על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'כ
מקור מפורש
בפרק זה
בכבוד ובברכה להגדיל תורה ולהאדירה – מן הקאה"ק (ראה חולין (סו, ב) – רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב) – ומתוך הרחבה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
בפרק זה
18 עה"פ שה"ש א, ד.
בשלח . . יתרו להעיר מהמבואר בכ"מ אשר חיבור שני ענינים שונים וגם הפכיים (בשלח – ביד חזקה יגרשם, יתרו – שמגדולי אוה"ע ומחכמיהם נתגיירו) אפשרי רק ע"י זה שלמעלה משניהם (ראה תורת הה"מ עה"פ עושה שלום במרומיו – הובאה באגה"ק סי"ב. ביאוה"ז ר"פ לך).
אור ליום ראה מפרשים לפסחים בתחלתה: אור כו'.
זכרון . . הכוונה בזה ובלשון הכתוב במצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין): לזכרון גו' למען תהי' תורת ה' גו' (בא יג, ט).
בענין עקרי . . נאה דורש ונאה מקיים להעיר אשר הבעש"ט חידש בעבודת מחנה הצדיקים הנסתרים שיתעסקו בחינוך, להושיב מלמדים בכל ישובי בנ"י וכו' וגם בעצמו עסק בחינוך תשב"ר (לקוטי דבורים ח"ג (שפז, ב ואילך) בארוכה).
וכדרשת . . ויאדיר רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב. בב"ב (כב, רע"א) הטעם דקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל ידוע בכללי הרמב"ם שמביא פסוק שלא נזכר בגמרא באם הוא מבואר יותר. יתרה מזו בהלכה הסמוכה (הל' ת"ת רפ"ג): דוד שנאמר זרעו גו' (וכן הוא בפי' ר' יונה אבות פ"ד מי"ג), אף שבאדר"נ רפמ"א הובא ה כתוב שדוד עבדי נשיא להם לעולם. אבל ע"פ חדא"ג שם י"ל שנפק"מ לדינא. – ולע"ע לא מצאתי בפוסקים חילוק זה*. ואכ"מ.
*) הוספה משך זמן לאחרי חתימת המכתב:
ולהעיר: כלל הנ"ל ברמב"ם (שמביא פסוק (דרשה) שלא נזכרה בש"ס באם היא מבוארת יותר) – מובא בכ"מ (נסמן ביד מלאכי וכו') ומי יבוא אחריהם. אבל צריך ביאור דכיון שהפסוק שמביא הרמב"ם מבואר יותר – למה לא הובא בש"ס. ובדוחק י"ל ע"פ הכלל דבתראי צריכים לפרש דבריהם יותר, וע"ד מש"כ הרמב"ם עצמו (בהקדמתו לפיה"מ) בנוגע למשנה וברייתא.
אבל עדיין הקושיא במקומה עומדת כשבש"ס מובא פסוק כו' אחר – וכנ"ל. ואפילו את"ל שמצא הרמב"ם מדחז"ל בנוסח אחר מדשלנו והוא ישר בעיניו – הא גופא (שינוי הנוסחאות) דורש ביאור.
ונלפענ"ד בנדו"ד (ב"ב שם) דמושיבין סופר בצד סופר, דיש בפס"ד זה שתי הוראות: בהל' השגת גבול והל' ת"ת. בנוגע להשגת גבול – עיקר הראי' צ"ל שיש בזה טובה גדולה לזה שמשיגים גבולו שדוחה ההיזק דהשגת גבולו, ולכן אינו יכול לעכב (כבפרש"י שם) ומותר להשיג (בסגנון אחר – ראי' בנוגע שמשיגים גבולו); בהל' ת"ת – עיקר הראי' ע"ד גודל הענין דת"ת שלכן מחוייב בזה (ראי' בנוגע למשיג גבול). והנה בב"ב קאי הסוגיא בדיני השגת גבול – ולכן הראי' קנאת סופרים תרבה חכמה (של הניזק). ברמב"ם הובא בהל' ת"ת – ולכן הראי' ה' חפץ למען צדקו גו' ושלכן מחוייבים בזה.
או י"ל: בש"ס מביא הטעם (והסיבה) – להרבות החכמה – ומעצמו מובן הפס"ד, משא"כ בתראי שמפרשים דבריהם (כנ"ל) מפורש הפס"ד (יגדיל תורה ויאדיר).
ועד"ז יל"פ גם בפי' משנה דאבות: באדר"נ מביא הטעם (דנשיאות דוד היא לעולם – וראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז-ח), ברמב"ם – התוצאה והמסובב: זרעו לעולם יהי' וכסאו גו'.
– וי"ל דבשני המקומות ברמב"ם מרומז גם הטעם: ה' חפץ למען צדקו (שלכן הרבה להם תורה כו' (ועפ"ז מובן זה שהרמב"ם מביא גם תיבות אלו, אף דלכאורה די בסיומו יגדיל תורה ויאדיר)), זרעו גו' כסאו (דדוד).
ומחוורתא כבתרייתא – שה"ז לשון הכלל שמבואר יותר. וק"ל.
דרך אגב : ברמב"ם שם (רפ"ג) מביא כתוב אחר (מהמובא באדר"נ) גם בנוגע לכתר תורה – אבל אינו שייך לנדו"ד, כי באדר"נ מדובר במעלת כתר תורה בנוגע לעמלה של תורה כו', משא"כ ברמב"ם – שמונח ועומד ומוכן כו' (בהמשך לההלכה שלפני' – שמדובר בתינוקות כו', שאין בהם עדיין עמלה של תורה וצמאון דתורה – שבאדר"נ) ובכאו"א ראי' בענינו.
שאלוני על אשר ציינתי אבות פ"ד מי"ג – והוא ע"פ חלוקת המשניות שסידר אדמו"ר הזקן בסידורו (שכמה שינוים בה לגבי כמה דפוסי משניות – וכפי שהעיר בשער הכולל שעל הסידור). ומלבד שחייב אדם לומר בלשון רבו הרי גם לדינא נפק"מ במנין המשנות – ראה טושו"ע אה"ע סל"ח סכ"ו. ולהעיר ממשנה כלאים (פ"ז) משנה אחת מסומנת בשנים דה , וראה הון עשיר שם, ובתוס' אנשי שם שם.
הזריזות להעיר ממחז"ל (סוטה בסופה): זריזות מביאה לידי כו' קדושה כו'.
מצאצאיהם שבכלל זה הם ג"כ בני בנים (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סמ"ז סוס"א).
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
חושה . . הגאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. (ובפרט צדקה לחינוך עטה"ק ותמכין דאורייתא, וראה זח"ג נג, ב). דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
פרשת הגאולה והרי נאמר כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות (מיכה ז, טו) בגאולה מגלותינו זו.
הם . . תחלה סוטה יא, ב.
זה א-לי ואנוהו בשלח (טו, ב). וראה אוה"ת להצ"צ בשלח ע' תקל ואילך.
זה . . באצבע בשמו"ר ספכ"ג: כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה גו'. וראה סוטה (ל, סע"ב) עולל כו' ותינוק כו'.
לבית . . האנשים יתרו (יט, ג) ובמכילתא (הובא בפרש"י) שם.
בנינו עורבים אותנו שהש"ר עה"פ משכני אחריך נרוצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'קעה
מקור מפורש
בפרק זה
ויה"ר מהשי"ת שיעלה בידו וביד אחיו שליט"א להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), אשר עבודה זו מקומה בכל עניני תלמוד תורתנו תורת חיים, מתחיל מלמוד תשב"ר (רמב"ם הלכות ת"ת ספ"ב) ומסיים בלימוד תורה באופן היותר נעלה (חולין ס"ו ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רטו
מקור מפורש
בפרק זה
וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), שהרי זהו שייך בלימוד ענינים פשוטים ואפי' דתשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב, ולא מצאתי המקור מכתוב זה במקום אחר, לע"ע) - עד ללימוד התורה היותר נעלה (חולין סו, ב), ויהי' זה מתוך בריאות הנכונה, ושבכ"ז יעשה ג"כ המוטל עליו בכרם חב"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקפא
מקור מפורש
בפרק זה
מאשר הנני קבלת מכתבו מערב חג הנרות שהגיעני שלשום בצירוף הספר מרגניתא דר"ב השלם, ות"ח ת"ח על תשובה זו ושימת לבבו בשלוח הספר אלי, ויהי רצון שיגביר חיילים לאורייתא להגדיל תורה ולהאדירה, שבזה נכלל תלמוד תורה מאופן הכי נמוך ועד תכלית השלימות לימוד תשב"ר (עיין רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב), ובלשון רבנו הזקן אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה שביד הסופר (תניא קנה, א), וע"ד הלימוד שהוא למעלה מתלמוד המביא לידי מעשה (חולין סו, ב), ובדורנו זה ה"ז עיקר בהנ"ל המצוה וההכרח לקרב את שני העצים שבתורה, עץ החיים ועץ הדעת, לקרב אותם אחד אל אחד וכו', והיו לאחדים בידיך, עיין זהר ח"ג קכו, ב וקנז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רלה
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפרק זה
40 להעיר שגם בהפסוק "יגדיל תורה ויאדיר" — ב' פירושים מן הקצה אל הקצה : א) דקאי על לימוד עם תשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב) — שהוא לימוד דוקא במדוה"ג (בהתאם לדעת התינוקות). ב) דקאי על לימוד שאינו נוגע הלכה למעשה (חולין סו, ב), ובלשון חז"ל "דרוש וקבל שכר" (כבפנים) — היינו לימוד באופן שלמעלה ממדוה"ג.
וע"פ המבואר בפנים אולי יש לבאר דשלימות ענין התורה היא כשמחברת ב' הענינים דגבול ובלי גבול (כפי שזה מתבטא במיוחד אצל תלמידי ישיבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
1 וכדרשת , , ויאדיר : רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב. בב"ב (כב, רע"א) הטעם דקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל ידוע בכללי הרמב"ם שמביא פסוק שלא נזכר בגמרא באם הוא מבואר יותר. יתרה מזו בהלכה הסמוכה (הל'י ת"ת רפ"ג): דוד שנאמר ורעו גו (וכן הוא בפי' ר' יונה אבות פ"ד מי"ג), אף שבאדר"ג רפמ"א הובא הכתוב שדוד עבדִי נשיא להם לעולם. אבל ע"פ חדא"ג שם י"ל שנפק"מ לדינא. -- ולע"ע לא מצאתי בפוסקים חילוק זה*. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
...וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), שחרי זהו שייך בלימוד הענינים פשוטים ואפי' דתשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב, ולא מצאתי המקור מכתוב זה במקום אחר, לע"ע *) -- עד ללימוד
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא-כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 לשון הרמב"ם הל' ת"ת פ"ב שם. ועד"ז בפ"א שם. טור יו"ד שם. הל' ת"ת לאדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
25 וגם בחולין (סו, ב) שהובא "יגדיל תורה גו'" – הרי הכוונה לכאורה לההגדלה וכו' בענין זה שבתורה. ולהעיר מתוס' שם. ובהמצוין בהערה 10. וראה רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
0 ישעי' מב, כא. חולין סו, ב. נדה נא, ב. וראה רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
124 רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב. הל' שכנים פ"ו הי"ב. טושו"ע יו"ד סרמ"ה סכ"ב. חו"מ סק"ט ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר