ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה א

170

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אמורא ראה את הענין למעלה בהתאם לשורש נשמתו שלו, לכן¹⁴ יש מחלוקות בדינים מסויימים, כי לפי דרגת שורש הנשמה של תנא אחד הדין הוא כך, ואילו לפי דרגת שורש הנשמה של תנא אחר הדין שונה.

כך יש לומר בעניננו, שהמחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי¹⁵ (לפי שיטת ה"תוספות") – אם שביעית חלה מדאורייתא בזמן שהיובל אינו חל – נובעת מכך, שענין השמיטה כפי שהוא מצד מהותו של התלמוד הבבלי ("במחשכים הושיבני"¹⁶) נמוך יותר מדרגת השמיטה כפי שהיא מצד התלמוד הירושלמי: כדי שתתקיים השמיטה בשלמותה, מדאורייתא, מצד התלמוד הירושלמי, זקוקים לענין היובל, הנעלה משמיטה¹⁷. ואילו מצד התלמוד הבבלי יכול ענין השמיטה להתקיים בשלמותו אף בזמן שאין היובל נוהג, כפי שיתבאר להלן בסעיפים ד' והלאה.

ג. דרגות שונות בשמיטה

לפי האמור לעיל יובן הטעם לכך שלאחר חורבן בית שני התחילה שיטה חדשה במנין שנות השמיטה:

בזמן הבית לא נכללה שנת החמישים במנין שבע השנים. ולכן, אף לאחר ש"בטלו יובלות", עדיין "מנו יובלות לקדש שמיטין", כלומר, שמנין שבע השנים התחיל מהשנה החמישים ואחת, כדלעיל בסעיף א'. ואילו "באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון... וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת החמישים אלא שבע שבע בלבד"¹⁸.

ולכאורה: מדוע יש לשנות את אופן ספירת שבע השנים מכפי שהיה בזמן הבית, לאחר ש"בטלו יובלות"?

ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:

בזמן הבית, היתה השמיטה בדרגה גבוהה, ולכן היא היתה קשורה אז ליובל,

(ובזמן הבית עצמו היו שתי תקופות ודרגות: בזמן שהיובל נוהג – כאשר

הערות

14. ראה גם הקדמת התניא. זח"ג רמה, א.
15. ואף שגם בבבלי (גיטין שם. וש"נ) אמרו "רבי אומר כו' בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים" (וראה רש"י ותוס' שם) – הרי מדמהדר רבא (במו"ק ב, סע"ב. ולפי פרש"י (גיטין שם, ב ד"ה רבא) והראב"ד (הל' שמיטה ויובל פ"ט הט"ז) – גם בגיטין שם) לאוקמה כרבנן, מוכח דהכי נקטינן. [ובפרט שבמס' ערכין שם סתם כן (לפי גי' התוס')]. משא"כ בירוש' סתם כרבי (ראה תוס' שם).
16. ראה סנה' כד, א: במחשכים הושיבני .. זה תלמודה של בבל. ובשל"ה (טז, ב. לו, רע"א) הובא (כהגירסא בכ"מ בדא"ח): זה תלמוד בבלי.
17. שלכן קדושה נוספת וכמה דינים ביובל שאינם בשמיטה.
18. דעת הגאונים (הובא ברמב"ם שם פ"י ה"ה), כפירוש הדרישה בחו"מ סס"ז סק"ט (ד"ה ושמעתתא זו דשמיטה).

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ז ע' 170

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.