כא
כא פועל העובד לבעל הבית בין בשכירות לזמןקצה בין בקבלנותקצו אפילו קבל כבר כל שכרוקצז יכול לחזור בו באמצע פעולתו אם אינו גורם שום הפסד לבעל הביתקצח שנאמרקצט כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים שיעבדו שלא ברצונם מחמת שכבר נשכרור.
ולכן יש מי שאומררא שאין לפועל או מלמד או משרת להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית אחד בקבע יותר משלש שנים כי עד שלש שנים נקרא שכיר כמו שכתוב בישעיהרב בשלש שנים כשני שכיר ונקלה וגו' ובעבד עברי נאמררג כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וביותר משלש שנים יצא מכלל שכיר ונכנס בכלל עבד והתורה אמרה כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדיםרד.
ומכל מקום (ד) אם אין לו מה יאכל רשאירה אפילו למכור עצמו בעבד בזמן שהיובל נוהגרו שנאמררז וכי ימוך אחיך ונמכר לך (אבל האשה אינה יכולה למכור עצמה משהביאה סימני נערותרח לכן אין לה להשכיר עצמה גם כן ליותר משלש שנים לפי סברא זורט):
הערות
- קצה. רב ב"מ עז, סוע"א. רמב"ם הל' שכירות פ"ט ה"ד. טור ושו"ע סי' שלג ס"ג. וראה גם לעיל הל' נזקי גו"נ ס"ד (לענין משרת).
- קצו. ראה גמרא שם (שלדעת רב יש הבדל בין שכיר יום לקבלנות). תוס' שם י, א ד"ה יכול (שזהו רק לענין שידו על התחתונה). וכן פסק הרמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה לעיל או"ח מהדו"ב לסי' רמג (ד"ה וגם י"ל). וראה לעיל הל' ריבית סט"ו. שו"ת צמח צדק או"ח סי' כט אות ו (שנשאר בצ"ע). אמרי יעקב ביאורים ד"ה בין.
- קצז. מהרי"ק שורש קפב. שו"ע שם ס"ג.
- קצח. גמרא שם עז, ב (שבדבר האבד אינו חוזר אלא א"כ הוא אנוס). רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"ה.
- קצט. ויקרא כה, נה. ב"מ י, א. רמב"ם שם. ב"ק קטז, ב. שו"ע שם ס"ג. לבוש שם ס"ג.
- ר. ראה לקו"ש חכ"ה ע' 145 בשוה"ג להערה 44.
- רא. הגהות מרדכי פרק האומנין רמז תנט-תס. רמ"א שם. ש"ך שם ס"ק יז.
- רב. טז, יד.
- רג. דברים טו, יח.
- רד. הגהות מרדכי שם. ש"ך שם.
- רה. ש"ך שם סקט"ז. וראה קו"א ס"ק ד.
- רו. שרק אז נוהג דין עבד עברי, כמבואר ברמב"ם הל' שמיטה פ"י ה"ט.
- רז. ויקרא כה, לט. תורת כהנים שם. רמב"ם הל' עבדים פ"א ה"א.
- רח. ב"מ יב , ב. תוס' שם ד"ה ד"ה מאי (דהיא נמי אינה יכולה למכור עצמה אחרי כן כדאיתא בספרי). רמב"ם שם ה"ב.
- רט. מה שאין כן לסברת התוס' ב"מ י, א ד"ה כי ומרדכי, הובא בש"ך שם סוף ס"ק יז.
משנה תורה, הלכות שכירות ט׳:ד׳ - הטקסט מספריא
השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעה"ב הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומת במה דברים אמורים בשלא הלכו אבל הלכו החמרין ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה או ששכר להשקות השדה ומצאוה שנתמלאה מים אם ביקר בעה"ב מלאכתו מבערב ומצא שצריכה פועלים אין לפועלים כלום מה בידו לעשות ואם לא ביקר נותן להם שכרן כפועל בטל שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן ועושה מלאכה לבטל בד"א בשלא התחילו במלאכה אבל אם התחיל הפועל במלאכה וחזר בו אפילו בחצי היום חוזר שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים וכיצד דין הפועל שחזר בו אחר שהתחיל שמין לו מה שעשה ונוטל ואם קבלן הוא שמין לו מה שעתיד לעשות בין שהוזלו בעת ששכרן בין לא הוזלו בין שהוזלה מלאכה אחר כן בין לא הוזלה שמין לו מה שעתיד לעשות כיצד קיבל ממנו קמה לקצור בשתי סלעים קצר חציה והניח חציה בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו מה שעתיד לעשות אם היה שוה ששה דינרין נותן לו שקל או יגמרו את מלאכתן ואם היה הנשאר יפה שנים דינרין אינו נותן להן אלא סלע שהרי לא עשו אלא חצי מלאכה במה דברים אמורים בדבר שאינו אבוד אבל בדבר האבוד כגון פשתנו להעלות מן המשרה או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהן אחד פועל ואחד קבלן אינו יכול לחזור בו אלא אם כן נאנס כגון שחלה או שמע שמת לו מת ואם לא נאנס וחזר בו שוכר עליהן או מטען:כיצד מטען אומר להם סלע קצצתי לכם בואו וטלו שתים עד שיגמרו מלאכתן ולא יתן להם אלא מה שפסק תחלה ואפילו נתן להם השתים מחזיר מהן התוספת כיצד שוכר עליהן שוכר פועלים אחרים וגומרים מלאכתן שלא תאבד וכל שיוסיף לאלו הפועלין האחרים על מה שפסק לראשונים נוטל מן הראשונים עד כמה עד כדי שכרן של ראשונים ואם היה להם ממון תחת ידו שוכר להשלים המלאכה עד ארבעים וחמשים זוז בכל יום לכל פועל אע"פ ששכר הפועל שלשה או ארבעה בד"א שאין שם פועלים לשכור בשכרן להשלים המלאכה אבל יש פועלים לשכור בשכרן ואמרו לו צא ושכור מאלו להשלים מלאכתך ולא תאבד בין שוכר בין קבלן אין עליהן אלא תרעומת ושמין לשוכר מה שעשה ולקבלן מה שעתיד לעשות:
משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל י׳:ט׳ - הטקסט מספריא
ובזמן שהיובל נוהג נוהג דין עבד עברי ודין בתי ערי חומה ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה ובזמן שאין היובל [נוהג] אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכ"מ מדבריהם כמו שביארנו.
משנה תורה, הלכות עבדים א׳:א׳ - הטקסט מספריא
עבד עברי האמור בתורה זה ישראלי שמכרו אותו ב"ד על כרחו או המוכר עצמו לרצונו כיצד גנב ואין לו לשלם את הקרן ב"ד מוכרין אותו כמו שאמרנו בהלכות גניבה ואין לך איש בישראל שמוכרין אותו בית דין אלא הגנב בלבד ועל זה שמכרוהו ב"ד הוא אומר כי תקנה עבד עברי ועליו הוא אומר במשנה תורה כי ימכר לך אחיך העברי מוכר עצמו כיצד זה ישראל שהעני ביותר נתנה לו תורה רשות למכור את עצמו שנאמר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ואינו רשאי למכור את עצמו ולהצניע את דמיו או לקנות בהם סחורה או כלים או ליתנם לבעל חוב אא"כ צריך לאכלן בלבד ואין אדם רשאי למכור את עצמו עד שלא ישאר לו כלום ואפילו כסות לא תשאר לו ואח"כ ימכור את עצמו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז ב"ק קטז, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א ב"ק קטז, סע"א ואילך
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י ב"ק קטז, ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א ב"ק קטז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת ב"ק קטז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב ב"מ יב, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו יג מאותו ספר ב"מ יב, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת יז מאותו ספר ב"מ יב , סע"ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת יח מאותו ספר ב"מ יב, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת מט מאותו ספר ב"מ יב , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס י מאותו ספר ב"מ דף יב , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול מאותו ספר ב"מ יב, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול ט מאותו ספר ב"מ יב , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ב"מ יב, ב