א
קצב ברכת זימון בשלשה או בעשרה ובו ז' סעיפים:
א כבר נתבאר בסי' קס"זא שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצות שאחד מוציא חבירו בברכתוב אבל בברכת הנהנין מי שנהנה הוא מברך בעצמו על הנאתו ואין חבירו פוטרו אלא א"כ נקבעו יחד בדבר שקביעות מועלת בו שדרכו בכך שקביעותם מצרפתם להיות נחשבים כגוף אחד וברכה אחת לכולם.
במה דברים אמוריםג בברכה ראשונה שדעתם להתחבר ולקבוע עצמן לאכול יחד אבל בברכה אחרונה כיון שכבר אכלו והם מתפרדים זה מזהד אינן מצטרפין זה עם זה להחשב כגוף אחד שיפטרו בברכה אחת מהם אלא א"כ הם משלשה ולמעלהה שיש שבח וקלוס יותר כשמצטרפין לברכה אחתו לפי שהם ראוים לזמן כלומר להזדמן יחד לצירוף ברכה בלשון רביםז.
ואומר אחד מהם נברך שאכלנו משלוח והשנים אומרים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינוט.
ואם הם ג' בלא המברך יכול לומר ברכו שאכלנו משלוי כיון שהם ראוים לברך בלשון רבים בלעדו ומכל מקום יותר טוב לומר נברך שלא להוציא עצמו מכלל המברכיםיא ואע"פ שאמר נברך צריך הוא לחזור ולהכניס עצמו לכלל המברכיםיב לגמור ולחזור ולומר אחריהם ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינויג ואח"כ מתחיל ברוך א"י אמ"ה וכו'.
ומי שאומר גם בראשונה ובטובו חיינו אין מוחין אותויד:
הערות
- א. סעיף יז וש"נ.
- ב. כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.
- ג. ברכות מה , ב לפירוש התוס' שם ע"א ד"ה אם רצו והרא"ש שם פ"ז ס"ו. טור ושו"ע סי' קצג ס"א.
- ד. תוס' ו רא"ש שם . ט"ז ומ"א סי' קצג ס"ק א. וכ"ה לעיל סי' קסז סי"ד. לקמן סי' ריג ס"ב.
- ה. ואין צריך עשרה, כמו בתפלה ובברכות קריאת שמע ובברכות השחר, מטעם האמור לעיל סי' נט ס"ד וש"נ.
- ו. ר"ן בפי' המשנה מגילה כג, ב ד"ה אבל הגאונים. והיינו דוקא בפת (מטעם האמור לקמן סי' ריג ס"ב וש"נ) ודוקא כשנקבעו בקביעות המועלת (כדלקמן סי' קצג ס"א-ב). וראה לעיל סי' קפג ס"י, דמכל מקום יברך כ"א לעצמו מלה במלה עם המברך - מסיום ברכת הזן ואילך.
- ז. רש"י ברכות מה, א ד"ה שלשה. לבוש ס"א.
- ח. ברכות נ, א. טור ושו"ע ס"א.
- ט. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. ושם: המברך אומר ברשות מרנן ורבנן ורבותי נברך שאכלנו משלו ועונין המסובין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו (וכדלעיל סי' קסז סוף סי"ט לענין ברכת המוציא: ומדת ענוה ... נוטל רשות מכל בני החבורה ואומר בתחלה ברשות כו').
- י. משנה שם מט , ב.
- יא. מימרא דשמואל שם . טור ושו"ע שם.
- יב. לבוש שם.
- יג. תוס' מו , ב ד"ה להיכן. רי"ף שם. רא"ש ברכות פ"ז סי"ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' נו ס"ג לענין ברכו.
- יד. מ"א בריש הסימן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

