כו' כי לא יהי' מסך מבדיל כלל מאחר שיבוער הרע מכל וכל ולא יהי' לקליפו' מציאת כלל וזהו הכל ע"י מעשה המצות דעכשיו בעשי' גשמי' עי"ז יהי' בחי' התגלות לחיצוניו' דהיינו שיהי' התגלו' אור א"ס גם בגוף גשמי ע"י טל של תחיה עד שלא יהי' נצרך לאכילה ושתי' כלל, אבל בחי' קולך ערב ע"י קול דתורה הוא בחי' התגלות פנימי' לבחי' הפנימי' דהיינו לנשמות בג"ע שיהיו נהנין מזיו כו' כי מפני ששרש התורה אינו גבוה כ"כ לא יוכל לבא בהתגלו' גם בחיצוניו' כמו להתלבש בגוף גשמי רק לפנימי' כמו לנשמות וע"כ הקדים לומר כי קול"ך ערב לנשמו' בפנימי' ומראיך נאוה על המצות בחיצוניו' כו' ועד"מ המראה שאינה אלא חיצוניו' והקול הוא כח פנימי יותר כו' וד"ל.
109 שבו עתיד להחיות המתים : חגיגה יב, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. וראה סנהדרין צ, ב. נצוצי זהר להקדמת ת"ז (יב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(וענין הקרבה זו הוא כמו קרבן ע"ג המזבח שנכלל באש של מעלה כך מיכאל כה"ג מקריב נשמות ע"ג המזבח לאשתאבא בגופא דמלכא כו', והמקריב לנשמה זו ע"ג המזבח הוא בחי' אדם העליון, ונק' נשמה הזאת קרבן להוי' דוקא כו' וד"ל).
22 מיכאל כה"ג מקריב נשמות : ע"פ חגיגה יב, ב. זבחים סב, א. תוד"ה ומיכאל — מנחות קי, א. זח"א פ, א. פא, א. זח"ב רלא, א. וראה עוד בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהר וכן אמרו בגמרא שחצות לילה היא עת רצון וכמ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרו כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלך וראש אשמרות הוא חצות הלילה (ואם אינו יכול לקום בחצות יקום בראש האשמורה השלישית) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות וכמו שהיה עושה רבי עקיבא שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
לה חגיגה יב , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כך אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום וכל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו:
קמו חגיגה יב , ב (מושך ). ע"ז ג, ב. רמב"ם שם. וראה גם לעיל מהדו"ב סי' א ס"ג (משוך). לקו"ש שם ע' 46.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יא ולפיכך אסור להשיח שיחה בטלה בבית המדרש כמו שאסור בבית הכנסת ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש ואפילו שלא בשעת הלימוד ואצ"ל בשעת הלימוד שענשו גדול כמו שאמרו חכמים שמאכילין אותו גחלי רתמים :
קעט חגיגה יב, ב. ע"ז ג, ב. וראה ט"ז סק"ו. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום , שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי .
309 חגיגה יב , ב (כל העוסק בתורה בלילה , הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום , שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו , ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו , משום ובלילה שירה עמי ).
וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"ד ה"ח (כך אמרו חכמים, אין רנה של תורה אלא בלילה , שנאמר קומי רוני בלילה . וכל העוסק בתורה בלילה , חוט של חסד נמשך עליו ביום ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה עד"ז שעולים מגעה"ת לגעה"ע בביטול המהות מיש לאין, כך הוא עליות רבות בריבוי המדריגות זו למעלה מזו מעילה לעילה בעילוי אחר עילוי ברום המעלות עד אין קץ ושיעור כלל, והכל הוא בבחי' התענוג האלקי העליון שיש בו ריבוי מדריגות בבחי' א"ס ממש גם למעלה מן האצי' (כמיכאל כהנא רבא מקריב נשמות דבריאה במזבח דאצילות לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וכך יש מלאכי' שנק' בהמות וחיות במרכבה דאצילות ונשמות דאצי' עד נשמות דפנימית או"א וע"י וא"ק שעולים ליכלל בעילוי אחר עילוי בעצמות א"ס שלפני הקו"ח עד אין שיעור למעלה בעולם הא"ס עצמו שנק' שעשועי המלך בעצמו כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' אפי' בעוה"ב שנק' עדן כו'), דכמו שאא"ס נמשך למטה עד אין תכלית בירידת המשכת העונג העליון למטה באצי' עד מל' דעשי' בג"ע דעשי' שנתצמצם אור העונג האלקי כ"כ בריבוי צמצומים מאד עד שיכול לקבל גם נשמה ומלאך דעשי' בסוף כל המדריגות דעולם העשי', כשיר מלאך דנפש הגלגלים ושיר נשמה אלקית שבגוף גשמי כו' שמתענג על הוי' בעונג אלקי ממש בכל שבת ועת הכושר כו', (עד שמפסולת התענוג האלקי שבג"ע דעשי' נפל למטה ונעשה מקור להתהוות תענוגי' גשמיים חומרי' דעוה"ז השפל שנפל בשבה"כ בע' שרים שמשפיעים כל מיני תענוג גשמי בתאוות חומריות כו' (וכמו ששחק ר"ע על כרך גדול של רומי שהי' מלא תענוגי עוה"ז וא' אם לעוברי רצונו כך כו' כפסולת החיצוני' דתענוג עוה"ז שנפל למטה כ"כ לעושי רצונו ששרשו בפנימי' מקור כל התענוגי' העליונים דאבי"ע כמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגים העליונים עאכו"כ כו', וע"כ א' גבי אחר מוטב דלידייני' כו'), וכמו"כ עילוי המדריגות בתענוג העליון למעלה עד אין שיעור ממש, ובין כל מדריגה מתחתון לעליון בהכרח שיש מחיצה מפסיק שעל ידו יבא התחתון לביטול
25 כמיכאל כה"ר מקריב : ראה חגיגה יב, ב (בגירסת העין יעקב). ובהנסמן עוד בארוכה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ס"ע א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
ויובן זה מאשר מצינו דוגמתו למעלה גם עכשיו והוא מארז"ל דמיכאל כה"ר מקריב נשמות ע"ג המזבח העליון, הרי גם הנשמות בחי' אד"ם בכלל הקרבה למעלה כקרבן הבהמה ממש משום דעליות הנשמות למקום ומדרגה העליונה שהוא לאשתבאה בגופא דמלכא בעולם עצמות התענוג העליון הרי שם נחשבו לבחי' בהמה ממש (וכמו תפלה במקום קרבן בהמה הרי נפש הבהמיות נק' נפש השכלית בזה העולם להשכיל כל דבר חכמה וגם להשכיל ולהתפעל בגדלות הבורא ועכ"ז נק' קרבן בהמה ממש לפי שהיא בחומריות התאוה הגשמי' ג"כ ששרשה מעה"ד טו"ר ונברר חלק הרע שבה ע"י תשובה והטוב שבה עולה כקרבן ע"ג המזבח לריח ניחוח כו', ויותר מזה העלאת נשמה שנק' זרע בהמה אלקי' הנ"ל שעולה כקרבן , עד שגם שנשמות שלמעלה מזה הנק' זרע אד"ם ממש נעשי' בבחי' בהמה ע"ג המזבח דאצי' דמיכאל כה"ר ששרשו בחסד דז"א מקריבן כמו שמקריב הכהן שלמטה ממש כו').
217 דמיכאל כה"ר : ראה חגיגה יב, ב (ע"פ גירסת הע"י). זבחים סב, א. מנחות קי, א תוד"ה ומיכאל זח"א פ, סע"א. פא, רע"א. ועוד. ובהנסמן בארוכה בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' א. דברים ח"א ע' עא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח, יד
וכמו שאנו רואים בחוש שיוכל אדם להתפעל בהשגה אלקי' בכלי מוחו ולבו הגשמי' כמו שנתפעל בגופני' וכמו שא' לבי ובשרי ירננו כו' לבי ובשרי ממש וכן כלה שארי כו', וראי' לזה ממה שמצינו במלאכים שנק' בהמות וחיות כפני ארי' ופני שור כו' שאו' שירה מצד בחי' הדעת דוקא וכמ"ש ולילה ללילה יחוה דעת וא' בזהר דאינון דרגין תתאין דמדת לילה שהן המלאכים שאו' שירה בלילה , ושיר שלהם הוא בבחי' התכללו' וביטול באימה ויראה לגבי בחי' מל' דמל[כותך] מל[כו'] כ"ע כמשל אימת מלך שמתפשט על אנשיו וכמ"ש ואימתך עליהם , והוא גילוי הארה בעלמא עליהם משם כבוד מלכותו ית' שמתפשט עליהם בבחי' שם בלבד רק מה ששמו נק' וכמ"ש וכולם משבחים ומפארים את שם המלך כו', ובשיר זה שהוא בחי' העלא' ע"י השגה אלקי' שלהם במקור חוצבם שהוא שם אד' כמ"ש אדנ"י בם כו' הן ממשיכים עליהם מבחי' הדעת האלקי שיכירו וירגישו יותר בחיות אלקות ששופע בהם וזהו ולילה ללילה יחוה דע"ת כו' וד"ל.
61 המלאכים שאו' שירה בלילה : ראה חגיגה יב, ב. זהר וישב קפח, סע"ב ואילך. לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות ג, א (ד"ה תניא ר"א). ביאוה"ז פינחס קיא, ד. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ר"ע קלב. תקס"ז ע' שמח. ש"א כט, א ובהנסמן במ"מ לשם. סה"מ תרס"ד ע' שנז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושתת לון בגמיע' חדא כו' (וביאור הדבר ידוע שהוא ביטול היש לאין דמלאכים שמתחדשים בכל יום ונכללים באלקות כמ"ש בזהר ע"פ מצמיח חציר לבהמה שהן המלאכים הנק' חציר שצומחים בכל יום ובחי' ב"ן שתת לון כו' שמתבטלים ונכללים בפי המל' והיינו יוצר משרתים כו' כמ"ש במ"א (וכענין הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן שמצד עוצם גלוי אור האלקי דבחי' מל' ביתר מכפי מדת' מתבטלים ונכללים במל' כו') (וכדוגמא דעליית הקרבן ע"ג המזבח שעולה למעלה כו' ואח"כ יורד אש של מעלה ונק' אריה דאכיל קרבנין כו') וכך מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח העליון שנכללים באור המל' דאצי' בבחי' העלאת מ"ן כו') אך בירור ועלי' שנית אינו רק מן המובחר והברור בלבד אבל בחי' הפסולת שבהן לא יוכל לעלות ונופל למטה וכך מתברר עוד בירור אחר בירור עד שלא נשאר רק היותר נקי והפסולת היותר אחרון לבדו והוא בחי' בירורים דאו"י מלמעל' למטה שאחר בירורי' דאו"ח בהעלא' מלמטה למעלה כו' דהנה העלאה דאו"ח בביטול היש לאין עדיין לא נברר ממנו כל חלקי הפסולת אלא כולו כמו שהוא עולה למעלה כו' ואע"פ שנק' בשם בירור אבל זהו רק בירור הפסולת כמשל התכת כסף מעורב בסיגים ועפר הרבה כאשר נותנין אותו באש המצרף הרי האש טבעו לפרר החלקים ונפרדו כל חלקי הפסולת והסיגים ונעשים מובדלי' בפ"ע ובהיתוך פ"א עדיין הכסף גס ואינו נקי מפסול' לגמרי רק מפסול' גס אבל פסול' דק יש בו וכן בסיגי' יש עדיין הרבה כסף נקי ובהיתוך פ"ב לסיגי' יוצא היותר גס שבכסף ובפ"ג יוצ' כסף גס יותר עד פעם האחרון שהו' בירור הפסולת גמור אינו יוצא ממנו רק כסף רע אבל בהיתוך ובירור הכסף שיצא בבישול הראשון כאשר מהתכין אותו עוד פ"ב יוצא ממנו הפסולת הדק ובפ"ג יוצא פסולת דק יותר עד שנשאר בפעם האחרון כסף זך ונקי בתכלית נמצא בירור זה דכסף הוא בירור האחרון אחר בירור הראשון דהיינו גם לאחר שיצא ממנו הפסולת הגס מבררי' הנקי מכל פסולת דק ביותר והוא בירור היותר עליון שהוא הבירור בדבר שכבר הוברר משא"כ בירור הפסולת נהפוך הוא כל שמבררים יותר נשאר הפסולת גס יותר והנקי גרוע ביותר ובבירור הנקי כל שמבררו יותר נשאר הכסף הנקי בתכלית והפסולת היוצא באחרונה הוא דק ביותר וב' מיני בירורים אלה הוא דמיון להבין בהפרש שבין בירורים דאו"י לבירורים דאו"ח הנ"ל דבירור הפסולת דמיון לבירור דאו"ח כמו בתשובה לברר את הרע גמור והרע מעורב בטוב הרבה ומתברר שנית עד שנשא' רק הפסולת רע גמור והטוב אינו מעולה כ"כ משא"כ בירור דאו"י הוא לברר את הטוב כמו בירור הכסף הנ"ל עד שנשאר רק הנקי בתכלית כמו מי יעלה כו' ובר לבב בתכלית וזהו הקרבת הנשמות שיורד אש דאצילות ומבררם עד שהן בתכלית הבירור ונק' בירור שני דמ"ד שמברר למ"ן ובירור המ"ן היינו כמו בירור הפסול' הנ"ל שהראשון שיוצא ביותר טוב והוא עצמו בא לידי בירור שני שנקרא בירור הנקי וכן בבירור שני דפסולת מבררים לנקי עד בירור הכסף הגרוע יותר שבבירור דפסולת האחרון שזהו בחי' מ"ד שמברר למ"ן דנשמות ומלאכים שבגופים חומריים דנוגה דעשי' אבל העלאה ובירור דמ"ן אינו רק
14 מיכאל מקרוב נשמות : ראה חגיגה יב, ב [כגי' הע"י]. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסז. וש"נ. שע"ת נו, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לו קלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(ב) בגמרא פ"ב דחגיגה דף י"ב סע"ב שברקיע השביעי הנקרא ערבות בו גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה כו' וטל שעתיד הקב"ה בו להחיות את המתים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים נב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לפרש שזהו ע"ד משארז"ל פ"ב דחגיגה דף י"ב ע"ב אר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו תלים מ"ב יוד והיינו משום ובלילה שירה עמי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בשגם שחוט של חסד משוך עליו בקיץ העבר, והרי ידוע מארז"ל כל מי שמטיבין לו לא במהרה כו'.
146 שחוט של חסד משוך עליו : ע"פ חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי תשא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) והנה בלקו"ת בד"ה ויקרא נת' שכוכבים הם למעלה מבחי' חמה והם בבחי' רקיע תמינאה, וזהו שארז"ל במד"ר פ' דברים הכוכבים אינם מתביישים לע"ל, משא"כ חמה ולבנה כו' וחפרה הלבנה ובושה החמה , וע"כ שמות בנ"י משלן לכוכבים שנאמר בהם שמות, וע' מענין כוכב במאו"א אות ך' דפי' כוכב היינו ךו ךב, פי' ך"ו הוא מספר ש' הוי', והוא נמשך ע"י ך"ב כמשרז"ל במד"ר ע"פ נגילה ונשמחה בך, בך"ב אותיות התורה, ועפ"ז יובן מה שבסוכה צ"ל כוכבים נראים מתוכה, דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, צל היינו בחי' מקיף עליון, וכנודע מענין סוכות צלא דמהימנותא שהוא המשכת מקיפים עליונים וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, כי זהו כענין ההמשכה מבחי' ישת חשך
29 מבחי' חמה : ברקיע הד' — לקו"ת ראה שם. ראה רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. מהרש"א שם. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"ג. ע"ח שער לאה ורחל של"ח, פ"ג. לקוטי הש"ס להאריז"ל חגיגה ד"ה: דע כי ז' רקיעים. שיחת כ' כסלו תשי"ז אות לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי תשא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) והנה בלקו"ת בד"ה ויקרא נת' שכוכבים הם למעלה מבחי' חמה והם בבחי' רקיע תמינאה, וזהו שארז"ל במד"ר פ' דברים הכוכבים אינם מתביישים לע"ל, משא"כ חמה ולבנה כו' וחפרה הלבנה ובושה החמה , וע"כ שמות בנ"י משלן לכוכבים שנאמר בהם שמות, וע' מענין כוכב במאו"א אות ך' דפי' כוכב היינו ךו ךב, פי' ך"ו הוא מספר ש' הוי', והוא נמשך ע"י ך"ב כמשרז"ל במד"ר ע"פ נגילה ונשמחה בך, בך"ב אותיות התורה, ועפ"ז יובן מה שבסוכה צ"ל כוכבים נראים מתוכה, דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, צל היינו בחי' מקיף עליון, וכנודע מענין סוכות צלא דמהימנותא שהוא המשכת מקיפים עליונים וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, כי זהו כענין ההמשכה מבחי' ישת חשך
28 שכוכבים . . רקיע תמינאה : ראה לקו"ת ראה שם. זהר ויצא קסב, ב. רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. שיחה ופרדס שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועז"נ כל היום דוה אותיות הוד כו', וע"כ כל המעלות שהם למעלה מהוד מעכבות עליו , ואפ"ל עוד כי יש ז' רקיעים והארץ, והם ח' מדריגות ומיכאל שהוא חסד ממשיך מרקיע היותר עליון
431 ז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה שיעורים בס' התניא שהיחוה"א פי"ב ע' 906 הערה 3. שיחת כ' כסלו תשי"ז אות לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(וא"ו) והנה כמו שהוא בענין הקרבת הבהמה ע"ג המזבח , כן יובן בחי' זו בנש"י בבחי' עבודת הנשמות בעבודה שבלב זו תפלה, דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נש"י ע"ג המזבח , שצ"ל מה"ע הקרבה זו שלכאו' אינו דומה
87 מיכאל עומד ומקריב נש"י : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והנה כו' יושב אוהלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הוא בחכ' שהחסד ענף החכ', ורי"ו הוא בגימ' גבורה, ומב' בחי' אלו דחו"ג נעשה תיבה אחת להורות שבזה דהיינו בבחי' העירוב נכללו חו"ג יחד כו', ע"י שהוא בחי' ת"ת המחבר חו"ג, וכמשנת"ל בענין המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, וע' באגה"ק סי' י"ב, וע"ד הרקיע הנק' ערבות שנק' כן ע"ש שכולל ומחבר חו"ג כמ"ש בזח"ב תרומה דקס"ה א', וז"ש סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו , פי' בי"ה היינו י"ה שהם חו"ב כנודע והם שרש חו"ג כי חסד ענף החכ' כנ"ל וגבורה ענף הבינה כו', והוא השוכן בערבות שהוא מערב חו"ג לכן שוכן בו שם י"ה מקור חו"ג כו', וכן פי' במאו"א אות ע' סכ"ז ערובי מבואות בתי גואי נק' ת"ת המערב חסד ע"ב (וע' במ"א מענין ע"ב גשרים בענין פ' שני' דק"ש כו') גבורה רי"ו, וזהו עירוב, וכן יסוד מערב נו"ה וזהו נק' עירובי חצירות בתי בראי עכ"ל, ובי"נ העיר מת"ז הנ"ל שעירוב הוא עמודא דאמצעיתא, ונמצא כי ע"י העירוב נעשה בחי' ההתכללות עד שאין מקום כלל ליניקת החיצוני', וזהו לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו', אבל יעקב הי' מטתו שלימה לפי שהוא מקו האמצעי שממנו אין יניקה כלל, והיינו ע"י בחי' ההתכללות כנ"ל, וא"כ יובן מעלת עירוב שהוא מערב כחות הרוחנים יחד עד שעי"ז לא יומשך שום תוס' יניקה לסט"א, והיא דרבנן דוקא לפי שבינה יתירה כו' ועריבים עלי דברי דודיך כו'.
1578 הרקיע הנק' ערבות : ראה חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין דהנה כתי' ובלילה שירה עמו ואמרז"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום , וארז"ל שם בלילה עוה"ז, דהנה ארז"ל דוד זמירות קרית לי' הריני מכשילך בדבר שתינוקת של בית רבן יודעים אותן כתי' לבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו והוא נשא את הארון בעגלות, וצ"ל מה הי' החטא שלו, אך הנה דוד בעת צרתו שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע א"ע בתורה שהרי כל חיות העולמות תלוי בתורה שאם יארע פסול בתפילין בטל כל ההמשכות, וכן בקרבן שעי"ז העלאת העולמות אם יארע בו איזה פסול או שיחשוב מחשבת חוץ בטל כל ההמשכה, וא"כ מאחר שלומד תורה מה תופס מקום אצלו מה שצר לו בגשמיות, אך זהו חיצוניות התורה , ויש עוד בחי' בתורה שעלי' נא' לא ידע אניש ערכה אלקים הבין דרכה והם שעשועי המלך בעצמותו והוא בחי' פנימיות התורה שיר דתורה והוא בחי' טעמי תורה שלגבי בחי' זו כל בחי' התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ודוד ששיבח את התורה בבחי' חיצוניות שבה לכן נענש, וזהו שאמרז"ל ג'
34 כל העוסק בתורה בלילה : חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה בעבודה בנפש האדם ישנו ג"כ כל הבחי' הנ"ל והענין דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נשמותיהן של ישראל ע"ג המזבח, והגם שפעם ארז"ל נשמותיהן של צדיקים המכוון הוא ג"כ על כללות נש"י כי ועמך כולם צדיקים כתי', וצ"ל למה נצרכים נש"י לההקרבה וההעלאה של מיכאל דבשלמא בקרבנות יתכן ענין ארי' דאכיל קרבנין שהו"ע העלי' שע"י הארי' שלמעלה, כי נפש הבהמה הגם ששרשה ג"כ מחיות המרכבה מ"מ ה"ה נשתלשלה למטה עד שנעשה בהמה גשמיות ואח"כ כשנעשית אכילה לארי' דלעילא ונת"ל שענין אכילה הוא שמשתנה ממהות למהות וה"ז עלי' גדולה שמשתנה ממהות בהמה גשמי' לארי' דלעילא, אבל נשמות ישראל שהם חלק אלקה ה"ז אלקות ולמה צריכים צדיקים שהם נשמות דאצי' להעלי' שע"י מיכאל, והגם שנת"ל שכללות נשמות ישראל נקראים בש' צדיקים מ"מ הרי כל הנשמה בפרט יש לה שרש מאצי' העליון וכמ"ש בבינונים כי אפי' מי שאין לו רק נפש דמל' דמל' דעשי' שרש
6 מיכאל. . נשמותיהן של צדיקים : ראה חגיגה יב, ב (כגי' הע"י). תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויאמר גו' לך לך (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויובן זה ע"פ מארז"ל תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואין יודעות מה הן רואות כו' הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודי' יתפלצון , עמודי' על המים , המים על הרוח , רוח בהרים , הרים בסערה , וסערה תלוי' בזרועו של הקב"ה, שנאמר ומתחת זרועות עולם .
10 המים על הרוח , רוח בהרים , הרים בסערה : בחגיגה יב, ב שם [וכן הובא לעיל במאמר שלפנ"ז]: מים על ההרים . . הרים ברוח . . רוח בסערה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ענין מיכאל עומד ומקריב נשמות ע"ג המזבח , שהוא ענין בחי' העלאה של הנה"א לבחי' עצמותו ית' לאשתאבא בגופא דמלכא, כי שרש נש"י הוא מבחי' כלים כנודע ממ"ש במ"א, וההקרבה
116 מיכאל עומד ומקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע מא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שבתורה הם ריבוים, ולכן כשכתי' את השמים בא לרבות כל צבא השמים וכתי' את הארץ בא לרבות כל בחי' ומדרגות הנמצאים בארץ כו' (ע' מד"ר פ"א בפ' בראשית, ר"י שאל את ר"ע, עד ואת הארץ לרבות אילנות ודשאים וג"ע, ואח"כ נפרטו פרטי ההתהוות שבשמים ובארץ בט' מאמרות הפרטים כו').
44 את השמים . . צבא השמים : ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה נת"ל דבחי' ויחד לבבינו הוא נגד עבודה אחרת שהי' במקדש , והוא, דלהקטיר קטרת על מזבה"פ היו מביאים גחלים מזבה"ח, והענין דבמזבה"פ בעבודה הוא שמו"ע דמה קטרת כך צלותא בחשאי, פי' קטרת בחשאי דעל מזבח החיצון הי' ארי' דאכיל קורבנין והי' שורף ומכלה הבהמה ובעבודה הו"ע והאופנים וחיות ברעש גדול והו"ע בירור דנה"ב, אבל בקטרת היו מביאים גחלים לוחשות מעל מזבה"ח גחלים שרופים בל"א איבער געברענטע רק בהעלם הי' בהם רצוא ושוב, והקרבה דקטורת הוא משארז"ל מיכאל עומד ומקריב נשמותיהן דצדיקים ע"ג מזבח , דנשמות אף דשרשן מפנימיות הכלים מ"מ ה"ז כלי וכדי לאשתאבא בגופא דמלכא צ"ל הקרבה, ומה שהיו מביאים גחלים ממזבה"ח זהו ויחד לבבינו יחוד פנימיות הלב עם חיצוניות הלב, ובתפלה הוא ק"ש ואמוי"צ לכן יש בויציב ט"ו ווי"ן דבווין תתקטר והוא התקשרות פנימיות הלב עם חיצוניות הלב.
114 מיכאל עומד ומקריב : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע מא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית דנמי מאמר וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי' אלא בראשית נמי מאמר הוא, והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ , ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ ברגע א', וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א', ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם דממח' האדם אף אם יחשב כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם, ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט לברוא
47 את השמים . . צבא השמים . . הארץ : ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
הוא זמן החשך שקרא לילה , ולכן נמשל הגלות ללילה שהוא זמן החשך, והכל שוים ואדרבה דחסרון האור נוגע יותר להמעולה ביותר שאינו ניכר מעלתו, ומסתיר על הבלתי נאה וגם משוקץ, וכמו שהוא במוחש שבעת החשך אינו נראה יפיו של דבר הנאה ביותר, ומסתיר על מיאוסה של המתועב, והחשך נותן מקום לפושעים, וכן הוא בזמן הגלות שמריבוי החשך ר"ל אינו ניכר מעלתן של ישראל בכחות הגלוים ומחשיך ח"ו יותר, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי, ובד"כ הנה עוה"ז ועוה"ב נמשלו ליום ולילה , שהעוה"ז נמשל ללילה מפני שהוא חשך ולא אור, וגילוי דלעתיד לבוא ע"י היום לעשותם נמשל לאור היום , וזהו דכתיב (תהלים צ"ב ג') להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, פי' כי בבקר שהוא בחי' יום שמתחיל בהאור בקר נק' בשם חסד ע"ש כי חסד אל כל היום שמאיר ביום כנ"ל, אבל בלילה הוא בחי' אמונה לבד שהוא בחי' מקיף, דזהו ב' ענינים הפכים שיש בהכח העצמי דאמונה, דכל אחד ואחד מישראל יהי' מי שיהי' ומה שיהי' הוא מאמין באמונה שלמה בהוי' אחד שהוא ית' מהוה את כל הנבראים ומחי' אותן וזן ומפרנס ונותן לחם לכל בשר, ובפנימית ועומק תוכיות נפשו בוטח בה' ומקוה אליו, ומ"מ יכול לעשות דברים שהם היפך רצון ה', ועוד יותר דיכול להיות שיבקש עזר מהשי"ת בדבר שהוא נגד רצון השי"ת ועל דרך המאמר גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי, שהוא מאמין בה' ובה בשעה הוא עושה דבר עבירה, וכהא דתנינן (סנהדרין ד"ו ע"ב) ר' אליעזר אומר הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה', וענין גזל סאה של חטים אין הכוונה גזילה ממש בגלוי בדבר הנראה וניכר לעין כל, אלא הפי' גזל הוא מי שהוא גזלן ע"פ דיני התורה , היינו מי שנוגע בפרנסתו של חבירו באיזה אופן שיהי', דזהו דכתיב (ישעי' א' ט"ו) ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו, דע"פ פשוט הוא מה שנוגע לחבירו בעניני ממון הנוגעין לו בנפשו, דלבד זאת שהוא עצמו מחסיר פרנסת עצמו, כי רובא דרובא ר"ל הם גורמים רעה לעצמם גם בגופם, והשכר הנדמה לשעה נאבד והולך למקום שאינו ראוי, הנה עוד זאת שגורם רעה לנפשו ר"ל, ובעומק יותר ידיכם דמים מלאו הו"ע השפיכות דמים הבאים מהמריבות וקטטות בשנאת חנם הבאה בסבת הישות וכבוד המדומה, שהוא חשוב בעיני עצמו ומפני הישות שלו אינו נותן מקום לזולתו, דהזולת בהכרח ממעט מציאותו, ולכן אינו יכול לסבול
111 ראה חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השמים והארץ הם ב' כללים הכוללי' לכל ההשתל' מריש כ"ד עד סוף כ"ד [ובחי' את ואת הוא לרבות כל הפרטים המסתעפי' מהם כמארז"ל את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותיהם כו'] וכולם נכללים במאמר הראשון שהוא מאמר דבראשית כו' וד"ל.
33 את השמים לרבות תולדותיהם : ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי בגילוי הם שוים לשארי צירופי אותיות שאינם ד"ת] ומ"מ מאיר בהם אור העליון שהוא בחי' חכמתו של הקב"ה להדיא שלא ע"י השתל' כלל כנ"ל וזהו ענין מה שמזכירים מדת יום בלילה , וזהו ענין כל העוסק בתורה בלילה פי' שהוא ממשיך בחי' תורה אור בבחי' לילה וחשך הגשמיים, וזהו גולל אור מפני חושך שהו"ע צמצום האור להיות הנבראים בבחי' שנק' חושך, וחושך מפני אור היינו שנגלל החושך מצד שמביאים את האור בתוכו כו' שזהו ע"י התורה כנ"ל, וזהו משארז"ל ג"כ ברישא חשוכא שהו"ע ההשתלשלות והדר נהורא היינו כשממשיכין את האור בתוך החושך ע"י התורה , וזהו"ע ברית דתורה המחבר יום ולילה .
52 כל העוסק בתורה בלילה : חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים חלק שני פרק יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מכון שבו אוצרות שלג חגיגה יב,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א
מקור מפורש
בדף זה
חגיגה יב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצא
מקור מפורש
בדף זה
וראה ג"כ חגיגה יב, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
(ואין לתרץ שמתחילה אמרה שלא יתלו ברקיע אחד -- חגיגה יב, ב -- דאם באופן זה לא איכפת לה, א"כ למה נזקקו למיעוט הירח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 בטל של אור: זח"א קיח, סע"א. וראה ג"כ חגיגה יב, סע"ב. כתובות קיא, ב. תניא ספליו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
העבודה אצלם "ברעש גדול" אינה איפוא מצד הרגש הלב, אלא על דרך שהוא אצל בן כפר שבא לראות את המלך.
57 חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ומ"ש כל הנשמה תהלל י"ה, נשמה דייקא, אף שבנפש האדם יש ג' בחינות נר"נ, הרי זה לפי שנשמה הוא מלשון נשימה, כדרשת חז"ל עה"פ כל הנשמה תהלל י"ה, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, וענין הנשימה הוא בחינת רצוא ושוב, כמ"ש אשום ואשוף יחד, ששואף ההבל ונכנס ויוצא, ועי"ז נמשך גם כללות חיות העולמות באופן של רצוא ושוב.
143 ישעי' מב, יד. וראה פרש"י חגיגה יב, ב ד"ה ורוחות. ב"ר שם. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אבל יש פירוש נוסף – שערפל קשור עם א' מז' הרקיעים .
803 ראה חגיגה יב, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין מצות ביכורים, להביא פרי האילן הן הנשמות שמתלבשים ומאירים בגוף, לחברם ולקשרם בשרשם כו', ועז"נ ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלקיך, שזהו ע"ד מארז"ל מיכאל כהנא רבא מקריב נשמות ע"ג מזבח העליון, והו"ע חזרת אורות הנוקבא כו' .
1433 ראה חגיגה יב, ב (כגירסת העין יעקב). מנחות קי, א ובתוס' שם. זהר ח"א פ, סע"א (ס"ת). ח"ג לג, א (רע"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שמלאך סנד"ל בא וקשר להם ב' כתרים א' מנעשה וא' מנשמע, היינו ב' בחי' שעשועי' הנ"ל וצריך לזה סיוע של מלאך ומיכאל כהנא רבה מקריב נשמות הצדיקים ע"ג המזבח וכו', להעלותן עד מקום הנ"ל מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים וכו' לבר מגוהרקא דרבי חייא רבה דמנפשי' קא סליק מצד שהי' נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהי' יכול בעצמו לעלות כו' ודו"ק.
45 מקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שגם דעכשיו אין ההארה גם בגעה"ע רק ממל' דאצי' (מבחי' העונג העליון שבכתר מל' שנק' זיו השכינה כו'), מ"מ יש בזה ריבוי עליות לנשמות עד אין שיעור למעלה וכענין שא' דמיכאל כה"ר דאצי' מקריב נשמות ע"ג המזבח שזהו נשמות דבריא' שעולי' באצי' (כערך בהמ' ע"ג המזבח, שלגבי האצי' גם בחי' פני אדם דבריא' נחשב שם רק בחי' פני שור כו' כמ"ש במ"א) ובאצי' עולי' בעליות רבות עד אין קץ כו'.
230 דמיכאל. . מקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. שע"ת נו, ג ובהערה 71. תו"ח בראשית מ, ב ובהערה 24. אוה"ת ויקהל ע' ב'קצט. לקמן ו, סע"ג ואילך. פ' יתרו רס, ד. רסט, סע"ג ואילך. תרומה שו, א. תצוה שמח, רע"ד. ויקהל תכב, ג. תמא, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו'
מקור מפורש
בדף זה
פסולה שזהו הוכחה שעדיין לא בירר שהרי תוקף החום זהו השלהבת הנ"ל, וענין קטרת זהו התקשרות בלא הרגש חום כ"א דביקות וביטול ההרגשה כו', כ"א כוכבי' צ"ל נראין שענין כוכבי' הם ברקיע תמינאה וכוכב המאיר זהו בחי' האור המאיר בבינה שזהו מבחי' אור זה"י ז"ת דעתיקא.
35 כוכבי'. . ברקיע תמינאה : ראה זהר ויצא קסב, ב. רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"ג. לקו"ת פ' ראה כז, ג. שיחת כ' כסלו תשי"ז סל"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בדף זה
ומעשים טובים הוא כשעושה המצוה בכוונה הא' מ"ש בשו"ע לכוון לשעבד הלב והמוח, והב' כמ"ש בכהאריז"ל שע"י תפילין ד' בתים ממשיכים ד' מוחין, ועוד יש קבע"ו שבמעשה המצוה וכמו ההפרש בין השר שעושה ציווי המלך ה"ה עושה ע"פ טו"ד כמו שמחייב שכלו ועבד כשעושה ציוי המלך ה"ה בלי שום טו"ד רק מפני ציוי המלך וכמו"כ במעהמ"צ צ"ל קבע"ו ובאמת קבע"ו הוא יותר טוב מכוונות המצוה, דכוונת המצות הוא בח"ס דא"א וקבע"ו הוא בגולגלתא דא"א, וצ"ל שניהם תחילה צ"ל קבע"ו כמו כשמניח תפילין תחילה צ"ל בדרך קבע"ו מפני שכך צוה הקב"ה ואח"כ צריך לכוון שע"י ד' בתים ממשיכים ד' מוחין, וכן בנתינת צדקה צ"ל בקבע"ו דכתיב פתוח תפתח ידך כו' ואח"כ צריך לכוון שע"י נתינת הצדקה נעשה היד מרכבה לחסד שלמעלה שבלי גבול, ואז נק' מעשים טובים ומאירים כמו האבנים טובים הוא מפני שהכוכבים שהם ברקיע תמינאה מאירים על מקום ידועה ועושים האבנים טובים ומאירים כמו"כ כשעושה המצות ע"ד הנ"ל אז הם מעשים טובים שהם טובים כ"כ עד שא"א להיות טובים יותר מזה, ופי' טובים בל"א אז ער בריינגט דרינען „ריין דעם העכסטן פ„ל וו ס עס קען נ ר זיין זהו מעשים טובים, וזהו יפה שעה א' בתשובה ומע"ט פי' שעה א' א ין קער וזהו"ע התשובה להשיב הנפש אל שרשו וכמ"ש והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנו, עין לא
49 שהכוכבים שהם ברקיע תמינאה : ראה זהר ויצא קסב, ב. רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"ג. לקו"ת פ' ראה כז, ג. שיחת כ' כסלו תשי"ז סל"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
בדף זה
ג) ומעתה צ"ל ענין מתיבתא דרקיע, הנה יש ז' רקיעים וכתי' ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, והנה רקיע זו הוא רקיע תמינאה
48 ז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה סה"מ תרל"ח ע' קיז הערה 431.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בדף זה
ובכדי להבין ענין הנגעי' נקדים ענין הפלוגתא שקא מפלגי במתיבתא דרקיע בדין דבהרת שאם בהרת קדמה כו', ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע כו', וצ"ל מ"ע מתיבתא דרקיע, ונת' שענין בחי' רקיע הוא רקיע תמינאה שלמעלה מז' רקיעים שהוא בחי' רקיע כעין הקרח, אשר מבטן מי בחי' עת"י יצא הקרח, שהרקיע הוא שער הנו"ן דבינה שנק' שער האיתן ובו הוא גילוי התענוג כו' שהתגלות עתיק הוא בבינה דוקא כמו שבגשמיות כאשר מבין השכל על בוריו אז מתענג ממנו כו' כך למעלה עיקר גילוי הענג הוא בבינה שנק' רקיע, ומבחי' רקיע זה מאיר במתיבתא דרקיע שהוא בחי' ג"ע העליון.
15 מז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה סה"מ תרל"ח ע' קיז הערה 431.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בדף זה
וענין מתיבתא דרקיע הנה צ"ל מהו רקיע דיש ז' רקיעים ורקיע זה למעלה מכולם, ועז"נ ועל ראשי החיה דחיון עילאין רקיע כעין הקרח כו'.
72 ז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה סה"מ תרל"ח ע' קיז הערה 431.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
בדף זה
והנה צ"ל תחילה ענין טומאת הנגעים דכשספק אם בהרת קדמה או שער לבן קדמו קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור ונת"ל ענין הרקיע שהוא למעלה מהז"ר והוא הרקיע שע"ג ראשי חיון עילאין שעז"נ רקיע כעין הקרח הנורא, וכתי' מבטן מי יצא הקרח, מי הוא שער הנו"ן שער האיתן, וצריכים להמשיך מבחי' מי ברקיע, והוא לפי' שנת"ל דמי הוא בחי' עתיק והו"ע התגלות עתיק בבינה דעיקר התענוג כשהשכל בא לידי השגה והבנה אבל לא קודם לכן, והנה מרקיע זה נמשך במתיבתא דרקיע שהוא געה"ע, דיש געה"ע וגעה"ת הגם דיש כמה מדרי' בג"ע כמ"ש ילכו מחיל אל חיל שיש עליות עד אין שיעור, אך בד"כ הם ב' מדרי' געה"ע וגעה"ת וכמ"ש בזהר שיש מתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט (ע' בלקו"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי רפ"ב ולקמן בד"ה את חג המצות תשמור) ולמטה הוא מתיבתא דסוריא ומתיבתא דנהרדעא, והזוכים לישב במתיבתא דרקיע הם הצדיקים הגדולים תנאים ואמוראים, דכתי' והאיתנים מוסדי ארץ, איתנים אותיות תנאים,
13 מהז"ר : חגיגה יב, ב. ראה סה"מ תרל"ח ע' קיז הערה 431.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בדף זה
אתכסי' כאשר מתלבשת בגוף היא נעשה קצת נפרד שה"ה נעשה נברא ומכ"ש נשמות דעלמא דאתגלי' כאשר מתלבשים בגוף נעשים נפרדים לגמרי, וזה נעשה דוקא ע"י ט' מאמרות שהכוונה הי' שיהי' שכר ועונש שיהי' עבודה ואם הי' מתהוה מהמאמר א' לא הי' בחירה כלל והי' ע"ד שהמלאכים אינם בעלי בחירה, ובאמת נברא מהמאמר אחד אלא שנברא דרך כלל כי המאמר א' הוא כלל ולכן את השמים ואת הארץ כולל כל צבא השמים וצבא הארץ ונק' בשם מח' שמיוחד עם עצם הנפש אלא שע"י ט' מאמרות שהם בחי' דיבור שנראה כמו שנפרד עי"ז נעשה מציאות היש, והגם כי שרש הט' מאמרות נת"ל שהוא מה שעלה ברצונו מ"מ הרי עלה ברצונו אנא אמלוך שענין המלוכה הוא אין מלך בלא עם מלשון עוממות ונפרדים ולכן יוכל להתהוות מהט' מאמרות בחי' נפרדים, אך הכוונה שיהי' ביטול היש לאין דוקא וכמ"ש גם את העולם נתן בלבם של בנ"א שלפ"ע הזיכוך שמזכך בנפשו כמו"כ מזכך בעולם, והגם שנתהוה ע"י הדבור מ"מ הרי שרש הדבור הוא ממדבר שהם קדמות השכל ששם אין עדיין אותיות ולכן יוכל לבוא לביטול היש.
70 את השמים ואת הארץ : בראשית א, א. ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
בדף זה
ע"י מיכאל כה"ר דמקריב נשמות כו'.
95 מיכאל. . דמקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. מאמר ד"ה כמים הפנים תר"ם בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר