1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
בראשית
א. מדוע מתחילה התורה באות השני' של הא"ב
על כך שהתורה מתחילה באות "ב" – "בראשית ברא...", ולא באות א', הראשונה בא"ב, ישנם כמה ביאורים, ומהם:
א) ב"ירושלמי"1 נאמר, שאל"ף היא תחילת המלה "ארירה", ובי"ת היא תחילת המילה "ברכה", לכן אין התורה מתחילה באל"ף אלא בבי"ת.
ב) במדרש2 נאמר, שצורת האות בי"ת, שהיא סגורה משלשה צדדים "
ב ופתוחה מהצד הרביעי (צפון)3, דומה לעולם, שנברא באופן ששלוש רוחותיו סתומות וגדורות ו"רוח צפונית" נשארה פרוצה4. (והסיבה לכך5: אם יבוא מישהו ויטען ש"הוא אלוקה", יענו לו: אדרבה, הראה כוחך: נשארה רוח צפונית שדורשת תיקון. נסה לתקנה ולהשלימה!).
ג) בתורת הקבלה6 מוסבר, שהתורה שאנו לומדים כאן, בעולם הזה, היא התורה, כפי שהיא ירדה לעולמות (הנמוכים) בי"ע (בריאה, יצירה, עשיה) מעולם האצילות. (וכך מפרשים6 את המאמר: "ועל תורתך – שלמדתנו"7:
ועל תורתך" – התורה שלך, כפי שהיא
"אצילות", "שלמדתנו" – אותה תורה היא בעולם ה"בריאה") התורה8 מתחילה בבי"ת כדי לרמוז, שהתורה שאנו לומדים היא המדריגה השניה9 שבתורה. אל"ף – המדריגה הראשונה9 שבתורה, היא תורה שבאצילות.
ב. הטעמים הנ"ל דורשים הסבר
לכאורה, כל אחד משלושת הטעמים הנ"ל דורש הסבר:
הערות
- 1. חגיגה פ"ב ה"א (קרוב לסופה)*. ועד"ז הוא בתנחומא פרשתנו ה. ב"ר פ"א, י. תדבא"ר פל"א (קרוב לסופו). זהר ר"פ ויגש. ועוד. ונת' בלקו"ת ראה יט, ב. אוה"ת פרשתנו מד, ב. (כרך ג') תקסה, ב. אמור (כרך ג') ס"ע תתנז ואילך. ובכ"מ.
- 2. מדרש הנעלם לשה"ש (בזהר חדש). רבותינו בעה"ת (דעת זקנים והדר זקנים) וחזקוני ריש פרשתנו.
- 3. ראה ג"כ ירושלמי וב"ר שבהערה 1 (בנוגע לצורת אות בי"ת) – באופן אחר.
- 4. ב"ב כה, ריש ע"ב.
- 5. פדר"א פ"ג. וראה ג"כ רבותינו בעה"ת (הדר זקנים) וחזקוני שם.
- 6. ראה סה"מ ה'ש"ת ע' 68 בהערה.
- 7. נוסח ברכת המזון.
- 8. לקו"ת להאריז"ל ריש פרשתנו. וראה מדבר קדמות (להחיד"א) מע' תי"ו אות ט'.
- 9. "וגם א' תחלת תיבת אצילות וב' תחילת בריאה" – לקו"ת שם. 1
- . בירושלמי שם (ועד"ז בב"ר וזהר) ד"בבי"ת נברא העולם". אבל בתדבא"ר שם מפורש: לכך התורה נאמרת בתחלה בבי"ת. וראה ל' התנחומא שם. ובלקו"ת שם: התורה מתחלת בבי"ת .. ועמ"ש מזה בזח"א ויגש.
בראשית רבה א׳:י׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב', אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא. בַּר קַפָּרָא אָמַר (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ, וְאִי אַתָּה דּוֹרֵשׁ לִפְנִים מִכָּאן. (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר, וְאִי אַתָּה חוֹקֵר לִפְנִים מִכָּאן. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּהֲדֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב', לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וְלָמָּה בְּב' שֶׁהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה, וְלָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרִירָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף שֶׁלֹא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֶפִּיקוֹרְסִין לוֹמַר הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁהוּא נִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בְּב' אֶלָּא מַה ב' זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עוֹקְצִין, אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה מֵאֲחוֹרָיו, אוֹמְרִים לַב' מִי בְּרָאֲךָ, וְהוּא מַרְאֶה בְּעוּקְצוֹ מִלְּמַעְלָה, וְאוֹמֵר זֶה שֶׁלְּמַעְלָה בְּרָאָנִי. וּמַה שְּׁמוֹ, וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בְּעוּקְצוֹ שֶׁל אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר ה' שְׁמוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיְתָה הָאָלֶ"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ וגו', לְמָחָר אֲנִי בָּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי וְאֵינִי פּוֹתֵחַ תְּחִלָה אֶלָּא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָלֶ"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים מֵאָלֶ"ף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יז ‹ פרקי אבות ‹ שיחה ח ‹ 408 לקו"ש חט"ו ע' 1
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ אר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה ‹ ר לקו"ש חט"ו ע' 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ כי הנה יוצר הרים ‹ רו לקו"ש חט"ו ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.