ג,ד
ג,ד
זריעת המ"ד ע"י התורה שהתורה שנתלבשה בעניינים גשמיים היא כמו זריעת הגרעין בעפר שעם היות שגוף הגרעין נרקב מ"מ הכח שבו מצמיח ולכן אינו צומח אלא דוגמת הגרעין ומזרע דגן אינו צומח אתרוג כו' וכמ"ש למינהו כו'. כך התורה אע"פ שנתלבשה בעניינים גשמיים (ויש מאן דאמר מצות בטילות לע"ל) מכל מקום אור התורה הוא המצמיח ופועל ישועות בקרב הארץ לברא את המ"ן ולהעלותו למעלה מעלה. ושמכם הוא בחי' קבלת עול מ"ש שמקבלים במצותיו ית' ונק' בחי' שם שנקרא שמו יתברך על ישראל בקבלת מלכותו עליהם וזהו ומלכותו ברצון קבלו עליהם משא"כ על העכו"ם הוא מושל ולא מלך כי אין נקרא מלך אלא ברצון וזהו ענין כתר מלכות שעיקר המלכו' הוא הכתר שמכתירין אותו וכתר היינו בחי' רצון וזהו נעוץ תחלתן בסופן שהמשכ' המל' הוא מן הכתר שהוא הרצון כו'. ולכך נק' בבחי' שמכם. והנה זרעכם ושמכם שהן הן המשכות תורה ומצות שבעוה"ז הן המשכת המ"ד מעולם האצי' שהוא עולם התקון כדי לברר המ"ן שעולה מהעשי' שיוכלל באצי' כנ"ל. וא"כ לע"ל כשיושלם ויוגמר הבירור ויהי' הכל עולם התקון ויתנוצץ ויתגלה גילוי אור חדש העליון מבחי' שמים חדשים וארץ חדשה סד"א שלא יהי' עליי' עוד להתורה ומצות. רק ישארו בעולם האצי'. ולכן מבשר הנביא שבאמת לא כן הוא רק גם זרעכם ושמכם יעמוד שם. כי גם אחר שיושלמו כל הבירורים ויוכללו באצי' עוד זאת תהיה מעלה יתירה בעילוי אחר עילוי שיתעלו גם בעולם העקודים: להבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם משאר כל הנבראים כמו הצומח והחי שכולם נברא גופם ע"י מאמר ה' כמ"ש ביום ג' תדשא הארץ דשא עשב מזריע כו' עץ עושה פרי כו' ויהי כן וכן ביום חמישי ישרצו המים שרץ נפש חיה כו'. וכן בכולם הרי שהארץ הוציאה את העשבים ואת האילנות כאו"א כמו שהוא אח"כ עם הנפש הצומחת שבו וכן גם הבע"ח הוציאה הארץ ג"כ כמו שהן חיים את הדוב ואת הארי כו' וגם המים שרצו כן שרץ נפש חיה הם הם הדגים ג"כ כמו שהן דהיינו הגוף עם הנפש החיונית שבתוכו יחד ע"י מאמר ה' שאמר תוצא הארץ כו' ישרצו המים כו' והוא צוה ונבראו כמו שהן עתה וכמארז"ל בקומתן נבראו. משא"כ בבריאת האדם שנעשה גופו תחלה בפ"ע עפר בלי שום נפש חיונית בתוכו. וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וכמארז"ל שעה ראשונה צבר עפרו כו' ומתחלה היה גולם כמ"ש גלמי ראו עיניך עד שאח"כ ויפח באפיו נשמת חיים הרי שלא יצא גופו מן הארץ על דרך שהוא עתה בהיות בו נפש החיונית והמדברת אלא שלקח עפר ועשה ממנו גוף. ואח"כ נפח נשמה באפו כו'. וזהו בחי' שפלות לגבי האדם שהרי הגוף שלו נמוך במדרגה יותר מגופות הבע"ח שנתהווה בבחינת דומם עד שאח"כ ויפח באפיו כו'. עם היותו מובחר בנבראים וז"ש אחור וקדם כו'. אך להבין זה על מה ולמה נהייתה כן. הענין הוא כי הנה ד' בחי' דצח"ם הם כנגד ד' אותיות דשם הוי"ה. הדומם הוא כמו עפר ואבנים ומתכות שאין לו גידול והצומח הם אילנות ועשבים כו' ובע"ח יש להם כ"ז ונוסף ע"ז נפש החי' הרוחני'. ובמדבר נוסף עוד על כולם נפש השכלית נפש המדברת כו'. והנה דרך כלל הבע"ח הם כלולים מב' דברים הגוף שבו הוא בחי' צומח שהרי נולד קטן ונעשה גדול והנפש שבו היא נפש החי' למינה. ומה ששניהם יצאו ביחד מן הארץ. דהיינו הגוף עם נפש החי' שבו ע"י מאמר ה' כו' היינו משום שבחי' צומח וחי עם היותם ב' מדריגות זו למעלה מזו אבל הם סמוכי' זה לזה. ולכן יכולים להתחבר יחד דהיינו שיהיה התהוותם בבת אחת כיון שבחי' צומח הוא סמוך לבחי' חי ואין
מצוטט ב־29 עמודים
תורת מנחם 16
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א* תו"א בראשית ג, ד
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א תו"א בראשית ג, ד
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג תו"א בראשית ג, ד
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשי"ג. תו"א בראשית ג, ד
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד תו"א בראשית ג, ד
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד תו"א בראשית ג, ד
- טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשט"ז תו"א בראשית ג, ד
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט. תו"א בראשית ג, ד
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט. תו"א בראשית (ג, ד
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב תו"א בראשית ג, ד
- ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב תו"א בראשית ג, ד
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג תו"א בראשית ג, ד
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג תו"א בראשית ג, ד
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז תו"א בראשית ג, סע"ד
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל תו"א בראשית ג, ד
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב תו"א בראשית ג, ד
מאמרים מלוקטים 3
- חלק א ‹ בס"ד. ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א תו"א בראשית ג, ד
- חלק א ‹ בס"ד. מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח תו"א בראשית ג, ד
- חלק ג ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א תו"א בראשית ג, ד
מאמרי אדמו"ר האמצעי ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
- דרושי חתונה ח"ב ‹ שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ ‹ תעה תו"א בראשית ג, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
- תר"ם ח"א ‹ הנחות ‹ כמים הפנים ‹ תכז תו"א בראשית ג, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ויהיו חיי שרה כו' (ב) ‹ נט תו"א בראשית ג, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ויחי יעקב גו' ‹ קכה תו"א בראשית ג, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ אר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה ‹ קצט תו"א בראשית ג, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [הים ראה וינוס] ‹ רעח תו"א בראשית ג, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ אחור וקדם צרתני ‹ שסו תו"א בראשית ג, ד
קונטרס ומעין ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע 1
- הערות לקונטרס ומעין מבית ד' ‹ הערות לקוטנרס ומעין תו"א בראשית ג, ד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד שמע"צ רצ"ג ‹ תפז תו"א בראשית ג, ד
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ש"פ בשלח, רצ"ב ‹ רז תו"א בראשית ג, ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

