כ
כ וכדרךקעה שבעל הבית מוזהר שלא לגזול שכר העני ולא לאחרוקעו כך העני מוזהרקעז שלא יבטל מלאכת בעל הבית ויבטל מעט כאן ומעט כאן ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמןקעח שהרי הקפידו חכמיםקעט על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברכו אותה הפועלים משום ביטול מלאכתו של בעל הביתקפ וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמרקפא כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה שנאמרקפב ויפרוץ האיש מאד מאדקפג.
לפיכךקפד אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביוםקפה וכן אין האדם רשאי לעשות מלאכה בבהמתו בלילה ולהשכירה ביוםקפו ואין הפועל רשאי להרעיב ולסגף עצמוקפז שהרי מחליש כחו ולא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכחקפח וכן המלמד צריך להיות נזהר בכל זהקפט וכן אסור לו להיות ניעור בלילה יותר מדאי מפני שיהיה עצל ביום בלימודוקצ וכן אסור להרבות במאכלקצא מטעם זה שהמאכל מביא השינה ועצלהקצב.
ואסור לו לעסוק בשום מלאכה אחרת עם הלימודקצג וכן המושיב חבירו בחנות אסור לעסוק במלאכה בחנות מפני שאין עיניו על החנותקצד:
הערות
- קעה. ראה לקו"ש חכ"ה ע' 139 ואילך (ביאור סעיף זה).
- קעו. כדלעיל סי"א ואילך.
- קעז. רמב"ם סוף הל' שכירות פי"ג ה"ז. טור סוס"י שלז.
- קעח. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"כ.
- קעט. ברכות טז, א. שם מו, א. טור ושו"ע או"ח סי' קצא. וכדלעיל או"ח שם.
- קפ. רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל שם.
- קפא. בראשית לא, ו.
- קפב. שם לו, מג.
- קפג. רמב"ם הל' שכירות שם. טור ושו"ע סי' שלז ס"כ. וראה לקו"ש שם.
- קפד. ראה סמ"ג סוף מצוה צא. לקו"ש חכ"ה ע' 141 הערה 20.
- קפה. תוספתא פ"ח דב"מ ה"ב. ירושלמי דמאי פ"ז ה"ג. רמב"ם שם ה"ו. טור ושו"ע שם שם סי"ט.
- קפו. תוספתא שם. ירושלמי שם. רמב"ם שם. רא"ש ב"מ פ"ז סי' ג. מרדכי ב"מ רמז שמג.
- קפז. תוספתא שם. ירושלמי שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- קפח. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- קפט. ירושלמי שם. הגהות מיימוניות שם אות ג.
- קצ. מרדכי ב"מ פרק האומנין רמז שמג, בשם הירושלמי. הגהות מיימוניות שם בשם אביאסף. רמ"א יו"ד סי' שמה סי"ז. חו"מ סי' שלג ס"ה. וראה גם לעיל הל' ת"ת פ"א הי"ב.
- קצא. מרדכי שם (מאכל ומשתה). הגהות מיימוניות שם. רמ"א יו"ד שם. חו"מ שם (מאכל). וראה גם לעיל הל' ת"ת שם (לא יאכל ולא ישתה יותר מדאי).
- קצב. ראה לעיל שם (שלא יוכל ללמד היטב).
- קצג. רמב"ם הל' ת"ת פ"ב ה"ג. טור ושו"ע יו"ד שם. רמ"א חו"מ שם. וראה גם לעיל שם הי"א.
- קצד. תוספתא שם פ"ד ה"ז. רמב"ם הל' שלוחין פ"ז ה"ז. טור יוד סי' קע"ז. וראה מרדכי שם.
משנה תורה, הלכות שכירות י״ג:ז׳ - הטקסט מספריא
כדרך שמוזהר בעה"ב שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעה"ב ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד:
שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א - הטקסט מספריא
פּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, מְקַצְּרִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת; כֵּיצַד, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה כְּתִקְנָהּ, וּשְׁנִיָּה פּוֹתֵחַ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וְכוֹלֵל בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם וְחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כְּלָל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר עַל מְלָאכְתָן מִלְּבַד הַסְעֻדָּה, אֲבָל אִם אֵין נוֹטְלִים שָׂכָר אֶלָּא הַסְעֻדָּה שֶׁאוֹכְלִים לְבַד, מְבָרְכִין כָּל ד' בְּרָכוֹת כְּתִקְנָן; וְכֵן אִם בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר מִלְּבַד הַסְעֻדָּה, מְבָרְכִין כָּל ד' בְּרָכוֹת.
וְהָאִדָּנָא לְעוֹלָם מְבָרְכִים כָּל אַרְבַּע בְּרָכוֹת, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עַכְשָׁו לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, וּמִסְתָמָא אַדַּעְתָּא דְּהָכֵי שׂוֹכְרִים פּוֹעֲלִים שֶׁיְּבָרְכוּ כָּל אַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִקְנָם.
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעוֹדוֹ מְבָרֵךְ. וְכֵן הוּא לְעֵיל סוֹף סִימָן קפ"ג.
משנה תורה, הלכות ברכות ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן אין מברכין לפניה ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואם היו עושין בסעודתן בלבד או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין ד' ברכות כתיקונן כשאר כל אדם.
תלמוד ירושלמי דמאי ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר זוּ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְזוּ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּאַחֲרוֹנָה וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת. וְחוֹסֵךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֵׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.
הלכה: רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עָשׂוּ אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא נִשְׂרְפוּ הַפֵּירוֹת הַתְּרוּמָה בְטִיבּוּלָהּ. נִישְׂרְפָה הַתְּרוּמָה לִכְשֶׁיֵאָכְלוּ הַפֵּירוֹת קָדְשָׁה הַתְּרוּמָה לְמַפְרֵעַ.
מָהוּ חָשַׂ[ךְ] מִן מֵיכְלֵהּ הוּא מַפִּיק תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
תַּנִּי לֹא יַחֲרוֹשׁ אָדָם בְּפָרָתוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּירֶנָּה בַיּוֹם לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם. לֹא יַרְעִיב עַצְמוֹ וְלֹא יְסַגֵּף עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
רִבִּי יוֹחָנָן אֲזַל לְחַד אֲתַר אַשְׁכַּח סַפְרָא אַיַינֵיס אֲמַר לָהוּ מַהוּ כֵן. אָמְרוּ לֵיהּ צַיָים. אָמַר לֵיהּ אָסִיר לָךְ. וּמַה אִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וְדָם אַתְּ אָמַר אָסוּר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָל שֶׁכֵּן.
רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב תְּנַיי בֵּית דִּין שֶׁתְּהֵא תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁל פּוֹעֵל וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת.
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא מתרשל בלימודן הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק.
משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ז׳:ז׳ - הטקסט מספריא
נתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר לוקח בהן מכל מין שירצה ולא יקח לא כסות ולא עצים וכן כל כיוצא בזה המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר אם היה אומן לא יעסוק באומנותו לפי שאין עיניו על החנות בשעה שעוסק באומנותו ואם היה שותף עמו בחצר מותר ולא יהיה לוקח ומוכר דברים אחרים ואם לקח ומכר השכר לאמצע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.