על העמוד
אגרות קודש כרך כ ז'תעח
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקיח
מקור מפורש
בעמוד זה
להעיר מזח"ג (רמד, א):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
12 ביאוה"ז וישלח כ, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
62 באגה"ת מפרש דהיו"ד קאי על חכמה (שזוהי מדריגת משה כידוע) – אבל שם קאי ביו"ד (– ההתחלה) דשם הוי', והכוונה כאן לזה שספי' המל' (חכמה תתאה) היא ג"כ יו"ד (פרדס שער האותיות פי"ג). ולהעיר מהענין דשני יודי"ן יו"ד דשם הוי' ויו"ד (– סיום) דשם אדנ"י (זח"ג רמד, ב. יהל אור ע' תרפט. אוה"ת ויצא, קצד, ב. רד, א. (כרך ה') ע' 1718 ואילך. ועוד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
68 ראה זח"ג רמד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
54 ראה זח"ג רמד, ב (ברע"מ). הובא בלקו"ת נשא כז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
319 ביאוה"ז לאדהאמ"צ וישלח כ, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב*.
*
) בנוגע להלל ושמאי , שמקילים ומחמירים בהתאם לשרש נשמתם למעלה מבחי' החסד או מבחי' הגבורה (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
262 ח"א קעה, ב. וראה גם זח"ג רמד, ב.
פתיחה בהקשר
אור תורה נשא קל
מקור מפורש
בעמוד זה
קט בלקו"י אין סוגריים .
----- הערות וציונים -----
ראה לקמן סי' תב ותג.
כמו האב שיש לו בן כו' – ראה סי' ו ובהערות שם
על הים נדמה להם כבחור כו' – הפירוש הובא בקיצור בס' דברי אמת להחוזה, פ' ואתחנן ד"ה ונשמרתם: שמעתי משם הרה"מ מראונא רבי ר' בער ז"ל שודאי אין לו גוף, כ"א שהם היו עדיין כמו נער ובחור בדביקותו ית' נראה להם [כבחור], ובמ"ת שהיו כבר כראוי ודביקותו ית' נראה להם כזקן. [ולהעיר ממאור עינים, מס' ברכות ד"ה מעשה ברחב"ד: וזה שאמר מורי ורבי כי האדם הוא כמו מראה, כמו שמראה בעצמו כך מתראה למעלה, אם בגדלות הוא מעורר למעלה בגדלות.] בכתבי קודש יש המשך: וזהו שאמר עד כזית וכביצה, וקשה לימא זית וכ"ש ביצה. יובן עפ"ש בזוהר ביצה יו"ד עילאה זית יו"ד תתאה [זח"ג רמד, ב] מים עליונים עולם עליון ומים תחתונים עולם תחתון [ראה זח"ג רכג סע"ב, שם רנח סע"א], וז"ש כשהם עוסקים בעולמות עליונים, י' עילאה, מחמירין ע"ע לפנים משורת הדין, כמ"ש ופושעים יכשלו בם מי שאכל הפסח באכילה גסה, ודחה הגמרא פשע קרית ליה [נזיר כג, א. ראה תוספות פסחים קז רע"ב ד"ה דילמא]. או למה שאמרו מצות אין צריכות כונה ואעפ"כ מחמירין לעשות בכונה גדולה לעשות לה' נחת רוח. וזה מורה אהבה עזה שאינם יכולים להפרד ממנו, לכן גם אני צריך לעשות להם לפנים משורת הדין וק"ל.
פתיחה בהקשר