שיוך להלכה
לקוטי שיחות כרך לז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
32 להעיר ממרז"ל (ירושלמי סוכה פ"ה ה"ו) "למה נקרא שמו נבל שהוא מלבין כמה מיני זמר" (מבייש כמה מיני זמר שזמירתו ערב ביותר לשומעים. קרבן העדה (ופני משה) שם), "שהוא מנבל כל מיני זמר" (מדרש תהלים פא, ג), הרי דכאשר ע"י מעלתו מבייש השאר, הרי הוא נקרא בשם זה "נבל". ועד"ז לאידך כאשר על ידה נתגלה שבחן של ישראל ה"ז גופא נעשית ענינה ועד שנעשה שם שלה (ראה לעיל הערה 22 מהקדוש אשתרוק).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
4 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א. מכילתא בשלח שם. פתיחתא דאסת"ר ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
אף שע"פ חז"ל (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א. מכילתא בשלח יד, יג. פתיחתא דאסת"ר ג) הכתובים דפ' בשלח ושופטים שם ודפרשתנו כולם אזהרות – "בג' מקומות הוזהרו כו'". ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
שגם אז חגגו שמחת ביה"ש (ראה ירושלמי סוכה פ"ה ה"א "יונה בן אמיתי"), ולכאורה גם אז היתה באופן ד"לא טעמנו טעם שינה". וראה מאירי לסוכה (נג, א) "כל המקיים שמחת ביה"ש לא היו טועמים טעם שינה". וראה רמב"ם (הל' לולב פ"ח הי"ב) "בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה .. וכיצד היו עושין .. כל הלילה", ומפשטות לשונו משמע שהוא מה"ת (נת' בלקו"ש חי"ז [המתורגם] ע' 285 ואילך. וראה שם ע' 289 הערה 40, די"ל שגם לשיטת רש"י (סוכה נ, ב ד"ה דברי הכל) כן הוא. ע"ש).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
223 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
128 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א (הובא בתוס' סוכה נ, רע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
208 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א. הובא בתוס' סוכה נ, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1009 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
708 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
676 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
היום יום תשרי טז תשרי, ב דחג הסוכות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
תקס"ט האבען מיר געהערט פון זיידעם דעם זעקסטען מאל דעם ושאבתם מים - הראשון - פון לקו"ת, און עס איז געווען ע"ד ווי די גמרא זאגט (ירוש' סוכה פ"ה ה"א) שמשם שואבים.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן יא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
קב ירושלמי סוכה פ"ה ה"א. ועי' לעיל סי' מו ס"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
94 שמשם הי' שואבין רוה"ק : ראה ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א. לקו"א להה"מ סרנ"ט . אוה"ת הושע כרך א ע' תלז. לקו"ש האזינו וחה"ס כרך ב ע' 424.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
130 שמשם הי' שואבים רוח הקודש : ראה ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א. לקו"א להה"מ סרנ"ט . אוה"ת הושע כרך א ע' תלז. לקו"ש האזינו וחה"ס כרך ב ע' 424.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
62 שמשם שואבים רוה"ק : ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א. ב"ר פ"ע, ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
64 שמשם היו שואבים רוה"ק : ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א. ב"ר פ"ע, ח.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות משיחת ליל ש"ק נח, בדר"ח מרחשון, תש"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
13 ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'תמח
מקור מפורש
בפרק זה
14 וחפץ . . יצליח ע"פ לשון הכתוב – ישעי' נג, יו"ד.
ש"ק חזון ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב – ראה ברשימות לאיכה ע' מה.
חזון ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
אור ליום ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.
יום הסתלקות האריז"ל ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכ"מ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא.
ארבע מאות שנה ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.
באיגרת הקודש סי' זך – לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ נ"ע (מהאָראָדאָק).
מדרכיו . . באורחותיו החילוק ראה זח"ב רטו, א. לקו"ת שה"ש יב, ב.
ואף . . לבו ראה תניא פמ"ד.
עיר . . החסיד הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות.
עיר . . נחית ראה דניאל ד, י ובל"ת להאריז"ל ובס' הליקוטים (שם ד, יד). פסחים לג, א.
מ"מ . . ודור תניא שם (בנוגע למשה רבנו. וידוע שהאר"י הי' ניצוץ מרע"ה – שה"ג שם. ובכ"מ).
ראיתי . . בהלכה . . בהלכה שער המצות בפרשתנו (ואתחנן). ל"ת להאריז"ל שם (בטעהמ"צ) – עד"ז. וראה ד"ה ואברהם זקן (בהמשך רס"ו [ע' עח ואילך]).
נקרא . . כחו סנה' כו, ב. וראה תו"א ר"פ יתרו. תו"ח ואוה"ת שם.
ובענין . . תרומה ש' המצות ר"פ עקב. ועד"ז בל"ת (בטעהמ"צ) פ' ראה.
הזהר שם קכח, א.
יהי' . . לבב שהמ"צ בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו.
יהי' שמח האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק" (תו"א תולדות כ, ב). השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונ' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'.
שמח . . המצוה ביאור גודל המצות – ראה וככה הגדול, תרל"ז פ"ט-טז. וראה ג"כ רמב"ם סוף הל' לולב. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.
בשמחה ובטוב לבב ביאור שייכותם – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
במש"כ האריז"ל וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. אגה"ק סכ"ט.
וכן בעסק התורה הל' ת"ת שם.
בך . . לעולם תהלים עא, א.
חסיתי בטחתי (מצודת ציון). וראה פי' הבעש"ט עה"פ ברוך הגבר גו' מבטחו (בס' אוה"מ פ' בהעלתך).
יהפכו . . ולשמחה עפ"י היעוד בירמי' לא, יב: והפכתי אבלם לששון. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה כו' על מנת כו' והפכתי גו'. רשימות הצ"צ לאיכה ע' כו. אוה"ת מסעי (ע' א'שפד ואילך). (ובל' הכתוב זכרי' ח, יט: יהי' לששון גו' – י"ל דבזכרי' הרי מדובר בזמן בית שני (כאמרו "לבית יהודא" – ראה רד"ק שם) שחסרו בו ה' דברים (יומא כא, ב)). וראה ט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תק"נ. יד אפרים שם. ובסליחות י"ז תמוז – הפך לנו לששון ולשמחה. ובס' השיחות קיץ ה'ש"ת (ע' קנז): זאָל נדחה ווערן באמת ויהפך לששון ולשמחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בפרק זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 מיט שמחה: ראה רמבים סוף הלי לולב. ס' העיקרים מ"ג פל'ג. שער המצות (להאריזיל) בהקדמתו, תניא פכ"ו. סידור רפא, ד. המשך תער"ב ח"ג ע' א'רסא ואילך. ובתו"א (תולדות כ, ב): האריזיל הי' שמח מאד בעשיית המצוות ולזה זכה לרוה"ק. השייכות לרוה"ק -- ראה ירושלמי סוכה רפ"ה, ונת' בלקו"א להה"מ דיה וסוכה תהי' (בהוצאת קהית -- סרנ"ט (סו, סעיג ואילך)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
2 קיום המצוות מיט שמחה: כמ"ש (תהלים ק, ב) עבדו את ה' בשמחה. וראה זח"ג נו, א. ספר העיקרים מ"ג פל"ג (הובאו ונתבארו באוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ). רמב"ם סוף הלי לולב. שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. של"ה ס"פ תבוא (שפו, א). תניא פכ"ו. לקו"ת תזריע כ, ג. סידור רפא, ד. המשך תער"ב ח"ג עי א'רסא ואילך. דיה עבדו את ה' בשמחה תרצ"ט (ס"ע 94 ואילך). ובתו"א (תולדות כ, ב): האריז"ל הי' שמח מאד בעשיית המצוות ולזה זכה לרוה"ק. השייכות דשמחה לרוה"ק -- ראה ירושלמי סוכה רפ"ה, ונתבאר בלקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רנט (סו, ג ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
11 ירושלמי סוכה רפ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בפרק זה
37 כמבואר בכתבי האריז"ל. . שמפני שמחה של מצוה : ראה בהקדמת ס' חרדים (תנאי המצות, התנאי הרביעי. והובא גם בשל"ה (דפוס אמ"ד, נח"ת) רלט, סע"ב): וכן גילה הרה"ח המקובל כהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש בשכר שהי' שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית כו'. והובא ג"כ בשל"ה מט, א: והעידו תלמידי האלקי הנ"ל [האריז"ל] שאמר מה שזכה לרוה"ק כו'. ובהקדמת שער המצוות להאריז"ל (ד"ה גם דע): ויהי' שמח כו' ואם יתמיד בזה אין ספק שישרה עליו רוה"ק כו'. וראה גם שער רוה"ק (ת"א תשכ"ג ע' לג).
[ומה שמציין במאמרי אדה"א שלח ע' א'מח לס' ע"ח — אולי הוא ע"פ המבואר בס' שם הגדולים ערך ”ע"ח" דהוא שם הכולל גם לשאר כתבי האריז"ל. ואכ"מ].
ומובא ג"כ בכ"מ בדא"ח: בסה"מ תקס"ב ח"א ע' נא: ”כי ידוע בכתבי האריז"ל ששאלוהו תלמידיו מהו עיקר הזכות שזכה לרוה"ק ולגילוי אליהו כו' והשיב כו' עשה אותה בשמחה רבה ועצומה עד מאד" (וכן הובא בד"ה ויספו ענוים מכ"ק אדאהאמ"צ — כפ"ח תשמ"ה, בתחילתו. וע"ש בהמ"מ). סה"מ תקס"ג ע' שטו (הנחת הר"מ בן אדה"ז): ”כנזכר בשבחי האריז"ל שלכך זכה להשיג כו'". סה"מ תקס"ט ע' ער: ”וע"כ איתא בכתבי האריז"ל שעיקר הטעם שנתגלו לו רזין דאורייתא הוא מפני שהי' שמח שמחה של מצוה כו' לפי שהיא בחי' מקיף של הנשמה וגילוי המקיף הוא יותר גבוה מרוה"ק כו'". ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' שמח. שם כתובים ח"ב ע' יו"ד: ”שמצינו בר"י לורי' שזכה לרוה"ק וגילוי אליהו כו' וכידוע בכל צדיקים הנעלים שלא זכו לטעום טעם סודות התורה רק עי"ז". ובתו"א תולדות כ, ב.
ומובא גם בתו"ח שמות עט, ב. קפא, א. ריט, ב: ”כידוע במ"ש האריז"ל לתלמידו הרח"ו שלא זכה לגילוי אליהו ורוה"ק ולהשיג טעמי' וסודות כו'". רלח, ב: ”כמ"ש הרח"ו על האריז"ל כידוע". שער האמונה ספמ"א. שערי אורה נג, א. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שעו. אוה"ת בשלח ס"ע שצו. נ"ך ע' קמט: ”והאריז"ל גילה להרח"ו" כו'. המשך מים רבים תרל"ו ע' רג (ושם שע"י שש"מ זכה לגילוי הנשמה שלמעלה מגילוי אליהו). שם ח"ב ע' תלח. המשך וככה תרל"ז ע' צ (כנ"ל מהמשך מים רבים). סה"מ תרמ"ז ע' קכז (כנ"ל מהמשך מים רבים). סה"מ תש"י ס"ע 235.
ובלקו"ש ח"ט ע' 525 ועד"ז בלקו"ש ח"כ ע' 552 מציין ע"ז: ”השייכות לרוה"ק — ראה ירושלמי סוכה רפ"ה, ונת' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי' (בהוצאת קה"ת — סרנ"ט, סו, סע"ג ואילך)".
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בפרק זה
ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה כו' וארז"ל בירושלמי רפ"ה דסוכה שהיו שואבים משם רוה"ק, ולהבין זה למה דווקא ע"י ניסוך המים היו שואבים רוה"ק ולא ע"י היין שבכל השנה, ועוד צ"ל הטעם למה בחג דוקא ניתוסף מצות ניסוך המים על ניסוך היין, אך באמת מצות ניסוך המים בחג דוקא הוא מחמת שהוא תיכף אחרי יוה"כ , ושמחת החג נמשך מתוקף העלי' שהי' ביוהכ"פ, לכן י"ל מתחלה ענין יוהכ"פ וממילא יובן מצות שמחת החג ומה שניתוסף בו מצות ניסוך המים כו'.
פתיחה בהקשר