תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא

כי תשא את ראש בנ"י

שפא, אבעזה"ש תורת אדמו"ר משבת פ' שקלים

כי תשא¹ את ראש בנ"י לפקודיהם כו'², כתיב בטח בה' ועשה טוב³ כו'⁴ ורעה אמונה, פי' רעה כמו הרועה המנהיג צאנו בשדות הוא זנם ומפרנסם תמיד כו', כמו"כ בחי'⁵ משה רע"מ⁶ הוא [ה]זן ומפרנס בכל דור⁷ לכללות נש"י הנק' אמונה⁸. כי הנה ישראל מאמינים בני מאמינים⁸ פי' שנקבע בנפשם האלקי' מצד שרש חוצבם באלקים חיים ישראל עלו במח'¹⁰ כו'⁹, ענין התחדשות הבריאה מאין ליש כו', [ו]כאלו רואים בעין השכל ממש האין השופ"ע ומהווה שמים וארץ וכל הברואים שנראים שפא, בליש ודבר נפרד כו' איכות¹² ביטול מציאות הנפרד¹¹ לגבי מקורו האלקי¹³ כמ"ש כי עמך מקו"ח כו'¹⁴ הם משיגים בתכלית¹⁵ מצד חכמה שבנפשם האלקי' [כו']. וזה¹⁶ שנק' אמונה הוא על¹⁸ ההטבעה שהוטבע זה בנפשם מצד שרשם האבות הן [הן] המרכבה¹⁹ כו'²⁰, כמו האומן את היונק¹⁷ שמרגילו מעט מעט מקטנות[ו] עד שכמו²¹ טבע בנפשו ולכל אשר יחפוץ האומן²² ללמדו כו'²³, ואלו הי' מלמדו בפעם א[חת] לא הי' כמו טבעיות אצלו, אך מפני הרגילות וגם ההגדלה מדי יום ביומו²⁴ מעט מעט הוטבע בו הדבר שלמדו כו'. וכמו"כ²⁵ עד"מ²⁶ אחדות ה' באבות הנק' אמונים²⁷ הם אשר המשיכו בכללות נש"י²⁸ שפא, גהמסתעפי' מהם מעט מעט כאומן את היונק כו'²⁹ עד³⁰ שהוטבע אחדות ה' בכנס"י³¹ בבחי' טבעי' [ו]כאלו רואה בעין השכל ממש כו' לכך המקבלים שפע זו נק' אמונה וד"ל³².

וזהו ורע"ה אמונ"ה פי'³³ מעלת משה רע"מ³⁴ יתירה על האבות בזה דהיינו שהוא הזן ומפרנס את [ה]אמונה זו. וביאור הדבר הוא להיות כי האמונה ה[י]א בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע לבד, דהיינו איך שהוא ית' הוה ומהווה³⁵ מאין ליש במדת מלכותו³⁶ כידוע בענין יתברך שמ"ך בפי כל חי כו'³⁷, פי' מה שבפי כל הברואים³⁸ השגות באלקות אינו אלא שמ"ך מדת מלכותו כח הפועל בנפעל³⁹ כידוע⁴⁰. ובחי' סוכ"ע הוא למעלה מהשגתם לגמרי ואומרים קדוש הוי'⁴¹ כו' וגם זאת בכלל אמונה תחשב שמאמינים ומשיגים⁴² איך שהוא קדוש ומובדל. אך למעלה מסובב וממלא הוא למעלה מענין האמונה כו', כי מאחר שאין⁴³ בעצמות א"ס ב"ה שום⁴⁴ תפיסא למקבלים לומר אפי' שהוא קדוש ומובדל כו', מפני שהקדוש ומובדל כו' הוא⁴⁵ לשלול ממה⁴⁶ שהוא בחי' ממלא⁴⁷ אבל בעצמותו ומהותו גם קדוש לא יתכן לומר אלא כמ"ש אתה הוא הוי' לבד"ך⁴⁸ כו'⁴⁹ וד"ל. והנה מבחי' העצמות שהוא ענין לבד"ך כו' נמשך משם שפע ומזון לרעו"ת האמונה דהיינו שיהי' מושג בבחי' סובב וממלא כו'. וזהו כי תשא את ראש בנ"י פי' ראש בנ"י הם החכ'⁵⁰ שבכנס"י שהוטבע⁵¹ בנפשם מן האבות כנ"ל⁵² והתנשאות והגבהת ראש ומוחין דכנס"י הוא ע"י משה דוקא כי תש"א את ראש כו' מפני שבחי' מש"ה [הוא] רעי' מהימנא לזון ולפרנס⁵³ את האמונה⁵⁴ כמ"ש ורע"ה אמונה וד"ל.

והנה על ג' דברים העולם עומד⁵⁵ על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח, עבודה הן הקרבנות בזמן בהמ"ק⁵⁶ שהי' אש מלמעלה יורד ע"ג המזבח בדמות [oldpage_תקסז] אר"י'⁵⁷ כמבואר בזהר והיינו ענין כאר"י' ישא"ג שהוא פני אר"י' [א]ל הימין⁵⁸ כו'.

שפא, דוביאור הדברים⁵⁹ היינו כמ"ש מצרף לכסף⁶⁰ כו' כן איש לפי כו', פי' כי הנה אה"ר שהיא באה ונמשכת מלמטה למעלה⁶¹ לעורר את האהבה בכללות נש"י הוא בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני⁶² כו' והיינו כאר"י' ישא"ג לעורר כנס"י, וזה אינו אלא [לאחר] ההתבוננו' בק"ש בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה⁶⁴, ואז בש"ע שהתפלה במקום קרבן⁶⁵ יורד האש שלמעלה⁶³ אה"ר מבחי' ארי' הנ"ל ואוכל הקרבן שהוא הנה"ב⁶⁶ כו', דהיינו שנתהפך גם רצון חומר הגוף לה' לבדו ואין בלבו אלא א[חד] ואין זר אתו כו'. וזהו מצרף לכסף כו'⁶⁷ פי' עד"מ הכסף המעורב בסיגים בתכלית התערובות כשנותנים אותו בכור המצרף בשלהבת מתברר⁶⁸ ומתפרדי' כל החלקים שבו עד שחלק הטוב יוצא נקי בפ"ע, וכל חלקי הסיגי' מתפרדים ויוצאים מובדלים בפ"ע, וכל שיתנו אותו בשלהבת הרבה פעמים יותר [יותר]⁶⁹ יובדל חלקי הסיגים הדקים כידוע. וא"כ נמצא שמה שהיו הסיגים בהעלם מתחלה בערבוביא, ע"י השלהבת נתגלו ויוצאים⁷⁰ לידי גילוי, וכל שנתנה⁷¹ הכסף בשלהבת יותר, יותר יצא ההעלם עד שגם הדק שבדקין י[ו]צא להפרד בפ"ע ולא להיות מעורב בטוב כו' וד"ל. וכמו"כ עד"מ בנפש הבהמיות עם הניצוץ האלקי⁷² שהן מעורבים בתכלית מטו"ר⁷³ וע"י שלהבת העולה מאלי' בתפלת שמו"ע מחמת שאגת ארי' דלעילא הנ"ל מתבררים כל החלקים המעורבים ויוצא מן ההעלם כל הסיגים גם הדק שבדקין כו' וד"ל.

וזהו הטעם שאנו אומרים סלח לנו בשמו"ע⁷⁴ דוקא⁷⁵, להיות כי כל מה שהתבונן ביותר העמקות בק"ש וסדר כל⁷⁶ השבחים שבפסוד"ז בהתלהבות רשפי אש שלמטה צעק לבם⁷⁷ כו', יותר נתעורר למעלה אש שלמעלה אהבה רבה כו' ואז גם שמים לא זכו בעיניו⁷⁹ כו'⁷⁸ מאחר דלגבי עצמות המאציל כלא חשיבי המשפיע עם המקבל סובב וממלא כו', וגם למטה נתגלה כל⁸⁰ דק שבדקין שבתערובות טו"ר ואז נעשה חוטא גדול גם שפב, אבדקות הרע ואומר סלח לנו כי חטאנו כו', מפני⁸¹ שחוט השערה נדמה להם כהר⁸² לגבי אמיתי' בעל האמת כו' כמשל מי שעומד לפני מלך שגם תנועה קלה בפריקות עול הי'⁸³ כמרד יחשב וגם כל יגיעותי"ו לא יזכ"ו בעיני המלך [לפי] שלגבי התנשאות⁸⁴ המלך אין לך דבר שיספיק כו' וד"ל. וז"ש גבי מומין [ד]דוקין שבעין לדידהו לא הוי מומא⁸⁵ ולדידן הוי מומא⁸⁶, פי' דוקין שבעין הוא ההסתרה שבחכ'⁸⁷ והשגה⁸⁸ האלקי' מצד חומר וחושך⁸⁸, והסתרה זו שלא נתפס במוח ולב סובב וממלא הוא תכלית הדקות של הרע משבירת רפ"ח ניצוצי'⁸⁹ שבשעת חטא אדה"ר שנתגשמו כל הברואים וכמ"ש⁹⁰ בזהר דאחשיך אנפין⁹¹ כו'⁹², ולכך לדידהו⁹³ שנלקחים מבחי' אחוריים דאלקי' אחרים⁹⁴ אין זה מום כי הפרידן מאחדותו⁹⁵ בתחלה כו', אך לדידן ישראל עלו במח' הוי מום גמור כי ישראל מאמינים כנ"ל. וזהו שבהם נאמר עינים להם ולא יראו⁹⁶ מפני הדוקין שבעין החכמה כנ"ל⁹⁷, וכמו בבלעם שהי' סומא בעין א'⁹⁸ כו', אבל בישראל נא' וכל ישראל רואים⁹⁹ כו' וד"ל. וכל הנ"ל שמתברר¹⁰⁰ הדק שבדקין אינו אלא דוקא אחרי שירד לעמקות ההתבוננות וגם בהתלהבות¹⁰¹ התפלה כדוגמת הקרבן כנ"ל, משא"כ בתחילה הוא מעורב טו"ר בתכלית דהיינו כידוע בענין כל דרכי איש זך בעיניו¹⁰² כו' שנדמה לו הר¹⁰³ כחוט השערה והוא כשר וישר בעיניו כו' ואינו מרגיש הרע כלל, אבל כשמתלהב ביותר [יותר] ירגיש אפי' הקל שבקלי'¹⁰³ כהר גבוה כנ"ל וד"ל.

וזהו ונתנו איש כופר נפשו לה'¹⁰³ מחצית השקל [בשקל הקודש] תרומה לה'¹⁰⁴, פי' כי הנה במשכן הי' ג' דברים כללים זהב וכסף ונחשת והוא נגד ג' דברים שהעולם עומד עליהם שהן תורה ועבודה וגמ"ח, העבודה הן הקרבנות הוא בחי' הזה"ב¹⁰⁵ ורשפי אש התשוקה מלמטה למעלה כידוע, והכס"ף הוא חסד¹⁰⁶ עליון מלמעלה למטה אה"ר הנ"ל לעורר האהבה בכנס"י נכסוף נכספתי¹⁰⁷ כו' והנחושת הוא ממוצע כלול שפב, במשניהם¹⁰⁸ והוא¹⁰⁹ [ה]תור"ה¹¹⁰ וכללותן ג' קוין ימין ושמאל ואמצע כידוע וד"ל. והנה ידוע ההפרש בין קדש לקדוש שקדוש בוי"ו מורה ההמשכה¹¹¹ מסובב לממלא לומר שהוא ית' קדוש ומובדל מזמן ומקום כו' והוא מתנשא¹¹² ומרומם מהם כו' [כידוע], אבל קדש בלא וי"ו הוא עצמיות הסובב¹¹³ קודם שהי'¹¹³ סובב לממלא¹¹⁴ כו' שאז הוא ענין¹¹⁵ הקדושה וההבדלה בעצמותו ולא שהי'¹¹⁶ קדוש ומובדל מתחתון הימנו בלבד כו' וד"ל. וזהו ענין שקל הקדש דנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל, וענין מחצית השקל¹¹⁷ דוקא, להיות כי¹¹⁸ בחי'¹¹⁹ משה רע"מ הוא לזון ולפרנס [את] האמונה בכנס"י¹²⁰ כנ"ל בענין כי תשא את ראש בנ"י כו' והיינו שהוא ממשיך מקדש [העליון] העצמו' [של המאציל ב"ה להיות קדו"ש בחי' סובב לממלא כו', והמשכת קודש העליון הוא בג' קוין ימין ושמאל ואמצע כנ"ל ע"י] תורה ועבודה וגמ"ח דוקא, להיות כי¹²¹ ע"י המצות אנו מתקדשין בקדש העליון כמאמרינו אשר קדשנו במצותיו¹²² כו' [והיינו בחי' קדו"ש בוי"ו כו', והוא ענין שקל הקודש שנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל.

וענין מחצית השקל¹²³ דוקא כו'¹²⁴ ] להיות כי קדש העליון הזה בא ונמשך בבחי'¹²⁵ כף מאזנים לשוקלו לחצאין שוין דוקא ומחצית[ו] יתנו כו', ועד"מ כששוקלין איזה דבר לחצאין שוין, כל שמחצית הא' יותר כבד במשא ויכבד ביותר בירידתו מטה מטה ע"פ המעט שמכריעו כן לפ"ע יתעלה מחצית השני שבכף שכנגדו וי[ו]גבה ויתרומם למעלה מעלה כידוע. וכמ"כ עד"מ קדש העליון נשקל בכף מאזני החכמה עליונה ימין ושמאל, פי' המחצית האחד יורד בדרך ירידה מלמעלה למטה בבחי' קוין הנ"ל להוסיף אורות באצי' ע"י מעשה¹²⁶ רמ"ח מ"ע שכללותם הוא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' דהיינו להיות בחי' סובב וממלא כו', [ו]מחצית הקדש העליון בכף השמאלי ירידתו בשביל העלי' והסתלקות שיתעלה ויתרומם למעלה כשיכריע[נו] שפב, גהכף הימיני¹²⁷ כנ"ל במשל. והיינו מחצית השקל שיתנו תרומה לה' פי' ארמותא¹²⁸ להוי' כנז' בזהר, והוא עליית כנס"י ישראל עלו במח' בתשוקה נפלאה מלמטה למעלה בתפלת שמו"ע ע"י אור חסד עליון דקדושה¹²⁹ העליון שירד לעורר את האהבה בבחי' או"ח כו' וד"ל. וזהו כי תש"א את רא"ש בנ"י, פי' כשתרצה לפרנסם באמונתם מחסד העליון מחצית השק"ל של הקדש העליון שיורד לעורר את האהבה בבחי' או"ח להגביה [ולנשא] [oldpage_תקסח] את ראש ומוחין דכנס"י כו', ונתנו איש כופר נפשו כו' מחצית השקל כו' ומאותה המחצית¹³⁰ היו הקרבנות שהוא ענין העלאת מ"ן מלמטה למעלה אשה ריח ניחוח כו' כידוע. והעשי"ר לא ירבה והדל לא ימעיט כו' והטעם הוא כי כבר נשקל המחצית בשקל הקדש העליון מתחלה כו'¹³¹, וא"כ העשיר במצות והדל במצות שוין כי כך הי' המדה בתחלה מהמודד בבחי'¹³² מאזני חכ' עילאה כנ"ל וד"ל.

לפקודיהם פי' כמו יפקד מקום דוד¹³² כו' שהוא לשון חסרון¹³³, והענין הוא בהיות כי הרי מבואר למעלה בענין שמי"ם לא זכ"ו בעיניו כו' כשהעלי' הוא בתכלית לגבי העצמו' וכן למטה בכנס"י אומרים סלח לנו כו' לפי שאז מתברר תכלית הבירור ויתפרדו כל פועלי און¹³⁴ אפי' הדק שבדקים כנ"ל, וזהו לפקודיה"ם פי' שמפרש הטעם למה תשא ותגביה את ראש ומוחין דכנס"י כו' הוא כדי שיפקד ויחסר הרע הנדבק בנשמותיהן בערבוביא בהעלם כי מעתה יתפרדו ויבולע המות¹³⁵ כו'¹³⁶ וד"ל, וזהו ונתנו איש כופר נפשו לה' לשון כופר הוא כמו בעי לכפורי ידי' בההוא גברא¹³⁷ כו' דהיינו הסרת הלכלוך והמיאוס כו', וכמו"כ יכפר¹³⁹ נפשו¹³⁸ דהיינו שיוסר ויובדל כל חלקי הרע מנפשם ויתפרדו כל פועלי און כו' ע"י ענין מחצית השקל שיתנו תרומ"ה לה' שהרי הקרבן שבא ממנו נאכל ונשרף ע"ג המזבח לגמרי באש שלמעלה ארי' עילאה¹⁴⁰ דאכיל קורבנין כו', והוא ארמות"א העלי' בתכלית שאז יהופך גם הרע לטוב כהמס דונג מפני אש¹⁴¹ כן יאבדו רשעים כו' [וד"ל]. וזהו מחצית השקל השנית שבכף השמאלי להעלות מרפ"ח ניצוצין תרומה לה' כו', אך ערך העלי' הוא לפי ערך הירידה מלמעלה למטה במחצית השקל הקדש העליון שבכף הימין שפב, דהמכביד ויורד בג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח וכללותם רמ"ח מ"ע רמ"ח המשכות מקדש העליון כענין אשר קדשנו במצותיו¹⁴² כו' וד"ל, וכל שמתגברי' ישראל ביותר במעשה המצות אז נמדד המדה של קדש העליון בשפע רב יותר ואז ממילא עליי' כנס"י הגבה מאד נעלה לפי ערך כנ"ל וד"ל. וז"ש¹⁴³ העשי"ר לא ירבה כו' הגם שתלוי במעשה המצות כו', הרי ידוע דכללות נש"י קומה שלימה¹⁴⁴ הוא והראש תלוי ברגל, ולכך הדל והעשיר שוין במחצית השקל, אך במדידת כללות ההשקלה בשני החצאים בבחי' אור ישר ואור חוזר תלוי לפי ערך מעשה המצות בכנס"י כידוע וד"ל.

הערות

עמוד שפא, א

1. כי תשא : דרוש זה הוא הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז משבת פ' שקלים תקס"ג. ונדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קעו. תו"א תשא קיא, ג ד"ה וביאור הדבר [ומהתחלת המאמר שם קיא, א עד כאן הוא הנחת מהרי"ל. וראה אוה"ת תשא ס"ע א'תתפג: ע"כ הועתק מכ"י דודי הרי"ל זצ"ל ויותר לא נמצא מכת"י]. דרוש זה בתוס' אריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תריט ואילך. וראה דרך מצותיך ע' סה ואילך. אוה"ת תשא ע' א'תתעט (עד פ"ג על הנחת מהרי"ל כנ"ל ומשם ואילך על הנחת כ"ק אדה"א]. וראה שם ע' א'תתצ. ע' א'תתקא. ע' א'תתלח ובכרך ז ע' ב'תשפה. ובכרך ח ע' ג'צו. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].
2. כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם כו' : תשא ל, יב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות כאן בהערה.
3. בטח בה' ועשה טוב : תהלים לז, ג.
4. כו' : בגחיז: שכן ארץ.
5. בחי' : בגח: ליתא. יז: נק'.
6. נק' משה רע"מ : ראה זהר וירא קו, א. לעיל פ' וארא עז, ב. וש"נ.
7. בכל דור : גח: תמיד. ואולי נשתרבב לכאן משורה שלפנ"ז (ומפרנסם תמיד).
8. נש"י הנק' אמונה : זהר ויקרא טז, ב. לעיל פ' משפטים רצו, ב ובהנסמן שם.
8. מאמינים בני מאמינים : ראה שבת צז, א. לעיל קי, ג הערה 578.
10. ישראל עלו במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. הנסמן לעיל פ' שמות לב, ב הערה 248.
9. מצד. . כו' : יז: ליתא.

עמוד שפא, ב

12. איכות : גטו: ואיכות. ח: ועיקר.
11. שנראים. . הנפרד : יז: ואיך שהם בטלים במציאות.
13. מקורו האלקי : יז: מקורם הוא חיות אלקות.
14. כי עמך מקו"ח כו' [יז: וגו']: תהלים לו, י.
15. בתכלית : שם: כ"ז בתכלית.
16. וזה : גחיז: ומה.
18. על : שם: ע"ש.
19. האבות הן [הן] המרכבה : נסמן לעיל פ' יתרו רנא, ג.
20. כו' : יז: והם נק' אומנים לכנס"י. ראה גם לקמן הערה 27.
17. אמונה. . האומן את היונק : ראה גם לעיל פ' בא קטז, ג. וש"נ.
21. שכמו : שם: שנעשה כמו.
22. האומן : שם: ליתא.
23. כו'. . כו' : שם: כ"ז ליתא.
24. ביומו : גחטו: ויום.
25. וכמו"כ : שם וביז: כמ"כ.
26. עד"מ : ג: כתבו ומחקו. ח: ע"ד.
27. באבות הנק' אמונים [ג: אמונה]: אטויז: אומנים — ראה גם לעיל פ' בא קיח, ב. וש"נ.
28. בכללות נש"י : גח: בכנ"י. ראה גם לקמן הערה 31.

עמוד שפא, ג

29. כו' : יז: ליתא.
30. כו' עד : גח: ליתא.
31. בכנס"י : שם: בכללות נש"י. ראה גם לעיל הערה 28.
32. וד"ל : יז: ליתא.
33. פי' : גח: ליתא.
34. רע"מ : יז: ליתא.
35. הוה ומהווה : גחטויז: מהווה.
36. מלכותו : בדרמ"צ כאן ישנו הג"ה.
37. בענין יתברך שמ"ך בפי כל חי כו' [גחיז: ליתא]: נוסח ברכת המזון. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרמז. תו"א יתרו עד, ד.
38. הברואים : גח: הנבראים.
39. כח הפועל בנפעל : נסמן לעיל פ' תצוה שכה, ב.
40. כידוע : יז: ליתא.
41. קדוש הוי' : ישעי' ו, ג.
42. שמאמינים ומשיגים : יז: שמשיגים ומאמינים.
43. מאחר שאין : שם: ליתא.
44. שום : שם: אין שום.
45. כו' הוא : גחטויז: היינו.
46. ממה : גחיז: מה — בדרמ"צ כאן ישנו הוספה.
47. בחי' ממלא : בדרמ"צ ממלא. באה כאן הוספה.
48. אתה הוא [טויז: ליתא] הוי' לבד"ך : נחמי' ט, ו.
49. כו' : בדרמ"צ כאן ליתא. וישנו הוספה.
50. הם החכ' : אב: הוא החכמה. ח: הוא החו"ב. יז: החכמה.
51. שהוטבע : יז: והאמונה שהוטבע.
52. כנ"ל : יז: הנק' אומנים כנ"ל.
53. דוקא. . ולפרנס : שם: לזון ולפרנס.
54. את האמונה : אגח: ליתא. יז: באה כאן הוספה גדולה. ע"כ הושוה ליז.
55. על ג' דברים העולם עומד : אבות פ"א, מ"ב. ראה אוה"ת כאן ע' א'תתפג.
56. בזמן בהמ"ק. . בדמות אר"י' : ראה לקו"ש תשא (כרך יא) ע' 347. תרומה (כרך טז) ע' 616.
57. אש מלמעלה [גחטו: שלמעלה] . . בדמות אר"י' : נסמן לעיל פ' יתרו ער, א הערה 46.
58. כאר"י' ישא"ג שהוא פני אר"י' [א]ל הימין : הושע יא, י. יחזקאל א, י. ראה סידור שער האלול רלא, ד. לקו"ת נצבים מד, רע"ג. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' רעח ובהנסמן שם.

עמוד שפא, ד

59. וביאור הדברים : מכאן נדפס בתו"א קיא, ג [ושם: וביאור הדבר]. באוה"ת כאן באה הערה: ר"ל ענין אש שלמעלה שהי' יורד זהו יובן מענין מצרף לכסף, וע' עוד מענין אש שלמעלה שהי' יורד בלקו"ת בד"ה לבאר ענין יוה"כ פ"ג.
60. כמ"ש [טוטז: מ"ש] מצרף לכסף : משלי כז, כא. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תפ.
61. מלמטה למעלה : גחטוטז: מלמעלה למטה.
62. וימינו תחבקני : שה"ש ב, ו. ח, ג. ראה לקו"ת ראה כב, א.
64. שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה : ואתחנן ו, ב. פסחים נו, א. זהר בראשית יח, ב.
65. שהתפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וש"נ.
63. בק"ש. . בש"ע. . יורד האש שלמעלה : ראה אוה"ת כאן ע' א'תתפו בהג"ה.
66. הקרבן שהוא הנה"ב : ראה תורה אור וארא נה, ד.
67. כו' : גח: ליתא.
68. מתברר : גח: מתבררים. טז: יתברר.
69. [יותר] : טז: ליתא.
70. ויוצאים : שם: ויראו ויצאו.
71. שנתנה : גחטוטז: שנשתהא.
72. האלקי : טוטז: אלקי.
73. בתכלית מטו"ר : טז: מטו"ר בתכלית.
74. שאנו אומרים סלח לנו בשמו"ע : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפב. וש"נ. תו"ח וירא קד, ב ובהערה 20.
75. סלח לנו בשמו"ע דוקא [גח: ליתא]: טז: בשמ"ע דוקא סלח לנו.
76. כל : טוטז: ליתא.
77. צעק לבם : איכה ב, יח.
79. שמים לא זכו בעיניו : איוב טו, טו.
78. ואז גם שמים לא זכו בעיניו כו' : באוה"ת כאן ע' א'תתפז מציין ע"ז: הר"ד [ כ"ק אדמו"ר האמצעי] נ"ע כו'. ואולי הכוונה שזהו הוספת כ"ק אדה"א. וראה להלן הערה 81.
80. כל : טז: גם כל.

עמוד שפב, א

81. מפני. . כו' : באוה"ת כאן ע' א'תתפז נרשם ע"ז: הר"ד נ"ע. . ע"כ. וראה לעיל הערה 78.
82. להם כהר : גטז: כהר. ח: להר.
83. עול הי' : גטו: עול האימה. ח: עול מאומה. טז: העול האימה.
84. התנשאות : טז: רוממות.
85. לדידהו [גח: לגבי דידהו] לא הוי מומא : ראה גיטין נו, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב כאן ע' תרלד ובהנסמן שם. לקו"ש בראשית (כרך לה) ע' 24 ואילך.
86. ולדידן הוי מומא : טו: ליתא.
87. שבחכ' : ח: שבחו"ב.
88. והשגה : טז: להשגה.
88. וחושך : גחטוטז: מחש[י]ך הגוף.
89. רפ"ח ניצוצי' : נסמן לעיל פ' יתרו ערב, ד.
90. כל הברואים וכמ"ש : גו: כמ"ש.
91. דאחשיך אנפין : ראה זהר ח"ש קלא, א.
92. כו' : גח: [כל] בריין.
93. לדידהו : טז: ניתוסף: עכו"ם.
94. דאלקי' אחרים : ראה תניא פכ"ב ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. ע"ח (שער ציור עולמות) שמ"ג, פ"א. לקו"ת להאריז"ל נח ו, יג. שע"ת קיח, ב. ש"א פו, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תסה. שמות כאן ס"ע תרלד ואילך. דברים ח"ב ע' תקנז. וש"נ.
95. הפרידן מאחדותו : ראה זהר יתרו פז, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב כאן ע' תרלה. וש"נ. תו"ח נח עה, ג ובהערה 23.
96. עינים להם ולא יראו : תהלים קטו, ה. קלה, טז.
97. כנ"ל : טז: כו'.
98. בבלעם שהי' סומא בעין [ג: סתום עין] א' : סנהדרין קה, סע"א.
99. וכל ישראל רואים : דהי"ב ז, ג [ושם: בני ישראל — אבל כ"ה ביל"ש שמיני ט, כד (רמז תקכד). תהלים לג, א (רמז תשכ)]. ח ובאוה"ת כאן ע' א'תתמה: העם — יתרו כ, טו. יז (ע' סו): בני ישראל.
100. שמתברר : טו: שמתפרר.
101. בהתלהבות : שם: כי בהתלהבות.
102. כל דרכי איש זך בעיניו : משלי טז, ב.
103. הר : טוטז: ההר.
103. שבקלי' : שם: שבקלות.
103. ונתנו איש כופר נפשו לה' : המשך הכתוב כי תשא (לב, יב).
104. מחצית השקל [בשקל הקודש] תרומה לה' : תשא שם, יג [בדילוג].
105. העבודה הן [גח: היא] הקרבנות. . הזה"ב : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע רעג ואילך.
106. והכס"ף הוא חסד : נסמן לעיל שעא, ד.
107. נכסוף נכספתי : פיוט ”ידיד נפש". ויצא לא, ל: נכספתה — ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תתסב בהערה.

עמוד שפב, ב

108. והנחושת. . כלול משניהם : ראה זהר תרומה קלח, ב.
109. והנחושת. . והוא [ה]תור"ה : ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' עדר. ח"ב כאן ע' תרלז. אוה"ת תשא כרך ז ע' ב'תשפז. לקו"ש תרומה (כרך ו) ע' 159 בשולי הגליון להערה 51.
110. התור"ה : טז: ניתוסף: וגם נחשת ר"ת נובלות חכמה שלמעלה תורה — ראה גם קהלת יעקב בערכו.
111. שקדוש בוי"ו מורה ההמשכה : ראה ש"א צב, ב ובהערה 51. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסג. וש"נ. לקו"ת אמור לג, ב ואילך. יו"כ סט, ב. לעיל פ' וארא נח, ב. וש"נ.
112. מתנשא : גח: מתרומם ומתנשא.
113. עצמיות הסובב : טוטז: עצמות אא"ס.
113. שהי' : טוטז: שיהי'.
114. לממלא : טז: וממלא.
115. ענין : גח: ליתא.
116. שהי' : גחטוטז: שהוא.
117. דנשקל. . השקל : גחטוטז: ליתא. ונמצאים בסמוך על יד הערה 123.
118. כי : טו: ליתא.
119. בחי' : גחטוטז: ליתא.
120. בכנס"י : גח: ליתא. טוטז: לכנ"י.
121. כי : גח: ליתא.
122. אשר קדשנו במצותיו : נוסח ברכת המצות. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' לא וע' קפו. דרך מצותיך ע' קסח.
123. שנשקל. . השקל : ראה הערה 117.
124. כו' : טז: וכו'.
125. בבחי' : שם: בכלי.
126. מעשה : גח: ליתא.

עמוד שפב, ג

127. הימיני : שם: היורד.
128. תרומה. . ארמותא : ראה זהר תרומה קמז, א.
129. דקדושה : גחטוטז: דק[ו]דש.
130. המחצית : גח: מחצית השקל.
131. כו' : טוטז: כנ"ל.
132. בבחי' : טז: בחי'.
132. יפקד מקום דוד : גחטז: ויפקד — שמו"א כ, כה. כז. יטו ומאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרמז נפקד — ראה לקמן שפג, ג. הנסמן במאמרי אדה"א שם.
133. לשון חסרון : ראה מצודות שם.
134. ויתפרדו כל פועלי און : ע"פ תהלים צב, י.
135. ויבולע המות : ע"פ ישעי' כה, ח.
136. כו' : טז: כנ"ל.
137. בעי לכפורי ידי' בההוא גברא : גיטין נו, א.
139. יכפר נפשו : גחטז: יכפר[ו] נפשם.
138. דהיינו. . נפשו : טו: ליתא.
140. עילאה : גחטז: ליתא.
141. כהמס דונג מפני אש : תהלים סח, ג.

עמוד שפב, ד

142. במצותיו : גחטוטז: ליתא.
143. וז"ש : טוטז: ומ"ש.
144. נש"י קומה שלימה : ראה גם לעיל פ' שמות מה, ד. וש"נ.