תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

במשנה וכו' ר' נהוראי

צאבמשנה וכו' ר' נהוראי

תצוה

במשנה סוף קדושין ר' נהוראי אומר¹ מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה², וצ"ל דהא מצינו בדברי רז"ל ששיבחו את המלאכה כמארז"ל באבות פ"א משנה יו"ד שמעי' אומר אהוב את המלאכה, וכן ארז"ל (ברכות דף ח' סע"א) גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי יר"ש כתי' אשרי איש ירא³ כו' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתי' יגיע כפיך כו' אשריך וטוב לך⁴ כו'. וצ"ל מ"ע גדלות מעלת המלאכה כ"כ. הנה כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה⁵, וארז"ל במד"ר ס"פ ט"ז⁶ ויניחהו מצות שבת מסר לו⁷ כד"א וינח ביום השביעי⁸, לעבדה ששת ימים תעבוד⁹ כו', וצ"ל שהרי פי' לעבדה ולשמרה הוא ציוי, ואיך מפרש המד"ר לעבדה הוא כמ"ש ששת ימים תעבוד שהם¹¹ רשות¹⁰. ויובן בהקדם מ"ש ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבת כו' מכל מלאכתו¹² כו', ואח"כ כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא כו' ולכאו' אינו מובן הלא כתי' בדבר ה' שמים נעשו, ובע"מ צבנברא העולם¹³, וכמארז"ל לא בעמל ולא ביגיעה ברא¹⁴ כו' כ"א במאמר כו', ואיך נק' בשם מלאכה, שהרי דבור אינה מלאכה¹⁵. ולהבין זה צ"ל ההפרש בין מחשבה לדבור¹⁶, שאנו רואים שהמח' מתאחדת יותר עם כחות הנפש שהרי המח' היא לבוש הפנימי¹⁷ כו' וא"א לחשוב שום שכל בלתי מח' כו', משא"כ הדבור נעשה נפרד ויוצא לחוץ, שהדבור יוצא לאויר העולם כו', ועד"ז יובן למעלה שרש ההפרש בין מח' לדבור שלכאו' הדבור הוא בחי' נפרד¹⁸ כב"י, אך באמת א"א לומר כן למעלה ח"ו שהרי אין לך דבר שחוץ ממנו וכמשנ"ת בסש"ב¹⁹, שמאחר שאת השמים ואת הארץ אני מלא²⁰, ולית אתר פנוי מיני'²¹ א"א לומר שהדבור הוא בחי' נפרד ח"ו, וא"כ כשנאמר שהדבור אינו נפרד כלל, איך נתהוו מבחי' הדבור עולמות הנפרדים כעוה"ז הגשמי, אלא עכצ"ל שבחי' הדבור עליון נתצמצם בכמה בחי' צמצומים צמצום אחר צמצום, עד שנתהוה בחי' דבור שיוכל להתהוות מבחי' דבור זה נבראים נפרדים דעשי' שלמטה כו', וזהו מ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו²², פי' וענין הדמות הוא דמיון לבד, ואינו עצם הדבר כמו שהוא, וא"כ פי' כדמותנו שזהו רק כדמיון הדבר שלמעלה ולא כמו הדבר שלמעלה עצמו, והיינו שעלמא תתאה היא רק כגוונא דעלמא עילאה²³, ולא כמו עלמא עילאה עצמה כו' והיינו שכמו שיש ד' פנים פני ארי' פני שור פני נשר פני אדם בבחי' המרכבה כו' כמו"כ נתהוה למטה ג"כ ד' פנים, אדם שלמטה שרשו מבחי' פני אדם, וארי' שלמטה שרשו מבחי' פני ארי' כו' וכן שור ונשר²⁴ כו', אמנם הנה מ"מ מה שנברא למטה הוא רק דמות לבד לגבי בחי' שרשם ומקורם בחי' ד' פנים שלמעלה, וכן אפי' המצות שלמטה שנתלבשו בדברים גשמים הם רק כמו דמות²⁵ גבי בחי' מצות שלמעלה כמו לגבי תפילין שלמעלה היינו מה צגשהקב"ה מניח תפילין²⁶ ומתעטף בציצית²⁷, וכמארז"ל במד"ר ע"פ מגיד כו' חוקיו ומשפטיו מה שהוא עושה²⁸ אומר לישראל לעשות כו' הנה לגבי מצות אלו, התפילין והציצית הגשמי' שלמטה הם רק בחי' דמות ודמיון ורמז לבד, מאחר שהם נתלבשו בדברים גשמי', ועד"ז יובן בענין הדבור שמה שנתצמצם הדבור בכדי שיוכל להיות ע"י בחי' הדבור המצומצם בחי' התהוות נבראים נפרדים בע"ג, הנה על בחי' דבור זה המצומצם כינו בכתוב בשם מלאכה, והיינו כי בבחי' הדבור יש ב' בחי' הא' כמו שהוא מאיר למעלה בלתי התלבשות כ"כ אשר מבחי' דבור זה נתהוו עולמות עליונים אז אינו נק' מלאכה כלל, והב' הוא בחי' הדבור שנתצמצם בכמה צמצומים שיוכל להיות ע"י בחי' דבור זה בחי' נבראים נפרדים בע"ג שזהו בחי' דמות לבד, ויובן ד"ז ע"ד שמצינו בנבואה שיש בה ג"כ ב' בחי' היינו בחי' צלם ודמות, וכמ"ש גבי נביאים בהושע י"ב פ' י"א, וביד הנביאים אדמה, וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה, אבל משה נתנבא בזה²⁹, וכמ"ש זה הדבר³⁰, והיינו שבנבואת משה הי' מאיר בו ומתגלה הדבור כמו שהוא בלתי העלם והסתר וז"ע זה הדבר שהי' בבחי' זה והתגלות הוא בחי' אספה"מ³¹ כמשל אדם הרואה דרך זכוכית בהירה שאינה מסתרת כו', משא"כ שארי הנביאים נתנבאו בכה שהוא רק בחי' דמות לבד שלא הי' מתגלה הדבור אצלם כמו שהוא בלתי צמצום כו' כ"א הי' מתצמצם ומתעלם עד שנמשך להנביא ולכן כתיב בהם וביד הנביאים אדמה שהוא בחי' דמות לבד הוא בחי' אספשא"מ כו' כמשל הרואה דרך זכוכית הנק' שפיגל³² שאינו רואה עצם הדבר כ"א הדמות מהדבר כו', ועד"ז יובן ב' בחי' שבדבור שנעשה מקור לעולמות שיש בו ב' בחי' הא' בחי' הדבור שהוא בחי' התגלות הדבור כמו שהוא שמזה נעשו עולמות עליונים שהם בבחי' בצלמנו כו' ובחי' הדבור כמ"ש נתצמצם ומתעלם כדי שיהיו עולמות התחתונים שהם רק כגוונא דעלמא עילאה הוא בחי' כדמותנו בחי' דמיון לבד כו'.

(ב) ועפ"ז יובן מה שע"מ נק' מילין דהדיוטא וכמ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא³³ לאשתעי במילין דהדיוטא, היינו מפני שע"מ נעשו מקור לעולמות הנפרדים שנתצמצם הדבור בבחי' צמצום אחר צמצום כו' שזהו שכינו בכתוב בשם מלאכה שהוא בחי' ששת ימי בראשית בחי' ששת ימים עשה³⁴ כו' הם ששת ימי המעשה, ולכן נק' בחי' זו מילין דהדיוטא כו', וזהו שאנו אומרים ובטובו מחדש צדבכי"ת מע"ב³⁵, וכתי' מה רבו מעשיך ה'³⁶ שבחי' דבור המתצמצם בצמצום אחר צמצום בכדי להוות ולהחיות מאין ליש בחי' העולמות בע"ג עד עולם העשי' הגשמי הוא הנק' בחי' מעשה למעלה שזהו בחי' מלאכה כו', ולכן מלאכה בגימ' אל אד'³⁷, והיינו לפי ששם זה אל אד' בגימ' צו³⁸, מאיר בעשי'³⁹, שהתהוות העשי' הוא מבחי' הדבור המצומצם שנק' בשם מלאכה כנ"ל ולכן השם שמאיר בעשי' גימ' מלאכה כו'. ובזה יובן מעלת המלאכה ששיבחו אותה רז"ל שאמרו גדול הנהנה מיגיעו כו', והוא לפי שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה שלמטה שאדם עושה עי"ז הוא ממשיך למעלה שיומשך כב"י בבחי' צמצום הדבור שנק' מלאכה, היינו שיומשך בחי' אותיות המצומצם בבחי' דבר ה' הנצבים בנבראים דעשי' להחיותם ולהוותם מאין ליש כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים⁴⁰ וכידוע שאם הי' מסתלק כרגע ח"ו הי' חוזר לאין ואפס כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"א, ובתחלת הבריאה הי' זה מצד בחי' כי חפץ חסד⁴¹ ועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה עי"ז נמשך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' התחדשות החיות מאין ליש תמיד, שז"ע משא"א המחדש בטובו בכי"ת מע"ב כו'. אך הנה כ"ז הוא כשעושה המלאכה באמונה שאין בה ח"ו שום נדנוד עבירה היינו גזל וגניבה ח"ו כ"א עושה ועוסק במלאכתו באמונה, וע"י העסק באמונה ממשיך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' הדבור בצמצומים רבים שנק' מלאכה להחיות ולהוות עולמות הנפרדים שזהו בחי' מלאכה כמשנ"ת לעיל, וכמ"ש ביונה ששאלו לו מה מלאכתך⁴² ופי' המפרשים ששאלו לו אם עסק צהבאמונה. ועפ"ז יובן ג"כ משארז"ל במד"ר ס"פ ויצא פע"ד⁴³ ר' ירמי' אמר חביבה היא המלאכה מזכות אבות כו', שהרי יעקב אמר⁴⁴ את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח⁴⁶ אמש⁴⁵ שבזה הזכיר מלאכה ולא הזכיר זכות אבות, והיינו לפי שע"י מלאכה ממשיכים בחי' ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, בחי' אוא"ס, שיומשך הדבור בצמצומי' רבים שנק' בשם מלאכה כו' שעי"ז הוא קיום העולמות כו'. וזהו מ"ש אחר ויניחהו כו' לעבדה כו' ויצו ה' אלקים על האדם מכל עץ הגן אכול תאכל⁴⁷, והיינו שע"י העבודה בבחי' לעבדה ולשמרה עי"ז ציוה לו לאכול אח"כ, כי העבודה הוא בחי' גבוה. ובזה יובן ג"כ מ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגנך⁴⁸, שלכאו' מה"ע ואספת דגנך לק"ש, אך לפי משנ"ת לעיל שע"י המלאכה ממשיכים בחי' חידוש הישינות לכן נא' זה בק"ש. אמנם צ"ל ואספת דגנך שצריך לאסוף ולקבץ כל הבחי' דגנך ותירושך ויצהריך אל בחי' אחד בחי' ביטול, והיינו ע"י שיהי' אצלינו תורתינו קבע⁴⁹ ומלאכתינו עראי שהעיקר יהי' בחי' תורה כו' רק שצריך ג"כ לעשות מלאכה, כי כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה⁵⁰ כו', וגם כמשנ"ת לעיל מעלת המלאכה שע"י מלאכה באמונה ממשיכים חיות העולמות כו'.

ועוי"ל טעם מה שגדולה מלאכה ע"פ מה שידוע שיש ל"ט אבות מלאכות⁵¹, ושרש ענין ל"ט מלאכות הם כנגד ל"ט קללות⁵² שנתקללו נחש וחוה ואדם והארץ, וע"י העבודה באמונה בל"ט מלאכות מתקנים את בחי' הל"ט קללות שנתקללו עבור האכילה שלא כהוגן.

(ג) אך הנה כ"ז הוא בחול, שבששת ימי החול העבודה היא בל"ט מלאכות לתקן כנ"ל וכמ"ש רז"ל לעשות לתקן⁵³, וע"י העבודה באמונה ממשיכים בחי' חידוש הישינות כנ"ל, אמנם בשבת נא' כי בו שבת מכל מלאכתו, והיינו שבשבת צוהוא עליות העולמות⁵⁴ שבשבת מאיר הדבור כמו שהוא למעלה בלתי צמצומים והתלבשות כו' בחי' בצלמנו כו', וגם מאיר בשבת מלמעלה מבחי' הדבור, והיינו שהעולמות מקבלים חיות מבחי' המחשבה⁵⁵ כו'. אך לפ"ז צ"ל מ"ש זכור את יום השבת לקדשו⁵⁶ הלא שבת מקדשא וקיימא⁵⁷, שהרי זהו מטעם כי בו שבת כו' בחי' עליות העולמות כו' ומהו לקדשו כו'. אך הענין הוא דהנה שבת הוא בחי' שבת בראשית⁵⁸, ויש ראשית וראשון⁵⁹, שראשית הוא ל' נוק' שמקבל מבחי' ראשון כו' וזהו ע"י נש"י שנש"י ממשיכים בבחי' שבת, וכמארז"ל במד"ר בראשית ס"פ י"א⁶⁰ אמרה שבת לפני הקב"ה לכולם יש בן זוג ולי אין ב"ז, א"ל הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך, שנש"י ממשיכים בבחי' שבת, והיינו כי ישראל הם בחי' לי ראש⁶¹, שממשיכים בבחי' ראשית, דהנה ראש הוא אותיות אשר⁶² בחי' תענוג⁶³ עליון, שממשיכים בחי' התענוג עליון בבחי' שבת שהיא בחי' ראשית חכ', וכמ"ש וקראת לשבת ענג⁶⁴ שממשיכים בחי' ענג עליון בבחי' שבת. וז"ע שתי שבתות כהלכתן⁶⁵ שהם בחי' שבת עילאה ושבת תתאה⁶⁶, שבת תתאה היא בחי' שבת בעצם שהוא בחי' שבת בראשית שהעלי' הוא מצד עצמו בחי' כי בו שבת כו' שהוא בחי' שביתה מבחי' הדבור דע"מ, שהדבור מתעלה למקורו ושרשו, וידוע ששרש הדבור הוא מבחי' חכ'⁶⁷ כנודע מענין אבא יסד ברתא⁶⁸, לכן העלי' של הדבור הוא עד בחי' חכ' ראשית ההשתל'⁶⁹ כו' כמ"ש במ"א, צזאמנם בחי' שבת עילאה הוא בחי' שבתא דיומא זהו מה שנש"י ממשיכים בשבת, שהוא בחי' עלי' היותר גבוה ונעלה וכמ"ש עולת שבת בשבתו⁷⁰ בחי' שבתו של שבת, ששבת גופא עולה למעלה יותר כו'. וד"כ יש ג' סעודות ג' בחי' בשבת⁷¹, וסעודה השלישית הוא בחי' עלי' היותר עליונה שהוא בחי' רדכ"ר⁷², שז"ע בחי' מתנה טובה שיש לי בבית גנזי ושבת שמה⁷³ כו'.

והנה מה שנש"י ממשיכים בבחי' שבת זהו ע"י ששת ימים תעבוד, שמי שטרח בע"ש⁷⁴ יאכל בשבת, והיינו ע"י שעסק באמונה בששת ימי החול, שעי"ז ממשיך למעלה שיתצמצם בחי' הדבור שנק' בשם מלאכה כנ"ל שז"ע בחי' ירידה והמשכה להוות ולהחיות כל מע"ב מאין ליש הנה ע"י ירידה זו נעשה אח"כ העלי' בשבת, כי ירידה זו היא צורך עלי'⁷⁵, שע"י הירידה דחול נעשה העלי' בשבת. וזהו שהמד"ר מפרש לעבדה הוא בחי' ששת ימים תעבוד, והיינו לפי שששת ימים תעבוד הוא ג"כ ציווי כמו לעבדה ולשמרה, כי ע"י ששת ימים תעבוד כו' נעשה אח"כ בחי' שבת, בחי' כי בו שבת כו'. וז"ע ג"כ מ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה⁷⁶, שכמו ע"י הסולם יש בחי' ירידה ועלי', כמו"כ בחי' ששת ימים תעבוד הוא בחי' הירידה, ואח"כ בחי' שבת הוא בחי' העלי' כו'.

(ד) אמנם לפי משנ"ת שגדולה מלאכה שעי"ז נמשך בחי' חידוש הישינות שיומשך חידוש חיות העולמות כו', א"כ צ"ל מי שאינו יכול לעסוק במלאכה אלא הוא עוסק בתורה, ומאין יומשך ע"י בחי' המשכת חיות העולמות הוא בחי' חידוש הישינות מה שבטובו מחדש בכי"ת מע"ב כו'. אך הענין הוא דהנה תורה נק' ג"כ מלאכה דכתי' (משלי ך"ד ך"ז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך, וארז"ל בסוטה דמ"ד ע"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא, ועתדה בשדה לך זה משנה, אחר ובנית ביתך זה גמרא, נמצא שהתורה נק' ג"כ בחי' מלאכה, וזהו שהתו' נק' לחם⁷⁷ וכמ"ש לכו לחמו בלחמי⁷⁸, וכמו שהלחם גשמי צריך מתחלה י"א מלאכות כדחשיב במשנה הזורע והחורש⁷⁹ כו' ותנא סדורא דפת נקט⁸⁰, כמו"כ יש בחי' אלו בלחם רוחני דתורה כמשנ"ת במ"א, ע' בלק"ת בפ' בהר⁸¹ בד"ה כי תבואו כו' ושבתה צחפ"ב פ"ג. וענין בחי' העבודה בלחם רוחני דתורה הוא כמארז"ל ע"פ ושבתם וראיתם כו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו⁸², אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מ"פ ואחד, וע' בסש"ב פט"ו⁸³, שע"י ששונה פרקו מאה פעמים וא' שהוא בחי' אתכפיא נק' עובד אלקים שז"ע בחי' העבודה, וע"י בחי' מלאכה זו שבתורה עי"ז ממשיך למעלה ג"כ בחי' מלאכה שיומשך בחי' חיות העולמות כו'. ועוד נוסף הוא על בחי' עבודה באמונה, שע"י בחי' העבודה בחי' מלאכה שבתו' ממשיך מלמעלה הרבה מכמו שנמשך ע"י סתם מלאכה, דהנה ההמשכה שע"י בחי' הל"ט מלאכות עי"ז ממשיך שיהי' בבחי' העלם והסתר, והיינו שיתצמצם הדבור שזהו נק' מלאכה בכדי להוות ולהחיות עולמות הנפרדים כו', אמנם ע"י בחי' מלאכה שבתורה עי"ז ממשיך בחי' גילוי אוא"ס ב"ה הוא בחי' זה הדבר כנ"ל גבי משה נתנבא בזה, וע"ד כמו מלאכת המשכן שבמשכן הי' כל הל"ט מלאכות, כי כל המלאכות נלמד ממלאכת המשכן⁸⁴, ובמלאכת המשכן הי' השראת השכינה כמ"ש ושכנתי בתוכם⁸⁵, וכן משה אמר ויהי נועם כו' יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם⁸⁶, ועד"ז יובן בענין בחי' מלאכה שבתורה שהיא גבוה יותר מבחי' מלאכה דששת ימי החול כו' שע"י מלאכה שבתורה נמשך גילוי אלקות כו' בחי' זה הדבר כו', ולכן ארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה⁸⁷. וזהו שאמרו במשנה סוף קדושין ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, והיינו הגם שהמלאכה היא בחי' גדולה, וכמו שא' שמעי' אהוב את המלאכה⁸⁸, מ"מ איני מלמד את בני אלא תורה, מפני כי מלאכתו של תורה היא יותר נעלה הרבה משארי מלאכות גם כשהם באמונה ובכשרות כו' והוא מטעם הנ"ל שע"י מלאכה שבתורה נמשך בחי' גילוי אלקות להיות בבחי' זה הדבר כו'.

ד' אמות⁸⁹ של הלכה הם ד' אותיות ש' הוי'⁹⁰, ע"ד במקדש היו קורין השם ככתבו⁹¹, ולפ"ז י"ל איני מלמד את בני אלא תורה, היינו שיהי' וכל בניך למודי הוי'⁹².

הערות

עמוד צא

1. במשנה . . ר' נהוראי אומר : מאמר זה הוא חלק — ד"פ הראשונים — ממאמר ד"ה ויקח ה"א את האדם (י"ל בקונט' בפ"ע — תשס"ד), שנדפס בסה"מ תרל"א ח"א ע' א. א) בשינוי התחלה ב) וכן ניתוסף כאן שתי שורות בסיומו. המאמר דתרל"א הוא מאמר ד"ה אבות מלאכות שנדפס בסה"מ תר"ל ע' רמט ואילך (בשינויים וכו'). וראה גם שם ע' רמב ואילך [במהדורת תשמ"ג. ובמהדורת תשל"ג ע' רמב-רמג. ע' רמד ואילך]. ומיוסד על אוה"ת יתרו ע' תתקנא ואילך. ובתוס' הגהות וכו' בסה"מ עטר"ת ע' לח ואילך. תרח"ץ ע' עז ואילך. המאמר נכתב בכת"י מעתיק פרט לההתחלה (עד להלן: צ"ל ההפרש בין מחשבה לדבור), ושתי שורות בסיום המאמר. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה — רק איזה שורות — נדפסה לקמן בחלק הנחותיו.
2. במשנה סוף קדושין . . אלא תורה : פ"ד, מי"ד (פב, א).
3. אשרי איש ירא : תהלים קיב, א. סה"מ עטר"ת ותרח"ץ כאן: האיש. וכן הוא לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן.
4. יגיע כפיך . . וטוב לך : תהלים קכח, ב.
5. ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה : בראשית ב, טו.
6. במד"ר ס"פ ט"ז : ב"ר פט"ז, ה.
7. מצות שבת מסר לו : וכ"ה באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתעא. כרך ה ע' א'תרכ [ובמהדורת תשנ"ח כרך א בהוספות ע' 24 וע' 30]. סה"מ תר"ל ע' רמט כאן. תרל"א כאן. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"א. בב"ר שם: נתן לו מצות שבת — וכ"ה באוה"ת יתרו ע' תתקכו. סה"מ תר"ל כאן ע' רמב־ עטר"ת ותרח"ץ כאן.
8. וינח ביום השביעי : יתרו כ, יא.
9. ששת ימים תעבוד : יתרו שם, ט. ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' ס.
11. ששת ימים תעבוד שהם רשות : ראה גם (בנוסף להערה 1) לעיל מאמר (והנחה) ד"ה זכור את יום השבת בתחילתו. לקמן ספ"ג. ד"ה ושאבתם מים בששון פ"א. מכילתא הובא בדרשות ר' יהושע אבן שועיב פ' וישב [ע' עג ד"ה ובספר חובת הלבבות]. מנחה בלולה יתרו כ, ט. לקו"ש בשלח כרך יג ע' 71 הערה 54. י"ב תמוז כרך לג ע' 143. רשימות חוב' יב ע' 4. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ערה. סה"מ פר"ת ע' קצא ואילך. הספר מנחה בלולה שהוזכר לעיל הוא לר' אברהם מנחם בר' יעקב הכהן רפאפורט ווירונה שנ"ד. ראה שם הגדולים ח"ב מערכת ספרים ערך מנחה בלולה אות קמו.
10. לעבדה . . ציוי . . שהם רשות : ראה גם אוה"ת יתרו שבהערה 7.
12. ויכל אלקים . . מכל מלאכתו . . מלאכתו : בראשית ב, ב. ג.

עמוד צב

13. בדבר הוי' . . ובע"מ נברא העולם : תהלים לג, ו. אבות רפ"ה.
14. לא בעמל ולא ביגיעה ברא : ראה ב"ר פ"ג, ב. פי"ב, י. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שפז. ע' שפט.
15. דבור אינה מלאכה : ראה גם הדרושים שבהערה 1. לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת פ"ד.
16. ההפרש בין מחשבה לדבור : ראה גם לקו"ת בחוקותי מו, רע"א. ביאוה"ז בראשית כרך ב — להצ"צ — ע' תקפח. הנסמן בסה"מ תרל"א כאן ע' ב.
17. המח' היא לבוש הפנימי : ראה גם פלח הרמון בחוקותי ע' תמ: ונק' לבוש מחובר בלשון אדמו"ר שליט"א [הצ"צ].
18. הדבור הוא בחי' נפרד : ראה גם סה"מ עטר"ת ע' לט. תרח"ץ ע' עט. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י פ"א.
19. בסש"ב : פכ"א.
20. שאת השמים . . אני מלא : ירמי' כג, כד.
21. ולית אתר פנוי מיני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר מא, א. שם בהוספות נב, ג.
22. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו : בראשית א, כו.
23. שעלמא תתאה . . כגוונא דעלמא עילאה : זהר בראשית לח, א. ויגש רה, ב [צויין אליו באוה"ת יתרו ע' תתקנב]. ביאוה"ז ויגש כה, ד ואילך. המשך תער"ב ח"ב ס"ע א'קפא ואילך.
24. ד' פנים . . אדם . . פני אדם וארי' . . שור ונשר : יחזקאל א, י. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ספ"א. וש"נ.
25. המצות . . כמו דמות : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' צב. תקס"ט ע' קט. אוה"ת בשלח ע' תעג ואילך. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ד. סה"מ תרח"ץ כאן ע' פא הערה 43.

עמוד צג

26. שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם לעיל שם ובהערה 126.
27. שהקב"ה . . ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
28. מגיד . . מה שהוא עושה : תהלים קמז, יט. ראה שמו"ר פ"ל, ט. ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' פח. תר"ם ח"ב ע' תרנט ואילך.
29. כל הנביאים . . משה נתנבא בזה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29. אוה"ת מטות ע' א'תצד. וראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"א.
30. זה הדבר : מטות ל, ב.
31. משה . . אספה"מ : יבמות מט, ב.
32. שפיגל : בסה"מ תרל"א ע' ג (שממנו הועתק מאמר זה): שפיגול. ראה גם מאמרי אדה"ז תקע"א ס"ע כד: שפיגול. תו"א מקץ לג, א: שפיג"ל. לקו"ת שמע"צ צב, ג־ שה"ש כח, ב: שפיגע"ל.
33. שע"מ . . לאו אורחא דמלכא : נסמן לעיל במאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ב הערה 83.
34. ששת ימים עשה : תשא לא, יז.

עמוד צד

35. ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב : ברכת יוצר.
36. מה רבו מעשיך ה' : תהלים קד, כד.
37. מלאכה בגימ' אל אד' : מאו"א מערכת מלאכה אות ל. וראה ביאיר נתיב שם מלקו"ת [טעמי המצות] להאריז"ל פ' בא מצות איסור מלאכה ביו"ט. שעהמ"צ שם. (ובנוסף להערה 1) אוה"ת בראשית ח"ב ע' תנח. סה"מ תרס"ו ע' ל. עטר"ת ע' תקפד. תרפ"ט ע' 221.
38. אל אד' בגימ' צו : ראה א) ע"פ צו את בנ"י — שער הכוונות דרושי תפלת השחר דרוש ג. פע"ח שער עולם העשי' רפ"ג [ובמהדורת מהר"מ פאפראש שער הקרבנות רפ"ד]. מ"ח מסכת תפלת העשי' פ"ד, מ"ד ומ"ו. סידור האריז"ל תפלת העשי'. ב) שער מאמרי רשב"י לזהר אד"ר נשא קלב, א. קול ברמה שם נא, ב. מבו"ש ש"ב ח"ב, פט"ז. ובדרושי רבותינו הובא בכ"מ ומהם: (ובנוסף להערה 1) לקו"ת מסעי פט, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרנב ושם: ”בלק"ת ב' האריז"ל (ע"פ צו את בנ"י)". ע' תרנג (נו"א) ”בכ' אריז"ל". ע' תרפח. סהמ"צ להצ"צ ע' 154 ”האריז"ל". ע' קז ”האריז"ל ע"פ צו את בנ"י". אוה"ת פ' ראה ע' תשכו ”בפע"ח בכוונת פ' התמיד". שה"ש ח"א ע' שטו. סה"מ תר"ל ע' קכח. תרל"ב ח"א ע' קמט. ח"ב ע' שעה. קונט' ומעין מאמר כ"ג, פ"א ושם: ”בפע"ח שער התפלה בכוונת פ' התמיד". סה"מ תר"ן ס"ע תקיז (ובהנסמן שם ע' תקטז ואג"ק מאת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' קלז) ”בלקו"ת מהאריז"ל". תרס"ט ס"ע קא. תער"ב ח"ב ע' תתעג ”פע"ח שער עולם העשי' פ"ג". ויש לציין שבסה"מ תר"ן שם כותב לפנ"ז ע"פ וברכך ה"א בכל אשר תעשה. ולכאורה כוונתו לדרוש זה במאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל ע' תרנב ששם מציין ללק"ת. וראה לעיל הערה 37.
39. אל אד' . . מאיר בעשי' : ראה הערה שלפנ"ז.
40. לעולם ה' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
41. ובתחלת הבריאה . . חפץ חסד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. סידור שער התפלה יט, רע"א. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
42. מה מלאכתך : יונה א, ח ובמפרשים שם.

עמוד צה

43. במד"ר ס"פ ויצא פע"ד : סימן יב. הובא גם בכ"מ ומהם: אוה"ת בראשית ח"ב ע' תנח. יתרו כאן ע' תתקנב . סה"מ תרכ"ז ע' קלא. תר"ל כאן ע' רנב. תרל"א כאן ע' ה.
44. שהרי יעקב אמר : הוספה על הב"ר. וראה גם סה"מ תר"ל ותרל"א שבהערה שלפנ"ז.
46. ויוכח אמש : וכ"ה גם בסה"מ תר"ל ותרל"א שבהערה 43. בב"ר שם: וגו'.
45. את עניי . . ויוכח אמש : ויצא לא, מב.
47. ויצו ה' אלקים . . תאכל : בראשית ב טז [בהשמטת תיבת: לאמר]. ראה גם סה"מ תר"ל כאן ס"ע רמג בשם המדרש.
48. ואספת דגנך : עקב יא, יד. ראה גם סה"מ תרכ"ו ע' קסח. ע' קעא. תרל"ג ח"ב ס"ע שצו. לקמן מאמר והנחה ד"ה כי תשא על יד הערות 23־ 30. המאמר שבהערה הבאה.
49. אצלינו תורתינו קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י רפ"ד. וש"נ.
50. כל תורה . . סופה בטילה : אבות פ"ב, מ"ב.
51. ל"ט אבות מלאכות : ראה שבת עג, א.
52. ל"ט קללות : ראה זהר רע"מ פינחס רמג, ב. תצא רפ, ב. ת"ז תמ"ח (פה, א). תס"ד (צה, ב). תס"ט (קיח, ב: ארעא . . תשע לווטין). ז"ח רות עט, סע"ד. זהר נח סא, ב ובאור החמה ורמ"ז שם. במדב"ר פ"ה, ד. פי"ח, כא בסופו. תנחומא ס"פ קרח. רקאנטי בראשית ג, יב (טו, א). ציוני בראשית ג, יב (ו, א ואילך) הובאו בשל"ה מס' שבת קלה, סע"ב ואילך. אוה"ת על מארז"ל ע' לב (פ"ג). מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ריש ע' קמח וע' רסז. המשך מים רבים תרל"ו רפקס"ו. אוה"ת יתרו כאן (פ"ג)־ סה"מ תר"ל־ תרל"א כאן ע' ה ואילך.
53. לעשות לתקן : בתו"ח בשלח ח"א קלט, ד בשם הע"ח. בסה"מ תרכ"ח בתחילתו: בזהר ובמד"ר. ראה ב"ר פי"א, ו ובפרש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסח. דברים ח"ד ע' א'רט. סה"מ תרצ"ז ע' 214. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון קיצור ד'.

עמוד צו

54. שבשבת הוא עליות העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.
55. שהעולמות מקבלים . . מבחי' המחשבה : ראה לקו"ת שבת שובה סו, ג. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קמא ואילך ובהנסמן שם. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"ג.
56. זכור את יום השבת לקדשו : יתרו כ, ח. ראה תו"א יתרו סט, ג ואילך. לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת בתחילתו. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"א ואילך.
57. שבת מקדשא וקיימא : ביצה יז, א.
58. שבת . . שבת בראשית : נדרים עח, א ואילך.
59. ראשית וראשון : ראה תו"א שם ע, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קסב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה זכור פ"ו.
60. במד"ר בראשית ס"פ י"א : ס"ח. ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור בתחילתו. וש"נ.
61. ישראל . . לי ראש : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צה. שע"ת צד, ד הערה 26. סה"מ תרל"ח ע' קז. וש"נ.
62. ראש הוא אותיות אשר : ראה זהר בראשית טו, סע"א. ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, פ"ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' קסג. וש"נ.
63. אשר בחי' תענוג : ראה תו"א תולדות יח, סע"ב. ויצא כג, ג. שמות נג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ריש ע' שכז. וש"נ.
64. וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
65. שתי שבתות כהלכתן : ראה שבת קיח, ב. לקו"ת בהר מא, א. מב, ג ואילך. מג, ד ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' מז. שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. ויקרא ח"ב ע' תשיח ואילך. הנחות תקע"ז ע' קכג ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בשלח ח"א רח, ד. וש"נ. סה"מ תרל"ד ע' ריד ואילך. ע' שנד ואילך.
66. שבת עילאה ושבת תתאה : זהר בהקדמה ה, ב.
67. ששרש הדבור . . חכ' : ראה לקו"ת במדבר ז, ב.
68. אבא יסד ברתא : ראה זהר רע"מ פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ הערה ד"ה מצירופי. קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א.
69. חכ' ראשית ההשתל' : ראה רמ"ז לזהר ואתחנן רסה, ב — בדפי הספר קצד, א [ד"ה לארקא] וסע"ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' רי. וש"נ.

עמוד צז

70. עולת שבת בשבתו : פינחס כח, י.
71. ג' סעודות . . בשבת : שבת קיז, סע"ב.
72. רדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג.
73. מתנה טובה . . ושבת שמה : שבת י, ב. ראה לקו"ת במדבר יד, סע"ג. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' פז. ריש ע' צד. סה"מ תרל"ח ע' תעה. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכה ואילך.
74. שמי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
75. ירידה . . צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
76. סולם מוצב ארצה . . השמימה : ויצא כח, יב.
77. שהתו' נק' לחם : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך ובהערה 3.
78. לכו לחמו בלחמי : משלי ט, ה. ראה זח"א בהשמטות רס, א.
79. הזורע והחורש : שבת עג, א. ראה סה"מ תרח"ץ כאן ע' פד: החורש וכו' כמפורש במשנה. תו"ח ויקהל ח"ב תיט, א הערה 1071.
80. ותנא סדורא דפת נקט : ראה שבת עד, ב.
81. בלק"ת בפ' בהר : מ, ב ואילך.

עמוד צח

82. ושבתם וראיתם. . לא עבדו : מלאכי ג, יח.
83. אינו דומה . . בסש"ב פט"ו : ראה חגיגה ט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, ה"ג. לקו"ת פ' ראה כב, ב ואילך. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.
84. כל המלאכות . . המשכן : ראה שבת מט, ב.
85. ושכנתי בתוכם : תרומה כה, ח.
86. משה אמר ויהי נועם . . במעשה ידיכם : תהלים צ, יז. ראה רש"י פקודי לט, מג. שבועות טו, ב ד"ה ושיר של פגעים. לקו"ש פקודי כרך יא ע' 169 ואילך ובהנסמן שם.
87. משחרב בהמ"ק . . של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
88. שא' שמעי' אהוב את המלאכה : נסמן לעיל בפנים רפ"א.
89. ד' אמות : מכאן נרשם בגוכתי"ק.
90. ד' אמות . . ש' הוי' : ראה גם אוה"ת חנוכה כרך ה ע' 1834. בהעלותך ע' תטו [ובמהדורת תשנ"ז ע' תטו]. בלק ע' תתקכג. ע' תתקלה. ע' תתקלט. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות ע' רנה וע' רסז. סה"מ תרכ"ז ע' שז. ע' שנח. תרל"ג ח"א ע' קסב.
91. במקדש היו קורין השם ככתבו : ראה תמיד פ"ז, מ"ב.
92. וכל בניך למודי הוי' : ישעי' נד, יג.