145
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אופן אחד הוא, שחובה זו קשורה למלאכה, אך היא בנוסף לעצם המלאכה הנעשית עבור בעל הבית. זוהי חובה נפרדת של הפועל לבעל הבית.
זוהי שיטת הרמב"ם, שהוא מחלק את ההלכות הקשורות לגזל מלאכת בעל הבית לשתי הלכות: בהלכה הראשונה מופיעים הפרטים של "אין הפועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה... מפני גזל מלאכתו של בעל הבית שהרי תשש כחו... ולא יעשה מלאכה בכח". ובהלכה הבאה הוא מתחיל ואומר "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני... כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן... אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כחו...",
כי לפי שיטת הרמב"ם יש כאן שני ענינים: חובה אחת חלה על הפועל לבצע את המלאכה בכח, וחובה נפרדת – "לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כחו". וההבדל ביניהם הוא:
החובה לבצע את המלאכה בכח קשורה לעצם המלאכה, כי כאשר המלאכה אינה נעשית בכח אין חלה עליה שם מלאכה. לעומת זאת החובה "לעבוד בכל כחו" אינה משום שלולא זאת אין זו מלאכה, אלא יש כאן חובה מסויימת של הפועל לבעל בית מסויים.
במילים אחרות: "מלאכה בכח" קשורה לעצם המלאכה – החפצא, ואילו החובה "לעבוד בכל כחו" קשורה לגברא – שהפועל עצמו קנוי42 לבעל הבית43.
לעומת זאת, לפי אדמו"ר הזקן, אין כאן שתי הלכות נפרדות – מלאכה סתם ומלאכה בכל כחו – אלא זוהי מלאכה אחת. אין אלו שתי מהויות שונות, אלא
הערות
- 42. ראה ריטב"א ב"מ (י, א וברפ"ו שם). ועוד. וכ"ה דעת הרמב"ם (הל' מכירה פי"ג הט"ו – ראה בכ"ז מחנה אפרים הל' שכירות פועלים ס"א־ב וס"ו (וע"ש סוס"א, דמהרמב"ם הנ"ל נראה דכל פועל גופו קנוי – לא רק כאשר נשכר לבעה"ב לכל מלאכה)).
- 43. ואולי י"ל, דבהלכה ז מדובר אפי' כאשר לא יחסר בגוף המלאכה (לבעה"ב) כשלא ידקדק בזמן ולא יעבוד בכל כחו* [ולדוגמא – פועל בעל כח גדול, שגם אם לא יעבוד בכל כחו (או לא ידקדק בזמנו) יוכל להשלים המלאכה הקצובה ליום זה. וכיו"ב] – ומ"מ חייב לדקדק בזמנו ולעבוד בכל כחו מחמת התחייבות הפועל לבעה"ב שגופו קנוי לו. ועפ"ז מתורץ ג"כ: (א) למה הוזקק לראי' שאין לבטל "מעט בכאן ומעט בכאן" מהא ש"הקפידו על ברכה רביעית כו'" – דלכאורה ה"ז גזילה! (ב) ההקדמה "כדרך שמוזהר בעה"ב שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני כו'" – למאי נפק"מ? – כי הדיוק בזה הוא (לא רק ש"לא יגזול כו'", כ"א גם) "ולא יעכבנו", שאין בזה גזל (שהרי משלמו אח"כ) ומ"מ ה"ז (כעין) גזל העני מפני שהוא משועבד אליו לשלמו תיכף (ו"כך העני" – גופו קנוי לבעה"ב לדקדק בזמנו ולעבוד בכל כחו גם כשאין הפסד לבעה"ב).
- 44. והיינו, דלהרמב"ם – רק החיוב דלעבוד בכל כחו הוא, לפי שפועל גופו קנוי, ולאדה"ז – גם העבודה בכח הוא לפי שגופו קנוי*.
- . משא"כ בהלכה ו, שעי"ז ש"לא יעשה מלאכה בכח" חסר בגוף המלאכה ויש הפסד להבעה"ב ממלאכה זו.
משנה תורה, הלכות מכירה י״ג:ט״ו - הטקסט מספריא
השוכר את הפועל לעשות עמו בין בקרקע בין במטלטלין אין לו הונייה מפני שהוא כקונה אותו לזמן ועבדים אין בהם הונייה.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לב ‹ בהר ‹ שיחה ב ‹ 166 לקו"ש חכ"ה ע' 145
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.