על העמוד
אגרות קודש כרך ח ב'רנ
מקור מפורש
בעמוד זה
זהר ח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תעח
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
71 ראה זח"ג רמה, א. תניא אגה"ק סי"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
4 זח"ג רמה, א. טעמי מצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. אגה"ק סי"ג. לקו"ת שה"ש מ, א. מח, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
12 ביאוה"ז וישלח כ, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
4 אגה"ק סי יג. לקו"ת שה"ש מחי ג. וראה זח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
14 ראה גם הקדמת התניא. זח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1 שאף שב"ש: ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי" יג. זהר ח"ג רמה, א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
24 ששרשו מקו הגבורה (זח"ג רמה, א. וראה הקדמת התניא). וראה זח"א שם. לקו"ת פרשתנו נד, סע"ב ואילך. ובהנסמן בהערה 70.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
62 באגה"ת מפרש דהיו"ד קאי על חכמה (שזוהי מדריגת משה כידוע) – אבל שם קאי ביו"ד (– ההתחלה) דשם הוי', והכוונה כאן לזה שספי' המל' (חכמה תתאה) היא ג"כ יו"ד (פרדס שער האותיות פי"ג). ולהעיר מהענין דשני יודי"ן יו"ד דשם הוי' ויו"ד (– סיום) דשם אדנ"י (זח"ג רמד, ב. יהל אור ע' תרפט. אוה"ת ויצא, קצד, ב. רד, א. (כרך ה') ע' 1718 ואילך. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
33 אגה"ק סי' יג. לקו"ת שה"ש מח, ג. וראה זח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
37 והשייכות לב"ש וב"ה – כי ב"ש שרשם מבחי' הגבורות וב"ה – חסדים (ראה זח"ג רמה, א. אגה"ק סי"ג (קיט, א). לקו"ת שה"ש מח, ג. ובכ"מ) וענין הגבורה הוא העלאה מלמטה למעלה, ולכן הכוונה בהמטה שיתעלה למעלה (הבפועל כמו"ש מצד הבכח), משא"כ חסד ענינו בחי' גילוי והמשכה מלמעלה למטה, ומצד זה הכוונה בהמטה גופא, ולכן ס"ל אזלינן בתר בפועל, שהמעלה יומשך בגדרי המטה – ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 83 שזוהי פלוגתת ב"ש וב"ה (חגיגה יב, א) אם שמים נבראו תחלה או ארץ נבראת תחלה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"ג רמה, א. טעהמ"צ להרח"ו פ' תצא (כג, יט). שער הגלגולים סוף הקדמה לו. רמ"ז לזח"ג קמא, ב. תניא אגה"ק סי"ג (קיט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה זח"ג רמה, א. טעהמ"צ להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. אגה"ק שם. לקו"ת שה"ש מ, א. מח, ג. ובכ"מ (נעתק לקמן ס"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
54 ראה זח"ג רמד, ב (ברע"מ). הובא בלקו"ת נשא כז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
1354 תניא אגה"ק סי"ג. לקו"ת שה"ש מח, ג. וראה זח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
319 ביאוה"ז לאדהאמ"צ וישלח כ, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב*.
*
) בנוגע להלל ושמאי , שמקילים ומחמירים בהתאם לשרש נשמתם למעלה מבחי' החסד או מבחי' הגבורה (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1119 ראה זח"ג רמה, א. תניא אגה"ק סי"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
773 ראה תניא בהקדמה. אגה"ק סי"ג. וראה זח"ג רמה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
262 ח"א קעה, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1812 ולהעיר מהידוע ש"כוס" בגימטריא "אלקים" (זח"ג רמה, סע"א. תקו"ז תמ"ז בסופו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
609 זח"ג רמה, א. אוה"ת שם.
פתיחה בהקשר
אור תורה נשא קל
מקור מפורש
בעמוד זה
קט בלקו"י אין סוגריים .
----- הערות וציונים -----
ראה לקמן סי' תב ותג.
כמו האב שיש לו בן כו' – ראה סי' ו ובהערות שם
על הים נדמה להם כבחור כו' – הפירוש הובא בקיצור בס' דברי אמת להחוזה, פ' ואתחנן ד"ה ונשמרתם: שמעתי משם הרה"מ מראונא רבי ר' בער ז"ל שודאי אין לו גוף, כ"א שהם היו עדיין כמו נער ובחור בדביקותו ית' נראה להם [כבחור], ובמ"ת שהיו כבר כראוי ודביקותו ית' נראה להם כזקן. [ולהעיר ממאור עינים, מס' ברכות ד"ה מעשה ברחב"ד: וזה שאמר מורי ורבי כי האדם הוא כמו מראה, כמו שמראה בעצמו כך מתראה למעלה, אם בגדלות הוא מעורר למעלה בגדלות.] בכתבי קודש יש המשך: וזהו שאמר עד כזית וכביצה, וקשה לימא זית וכ"ש ביצה. יובן עפ"ש בזוהר ביצה יו"ד עילאה זית יו"ד תתאה [זח"ג רמד, ב] מים עליונים עולם עליון ומים תחתונים עולם תחתון [ראה זח"ג רכג סע"ב, שם רנח סע"א], וז"ש כשהם עוסקים בעולמות עליונים, י' עילאה, מחמירין ע"ע לפנים משורת הדין, כמ"ש ופושעים יכשלו בם מי שאכל הפסח באכילה גסה, ודחה הגמרא פשע קרית ליה [נזיר כג, א. ראה תוספות פסחים קז רע"ב ד"ה דילמא]. או למה שאמרו מצות אין צריכות כונה ואעפ"כ מחמירין לעשות בכונה גדולה לעשות לה' נחת רוח. וזה מורה אהבה עזה שאינם יכולים להפרד ממנו, לכן גם אני צריך לעשות להם לפנים משורת הדין וק"ל.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
בעמוד זה
4 כוס גימ' כו' אלקים : זח"ג רמה, סע"א. רעג, סע"א. וראה חידושי אגדות מהרש"א ברכות נא, א (ד"ה עשרה). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בעמוד זה
1751 מבחי' שמאל העליון: ראה זח"ג רמה, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל א' דחה"ש רצ"ב לנדואַראָוע
מקור מפורש
בעמוד זה
22 זח"ג רמה, א. טעמי המצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. וראה ג"כ לקו"ת שה"ש מח, ג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ל"ג בעומר רצ"ב · קשוה"ת בתי שיינא תי'
מקור מפורש
בעמוד זה
27 זח"ג רמה, א. טעמי המצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. וראה ג"כ לקו"ת שה"ש מח, ג.
פתיחה בהקשר