171

דרגת השמיטה קשורה לעצם מהות היובל; ו"משבטלו יובלות" – שאז כבר היתה השמיטה בדרגה נמוכה יותר, ולפי שיטת הירושלמי, היתה רק מדרבנן, ואז היה הקשר של השמיטה אל היובל רק לגבי הספירה – "מנו יובלות לקדש שמיטין"),

אך משחרב הבית, השמיטה היא בדרגה נמוכה עוד יותר, ולפיכך אין " היא קשורה עתה כלל ליובל, ואפילו לא לגבי המנין.

ד. שמיטה – ביטול היש;

יובל – חירות

כדי להבין זאת, יש לבאר תחילה את המשמעות של שמיטה ושל יובל בעבודתו הרוחנית של האדם:

השמיטה היא עבודה של קבלת עול מלכות שמים¹⁹ – ביטול היש²⁰. כלומר, ה"עובד" הוא בעצם "יש" ומציאות קיימת, אלא שהוא מבטל את ישותו. לכן יכולה להתעורר בכל שמיטה ושמיטה מחדש השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית"²¹, למרות שהאדם כבר ראה בעצמו בשמיטות הקודמות²² את התוצאות של "וצויתי את ברכתי..."²³ – כי מפני הישות שבו, קיימת אצלו אפשרות לשאלה זו, ובכל פעם מחדש יש להשיב לו "וצויתי את ברכתי...".

לעומת זאת, היובל הוא בספירת הבינה, בבחינת "עלמא דחירו"²⁴ (=עולם החירות), שהאור האלקי מאיר אצלו בגלוי. ומשום כך הוא

משתחרר" מכל הענינים המעלימים ומסתירים אלקות²⁵ – "וקראתם דרור בארץ", בדומה לחירות שתהיה לעתיד לבוא, כאשר לא ייתכנו העלמות והסתרים כלל, שהרי "ואת²⁶ רוח הטומאה אעביר מן הארץ"²⁷.

זהו ההסבר לכך ש"עיקר מצות יובל" היתה דוקא בבית המקדש הראשון, ולא בבית שני, כי דרגת הבינה "עלמא דחירו" קשורה למהות של "ה' עילאה" (האות ה' הראשונה של שם הוי'), וכיון שבבית שני חסרה ה' זו²⁸, כבר לא היתה אז חירות