שיוך להלכה
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
69 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
18 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ולהעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליוה"ש יד לטבת (י, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
7 נהמא דכסופא: ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקוי"ית צו ז, ריש עייד. הגש"פ הנ"ל ע' תנח ואילך*. ובהערות שם. וראה לקו"ש חט"ו ס"ע 94 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
336 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
76 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 73 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
768 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
484 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
821 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
212 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
125 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
78 ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. וראה לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
96 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
23 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. לקו"ש חט"ו ע' 95.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
67 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
71 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
225 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
250 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
56 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
265 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
47 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
117 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
79 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
33 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
24 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
18 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
84 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
61 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
31 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
224 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
8 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
31 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
118 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
48 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
149 ראה תנא דבי אליהו רבא פ"כ. ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ד. ועייג"כ לקו"ש ח"ג ע' 1009 (סעיף ג). תו"מ ח"א ע' 73.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
62 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, סע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
76 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
275 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
422 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
696 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
786 מלבד שבט לוי, שלהם ניתן מלמעלה הענין ד"אני חלקך ונחלתך" (קרח יח, כ. וראה רמב"ם שם הי"ב), אלא, שזהו בבחי' "נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד), ולא ע"י יגיעת עצמו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1559 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1794 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
435 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1361 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
628 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1366 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
424 אלא, כיון שאי אפשר לדלג מן הקצה אל הקצה, ממציאות של חושך עד למציאות של אור, צריך להיות ממוצע ביניהם – שלילת והעדר החושך, אבל, תכלית הכוונה אינה בשלילת והעדר החושך בלבד; בשביל "סור מרע" בלבד לא היתה הנשמה יורדת למטה, שהרי גם בהיותה למעלה לא הי' ענין של רע כו' (ראה גם תו"מ חכ"ב ע' 161. וש"נ), אלא תכלית ירידת הנשמה היא בשביל "עשה טוב"; תכלית הכוונה היא – ענין של אור דוקא.
– וזהו גם הטעם שתורת החסידות מרבה להדגיש ענינים של אור וחיות דוקא, וכידוע ומבואר בתורת החסידות בכ"מ (החל מספר התניא (פכ"ו ואילך)) עד כמה יש לרחק מדת העצבות, כי, ענין העצבות הוא העדר החיות, וכיון שזהו ענין של העדר, אין להתעסק בזה. – צריכים להתעסק עם ענינים של חיוב: מציאות של טוב, וגם מציאות של רע – להפכה לטוב; אבל לא עם ענינים של העדר.
וזהו שכ"ק מו"ח אדמו"ר השתדל תמיד מתוך חיות ולהט ("ער האָט זיך געקאָכט") שיהיו ענינים של פעולות, "מ'זאָל טאָן", פעולות גדולות או עכ"פ פעולות קטנות (והאמת היא שע"י פעולות קטנות באים סוכ"ס לפעולות גדולות, כיון שמרגילים את הגוף לפעול ולעשות כו'), ובלבד שיהיו פעולות. עיקר ההדגשה היתה (לא על "סור מרע", אלא) על "עשה טוב". –
אלא, כדי שענין האור לא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ), כי אם ע"י עבודה – צ"ל גם מציאות של חושך, רע ומות (לא רק העדר האור, הטוב והחיים), שאז יש ענין של מלחמה עם המנגד, וצריך להיות הענין ד"ובחרת בחיים" (נצבים ל, יט), ועד להפיכת המנגד כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1460 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1098 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1195 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1167 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
146 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1715 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
935 ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. וראה לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1378 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1480 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
445 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1105 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
340 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2643 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
358 ומה שגם גופי אומות העולם הוא בציור זה – י"ל בדא"פ שהוא בכדי שיהי' ענין הבחירה* (ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט בשוה"ג).
*) כלומר : גם לאחרי הבחירה של הקב"ה בבנ"י , שהיא בנוגע להגוף , כמבואר בתניא (פמ"ט) ש " בנו בחרת .. הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם ", עדיין לא יכול להיות שינוי בין הגוף של בנ"י לגופי אומות העולם , כי , העבודה צ"ל באופן ש " נתתי לפניך גו' את החיים וגו' ובחרת בחיים " (נצבים ל , טו-יט) , שרק אז העבודה היא באופן של יגיעה , ולא באופן של נהמא דכיסופא (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג . לקו"ת צו ז , ריש ע"ד . ובכ"מ) , וכדי שיוכל להיות ענין הבחירה , צ"ל הגוף של אוה"ע בדומה לגוף של בנ"י (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1072 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2045 ולא כמו בחומה, שכדי לבטלה יש צורך בעבודה גדולה וקשה, משא"כ ב"גל", שכדי לבטלו מספיקה גם עבודה קטנה וקלה. והיינו, שאין זה באופן שמלכתחילה אין הפסק כלל, שאז הי' זה ללא עבודה כלל, והרי בהכרח שיהי' ענין העבודה, כי לולי זאת יהי' זה בבחי' "נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ), ו"אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו" (ב"מ לח, א); אלא כדי שהעבודה לא תהי' קשה ביותר, לכן נעשה ההפסק באופן של "גל" בלבד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
836 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
295 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת פרשתנו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1402 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1994 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
972 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1162 ועוד זאת, שהיתה בהם גם מעלת העבודה [היפך הענין ד"נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ), וכמארז"ל (ב"מ לח, א) "אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חבירו", כולל גם בנוגע ל"רעך .. זה הקב"ה" (פרש"י שבת לא, א)] – שהרי רק בתחלת הבריאה כתיב (בראשית ב, ה) "ואדם אין לעבוד את האדמה", אבל מיד כשנברא אדה"ר, התפלל על הגשמים וירדו כו' (פרש"י עה"פ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
443 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1315 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
112 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1389 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
820 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1161 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1210 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
133 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
669 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1223 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1289 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
294 וכמובן, שכדי לפעול שגם במצרים יהי' הענין ד"ויחי", נותן הקב"ה כחות נעלים יותר (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג, סע"א)), ובמילא נעשה לימוד התורה באופן נעלה יותר, כיון שהלימוד הוא ע"י כחות נעלים יותר.
דוגמא לדבר: בנוגע לחולה שזקוק לרופא (כמ"ש (משפטים כא, יט) "ורפא ירפא") – יש צורך בהנהגה מיוחדת הקשורה עם טירחא יתירה הן בגשמיות והן ברוחניות, והוצאה יתירה עבור סממני רפואה שהם יקרים הרבה יותר מאשר מאכלים רגילים שאוכל אדם בריא [וכידוע (ראה לקו"ת ברכה צח, ד ואילך. ובכ"מ) שכל דבר שזקוקים אליו יותר, מחירו זול יותר, וכמו אויר, שהוא המוכרח ביותר לקיום האדם, הרי הוא בחנם, ואילו בנוגע למים שאינם נחוצים כמו אויר, נאמר (דברים ב, ו) "וגם מים תכרו גו' בכסף", ואילו לחם שהוא מוכרח פחות ממים, מחירו יקר יותר; ועד לסממני הרפואה שרק חולה זקוק להם – מחירם יקר יותר מלחם ומים]. וכיון שמחירם יקר יותר, הרי זה מורה שהם נמשכים ממקום נעלה (עשיר) יותר, ולכן גם התוצאה שלהם היא נעלית יותר.
ודוגמתו בנמשל – בענין העבודה (היפך ענין "נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג)), שככל שהעבודה היא מתוך יגיעה רבה יותר, ועד לעבודה של בעל תשובה שהיא "בחילא יתיר" (זח"א קכט, ב), אזי היא יקרה וחביבה יותר, ופועלת יותר, כבנדו"ד, שבשעתא חדא וברגעא חדא נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה, שגם במצרים נעשה מבחר שנותיו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2011 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
215 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת פרשתנו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1649 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1466 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1611 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1792 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו, ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
898 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1413 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
458 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
71 ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ד.
פתיחה בהקשר
אור תורה שיר השירים רא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
דמאן דאכיל דלאו דיליה כו' – ירושלמי ערלה פ"א ה"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
קא ירושלמי ערלה פ"א ה"ב. רא"ש הל' ערלה סי' ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן רב (ה)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
לב ברייתא בירושלמי פ"א דערלה ה"ה. הובא בר"ש פ"ק דערלה משנה ח ד"ה ומותרין ברבעי. טור יו"ד רס"י רצד. וראה ב"י שם ד"ה ומ"ש רבינו כולם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1479 כדעת
רבי יוסי בירושלמי ערלה פ"א ה"ב (הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.
רבי יוסי אמר מפני שהשרשין מפעפעין אותו). רא"ש הל' ערלה סי' ג (ומפרש בירושלמי
שאין כלי חרס עומד בפני השרשין, והן מפעפעין דרך החרס ויונקין מן הקרקע. אבל של עץ
בעי נקיבה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
212 נהמא דכסופא : ראה ירושלמי ערלה פ"א, ה"ג הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקצה. וש"נ. תו"ח וישלח קפד, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועוי"ל פי' למען יזמרך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
276 נהמא דכסופא : ראה ירושלמי ערלה פ"א, ה"ג הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקצה. וש"נ.
פתיחה בהקשר