על הפרק
אגרות קודש כרך א קנא
מקור מפורש
בפרק זה
ואז הוא יוצא במלחמה עם היצה"ר לכבוש (תניא פ"ט) את העיר קטנה זה הגוף (נדרים לב, ב ועיי"ש בפי' הרא"ש).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שסא
מקור מפורש
בפרק זה
ובשלש פעמים הרי לכל הדיעות הוה חזקה, להחזיק ועד לקנין של הגוף ונה"ב ע"י נפש השנית בישראל אשר היא חלק אלקה ממעל ממש, שגם הם יהיו סרים למשמעתה של הנפש האלקית, ובטלים אצלה לגמרי ומרכבה אלי' ועד שיהיו ממולאים מבחינות ולבושי נפש האלקית בלבדם, ולא יעבור זר בתוכם ח"ו (תניא פרק ט') מתאים להשבועה שמשביעין אותו וכו' ועד לאתכפיא ומאתכפיא לאתהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא, שזהו תכלית ושלימות בריאת העולם, עולם קטן זה האדם ועולם כפשוטו, וכמאמר רז"ל שתכלית בריאת עולם הזה שנשתוקק הקב"ה לבראותו, להיות לו ית' דירה בתחתונים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקה
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא פ"ט כתוב מקום משכן נפש הבהמית בלב בחלל השמאלי שהוא מלא דם, ומקום משכן נפש האלקית הוא במוחין שבראש ומשם מתפשטת לכל האברים וגם בלב בחלל הימני שאין בו דם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות בראשית
מקור מפורש
בפרק זה
* מענה על שאלה: בתניא פ"ט כתוב מקום משכן נפש הבהמית בלב בחלל השמאלי שהוא מלא דם, ומקום משכן נפש האלקית הוא במוחין שבראש ומשם מתפשטת לכל האברים וגם בלב בחלל הימני שאין בו דם. לכאורה קשה דהלא יש דם בכל החללים שבלב. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
ד' מדריגות שבתורה (פרד"ס) ומהם נמשך בעולם; פירוש "בראשית" בשביל התורה או ע"י התורה ראשית הכל יראת ה' וידיעת ה' הלימוד מזה שבריאת העולם היא ע"י ב' אותיות בלבד, ג' אופנים בהפלאת הבורא מהנברא ההפרש בין בריאה ואצילות צמצום כפשוטו אינו בסתירה לעבודה בחב"ד אל תקרי מחי' אלא מהווה הערה בשער היחוד והאמונה ספ"ד בענין בוצינא דקרדוניתא; אגה"ק ס"ה דה' תתאה מורה על ד' סטרין הרמז בזה שבכל מקום בכדור הארץ האדם מרגיש עצמו למעלה ביאור מ"ש בתניא פ"ט שבחלל הימני שבלב אין דם ביאור מ"ש בתניא ספ"א שנפשות או"ה אין בהם טוב כלל וההתאמה עם ענין שבע מצוות ב"נ וחסידי או"ה (ביאור ברמב"ם בענין חיוב ז' מצוות ב"נ) עוד בענין הנ"ל בירור הגירסא במרז"ל שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם מדוע נק' ק"נ עה"ד טו"ר, והרי עה"ד הי' אסור, גקה"ט תערובת טו"ר בכל דבר הא דחסד הוא גם למי שאינו ראוי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ל' התניא ספ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפ"ט. וראה ת"ז תכ"א (נג, א). שם תכ"ז (עב, רע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פ"ט, יב ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פ"ט. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פ"ט־יו"ד. פכ"ז (לד, סע"א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה נדרים לב, רע"ב. תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1843 ראה גם תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
123 נדרים לב, רע"ב. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
89 זח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
134 זח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
36 ח"ב קסג, א – הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
87 תניא ספ"ט. ספכ"ט. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא רפ"ט. וראה ת"ז תכ"א (נג, א). שם תכ"ז (עב, רע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט. לקו"ת חוקת סב, א. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קנה. אוה"ת בראשית ח"ה תתמה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תולדות כה, כג ובפרש"י (ממגילה ו, סע"א). וראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תולדות כה, כג ובפרש"י (ממגילה ו, סע"א). וראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
106 תולדות כה, כג ובפרש"י (ממגילה ו, סע"א). ראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
129 ראה תניא פ"ט. וראה סה"מ תרל"ה שם (ע' שטו הערה 30).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
399 תולדות כה, כג ובפרש"י (ממגילה ו, סע"א). ראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
496 תולדות כה, כג ובפרש"י (ממגילה ו, סע"א). ראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
553 ראה תניא פ"ט. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
80 ראה תניא ספ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
71 זח"ב קסג, א. תניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
360 זח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט וספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1176 ח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט. לקו"ת שבהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
283 נדרים לב, ב. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
790 תולדות כה, כג ובפרש"י. מגילה ו, סע"א. וראה תניא פ"ט (יג, סע"ב ואילך). פי"ג (יח, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
391 תולדות כה, כג ובפרש"י. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1489 ראה תניא רפ"ט, ובהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' עו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
311 ומובן גם מהמבואר בתניא (פל"ז (מח, ב). ועוד) שירידת הנשמה למטה לא היתה לצורך הנשמה עצמה, כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל, אלא בכדי לברר את הנפש הבהמית, וכיון שנה"ב עיקרה מדות (כידוע (תניא רפ"ט) שנה"א משכנה במוח, משא"כ נה"ב משכנה בלב, כי עיקר ענינה הוא מדות), נמצא, שכל תכלית ירידת הנשמה למטה הוא לצורך ענין המדות. – ולהעיר גם מפתגם הצ"צ בשם רבנו הזקן (לקו"ד ח"א נו, א-ב), שכל ענין החסידות הוא "לשנות טבע מדותיו" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
353 תולדות כה, כג ובפרש"י. וראה תניא פ"ט. פי"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
505 זח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2314 תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
201 תניא ספ"ט. ספכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1077 תניא רפ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1321 ראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2315 לשון הכתוב – תולדות כה, כג. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2446 לשון הכתוב – תולדות כה, כג. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1231 זח"ב קסג, א. הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט. וראה לקו"ת חוקת סב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1811 להעיר גם ממשל הזונה ובן המלך (זח"ב קסג, א – הובא בתניא ספ"ט. ספכ"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
322 ראה תניא פ"ט (יד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
371 תניא רפ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1623 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בפרק זה
74 י"ל ע"ש לב חכם לימינו (תניא פ"ט).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תו"א וישב כט, ג. שערי אורה שער החנוכה י, ב. אוה"ת חנוכה רפה, ב ואילך. וראה גם תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
38 להעיר מתניא פ"ט "שתתפשט גם בחלל השמאלי", היינו שהאהבה שבחלל הימני מתפשטת גם בחלל השמאלי, ובהמשך הענין שם "בכל לבבך בשני יצריך".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"ט (יג, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
8 להעיר מתניא פ"ט (יד, רע"א), דהמלחמה של נה"א ונה"ב "על הגוף וכל אבריו" היא דוגמת מלחמת שני מלכים על עיר "שכל אחד רוצה לכבשה ".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פ"ט. וראה סה"מ תרל"ה שם (ע' שטו הערה 30).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
בפרק זה
94 ממשל הידוע בזונה עם בן המלך : זהר תרומה קסג, א. ראה תניא ספ"ט וספכ"ט. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קנה. תו"ח תולדות קנד, ב. מקץ רטז, ד. אוה"ת חוקת — הוספות ע' סז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב המצנפת של כה"ג
מקור מפורש
בפרק זה
20 חלל השמאלי מלא דם גבו' וחלל הימיני מלא רוח חסדי' : ראה תניא פ"ט. אוה"ת תצוה ע' א'תרסה. ”רשימות" לתניא חוברת ב' ע' עו ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות יא
מקור מפורש
בפרק זה
מה ראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
בפרק זה
קיד ראה גם תניא פ"ט (יד, א). פי"ד (כ, א). סוף פ"מ. אגה"ק סי' יח. ספר הערכים חב"ד כרך א ע' תקפז, תרד.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
בפרק זה
27 כמבואר בתניא רפ"ט (מקום משכן נפש הבהמית שמקליפת נוגה בכל איש ישראל הוא בלב ... אך מקום משכן נפש האלהית הוא במוחין שבראש).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפרק זה
334 בלב. . נה"ב בחלל השמאלי : תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מו, א
מקור מפורש
בפרק זה
10 שבמוח. . הנשמה האלקי' : תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
אור התורה דברים כרך א פרשת דברים - הנחות, הוספות ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו אנכי הוי' אלקיך שהמשכת אור זה שנמשך לשם הוי' זהו אלקיך ממש, וזהו שהוא מכוון כנגד המאמר של יהי אור כו' וכמ"ש לעיל, והנה ק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוא קבלה לדבור של אנכי, ופי' קבלה זו היינו שיהי' נק' הוי' אלקינו זהו ע"י שמע ישראל בחי' ביטול וצמצום קבעומ"ש, כי כמו למעלה כדי להיות אנכי הוי' זהו ע"י צמצום תחלה כו', כמו"כ באדם שצריך להמשיך בו גילוי שם הוי' דהיינו המשכת אור שמאיר בשם הוי', ראשית דבר לעשות בו בחי' יו"ד, וזהו ענין צמצום שהוא בחי' הסתלקות לסלק ולבטל א"ע לגמרי מכל וכל שלא יעשה בשביל עצמו, וכמ"ש בתניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1180 וכמשל הזונה עם בן המלך : ראה גם תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
34 בזהר ממשל הזונה עם בן המלך : תרומה קסג, א. ראה גם תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בפרק זה
31 מהזונה עם בן המלך : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביאור כו' משכן יצה"ר
מקור מפורש
בפרק זה
35 יצה"ר. . בחלל השמאלי שבלב. . נה"ב : ראה תניא רפ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
בפרק זה
98 וכמשל בן המלך עם הזונה : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א
מקור מפורש
בפרק זה
314 ממשל הזונה עם בן המלך : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
בפרק זה
651 הלב הוא משכן המדות : ראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
בפרק זה
47 עד"מ זונה עם בן מלך : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
בפרק זה
48 כמשל זונה ובן המלך : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלח
מקור מפורש
בפרק זה
138 לבושים צואים : ראה זהר פינחס ריד, א. אגה"ק פ"ד. זכרי' ג, ג-ד. תניא פ"ט. פ"י.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה יב, כג. ראה תניא פ"ט. לקו"ת שה"ש לא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בפרק זה
55 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
95 ראה זח"ב קז, ב. עץ חיים שער נ (שער קיצור אבי"ע) פ"ד. ראשית חכמה שער היראה פ"ג. שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צב (ע' קע - בהוצאת ירושלים, תשכ"ג). תניא פרק ט [ובמ"מ הגהות והערות קצרות לתניא שם]. לקו"ת שה"ש לא, א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ש"ק פ' חו"ב י"ב תמוז תרצ"א
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה במדב"ר פכ"ב, ט. תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות הוספות רשימה
מקור מפורש
בפרק זה
51 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו פי' הא' של וספרתם ל' מספר, שבבחי' מספר הנ"ל שמעורר אור גדול מלמעלמ"ט וגם הר"ר שמלמטלמ"ע, ה"ה מסיר ודוחה החשך ולבושי' צואים של הגוף ונה"ב כנ"ל באריכות, וא"כ ממילא יבא לפי' הב' של וספרתם ל' אבן ספיר ובהירות, היינו שעצם החשך דנה"ב יתברר ויזדכך ויהי' כלי לבחי' תומ"צ, שהוא בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא, היינו שעצם החשך יאיר בגילוי אור ע"י תומ"צ שיעשה בגוף גשמי שהדוגמא לזה הוא בחי' אבן ספיר כנ"ל שנקלט ונתאחד האור בעצם האבן שהוא החשך היותר תחתון כנ"ל באריכות, שהוא יקר המציאות שמזה עושים עטרה למלך, ובחי' זאת דפי' הב' של וספרתם נעשה ממילא מצד הספירה שפועל לדחות החשך ולהסיר הלבושים הצואים וכנ"ל תבוא אם ותקנח צואת בנה כו', אז ממילא נתהפך עצם החשך והרע של נה"ב לאור וטוב והיינו שיתגלה האור שמלובש בהעלם בהחשך התחתון דוקא ששרשו בחשך העליון כנ"ל, שיהי' מעשים טובים ומאירים כמו האבן טוב, וכמבואר בתניא פ"ט וז"ל הזהב וכמ"ש בע"ח שער נ' פ"ג בשם הזוהר שהרע נהפך להיות טוב גמור כמו יצר טוב ממש בהסיר הבגדים הצואים ממנו שהם תענוגי עוה"ז שהוא מלובש בהם עכ"ל, וכן בפ' יו"ד מבואר וז"ל כי הנה צ"ג שנהפך הרע שלו לטוב כו' הוא ע"י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עוה"ז להתענג בם כו' עכ"ל, הרי מבואר שרק בהסיר ממנו הלבושים הצואים לגמרי שזה פועלים ע"י ספה"ע, ובתחלה התנופה לשרשו וההקרבה ע"ג המזבח שהוא ביטול הרצון בכלל כנ"ל ואח"כ הבירור בפרט בז"מ ובכל מדה בפרט וכמאחז"ל מצוה לממני יומא ומצוה לממני' שבועות שזהו ע"י המספר כנ"ל אז ממילא נתהפך עצם הרע לטוב שזהו פי' הב' של וספרתם בחי' אבן ספיר ע"י קיום התומ"צ שנתאחד היד גשמי שמחלק הצדקה, והרגל שמהלך לדבר מצוה וכ"ש בעסק התורה שנעשה יחוד נפלא ועצום שאין כמוהו כמבואר בתניא , עד שלעתיד תקבל הנשמה תענוג גדול, כשתרגיש האור הגדול שהאיר בגוף גשמי בעת עשיית המצוה בעוה"ז דוקא וכמבואר לעיל על פי' של אדמו"ר הזקן נבג"מ על מאמר חז"ל שכר מצוה מצוה כו' שזהו עיקר הקבלת שכר כנ"ל באריכות.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
אך לכאורה צ"ל איך שייך לומר שהנבראים הם אלקות, בשלמא על אצילות שייך לומר זה כי אצילות הוא אלקות ממש איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, אבל על עולמות בי"ע שהם נבראים איך שייך לומר שהם אלקות, אך הענין 106 כידוע ומבואר בשער היחוד והאמונה דל' כלים דאצילות נעשים נשמה לבי"ע, יו"ד כלים הפנימים בעולם הבריאה, ויו"ד כלים התיכונים ביצי', ויו"ד כלים החיצונים בעשי', והל' כלים הנ"ל ה"ה אלקות ממש כי הן מעולם האצילות (עי' בשער היחוד והאמונה בלקו"א פ"ט בהגה"ה יעו"ש), לזאת שייך לומר גם על בי"ע הוא היודע.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
וז"ש בתניא פ"ט:
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ט
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן זה מענין קליפת נוגה דאצילות כידוע דיש נוגה דאצילות ומעמדה בעולם הבריאה, והנה נוגה דאצילות היא כולו טוב, וכמארז"ל שטן 45 ופנינה לש"ש נתכוונו, והוא כמשל הזונה שבזוהר הקדוש 46 (הובא בתניא פ"ט) ששכר אותה המלך לפתות את בנו ואם לא ישמע לה הבן מלך יעשרנה המלך בעושר גדול וגם להבן מלך יהי' טוב מאד כו'.
פתיחה בהקשר