(ה)
(ה) לכתחלה כו'. עי' הרב רבינו יונהכג דטעמיה דבה"ג ג"כ משום ספיקא הוא ואף שהרי"ף לא הזכיר חוץ לארץכד והרמב"םכה פסק כר"ע גם בא"י לא קי"ל הכי כמ"ש ביו"ד סי' רצ"דכו. אבל מ"ש המ"אכז צע"ג ואשתמיטתי' מ"ש הרא"שכח אבל גרעינים כו' ע"ש. ואפ"ה פטירי מרבעיכט דלאו פרי גמור הן כמו בוסר ופגין (עי' פ"ב דעוקציןל אם מטמאיןלא) דחייבים בערלה ולא ברבעילב דדמי למעשר שני דכתיב ביה פרילג ופטר פגין ובוסר עד שיגיעו לזמן שמותר לקצצן בשביעית שכבר הם פרי גמור כדתנן ספ"ד דשביעיתלד משא"כ בברכה דמשאסור לקצצןלה מברך בפה"עלו אע"ג דלא פרי גמור הוא. וה"ה לגרעינין הראויים לאכילה דהא אסירי בתרומה ומטמאין טומאת אוכלין אם כנסן לאוכלין כדתנן פי"א דתרומותלז בתוספתאלח שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (ומנובלות דפטירי מרבעי להטור יו"דלט וברכתן שהנ"ב אין ראיה דהא להרמב"םמ חייבים אפ"ה ברכתם שהכל נהיה בדברומא). והא דתנן בפ"ב דעוקציןמב כל הגרעינין כו' ר"ל אפי' שאינן ראוים.
ומשה"נ לא קתני בהו ביעור בשביעית (פ"ג) [פ"ז]מג:
הערות
- כג. ברכות לו, ב ד"ה ומדלגבי.
- כד. כמבואר ברבינו יונה שם ד"ה ונמצא.
- כה. פ"י ממעשר שני ה"ג. וראה גם פ"ב מהל' תרומות ה"ד.
- כו. סעיף ג. וראה ש"ך שם ס"ק ז.
- כז. ס"ק יז, שלומד מדין גרעינין לדין קליפות.
- כח. שם סי' ד.
- כט. פ"ק דערלה משנה ח. רמב"ם פ"ט מהל' מעשר שני ונטע רבעי הי"ג. טור ושו"ע יו"ד סי' רצד ס"א.
- ל. משנה ב.
- לא. הגרעינין. וראה לקמן בסוף הקו"א ולעיל ס"ק ד, דאפשר דמיירי התם שאין ראוים לאכילה.
- לב. ברייתא בירושלמי פ"א דערלה ה"ה. הובא בר"ש פ"ק דערלה משנה ח ד"ה ומותרין ברבעי. טור יו"ד רס"י רצד. וראה ב"י שם ד"ה ומ"ש רבינו כולם.
- לג. ויקרא יט, כד.
- לד. משנה ז-י. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ה הט"ז-יז. דהיינו הפגים משיזריחו והבוסר משיוציאו מים.
- לה. משנה שם. רמב"ם שם הי"ח. דהיינו הגפנים משיגרעו ושאר כל אילן משיוציא.
- לו. כדלעיל ס"ג-ד וש"נ.
- לז. משנה ה. תוספתא שם פ"י ה"א. רמב"ם הל' תרומות פי"א הי"א.
- לח. אוצ"ל: ובתוספתא (עוקצין פ"ב ה"ג) שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (משנה ו), וכ"ה גירסת כמה כת"י (ראה תוספת ראשונים ח"ד ע' 179), משא"כ לגירסת הדפוס שלנו, וברמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"ה הי"ז. וראה לעיל קו"א ס"ק ד.
- לט. סי' רצד.
- מ. הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ט הי"ג.
- מא. כדעיל ס"ו וש"נ.
- מב. משנה ב. ראה גם לעיל קו"א ס"ק ד.
- מג. משנה ג, דקתני שהגלעינין יש להם שביעית ולא קתני שיש להם ביעור (כשבשאר הדברים דלעיל שם משנה א-ב).
שולחן ערוך, יורה דעה רצ״ד:א׳ - הטקסט מספריא
הַנּוֹטֵעַ עֵץ מַאֲכָל, מוֹנֶה לוֹ ג' שָׁנִים מֵעֵת נְטִיעָתוֹ, וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ בְּתוֹךְ ג' שָׁנִים אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, בֵּין עִקַּר הַפְּרִי בֵּין הַגַּרְעִינִים בֵּין הַקְּלִפּוֹת, כְּגוֹן קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים, וְהָנֵּץ שֶׁלָּהֶם, וְהַזַּגִּין וְהַגַּרְעִינִין שֶׁל עֲנָבִים, וְהַתֶּמֶד הֶעָשׂוּי מֵהֶם, וְהַפַּגִים וְהַתְּמָרִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּשְּׁלִים, וְהָעֲנָבִים שֶׁלָּקוּ וְאֵין נִגְמָרִים בְּבִשּׁוּלָן, כֻּלָּם חַיָּבִים בְּעָרְלָה וּפְטוּרִים מֵרְבָעי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר תְּמָרִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּשְּׁלִים אַף בִּרְבָעי.
תלמוד ירושלמי ערלה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר מוּתָּרִין בְּעָרְלָה וּבִרְבִיעִי וּבְנָזִיר וַאֲסוּרִין בַּאֲשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר הַסְּמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָרְלָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁהַמְּעַמֵּד בִּשְׂרָף הֶעָלִים וּבִשְׂרָף הָעִיקָּרִים מוּתָּר. בִּשְׂרָף הַפַּגִּים אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים וְהַזָּגִים וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶן קְלִיפֵּי רִימּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּרְעִינִים אֲסוּרִין בְּעָרְלָה וּבָאֲשֵׁירָה וּבְנָזִיר. וּמוּתָּרִין בָּרְבִיעִי וְהַנּוֹבְלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹטְעִין יִיחוּר שֶׁלְעָרְלָה. וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁלְעָרְלָה.
הלכה: הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין בְּמַשְׁמַע.
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סְמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְקַשְׁיָא אִם אָסוּר בְּנָזִיר לָמָּה לִי פֶּרִי אִם פֶּרִי הוּא יְהֶא אָסוּר בַּכֹּל. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק אָמְרָה שֶׁהוּא אָסוּר בַּכֹּל. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל מָאן תַּנָּא אֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיוֹת שֶׁלְעָרְלָה רִבִּי יוֹסֵי.
תַּנֵּי פֶּרִי אַתְּ פּוֹדֶה וְאֵין אַתְּ פּוֹדֶה לֹא בּוֹסֵר וְלֹא פַגִּים. הוֹרֵי רִבִּי זְבִידָא בְּאִילֵּין פָגֵּי תְּמָרָה שֶׁיִּקָּבֵרוּ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי עָבַר וּפְדָיוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ פָדוּי. וְתֵימַר טָעוּן קְבוּרָה.
רִבִּי פְּדָת רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. תַּמָּן תַנִּינָן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין לִקְטָף שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּרִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָה לְרִבִּי פְּדָת כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְהָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְדַמְיָה הִיא לְכָל רַבִּיָּה. קְטָף בָּטֵל עַל יְדֵי שְׂרָפוֹ. [וְאִילָן אֵינוֹ בָטֵל עַל גַּבֵּי שְׂרָפוֹ.] אוֹכְלֵי בְהֵמָה קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית חָל עֲלֵיהֶן. אֵין קְדוּשַּׁת עָרְלָה חָל עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי בּוּן אִית לָךְ חוֹרִי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמְרָהּ שְׁמוּעָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ אָמְרָהּ. לָמָּה שְׂרָף פֶּרִי פַּגִּין פֶּרִי. אִין תֵּימַר שְׂרָף פֶּרִי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. אִין תֵּימַר פַּגִּין פֶּרִי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. לָמָּה שֶּׁהַנָּיַית תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת וַהַנָּיַית עָרְלָה אֲסוּרָה.
עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצָנִים. רִבִּי זְעִירָא וְחַד מִן רַבָּנִין בְּשֵׁם רַב עֲנָבִים שֶׁלָּקוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אֲפִילוּ לָקוּ מִשֶּׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן הוּא עֲנָבִין דְּלָקֵי תַלְתֵּיהוֹן.
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין נוֹטְעִין יִיחוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְנָטַע מוּתָּר. עָבַר וְהִרְכִּיב אָסוּר.
אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה שֶׁנְּטָעוֹ וְכֵן בֵּיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשָׂה אֶפְרוֹחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה אִיתְפַּלְּגוּן חִזְקִיָּה וְכַהֲנָא. כַּהֲנָא אָמַר מוּתֶּרֶת חִזְקִיָּה אָמַר אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה אֵין אֶפְשַׁר לְבֵיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית אֶפְרוֹחַ. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁפָּחְסָהּ אֵין כָּאן אֶפְרוֹחַ אִם בְּשֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִימָה מִן הַקַּנְקֵילִין אִתָא חֲמִי וְאִלּוּ הִשְתַּחֲוֶוה לָהּ לֹא אָסְרָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים מִן הַקַּנְקֵילִין אָסְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָה תִּפְתָּר שֶׁגָּדַר בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
בֵּיצַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֵׂת אֶפְרוֹחַ. אָמַר רִבִּי יָיסָא פְּלִיגֵי בָּהּ כַּהֲנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן. כַּהֲנָא אָמַר אֲסוּרָה וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יוֹסֵי הָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת אוֹף הוּא פוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. רִבִּי חֲנִינָא וְרִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא פּוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. וְרִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס מְתַקְּנָתָהּ. כַּהֲנָא אוֹמֵר אֲסוּרָה וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתֶּרֶת וּפוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ.
משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל ה׳:ט״ז - הטקסט מספריא
ומאימתי יהיה מותר לאכול פירות האילן בשדה בשביעית הפגין של תאנים משיזריחו אוכל בהן פתו בשדה וכן כל כיוצא בהן הבוסר משיוציא מים ואוכלו בשדה וכן כל כיוצא בו הזיתים משיכנסו סאה של זיתים רביעית שמן פוצע ואוכל בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה הכניס שליש מותר להכניס לביתו שהרי הגיעו לעונת המעשרות.
משנה תורה, הלכות תרומות י״א:י״א - הטקסט מספריא
גרעיני אתרוג מותרים גרעיני זיתים ותמרים וחרובין אף על פי שלא כנסן הכהן הרי אלו אסורין לזרים ושאר הגרעינין בזמן שכנסן ויש בהן לחלוחית למצוץ אותן אסורין לזר ואם השליכן מותרות.
משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ה׳:י״ז - הטקסט מספריא
גרעיני זיתים ותמרה אע"פ ששלקן לאוכלין אין מתטמאין:
משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי ט׳:י״ג - הטקסט מספריא
העלין והלולבין ומי גפנים והסמדר מותר בערלה וברבעי והענבים ששרפם הקדים והפסידן והחרצנים והזגין והתמד שלהן וקליפי רמון והנץ שלו וקליפי אגוזים והגרעינים אסורין בערלה ומותרין ברבעי והנובלות כולן אסורות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.