תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא

להבין שרשי הדברים הנ"ל

שפב, דביאור על כי תשא הנ"ל

להבין שרש[י] הדברים הנ"ל¹, הנה שרש ענין ורע"ה אמונה² הוא בחי' משה יסוד אבא³ דממשיך חסדים לנוק' הנק' אמונה⁴ כמבואר בזהר בכמה מקומות, ופרטי הדברים הנה מתחלה יש להבין שרש ענין מחצית השקל כו', הנה ידוע דת"ת דאימא כתר לזו"נ⁵, ומהחסד שבת"ת זה⁶ מתחלק לשני חצאין חצי הא' לז"א ונמשך בג' קוין שלו חג"ת שהן תורה ועבודה וגמ"ח⁷ והוא מחצית השקל הנשאר בז"א, ומחצית החסדים נמשך לכתר דנוק' והוא⁸ כדי לעשות לה התעוררות העלאת מ"נ כו'. וביאור הדברים אלו מובן ע"פ הידוע בענין אתעדל"ע שהוא ע"י אתעדל"ת⁹ מתחלה ומבואר שרש הענין בשער מ"נ ומ"ד¹⁰ כידוע. אך יש להבין בו¹¹ מאחר שאין המ"ד שהוא אתעדל"ע אלא ע"י העלאת מ"ן מתחילה מהיכן יהי' כח להעלאת מ"נ מתחלה, שהרי ידוע שאין שום¹² כח במקבל כ"א שישפיע לו המשפיע מלמעלה כו'.

אך הענין הוא דב' מיני אתעדל"ע¹³ הם, הא' לעשות הכנה במקבל¹⁴ שיוכל להתעורר ולהעלות מ"נ אל המשפיע, והמשכת מ"ד זה אינו אלא מבחי' המקיפים וימינ"ו תחבקני¹⁵ לעורר האהבה שיהי' אל אישה תשוקתה בהעלאת מ"נ כו' ולא שפג, איהי' ממנו שום הולדת ולד כלל כו', אמנם התעוררות המשפיע שנית שאחרי העלאת מ"נ של המקבל הוא בבחי' אורות פנימי' בכלים כו' והוא המוליד כו'¹⁶. וביאור הדבר היינו עד"מ [כמו] זווג הגשמי שהחיבוק והנישוק הוא לעשות התעוררות להיות אל אישה תשוקת"ה כו' ואין מזה שום הולדה כו', לפי שהוא בבחי' העלם האהבה ולא בגילוי בגופו כו', אך הזרע של הטפה הוא בגילוי מן העלם האהבה כו' ולכך מוליד ולא יהי' כ"א אחרי העלאת מ"נ דאשה המזרעת תחלה כו'. כמו"כ עד"מ יש ב' מיני מ"ד דאצי', הא' ענין אתעדל"ע לעורר את האהבה במקבלי' ממל' דאצי' שיהי' למל' וחיילי' דילה נשמות ומלאכים כו' כח ועוז להיות תשוקת[ה] באהבה נפלאה להתפשט מכלי¹⁷ ההגבלה ולהיות עולין ונדבקי' במקורא דכולא בחי' ז"א דאצי' כו', והתעוררות זו לעורר את האהבה ה[י]א הנמשכת בבחי' העלם גדול דהיינו בבחי' מקיף לבד ולא בגילוי וכמ"ש וימינ"ו תחבקני כו', וכמו שאנו רואים בחוש שמתעורר הניצוץ אלקי פתאום מבלתי שום הכנה מתחלה וזה מחסד עליון וימינ"ו תחבקני כו'¹⁸ וכמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום¹⁹ כו' ואין מזה שום הולדת נשמה או מלאך כו', כי אין הולדתם מאין ליש מבחי' יסוד שבמל' כו' כ"א מאור הזרוע בכלים דאצי' כו', היינו בחי' גילוי אור [ב]התעוררות המשפיע דאצי'²⁰ הנק' מ"ד הראוי להוליד ולד שהוא דוקא אחרי תשוקת העלאת מ"נ הבא מלמטלמ"ע ממל' דאצי' וד"ל.

וזהו ענין מחצית השקל פי' שקל הקדש הוא המשכת החכ' דבחי' יסוד אבא הנק' קד"ש²¹ ולא קדו"ש בוי"ו כידוע, ושק"ל הוא המכריע בכף מאזנים כו' היינו כש[ה]חסדים דאבא ואימא נמשכו בבחי' מאזני' דהיינו בבחי' או"י ואו"ח פי' להיות החצי מן החסדי' נמשך לנוק' כדי שתוכל להעלות מ"נ בבחי' או"ח²² [ועשרים הגר"ה שבשקל הוא ב' מיני י"ס דאו"י ואו"ח כו']²³ והחצי הוא בבחי' או"י בג' קוין דז"א בחג"ת שבו כו'. וביאור הדברים היינו המחצית מחסד עליון דאבא יורד כדי לעורר את האהבה במל' בבחי' או"ח והחצי מן החסדים נשאר בבחי' או"י ולפ"ע כובד מחצית השקל ב[בחי'] או"י כן יהי' ערך הגבהת מחצית השק"ל בבחי' או"ח בכף מאזנים שכנגדו כשמכריעו ומגביהו בבחי' או"ח כו'. וכדי להבין זה הנה²⁴ תחלה יש להבין ענין מחצית השקל²⁵ החסדים בבחי' או"י, להיות כי הנה ידוע דרמ"ח מ"ע כללותם הם רק ה' חסדים²⁶ ונחלקים לג' שפג, בחלקים כללים תורה ועבודה וגמ"ח, גמ"ח ח"ס דלי"ת²⁷ להחיות רוח שפלים²⁸ [הוא] מלמעלה למטה דהיינו להמשיך שפע למל' הנק' דלי"ת²⁹ כידוע, ועבודה הן הקרבנות שהן העלאת מ"ן אשה ריח ניחוח³⁰ כו' [oldpage_תקסט] והוא בחי' [ה]גבורות והתלהבות התשוקה מלמטה למעלה כו', וב' בחי' אלו בז"א עצמו הן³¹ שהן חו"ג ימין ושמאל כו' והתור"ה היא הממוצע כי כלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש דת למו³³ כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה³⁴ כו' והוא הת"ת³² כידוע ו[ב]ג' קוין אלו חג"ת נמשכי' החסדי' דכללות רמ"ח מ"ע מאבא שרש כל האצי', וזהו על ג' דברים האלו שהעולם³⁵ שהוא ז"א³⁶ עומד כו' וד"ל. וע"כ ע"י מעשה רמ"ח מ"ע [נמשך ו]ניתוסף אורות בכלים באצי' עצמו מאור הראשון דאבא כו', אך הוספה זאת שה[י]א בבחי' או"ח³⁷ מלמעלה מאבא כנ"ל³⁸ נשאר באצי' ולע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי'³⁹ כו' כידוע. ומחצית השני[ת] מחסדים האלו נמשך לנוק' להיות עולה בבחי' או"ח⁴⁰ כנ"ל וכל שהשפע של [ה]חסדים דאבא בהתגברות⁴¹ יותר באורות הנאצלים בבחי' או"י כו', הרי גם המחצית השנית שכנגדו שעולה ב[בחי'] או"ח הוא ג"כ בהתגברות ההתנשאו' למעלה מעלה כנ"ל, כמשל הכובד הגדול ביותר שבכף זה לפי ערך כובדו שמכביד[ו] למטה מטה כן יהי' ערך העלי' והתנשאות והגבהת הכף שכנגדו ממש בשוה כי המאזנים הם⁴² שקולים כו', וכמו"כ כל שניתוסף האור באצי' דרך ירידה ביותר ע"י תורה ועבודה וגמ"ח בבחי' או"י כנ"ל כמו"כ⁴³ לפי ערך זה ביותר יהי' עליי' המל' ע"י אתעדל"ת⁴⁴ [מ]מחצית השנית שבבחי' או"ח בעילוי היותר גדול כו' וד"ל.

וזהו אין טפה יורדת⁴⁵ מלמעלה שאין טפיים עולים כנגדה, פי' כי הנה ענין כדכד שמשותיך⁴⁶ הם ב' שמות דהוי'⁴⁷ שנמשכים לזו"נ יחד מאו"א כו', אך שהן נחלקי' לב' שמות מובדלין והיינו מחצית השקל כמבואר בלק"ת⁴⁸ וכנ"ל. אמנם יש בזה עוד מדרגה שלישית והוא להיות כי הטפ[ו]ת [ה]חסדים [ה]עליונים שיורדים בבחי' או"ח לעשות בחי' העלאת מ"נ למטה הוא בחי' טפה א' לבד דהיינו [ענין] התעוררות כללי בהעלם האהבה כדי לעורר את המקבל ולא [ל]דבר מיוחד דוקא, ואנו רואים שהמקבל יתעורר אח"כ בכמה אופנים דהיינו בשני דברים בדרך כלל באהבה⁴⁹ ויראה חו"ג, והרי א"א לומר שהיראה שנתעוררה במקבל נתעוררה מעצמה כי אין לך דבר במקבל שפג, ג[בלתי] שיבא מתחלה התעוררות מן המשפיע כידוע. וא"כ מוכרח לומר שהי' התעוררות היראה שבמקבל ג"כ באותה טפה של חסד עליון שירד מלמעלה לעורר את המקבל אך שהי' בהעלם, דהיינו שהי' המשכת התעוררות כללי לעורר את המקבל והי' כלול מכל מה שנתעורר המקבל אח"כ מחו"ג. וזהו אין לך טפה שהוא מחצית השקל השנית שיורד בבחי' או"ח מלמעלה⁵⁰ שאין ההעלאת מ"נ מלמטה אח"כ עולה בכפליים דהיינו טיפיים מחו"ג אוי"ר כנ"ל. וזהו רמז מ"ש ואולך אתכם קוממיות⁵¹ בשתי קומות להורות על הגדלת התעוררות המקבל ב' כפליים⁵² מקומה של המשפיע שירד אליה לעוררה כנ"ל וד"ל.

לפקודיהם ⁵³ כו', הנה במחצית השקל שנתנו כופר נפשם הי' מהם הקרבנות⁵⁴ שהוא תרומה להוי'⁵⁵, וביאור ענין התרומה היינו בחי' או"ח שעי"ז שעולה המל' ב[בחי'] עילוי אחר עילוי כמ"ש בזהר ארמות"א להוי'⁵⁶ כו'. אמנם יש להבין מהו ענין לפקודיה"ם שהוא לשון חסרון כמו יפקד מקום דוד⁵⁷ כו', להיות כי מבואר בזהר ויקהל איך שבשבת הוא עליי' המל' מק"נ⁵⁸ ויתפרדו⁵⁹ כל החיצונים שיונקי' מבחי' אחוריים כמו מהצפרנים דידים ורגלים כו' ורחיצת⁶⁰ הרגלים מכל טינוף ולכלוך כמ"ש רחצתי את רגלי⁶¹ כו'. וביאור הדבר הוא, בהיות כי הרי⁶² ידוע שהמל' היא ראש לשועלים⁶³ ותתן טרף לביתה⁶⁴ בי"ע לכל העולמות גם לנוג"ה שבכל עולם מאחר⁶⁵ שמסתתרת בסתר המדרגות בירידה אחר ירידה להחיות רוח שפלים כו', א"כ יכולים הכל לקבל אף החיצוני' עד הע' שרים⁶⁶ דעשי' מקבלים יותר⁶⁷ השפע מבחי' הצפרנים כידוע בענין ועשתה את צפרני'⁶⁸ כו'. והנה עיקר סיבת מותרי ההשפעה הוא מחמת הערבוביא דטו"ר⁶⁹ שנפל בשביר"ה וצריך בירור כידוע ובח"כ' דוקא אתברירו⁷⁰ להפריד ולהבדיל בין טמא לטהור⁷¹ כו', לכך בשבת שעלי' המל' היא בחכ' ומוחין⁷² כידוע אז נבדלו ונפרדו יניקת החיצוני' ונבדל החול מן הקדש ואנפהא נהירין⁷³ כו' וזהו ענין רחיצת הרגלים הנז' בזהר ויקהל⁷⁴ כנ"ל וד"ל. ועד"ז יובן⁷⁵ שפג, דענין מחצית השקל שהי' ג"כ ענין⁷⁶ עליי' המל' ארמות"א לה' כנ"ל ואז נפרדו כל החיצוני' ויצא הטוב מן הרע נקי מכל פסולת וסי"ג אפי' בדק שבדקין כנ"ל. וזהו ונתנו [איש] כופר נפשו⁷⁷ פי' כופ"ר להסיר ולהבדיל כל חלק[י] הרע מכל וכל כו', והיינו לפקודיה"ם לה[ח]סי"ר יניקת החיצוני' מותרות⁷⁸ השפע מפני שיבד[י]ל המותרות והשמרים ויהי' תכלית הבירור ע"י תרומת השקלים כנ"ל וד"ל. וזהו כי תשא את ראש בנ"י⁷⁹ פי' הגבהת והתנשאות דהיינו עליות המל' בחב"ד שלה הוא ע"י משה דוקא שהוא הרועה ומפרנס האמונה כנ"ל, וזהו להיותו מבחי' יסוד אבא ואבא יסד ברתא⁸⁰ פי' מחכ' שבמאציל עצמו נמשך תמיד מוחין [חדשים] לזו"נ [ו]לחזקם, מתחלה יומשך מ"ד כדי לברר הפסול[ת] והיינו בח"כ' אתברירו הנ"ל והוא לעשות הכנה להעלאת מ"נ כנ"ל ואח"כ יומשך מ"ד מהארת יסוד אבא בשביל הולדה כנ"ל וד"ל.

ומכל הנ"ל יובן בב' מיני המשכות מ"ד [ה]נ"ל שעיקר ההפרש ביניהם הוא זה, להיות כי החכ' הנק' קדש עילאה כשנמשכת מבחי' עצמותה היא המבררת כל הבירורים ויתפרד כל סי"ג מחמתה והיינו כענין⁸¹ שמי"ם לא זכו בעיניו⁸² [ה]נ"ל וכן מצרף לכסף⁸³ כו', וזהו⁸⁴ שבעמקות החכמה יתברר כל טעות ויפרד ויהי' השכל נקי כו', משא"כ בחיצוני' חכ' יתערב הטעות הדק כו' וד"ל, והוא המשכת מ"ד בחכ' אתבריר"ו והיינו לעורר את האהבה כנ"ל שימצא חיים בעיניו כנ"ל⁸⁵. אבל המשכת מ"ד להולדה שאחרי העלאת מ"נ אינו מעצמיות החכ' כ"א המשכתו והשפעתו בדרך ירידה והשתל' מטה מטה כמשל כף ימיני היורד וכנ"ל, ובכל השפעה ימצא הפסולת בהעלם כידוע ע"כ מזה סיבת התערובות בהשתלשלו' העולמות מטו"ר את זה לעו"ז עשה⁸⁶ כו' כידוע. משא"כ במ"ד הראשון לא יגור במגורו רע⁸⁷ שום מקור למציאות פסולת מצד עוצם [בחי'] ההתנשאות בבחי' עצמיות שהוא טהור עינים⁸⁸ כו' ע"ד ששמי"ם לא זכ"ו כו', וזהו את"ה מרו"ם [לעולם] ה'⁸⁹ אויביך [יאבדו] יתפרד"ו⁹⁰ אפי' שפד, אהדוקי"ן שבעין כנ"ל לפי שבח"כ' העצמיי' אתברירו [oldpage_תקע] לגמרי מכל וכל וד"ל. ועליו נא' ורע"ה אמונ"ה שהוא בחי' יסוד אבא שיורד במל' לברר בירורים בכל יום⁹¹ כמבואר בע"ח וד"ל.

הערות

עמוד שפב, ד

1. להבין שרש[י] הדברים הנ"ל : ביאור זה הוא הנחת כ"ק אדה"א מדרוש אביו כ"ק אדה"ז ביאור לפ' שקלים שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קעט. וראה בשינויים וכו' בתו"א פ' תשא קיב, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרמא ואילך. אוה"ת תשא ע' א'תתצו. ע' א'תתקב. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].
2. ורע"ה אמונה : תהלים לז, ג.
3. משה יסוד אבא : ראה גם לקו"ש שמות כרך ו' ע' 244 ואילך.
4. לנוק' הנק' אמונה : ראה זהר בלק קפט, א. קצח, ב.
5. דת"ת דאימא כתר לזו"נ : ראה לקו"ת שה"ש כ, ד. מז, ג.
6. ומהחסד שבת"ת זה : ראה תו"א ואוה"ת כאן.
7. חג"ת שהן תורה ועבודה וגמ"ח : ראה גם לעיל שפב, א. לקמן במאמר זה.
8. והוא : דח: ליתא.
9. אתעדל"ע. . אתעדל"ת : נסמן לעיל פ' יתרו רנט, ב.
10. בשער מ"נ ומ"ד : בע"ח.
11. בו : ד: כי. ח: ליתא.
12. שום : דט: ליתא.
13. דב' מיני אתעדל"ע : ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. נ"ך ע' תלו. וש"נ.
14. אתעדל"ע. . לעשות הכנה במקבל : נסמן לעיל פ' תרומה שטז, ג.
15. וימינ"ו תחבקני : שה"ש ב, ו. ח, ג.

עמוד שפג, א

16. כו' : דח: ליתא.
17. מכלי : שם: מכלל.
18. וכמו. . כו' : אגדח: ליתא.
19. עד יערה עלינו רוח ממרום : ישעי' לב, טו.
20. דאצי' : דח: ליתא.
21. החכ'. . הנק' קד"ש : ראה לעיל פ' תצוה שסב, ב. וש"נ.
22. פי'. . או"ח : אגדח: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: ואו"ח. . או"ח.
23. [ועשרים. . כו'] : ניתוסף ע"פ מאמרי אדה"ז תקס"ג כאן ע' קפ.
24. הנה : דח: ליתא.
25. השקל : דחטו: ליתא.
26. דרמ"ח מ"ע כללותם. . ה' חסדים : ראה קו"א לתניא (להבין מ"ש בפע"ח) קנה, ב. לעיל פ' בא צו, א. וש"נ.

עמוד שפג, ב

27. ח"ס דלי"ת : ראה גם לעיל פ' יתרו רנט, ד. וש"נ.
28. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו.
29. למל' הנק' דלי"ת : ראה זהר (רע"מ) פינחס רנז, ב. ת"ז סתמ"ב. תמ"ז.
30. אשה ריח ניחוח : ויקרא א, ט. ועוד.
31. הן : דח: ליתא.
33. מימינו אש דת למו : ברכה לג, ב.
34. אש שחורה ע"ג אש לבנה : ראה רש"י שה"ש ה, טז [ד"ה שחורות]. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקעח.
32. והתור"ה היא הממוצע. . הת"ת : ברכות נח, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיב. וראה גם לעיל פ' בשלח קעג, א.
35. האלו שהעולם : דח: העולם.
36. העולם שהוא ז"א : ראה ע"ח (שער הארת המוחין) של"ב, פ"ה. (שער לאה ורחל) של"ט, פ"ח. שער מאמרי רז"ל סנהדרין צז, א (ל, ב).
37. או"ח : דחטו: או"י.
38. כנ"ל : שם: כו'.
39. ונגלה כבוד הוי' : ישעי' מ, ה.
40. בבחי' או"ח : דח: אח"כ באו"ח.
41. בהתגברות : דחטו: בתגבורת.
42. הם : דח: ליתא.
43. כמו"כ : שם: ליתא.
44. אתעדל"ת : דחטו: אתעדל"ע.
45. אין טפה יורדת : נסמן לעיל פ' יתרו רעו, ב.
46. כדכד שמשותיך : ישעי' נד, יב. במאמרי אדה"ז תקס"ג כאן ע' קפא (ובתו"א כאן): כ"ד כ"ד.
47. ב' שמות דהוי' : גח: בחי' שמות הוי'.
48. לב' שמות. . בלק"ת : ראה שם ר"פ תשא. טעהמ"צ שם. דרמ"צ כאן סד, ב ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב כאן ע' תרמה.
49. דברים בדרך כלל באהבה : גח: בחי' דהיינו אהבה.

עמוד שפג, ג

50. או"ח מלמעלה : אגט: או"י. דטו: כבפנים. במאמרי אדה"א כאן ע' תרמה: או"ח למעלה.
51. ואולך אתכם קוממיות : בחוקותי כו, יג. ב"ב עה, א. ראה גם לעיל פ' שמות יג, ד. מאמרי אדה"א שמות ח"ב כאן ע' תרמו. וש"נ.
52. ב' כפלים : גחטו: בכפלים.
53. לפקודיהם : תשא ל, יב.
54. במחצית השקל. . הקרבנות : ראה רש"י תרומה כה, ב. תשא ל, טו. ירושלמי שקלים פ"א, ה"א. מגילה כט, ב.
55. במחצית השקל. . תרומה לה' : תשא ל, יג.
56. תרומה. . בזהר [דח: ליתא] ארמות"א להוי' : לעיל פ' יתרו רסח, ד: בזהר בפ' תרומה — ראה שם קמז, א.
57. יפקד מקום דוד : גח: ויפקד. טו: נפקד — נסמן לעיל שפב, ג הערה 132.
58. בזהר ויקהל איך שבשבת הוא עליי' המל' מק"נ : ראה זהר שם רג, ב. תו"א כאן קיב, ד [ושם: בע"ש].
59. ויתפרדו : אד: ניתוסף: כל פועלי און — ע"פ תהלים צב, י. ראה גם פע"ח (שער השבת) שי"ח, פ"ג.
60. ורחיצת : דחטו: ורוחצ[ו]ת.
61. רחצתי את רגלי : שה"ש ה, ג. ראה גם פע"ח שם.
62. כי הרי : דח: ליתא.
63. שהמל' היא ראש לשועלים : ראה ז"ח (מדהנ"ע) שה"ש עא, א. הנסמן לעיל פ' וארא נד, ב.
64. ותתן טרף לביתה : משלי לא, טו.
65. מאחר : דח: ליתא.
66. הע' שרים : ראה זהר בראשית מו, סע"ב. לעיל פ' שמות לז, ג הערה 52. שע"ת עד, א הערה 2.
67. יותר : דחטו: [מ]מותרי.
68. ועשתה את צפרני' : תצא כא, יב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקלז ובהנסמן (בריש המאמר שם) בע' תקלח.
69. הערבוביא דטו"ר : ראה גם ע"ח (שער הקליפות) שמ"ח, פ"ג. שערי קדושה — להרח"ו — ח"א שער א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תדש. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' פג. וש"נ.
70. ובחכ' דוקא אתברירו : נסמן לעיל פ' יתרו רסו, ד.
71. ולהבדיל בין טמא לטהור : ע"פ שמיני יא, מז.
72. בשבת שעלי' המל' היא בחכ' ומוחין : ראה פע"ח (שער השבת) שי"ח, פ"ז. פ"י. וראה גם מאמרי אדה"ז על מאמרז"ל ע' רמד.
73. ואנפהא נהירין : זהר תרומה קלה, ב.
74. רחיצת הרגלים הנז' בזהר ויקהל : ראה שם רד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע שסא ואילך (נוסחא שני') ושם: בע"ש. ראה פע"ח שם פ"ג. מ"ח מסכת יום הששי פ"ח, מ"א.
75. ועד"ז יובן : דח: ועתה יובן ג"כ.

עמוד שפג, ד

76. ענין : שם: ליתא.
77. ונתנו [איש] כופר נפשו : תשא ל, יב.
78. מותרות : דחטו: ממותרי.
79. כי תשא את ראש בנ"י [אד: ליתא. טו: כו']: תשא ל, יב.
80. ואבא יסד ברתא : ראה זהר (רע"מ) פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. וש"נ. לעיל פ' שמות יב, א.
81. כענין : דח: ליתא.
82. שמי"ם לא זכו בעיניו : איוב טו, ט.
83. מצרף לכסף : נסמן לעיל שפא, ד.
84. כו' וזהו : גח: וכמו.
85. חיים בעיניו כנ"ל : ג: חייב בו. ט: חיוב בו. טו: חייב בעיניו כו'.
86. את זה לעו"ז עשה : קהלת ז, יד.
87. לא יגור במגורו רע [דח: ליתא]: ראה שבת קמט, ב.
88. טהור עינים : חבקוק א, יג.
89. את"ה מרו"ם [לעולם] ה' : תהלים צב, ט [ושם: ואתה].
90. אויביך [יאבדו] יתפרד"ו : תהלים שם, י.

עמוד שפד, א

91. יסוד אבא שיורד. . בירורים בכל יום : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ. וש"נ.