אר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה
קצטאר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה
בס"ד.
אמר ר' עקיבא מה זכתה אסתר1 למלוך על קך"ז מדינה, אלא תבוא אסתר בת בתה של שרה שחייתה קך"ז שנים ותמלוך על קך"ז מדינה.
ויובן בהקדם ענין ההפרש בין ברכה להודאה2, שלכאורה לפי מ"ש מודים אנחנו לך משמע שההודאה היא לך, והברכה רק לשמך כדכתיב ויברכו את שם כבודך כו'. והענין דבנוסח הברכה יש ל' נוכח ול' נסתר3, ברוך אתה נוכח, אשר קדשנו במצותיו וציונו נסתר, סוכ"ע וממכ"ע, והיינו כי אתה אותיות מאל"ף ועד תי"ו, ה' מוצאות, ויש באותיות ב' בחי', דבור ומח', דבור מקור עלמא דאתגלי', ומח' הוא מקור עלמין סתימין דלא כו' וכ"ז ממכ"ע, ויש כח המח', ע"ד שיש ב' לבושים, לבוש דשכל ומדות הוא לבוש עצמי ע"ד גופין, ומחדומ"ע לבושים, וכמו שבשכל יש שכל וכח השכל, כן בלבושים דמחדומ"ע יש מח' וכח המחשבה4, והנה גילוי המחשבה לגבי כח המחשבה הוא בטל בתכלית, במחשבה אחת כו' וז"ע הברכה להמשיך מכח המח', וסדר ההמשכה תחלה בנש"י ה' אלקינו ואח"כ ה' אחד ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, וזהו מלך העולם בחי' מלוכה, ולא ממשלה שבע"כ כ"א מלכותו ברצון5 כו', אך צ"ל כסדר המדריגות תחלה ממכ"ע ואח"כ סוכ"ע וז"ע נוכח ממכ"ע, ונסתר בחי' סוכ"ע שבברכה.
ועתה יובן מה שהברכה היא רק לשמך והודאה לעצמותו, דהנה ידוע שחכמה היא ראשית ההשתל'6, פי' השתלשלות שיש להם ערך כמו שלשלת האחוזי' זב"ז, ונמצא כי בי"ע יש להם ערך לאצי', כי באצי' יש ג"כ אבי"ע7 חו"ב זו"נ וכמו שהבינה יש לה ערך לחכמה כן בריאה יש לה ערך לאצי', וגם הדבור יש לו ערך לשכל שהרי מדברים השכל באותיות הדבור, אבל התהוות החכמה הוא בדרך רמציאה, חד ולא בחושבן. וזהו ההפרש בין ברכה להודאה8, ברכה ברוך כו' מן העולם כו' היינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא9, ולכן אינה שייך כ"א מח' ראשית הגילוי ולכן תקנו הברכות חכמים עיני העדה, ראי' חכמה10, ובעבודה יש אמונה וברכה11, אמונה מקיף גנבא אפום מחתרתא12 כו', ולכן הגם שקורא רחמנא יכול לעשות היפך רצונו להיותו בבחי' מקיף, אבל הברכה להמשיך בגילוי וצדיק באמונתו יחי', צדי"ק אמנים, ד' קדושות, יו"ד קדישים, מאה ברכות, אבל בעצמותו אינו שייך כ"א הודאה כו' ולכן מודים אנחנו לך.
אך עדיין צ"ל הלא כתיב בכל יום אברכך, משמע לעצמותו כו', צ"ל מה שבריאת העולם הי' בבי"ת13 הלא האל"ף גבוה, וך"ו דור קרא תגר ופי' בזהר לפי שאל"ף הוא ר"ת ארור ובי"ת ברכה, ולכאורה הלא א' אני ראשון ואני אחרון כו' ומפני כי ר"ת ארור לא נבה"ע בו. והענין שכל תומ"צ הם צמצום כל מצותיך צדק ע"ד הנותן צדקה לעני שמצמצם א"ע בכדי ליתן להעני, כן כל המצות מצד אוא"ס אם חטאת כו' אם צדקת כו', ולכן אנכי ולא יהי' מפי הגבורה גבורות וצמצום להיות אנכי מקור מ"ע לא יהי' מקור מל"ת14. וזהו שמצד עצמותו אח עשו ליעקב ושיהי' ואוהב זהו ע"י צמצום, ולכן לא נבה"ע באל"ף כי אז היו הכל שוין, וזהו שגם ארור כנען יכול לקבל מאל"ף, ולכן נבה"ע בבי"ת סימן ברכה. אך איך הי' מ"ת ע"י אל"ף, זהו מפני שכאשר כבר נברא בבי"ת אז גם מהאל"ף אין יכולים לקבל, כי ע"י צמצום דחכמה נמשך רק לנש"י, ולכן נמשך ך"ו דור נגד ש' הוי' משם אורידך כו'.
ובכ"ז יובן מה שלמדו מאה ברכות מפסוק ועתה כו' מה ה' אלקיך שואל אל תקרי מ"ה אלא מאה, כי ההפרש בין מה למאה הוא באות אל"ף, אמנם ע"י ביטול מ"ה דחכמה ממשיכים האל"ף, ואעפ"כ לא יומשך כ"א למקום הראוי כו'. וזהו ג"כ בכל יום אברכך, כי סתם ברכה בחכמה ברוך יסו"א איהו ברוך ואיהי ראברכה15, אמנם ע"י מאה ברכות ממשיכים האל"ף ג"כ בבחי' ברכה. וזהו חיי שרה ל' שררה מל', מאה שנה כתר16 בחי' אל"ף, אמנם זהו ע"י ועשרים שנה חו"ב, יו"ד במילואו ו"ד, תרדל"מ, ושבע שנים בכדי שיומשך למל' ז' מדות מקור לבי"ע.
ועפ"ז יובן ענין קך"ז מדינות באסתר17, המולך מהודו ועד כוש, הודו ל' הוד והדר18, הגם שנברא בבי"ת מ"מ לבש גם לבוש הוד, וע"י חטא עה"ד נחסר יו"ד, ומ"מ יכולים גם עתה להמשיך, ובכדי שיומשך בעולם זהו ע"י עשרים ושבע, ולכן כמו חיי שרה מקור חיות העולמות שנמשך ממאה כתר זהו ע"י עשרים ושבע, כן מל' אסתר כדי שיומשך בעולמות זהו ההמשכה מבחי' מאה ע"י עשרים ושבע וזהו קך"ז מדינות כו'.
הערות
עמוד קצט
- 1. אמר ר' עקיבא מה זכתה אסתר : מאמר זה הוא קיצור מד"ה ויהיו חיי שרה תרל"א (לעיל ע' נז ואילך ובהנסמן שם בתחילת המאמר. וראה גם שם ע' נג ואילך). חלק מהמאמר נמצא (בשינויים) לקמן בד"ה כי הנה יוצר הרים ע' רה ואילך. וש"נ. לחלקו הראשון של המאמר (עד הפיסקא: אך עדיין צ"ל הלא כתיב בכל יום) ראה אוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקלה, א ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תשז ואילך. וראה לכללות המאמר בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' תקעא-ב. תקעט.
- 2. ויובן בהקדם ענין ההפרש בין ברכה להודאה : בהבא לקמן ראה אוה"ת חנוכה שם תתקלה, א. תתקלז, א.
- 3. דבנוסח הברכה יש ל' נוכח ול' נסתר : ראה בכ"ז לקו"ת מסעי צא, ב ואילך. וראה גם לקו"ת דרושים לשמע"צ פח, א. ובכ"מ.
- 4. בלבושים דמחדומ"ע יש מח' וכח המחשבה : ראה בארוכה אוה"ת בשלח ע' שצ ואילך. וראה גם שם ע' תטז. ועוד.
- 5. ממשלה שבע"כ. . מלכותו ברצון : ראה (אודות ההפרש בין מלוכה וממשלה) תו"א בראשית ג, ד. יתרו עד, ד. לקו"ת דברים א, רע"ב. דרושים לר"ה נה, סע"ב. נו, סע"ב. שה"ש מד, סע"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תצ. ובכ"מ.
- 6. שחכ' הוא ראשית ההשתל' : ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קנב. וע' קנו. וש"נ.
- 7. באצי' יש ג"כ אבי"ע חו"ב וזו"נ : ראה מאמרי אדה"ז על מארז"ל וזהר ס"ע קצ ואילך. וע' קצט ואילך. ובתוס' הגהות בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' סב ואילך.
עמוד ר
- 8. וזהו ההפרש בין ברכה להודאה : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה אוה"ת חנוכה שם תתקלז, א.
- 9. ברכה. . מן העולם. . מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא : ראה בכ"ז אוה"ת בראשית (כרך ג) תקצה, א. יהל אור להצ"צ ע' ריח-ט. סה"מ תרל"ג ח"א ע' צה ואילך. תרל"ח ע' צד. ובכ"מ.
- 10. חכמים עיני העדה ראי' חכמה : ראה גם אגה"ק סי"ד (קכ, ב). לקו"ת ואתחנן ב, ד. ג, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' יז. וע' נה. וע' רב. ועוד.
- 11. ובעבודה יש אמונה וברכה : להעיר מלקו"ת עקב יז, רע"א: וזהו"ע אמת ואמונה שהוא ג"כ ענין ברכה והודאה, כי אמת מקרוב שנראה בעין השכל, ואמונה ברחוק שמאמין שכך הוא האמת. וראה גם אוה"ת בראשית (כרך ג) תקנח, א. סה"מ תרל"ח ע' קכ: האמונה ענין א' הוא עם הודאה.
- 12. אמונה מקיף גנבא אפום מחתרתא : ראה בכ"ז בארוכה סה"מ תר"ל ע' קיא. וע' רמא. תרל"ב ח"א ע' צ-צא. ועוד.
- 13. אך עדיין צ"ל. . מה שבריאת העולם הי' בבי"ת : בהבא לקמן ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרסו ואילך. מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' ריב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ ח"א שם ע' תקעא. תקעט. ח"ב ע' תשיח ואילך. תשכא. אוה"ת בשלח (כרך ז) ע' ב'תרנד. ויקרא (כרך ג) ע'תתנז ואילך. וראה גם לקו"ת ראה יט, ב. סה"מ תרל"ח ע' קכז. תש"ג ע' 75. לקו"ש חט"ו ע' 1. חי"ט ע' 383.
- 14. אנכי מקור מ"ע לא יהי' מקור מל"ת : ראה גם תניא פ"כ (כה, ב).
עמוד רא
- 15. איהו ברוך ואיהי ברכה : ראה בכ"ז סידור עם דא"ח קסה, סע"ב ואילך. שה, ד. אוה"ת נ"ך (כרך ב) ע' תתקנט ואילך.
- 16. וזהו חיי שרה. . מאה שנה כתר : בהבא לקמן ראה מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' נ ואילך. על פרשיות התורה ח"א ע' קלג ואילך. תו"ח חיי שרה קכו, ב ואילך. אוה"ת חיי שרה קי, ב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' עח ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' לה-ו. סה"מ תר"ל ס"ע כג-ד. פר"ת ע' קמז-ח.
- 17. ועפ"ז יובן ענין קך"ז מדינות דאסתר : בהבא לקמן עד סוף המאמר ראה אוה"ת חיי שרה קיד, א-ב.
- 18. המולך מהודו ועד כוש. . ל' הוד והדר : בכ"ז ראה בארוכה לקו"ת שה"ש ו, ב. אוה"ת מגילת אסתר ע' ג-ד.
תניא, ליקוטי אמרים כ׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל, כִּי מִצְוַת וְאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם שְׁנֵי דִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, הֵם כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה כוּלָּהּ; כִּי דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ – כּוֹלֵל כָּל רַמַ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ – כּוֹלֵל כָּל שַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלָכֵן שָׁמַעְנוּ ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ לְבַד מִפִּי הַגְּבוּרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כוּלָּהּ.
וּלְבָאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר תְּחִלָּה בִּקְצָרָה עִנְיָן וּמַהוּת אַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנִּקְרָא ״יָחִיד וּמְיוּחָד״, ״וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא״, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא כוּ׳״, פֵּירוּשׁ – ״הוּא״ מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי, כְּדִכְתִיב: ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״. כִּי, עוֹלָם הַזֶּה וְכֵן כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים – אֵינָם פּוֹעֲלִים שׁוּם שִׁינּוּי בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִבָּרְאָם מֵאַיִן לְיֵשׁ.
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד קוֹדֶם הִבָּרְאָם, כֵּן הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד אַחַר שֶׁבְּרָאָם, מִשּׁוּם דְּכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב, וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ.
כִּי הִתְהַוּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְחַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַמְקַיְּימָם שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת אַיִן וָאֶפֶס כְּשֶׁהָיָה, אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ הַמְלוּבָּשׁ בָּהֶם.
וּלְמָשָׁל, כְּמוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד; שֶׁדִּבּוּר זֶה לְבַדּוֹ כְּלָא מַמָּשׁ, אֲפִילוּ לְגַבֵּי כְּלָלוּת נַפְשׁוֹ הַמְדַבֶּרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ, שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית; וְכָל שֶׁכֵּן לְגַבֵּי בְּחִינַת לְבוּשׁ הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשְׁכוּ הַדִּבּוּרִים וְהִיא חַיּוּתָם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגַבֵּי מַהוּת וְעַצְמוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל: חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכוּ אוֹתִיּוֹת מַחֲשָׁבָה זוֹ הַמְלוּבָּשׁוֹת בְּדִבּוּר זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ הַדִּבּוּר, רַק שֶׁהֵן רוּחָנִיּוֹת וְדַקּוֹת יוֹתֵר.
אֲבָל עֶשֶׂר בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, הֵן שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין בָּהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין קוֹדֶם שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בִּלְבוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה.
לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת אֵיזוֹ אַהֲבָה וְחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, קוֹדֶם שֶׁעוֹלָה מֵהַלֵּב אֶל הַמּוֹחַ לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ – אֵין בָּהּ בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין, רַק חֵפֶץ פָּשׁוּט וַחֲשִׁיקָה בַּלֵּב אֶל הַדָּבָר הַהוּא הַנֶּחְמָד אֶצְלוֹ.
וְכָל שֶׁכֵּן קוֹדֶם שֶׁנָפְלָה הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ לְאוֹתוֹ דָבָר, רַק הָיְתָה בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, שֶׁהָיָה נוֹדָע אֶצְלוֹ אוֹתוֹ דָבָר שֶׁהוּא נֶחְמָד וְנָעִים וְטוֹב וְיָפֶה לְהַשִּׂיגוֹ וְלִידָּבֵק בּוֹ, כְּגוֹן: לִלְמוֹד אֵיזוֹ חָכְמָה, אוֹ לֶאֱכוֹל אֵיזֶה מַאֲכָל עָרֵב, רַק לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָפְלָה הַחֶמְדָה וְהַתַּאֲוָה בְּלִבּוֹ בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְעָלְתָה מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ – לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ אֵיךְ לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל לְהַשִּׂיג הַמַּאֲכָל, אוֹ לְמִידַת הַחָכְמָה בְּפוֹעַל, הֲרֵי בְּכָאן נוֹלְדוּ בְּחִינוֹת אוֹתִיּוֹת בְּמוֹחוֹ, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת כִּלְשׁוֹן עַם וָעָם הַמְדַבְּרִים וְהַמְהַרְהֲרִים בָּהֶם כָּל עִנְיְינֵי הָעוֹלָם: