על העמוד
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
בעמוד זה
10) ראה ג"כ בזה זח"א צג, א ור"פ נח ובאור התורה להצ"צ שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתע
מקור מפורש
בעמוד זה
איברא, דבזח"א צג, א משמע קצת דצריך ב' כסאות מדכתב כרייסא אחרא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרלט
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א צב, סע"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרמו
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א צב, סע"ב ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ראה זח"א צב, ב. ערוך מע' חלפסדרא (מב"ר ספמ"ט עה"פ המכסה אני מאברהם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
36 זח"א צג, א. צד, ב ואילך. ח"ב סו, ריש ע"ב. ח"ג מד, א. ועוד. וראה פרקי דר"א פכ"ט וברד"ל שם אות מא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 ידוע המנהג שתינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר (ראה בני יששכר מאמר חודש אייר מ"ג פ"ד. ספרים שהובאו בספר "בין פסח לשבועות" (אה"ק, תשד"מ) פי"ח סל"ד). וראה בארוכה שיחת ל"ג בעומר תשי"א, ושם נתבאר השייכות לתינוקות דוקא, כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, ולימוד להם ונתינת כח — בהנהגת כבוד אחד לחבירו.
ועוד יש לומר: אצל תינוקות של בית רבן "תורתם אומנתם" (שהרי אין אצלם דאגות הפרנסה וכו') בדוגמת רשב"י כביכול (שבת יא, א)[ednref_38_*]. וכן יש לתינוקות (בפרט בדורנו זה, עקבתא דמשיחא) שייכות עם פנימיות התורה (ענינו דרשב"י) — כדברי הרשב"י "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא" (זח"א קיח, א. ועיי"ש קיז, א). וראה זח"א צב, סע"ב (וראה זח"ג קעא, א. אוה"ח לזח"א יא, א. ולזח"ב לח, א. קדושת לוי פ' חיי שרה ד"ה ובה אדע) שכן הי' בדורו של הרשב"י שינוקי גילו סתרי תורה (וראה גם (בכללות מעלת תינוקות שבדור רשב"י) — זח"ג קפז, א. רו, א).
ולהעיר גם מריש (הקדמה ל)ספר הזהר: "בראשית רבי שמעון פתח הנצנים נראו בארץ (שה"ש ב, יב) כו' מאן מקיים עלמא כו' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב". וראה גם מכות (יז, ב) דילידא אימי' כר' שמעון תיליד (כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון — רש"י).
ועוד יש לומר: ע"ד "בנינו עורבים אותנו" במתן תורה (כדלקמן בפנים) דנגלה דתורה (בחגה"ש), כן י"ל בנוגע לל"ג בעומר שהוא מתן תורה דפנימיות התורה (סד"ה וספרתם תרס"ו — המשך תרס"ו ע' ריט. סה"מ תש"ד ס"ע 211).
וראה גם "היום יום" דיום זה (ל"ג בעומר): "אצל אדמו"ר האמצעי הי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט אַרויסגעהן אויפן פעלד (וראה שיחת ל"ג בעומר ה'שי"ת). . מען האָט דעמולט געזען אַ סך מופתים. דאָס רוב מופתים איז געווען בנוגע צו קינדער כו'" (ולהעיר משהש"ר פ"א, ד. זח"ב קסט, ב — שרשב"י פקד עקרות).
[edn_38_*] ויש לקשר זה עם פרשת השבוע (פ' בהר) — "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך גו'": הסדר הוא שמיד כשיבוא אל הארץ — "ושבתה הארץ", ורק אח"כ "שש שנים תזרע גו'", כמבואר בדרושי חסידות (ד"ה ושבתה תקס"ד. תרס"ב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב. ועוד), שמיד בתחלת העבודה נעוץ סוף וגמר הכוונה — "ושבתה הארץ". וכמו שהוא ב"עולם" ו"שנה" — כן הוא ב"נפש" בתינוקות של בית רבן, שסדר עבודתם הוא, שבתחלת חייהם עוסקים הם רק בתורה (בלי שום טרדות הפרנסה "שש שנים תזרע גו'"), שזהו דרגת שבת (ת"ח איקרי שבת — זח"ג כט, א. ועוד), בדוגמת דרגת רשב"י (תורתו אומנתו) דקארי לי' שבת (זח"ג קמד, ב), ואח"כ כשיגדלו הילדים — יורדים הם לדרגת העבודה בעולם, "שש שנים תזרע שדך גו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
* זח"א צב, סע"ב, ובכ"מ. וראה קדושת לוי פ' חיי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בעמוד זה
* לקו"ד ח"ב שט, ב ואילך. המו"ל. (ממכתב פסח שני ה'תש"י) (ממכתב ל"ג בעומר תשכ"א) ושלאחריו כמבואר בדא"ח: ראה בכ"ז במאמר דל"ג בעומר אפילו ינוקי: זח"א צב, סע"ב. ובכ"מ. וראה קדושת הי' מאיר.. משיח: סידור שער הל"ג בעומר בסופו. אדרבה צ"ל בשמחה: במשנת חסידים מס' אייר פ"א והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג. – בהמשך והחרים תרל"א. לוי פ' חיי. מ"ו: ביום ל"ג בעומר.. מצוה לשמוח שמחת רשב"י. – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
2 אפילו ינוקי : זח"א צב, סע"ב. ובכ"מ. וראה קדושת לוי פ' חי<
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
54 זח"א צב, סע"ב. נתבאר באוה"ת לך ד"ה ויחלק עליהם פ"ה ואילך. (משיחת ומאמר ש"פ שמיני תש"ל)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
78 זח"א צג, א. וראה הנסמן בנצוצי זהר שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בעמוד זה
איברא, דבזח"א צג, א משמע קצת דצריך ב' כסאות מדכתב כרסייא אחרא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
402 פדר"א ספכ"ט. וראה זהר ח"א צג, א. רט, ריש ע"ב. ח"ב קצ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
122 ראה זח"א צב, א. הנסמן בסה"מ תשי"א ע' 9.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
134 ח"ב כג, א. וראה גם זח"א צג, רע"א. צה, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
27 פדר"א ספכ"ט. וראה זהר ח"א צג, א. רט, רע"ב. ח"ב קצ, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
7 ראה זח"א צב, סע"ב. קיח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1127 זח"א צב, סע"ב. וראה גם תו"מ חל"ג ע' 410. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1643 זח"א צב, סע"ב. ובכ"מ. וראה קדושת לוי פ' חיי שרה (עה"פ כד, יד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
75 זח"א צב, סע"ב. נתבאר באוה"ת לך ד"ה ויחלק עליהם פ"ה ואילך (עה, א ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהקדמת הזוהר ר"ח פתח כשושנה בין החוחים
מקור מפורש
בעמוד זה
4 הזוהר דקדב"ה אתא לאשתעשא עם צדיקייא בג"ע : ראה זח"א צב, א. הנסמן בסה"מ תשי"א ע' 9.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בעמוד זה
303 זח"א צב, ב (בפלגות ליליא ממש, קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן, ודינין דלתתא לא משתכחן, וכל נימוסין דלעילא בליליא לא אשתכחו אלא בפלגות ליליא ממש. מנלן, מאברהם דכתיב (לך יד, טו) ויחלק עליהם לילה. במצרים (בא יב, כט) ויהי בחצי הלילה. ובאתרין סגיאין באורייתא הכי אשתכח). רז, א (וכד אתפליג ליליא הוה דוד מתקיים באתריה, בגין דכד אתער פלגו ליליא וכתרא קדישא אתער, בעא דלא לאשכחא ליה לדוד מתקשר באתר אחרא באתר דמותא, בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה, הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר אחרא). זוהר חדש בראשית ל, ב (ומפלגותא דליליא ולהלאה דעסיק בתורה מאי טעמא, משום דבההיא שעתא קוב"ה נפיק מאינון עולמות דכסיף בהו ואזיל לאשתעשע עם צדיקיא בגנתא דעדן. והיינו דאמר דוד חצות לילה אקום להודות לך ... והוא עת רצון לעסוק בתורה).
בסדור רבינו, אחר סדר תיקון חצות, באים "מאמרי זוהר מענין חצות".
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ בראשית רצ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ראה זהר ח"א צב, א. קעב, א. רמב, ב. ח"ג קז, ב. תו"א לך לך יב, ג. סהמ"צ להצ"צ ו, ב.
פתיחה בהקשר