שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
[ידוע מאמר העולם ועמא דבר "©א גאסט© פאר© א© ווייל, זעט אויף א© מייל" (=אורח לשעה קצרה רואה למרחק מיל), אך חס־וחלילה לומר על משה
3 ראה ברכות מה, א. סוגיית ב"ק (צב, א ושם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כדי לחזק את ההסבר על השיטתיות של רבי מאיר ורבי יהודה, יצוטט כאן מקור נוסף שבו מוצאים מחלוקת זו בין רבי מאיר לרבי יהודה:"עד כמה מזמנין (רבי מאיר סובר:) עד כזית, ורבי יהודה אומר עד כביצה".
22 ברכות מה, א (במשנה). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"פוק חזי מאי עמא דבר" , "הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן" , והיינו, שכאשר יש ספק בהלכה, ומצד ההבנה וההשגה שבתורה אי אפשר להכריע ולבוא למסקנת הענין, אזי יכולים לברר הדבר ע"פ הנהגתם של ישראל, ומזה יודעים שזוהי אמיתתה של תורה.
1000 ברכות מה, רע"א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ג) אמרו חז"ל אשר מטבע האדם שדבר חדש הכל רצין לקראתו , ו"פוק חזי מאי עמא דבר" .
1606 ברכות מה, רע"א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהבין שורש טעם הדברים הללו הנה גם במשה כתיב והאלקים יעננו בקול וארז"ל בקולו של משה כו' הענין הי' ג"כ בקול
82 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה בחי' נשמת משה הי' מבחי' השמיטה הראשונה שלפני זאת השמיטה והוא משמיטת החסד וכמ"ש מן המים משיתיהו כו' וכמ"ש במ"א וע"כ הי' ביכולתו לתקן הפגם דחטא אדה"ר, ומה שיהי' במשיח לע"ל שהוא כמו שהי' אדה"ר קודם החטא גם במשה הי' זאת המדריגה כו' והוא להיותו מבחי' שם מ"ה דא"ק וכמ"ש מה שמו כו' שהוא אותיו' משה כו' וכמ"ש במ"א וע"כ נאמר בו משה ידבר והאלקים יעננו בקול וארז"ל בקולו של משה דהיינו שהי' אוא"ס שוכן ומתלבש בקולו של משה ממש כענין שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו' והוא לפי שהי' מבחי' שם מ"ה עד שאינו תופס מקום כלל וכלל רק הי' קולו בחי' כלי בעלמא לאור אלקי השוכן בו ומדבר בו ע"כ הי' קול ה' ממש בדיבור של משה והוא ע"י התלבשות בקולו של משה וכמ"ש משה ידבר והאלקי' יעננו בקול בקולו של משה וד"ל.
63 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משה ידבר והאלקים יעננו בקול, וארז"ל בקולו של משה.
2 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משה ידבר והאלקים יעננו בקול בקולו של משה ולהבין ההפרש בין אברהם שגם הוא קיים כל התורה כולה עד שלא נתנה כו' כמארז"ל ע"פ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי כו' לבין משה שנתן התורה הנה אב רם היא החכמה שנק' אב שהיא בחי' הראשית וביאור הדברי' הנה עבודת אברהם הי' להמשיך אורות בכלים דאצי' וכמארז"ל בת הי' לאברהם ובכל שמה שהיא בחי' מל' שהמשיך לה אורות עליונים והיינו ג"ח שלו אמנם לא המשיך רק באצי' אבל לא בבי"ע אבל משה ממשיך אורות עליונים גם בבי"ע ע"י התורה שנק' תורת משה.
2 משה ידבר. . . בקולו של משה : יתרו יט, יט. ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בלבד ע"כ תתפעל הלב מיד גם להיפך כו' אבל אם הדעת הוא המתפשט במדות עושה בהתפעלו' הלב בירור גדול להיותו בחי' פנימי' המדות (וז"ש ישראל לא ידע כו' הוי גוי חוטא דהא בהא תלי' וכמ"ש במ"א ע"פ דע את אלקי כו') וזהו ההפרש בין בחי' מוחין דקטנות לבחי' מוחין דגדלות למעלה שמבחי' מוחין דקטנות יש אחיזה ויניקה לחיצוני' כענין אברהם יצא ממנו ישמעאל כו' לפי שבחי' אחוריי' דשם אלקים הוא המסתיר על אור האלקי עד שיוכל להיות נפרד כידוע ובבחי' מוחין דקטנות שבלא דעת הרי בחי' הפנימי' מוסתר ונעלם ומבחי' חיצוני' ואחוריי' של המדות העליונים יכולים גם החיצונים לקבל אבל בבחי' מוחין דגדלות שהוא הארת הדעת במדות אין שם מקום ליניקת החיצונים כלל מפני שבבחי' הפנימי' של המדות אין שם מקום לחיצונים להיותם רק מבחי' אחוריי' וחיצוניו' כידוע בענין בא נחש על חוה שהוא בחי' אחוריי' דשם ב"ן וכמ"ש מלך אלקים על גוים כו' (וזהו שנאמר בגלות מצרים וידע אלקים כו' ולזה רמזו רז"ל יעקב משמש במרום וכמ"ש שאו מרום וראו מי ברא אלה פי' אלה הן ו"ק דז"א בבחי' הקטנות ולהעלות שרשם במ"י דבינה היינו ע"י הדעת שנק' מרום לגבי המדות וזהו שאו מרום כו' וז"ש ואתה מרום לעולם ה' כו' ואז כי הנה אויביך יאבדו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל) וז"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה מפני שהוא מתאחד עם הדעת כמ"ש מפיו דעת ותבונה פי' מפיו מפומא דאימא כו' שנק' קולו של משה כמ"ש במ"א) וז"ש ג"כ איש בער לא ידע כו' כי אל אחר אסתרס כו' כמארז"ל צינן את הזכר כו' לפי שאינם יכולים לקבל מבחי' הדעת מטעם הנ"ל.
46 שנק' קולו של משה : ראה ברכות מה, א. וראה תו"א יתרו סז, ד. תו"ח ואוה"ת שם. סה"מ תקס"ו ע' רד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יג העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו:
קכא ברכות מה , א. טור ושו"ע סי"ב. ט"ז ס"ק ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצב ברכת זימון בשלשה או בעשרה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יא, יג
במה דברים אמורים בברכה ראשונה שדעתם להתחבר ולקבוע עצמן לאכול יחד אבל בברכה אחרונה כיון שכבר אכלו והם מתפרדים זה מזה אינן מצטרפין זה עם זה להחשב כגוף אחד שיפטרו בברכה אחת מהם אלא א"כ הם משלשה ולמעלה שיש שבח וקלוס יותר כשמצטרפין לברכה אחת לפי שהם ראוים לזמן כלומר להזדמן יחד לצירוף ברכה בלשון רבים.
ז רש"י ברכות מה, א ד"ה שלשה. לבוש ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצו מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ו שלשה שאכלו כאחת ואחד מהם אכל פת נכרי והב' נזהרים ממנו או שאחד מהן כהן ואכל חלה אע"פ שהיא אסורה להשנים מזמנין עליו הואיל והיא מותרת לו.
כז תוס' ר' יהודה ברכות מה, א ד"ה אבל אכל בשם רבינו שמואל מרומבורג. הובא בתוס' ברכות שם ד"ה אכל. רא"ש ברכות פ"ז סי' ב. טור ושו"ע ס"ג. וראה לעיל סי' קסח ס"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצט על מי מזמנין ועל מי אינן מזמנין ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש מחמירין ואומרים שאפילו הוא בן י"ג שלימות ויודע למי מברכין אם ידוע שלא הביא ב' שערות ארוכות כשיעורן אין לצרפו לא לג' ולא לי' אבל בסתם מזמנין עליו שזימון הוא מדברי סופרים וסומכין על החזקה שמן הסתם הביא ב' שערות כשיעורן בתשלום י"ג שנה כדרך רוב בני אדם וכן נוהגין במדינות אלו שלא לזמן על קטן פחות מבן י"ג ויום אחד ואין לשנות.
עח רשב"א ברכות נ, א ד"ה וליברכו. מאירי ברכות מה, א ד"ה והמשנה הראשונה. מח, ב ד"ה כבר ביארנו. וראה שדי חמד כללים מערכת ז כלל ט. בדי השלחן סי' מה ס"ק ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רד דיני הברכות ליתר המאכלים יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יג אין מברכין על המים שהכל נהיה בדברו בתחילה ובורא נפשות רבות באחרונה אלא כששותה לצמאו אבל אם שותה להבליע לוגמתו שחנקתו אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף לפי שאין הנאה לאדם בשתיית המים אלא בשעה שהוא צמא אבל שאר משקין שיש הנאה לגוף בשתייתן ובטעמן צריך לברך עליהם בתחילה ובסוף אע"פ שאינו תאב להם ואינו שותה ברצון אלא מחמת אונס לוגמתו שחנקתו כיון שמכל מקום הוא נהנה בשתייתם:
נד משנה ברכות מד, א. גמרא שם מה, א. טור ושו"ע ס"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב וכל זה בברכה ראשונה שדעתם להתחבר ולקבוע עצמן לאכול ולשתות יחד הרי קביעותם זו מצרפתם להחשב כגוף אחד וברכה אחת לכולם אבל בברכה האחרונה כיון שכבר אכלו והם מתפרדים זה מזה אינן מצטרפים זה עם זה להחשב כגוף אחד וצריך לברך כל אחד בעצמו על הנאת גופו ולא אמרו שיברך אחד לכולם אלא בפת שמברכים עליה ברכת המזון ולא בשאר ברכות אחרונות שאינן חשובות כברכת המזון לומר עליהם נברך בתחילה.
כח תוס' חולין קו , א ד"ה שמע מינה ו ברכות מה , א ד"ה אם רצו לזמן. רא"ש ברכות פ"ז סי' ו. ט"ז ומ"א סי' קצג ס"ק א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכך הוא בבחי' הח"ע שרש נשמת משה דבמשה א' כי טוב הוא בטי"ת רבתי מעה"ח שכולו טוב כו', וממ"ע משיתיהו שזהו מ"ע דחכמה עילאה הקדומה הנ"ל, ולכך נק' שוש' דמלכא שהי' ממוצע להביא ולחבר העליון בתחתון שהוא להיות גילוי אוא"ס בח"ע דתורה אור (כמו שלמעלה גם בתוה"ק מתחבר מעצמו' השעשועי' בחש"מ כמ"ש ואהי' אצלו כו') למטה בעה"ד טו"ר בי' הדברות שהן כללות דתושב"כ, וכמו משה ידבר והאלקים יעננו בקולו של משה כו', עד שמאיר ונמשך בכאו"א מישראל בקראו באותיות דתושב"כ כקורא בשמותיו ממש, שז"ש שיקראוהו באמת דתורה כידוע.
512 משה ידבר : יתרו יט, יט. ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[oldpage_752] משה ידבר והאלקים יעננו בקול, וארז"ל בקולו של משה.
3 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך אע"פ שהי' משה כבד פה וכבד לשון הרי נאמר בו משה ידבר דוקא, לפי שהי' זה ע"פ ה' שהי' לעזר לעשות בשרש נשמת משה בח"ע בחי' ירידה והמשכה מן ההעלם לגילוי דוקא, כי קמי' עצמות הא"ס שהוא למעלה מבחי' ההעלם דח"ע לפניו נגלו כל תעלומות דח"ע ששוין לפניו בחי' ההעלם וגילוי ע"כ יכול להביא ולהמשיך גם לבחי' [ההעלם] דחכ' הקדומה ממש שתבא בדיבור בפה בתושבע"פ ולשון בתושב"כ כו' כמ"ש משה ידבר והאלקים יעננו בקול וארז"ל בקולו של משה דוקא וד"ל (וההתחלה לזה הי' במ"ש [לו] ה' בשליחות ששלח למשה לדבר לפרעה שא' משה הן אני ערל שפתים כו' והשיבו ה' מי שם פה לאדם כו' הלא אנכי מ"י שאנכ"י ואנכי אהי' עם פיך כו' כמ"ש במ"א).
119 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עושה אותה לבנותה ממקור חוצבה בהמשכתו אור א"ס בחכמה, וז"ש והאלקים יעננו בקול בקולו של משה כו' וד"ל.
83 והאלקים יעננו בקול בקולו של משה : יתרו יט, יט. ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שאמרו ז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבור"ה כי מפני בחי' הגבורו' שקדמו לחסדי' בכתר לבא לכך הם באו מפי הגבור"ה דוקא והיינו מבחי' הגבור"ה שבכת"ר כנ"ל, ומלבד זה הטעם הנה לא יוכלו ב' הדיברו' הללו לבא מפי משה כשאר הדברו' אלא מפי עצמו' אור א"ס, דהנה במשה נא' משה ידבר והאלקי' יעננו בקול בקולו של משה כו' שהי' בחי' ממוצע וכמו שאמר משה ע"ע אנכי עומד בין ה' וביניכם כו' שהי' עומד בבחי' ממוצע בין שם הוי' שבכת"ר ובין שם הוי' ששרש כללו' נ"י שם.
142 בקולו של משה : ברכות מה, א.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועם כ"ז יובן מ"ש מבשרי אחזה אלוה מבשרי דוקא כנ"ל דהיינו בבחי' עיני בשר דוקא כאשר יזדכך החומר הגופני בתכלית הטהרה והקדושה האלקי' (כנביאים וכמו לע"ל שיראו כל בשר כנ"ל) להכיר את בוראו בראית העין ממש מה שעתה אינו רואה רק בעין השכל לבד אז אחזה אלוה ממש כמו לחזות בנועם ה' כו' שרואה לאמתת העצמות דאלקות ובהתפעלות כל העצמות הרבה יותר מראיית עין השכל וד"ל (וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו בבחי' כח ראיית עין השכל כו' כ"א בזאת יתהלל כו' השכל וידוע אותי ממש כמו בידיע' והכרה שע"י ראית העין הגשמי' ממש וזהו בזאת דוקא בבחי' יראה אותיות ראיה שהוא בגשמיות) (ודוגמא לדבר זה הוא גם עתה כאשר הלב בשר הוא רואה ראית עין השכל שהוא יותר טוב מראית עין השכל עצמו כמ"ש בעין השכל דבלבא דוקא אתחזי ממש כו' וכידוע לטועמי' טעם ראית עין השכל בלב בשר דוקא כמו לבי ובשרי ירננו אל כו' כמ"כ אמר טעמו וראו כי טוב ה' כו' וכה"ג וזהו הנראה בחוש ההתפעלות יתירה פתאום בניגון שבקירת הלב בגשמיות מחמת שהלב בשר דוקא רואה כו' ונק' שיר פשוט וכמ"ש במ"א בענין קולו של משה כו') אך עדיין אינו מובן מ"ש אחזה אלוה בל' תרגום דהל"ל אראה כו' הענין הוא לפי שגם אחר הזדככות חומר הנה"ט בתכלית כנ"ל הרי שרשו מק"נ שנק' לבוש החשמל דנגה כנ"ל רק שנעשה לבוש בהיר ביותר כמו כתנות עור בא' כנ"ל ע"כ נק' בל' תרגום בשם חזיון כחזון ישעיהו כו' כתרגום ראי' חזי כו' מפני שהוא בבחי' בירור דאחורים דחכמה ומ"מ יש בזה תוס' אור הראיה במהות ועצמות לכוין
16 קולו של משה : ברכות מה, א. ראה ביאוה"ז ויצא קלד, ג. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קנה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תש"ח בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משא"כ העדר העבודה, העדר מדות חסידות, ער איז מבזה תורת החסידות — "פוק חזי מאי עמא דבר", "דבר" (אויך) מלשון "דַבֵר" — "רעדן", וואָס עמא מדבר וועגן אים:
9 לשון חז"ל — ברכות מה, א. פסחים יד, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר