זכרוניכם משלי עפר
ראזכרוניכם משלי עפר
זכרוניכם משלי עפר
איוב י"ג י"ב.
זכרוניכם משלי אפר1 לגבי חומר גביכם2, הבחיי בס"פ תצא הביא בשם מדרש3, אם אתם זוכרים שני זכירות שכתבתי לכם, זכור את אשר עשה לך עמלק, וכתי' כי מחה אמחה הרי אתם בנים של אברהם שא' ואנכי עפר ואפר, ובא"ל לגבי חומר גביכם הרי אתם יורדים למצרים. ולכאורה הלא מלחמת עמלק הי' אחר יצ"מ, ולא מצינו שנשתעבדו עוד במצרים הגם כי שאול לא מחה את זכר עמלק. וגם משמע שהעיקר תלוי בענין הזכירה לזכור מה שעשה לך, ולא המחי' עצמה.
רבוהענין דהנה נת' בד"ה זכור דעמלק (ל"א4) שענין עמלק הוא שאע"פ שיודע רבונו מ"מ מתכוין למרוד בו5, ולכן הוא ראשית גוים, כי כל הגוים הם לעומ"ז דמדות שזהו ע"פ רוח שטות המכסה כמשנ"ת שם באריכות שהתאוה מכסה על הארת ניצוץ אלקי אשר בקרבו. אבל [עמלק] יודע את רבונו ואינו מכסה אצלו שום דבר ואדרבה ה"ה מכוין למרוד בו, זה"ע החוצפא והגסות שלהיותו בבחי' יש ודבר בבחי' חוצפא שגם כלפי שמיא כו'6, ולכן ע"י הזכירה שזוכר את עמלק ורע בעיניו היש דעמלק7 ה"ה בבחי' הביטול, ולכן הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר.
וביאור הענין צ"ל מארז"ל קיים אברהם כל התורה8 כולה עד שלא ניתנה, וא"כ צ"ל מה"ע מ"ת, מאחר שגם קודם מ"ת קיים אברהם כו'. אך הענין הוא דהנה מה שקיים אברהם זהו הכל ברוחניות, שהרי איך קיים מצות תפילין עד"מ שכ' בפ' קדש בענין יציאת מצרים שעדיין לא הי' גם שעבוד מצרים אלא שקיים ברוחניות9, ועד"ז קיים כל המצות ע"י הכנסת אורחים וגמ"ח, וכן יצחק ע"י מדת הפחד ויעקב ע"י קו האמצעי, ולכן כאו"א מהאבות הי' צריך לקיים כפי מדריגתו דוקא, משא"כ אחר שניתנה תורה הרי ב"ש וב"ה הם חו"ג ואעפ"כ קיום התורה שלהם שוין והיינו מפני כי מה שקיימו האבות זהו ע"י עבודתם עצמן במס"נ ולכן הי' צריך להיות כאו"א לפי מדריגתו, אבל לאחר שניתנה תורה הרי ניתן הכח שכאשר יעשו מצוה זו ימשיכו על ידה המשכת אלקות ולכן בזה יד כולם שוה כו'.
אמנם הנה נודע כי הנברא ע"י עבודתו אינו יכול להגיע כ"א לשורש מדריגתו לבד, והראי' לזה הוא ממארז"ל ש"מ מעיין עין עיטם10 הי' גבוה מקרקע רגהעזרה ך"ג אמה ושליש, והיינו מפני כי המקוה של כה"ג הי' ע"ג הפתח שהי' גבוה ך' אמה, וג' אמות גובה המקוה, ואם יכולים להגביה המים בגובה יותר ממקום מוצאם מהו הראי' שמעיין עין עיטם הי' גבוה מקרקע העזרה ך"ג אמה, אלא עכצ"ל שא"א להגביה המים גבוה ממוצא המים, כן כל דבר נברא א"א להיות פעולתו גבוה משרשו. ולכן אברהם הגם שקיים כל התורה כולה מ"מ לא הגיע כ"א עד שרשו בלבד, ולכן וארא כו' באל שדי כו'. אבל על מ"ת נאמר שמן תורק שמך וארז"ל במד"ר כל המצות שקיימו לפניך האבות ריחות היו פי' ריח אינו עצם הדבר שהרי כשמריחין ממנו כל היום לא יחסר מאומה, שזהו הוראה שאינו עצם הדבר, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקין מכלי אל כלי11 היינו עצם הדבר כו'.
וא"כ צ"ל מהו המעלה כשנזכור שתי זכירות12 הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר הלא ע"י מ"ת זכו ישראל לבחי' היותר גבוה כו'. אך הענין הוא דהן אמת שע"י מ"ת זכו ישראל לבחי' היותר גבוה, מ"מ יכול להיות שיעשה המצוה בקרירות ובדרך מצות אנשים מלומדה, אבל ע"י הזכירות הנ"ל הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר שהי' בבחי' ביטול, שע"ז מורה שם אברהם הוא בחי' אבר מ"ה13, פי' ע"ד כמו האבר הוא כלי לחיות הנפש כו' כן הי' אברהם כלי לבחי' הביטול, ועד"ז יהי' בקיום המצות שיהיו ב' המעלות, היינו הדבר עצמי, ושיהי' כלי לזה כמו אברהם כו'.
וזהו זכרוניכם משלי אפר שע"י הזכרון שרע בעיניו היש דעמלק עי"ז משלי אפר הוא בחי' עפר ואפר דאברהם כו', ובא"ל הרי אתם יורדין למצרים, פי' הגם שלא נשתעבדו במצרים עוד, אבל ארז"ל כל הגליות נק' ע"ש מצרים ואמרו כל האומות נק' מצרים ע"ש שמצירים לישראל, והיינו הגם כי לא נשתעבדו בחומר ובלבנים, אמנם הנה אמרו בחמר דא ק"ו ובלבנים דא לבון הלכתא והיינו ענין בירור ההלכות שבא לאדם ד"ת בעבודה וביגיעה רבה ועצומה וארז"ל הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה זה משנה14 אחר ובנית ביתך זה גמרא, שקודם שנתרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכם לא הי' מחלוקת כלל, כ"א מעט הנזכר בימי הזוגות, וה"ז ברוחניות ענין השעבוד בחומר ובלבנים שזהו התיקון על הרע דעמלק וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח, ופי' בלק"ת15 שאפי' אם נעשו לבו כלב האבן יש בכח התורה למחותו, והיינו שכמו רדהמים כשנופלים טיף טיף על האבן ממחי' אותו כן ד"ת שנמשלו למים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים יכולים להמחות היש דעמלק הוא שורש היצה"ר כו'. ולכן בהעדר הזכירה נשתעבדו ישראל ברוחניות בחומר ובלבנים.
אמנם הנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות16 שכמו ע"י שעבוד מצרים זכו לגילוי שם הוי' כמ"ש ושמי הוי' כו' לכן אמור לבנ"י אני הוי' שזכו לקבלת התורה17, וע"י מ"ת נעשה בכאו"א שם הוי'18 שזהו מ"ש אנכי ה' אלקיך שנעשה ה' בבחי' אלקיך ע"י מה שפב"פ דבר ה' עמכם ודבורו של הקב"ה חשיב מעשה, כן ע"י החומר ולבנים שברוחניות בחומר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכתא19 יבואו לע"ל לגילוי פנימיות התורה. ולכן לע"ל כתי' והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים והיינו כי קרי"ס הי' לי"ב גזרים20 שכל שבט יעלה במסלתו מן י"ב בקר אל י"ב גבולי אלכסוני' דז"א דאצי', והי' הקריעה בים סוף מלכות סופא דכל דרגין, אבל לע"ל אראנו נפלאות נו"ן פלאות21 שיניף ידו על הנהר הוא בינה והכהו לשבעה נחלים שז"א יעלה לשרשו הוא בחי' ז"ת דע"י, שלכן ז"א בעתיקא אחיד ותליא22, רק שיוצא דרך הבינה שנק' אם הבנים, וע"י השעבוד דחומר ולבנים ברוחניות יהי' היציאה מן המיצר דבינה הוא בחי' ההשגה והבנה לבא לבחי' יחידה שבנפש בחי' שלמעלה מן השכל ויתעלו מז"א לע"ק ולכן והכהו לז' נחלים לבוא לשורש הז"א כמו שהם בע"ק כו'.
הערות
עמוד רא
- 1. זכרוניכם משלי אפר : התחלת המאמר וחלקו הב' (פיסקא: וא"כ צ"ל, ופיסקא: וזהו זכרוניכם) מיוסד על ד"ה זכור גו' עמלק באוה"ת תצא ע' תתרכ. וחלקו הא' (פיסקא: וביאור הענין צ"ל מארז"ל, ופיסקא: אמנם הנה נודע) הוא חלק מד"ה וכל העם רואים דלעיל [וראה בהנסמן שם בתחילת המאמר]. מאמר זה הוא בהמשך להמאמר ד"ה זכור גו' עמלק דלעיל. ונמצא בשינויים ובתוס' ביאור וכו' בד"ה זכור גו' עמלק: בסה"מ תרל"ב ח"א ע' קיד ואילך. [ובהנסמן שם]. וע' רמט ואילך. תרנ"ד ע' קצו ואילך. וע' שמא ואילך. תרס"ה ע' רי ואילך.
- 2. זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם : ראה פירש"י עה"פ: זכרוניכם משלי אפר, זכרוניכם נמשל לאפר, אתם סבורים להתמשל לאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, לגבי חומר גביכם, שוה לחומר (לעפר) יהי' גביכם אצלו, גביכם גובה שלכם.
- 3. הבחיי בס"פ תצא הביא בשם מדרש : ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בד"ה זכור גו' עמלק תרס"ה שם: גירסאות שונות בתנחומא (פסיקתא וילקוט), והמובא כאן הוא ע"פ מש"כ בבחיי. ע"כ. וראה ע"ז באוה"ת תצא שם ע' תתרכ. וראה גם אוה"ת דרושים לפ' זכור ע' א'תשפה.
עמוד רב
- 4. נת' בד"ה זכור דעמלק (ל"א) : לעיל ע' קצג.
- 5. עמלק. . שיודע רבונו מ"מ מתכוין למרוד בו : ראה בהנסמן ע"ז לעיל ד"ה זכור גו' עמלק שם.
- 6. חוצפא שגם כלפי שמיא כו' : ראה סנהדרין קה, א: חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני.
- 7. שזוכר את עמלק ורע בעיניו היש דעמלק : בד"ה זכור גו' עמלק תרל"ב מוסיף כאן: פי' מלבד מה שהוא רחוק ממנו להיותו רע בעיניו, הנה הוא דואג על ענין מציאת אופן וענין רע כזה.
- 8. וביאור הענין צ"ל מארז"ל קיים אברהם כל התורה : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה בארוכה לעיל ד"ה וכל העם. וראה בכ"ז תו"א יתרו סו, סע"ד ואילך. סז, ד ואילך. עג, סע"ג ואילך. מג"א צו, ג ואילך. [וראה אוה"ת יתרו ע' א'ט-י ג' שיטות בזה בדרושי אדה"ז. עיי"ש]. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יא ואילך. מארז"ל ע' קז ואילך. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' רנז ואילך. אוה"ת תשא ע' א'תתקסו ואילך. פ' ראה ע' תשנד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קס ואילך.
- 9. איך קיים מצות תפילין. . אלא שקיים ברוחניות : בד"ה זכור גו' תרל"ב מוסיף (מהו הפי' שקיים ברוחניות): זה הי' ע"י הכנה שעשו בעצמם איזהו עובדא בהכנת איזה דבר שע"פ כוונתו רומז למצות תפילין, ועד"ז בכל המצות כולם. — וראה בכ"ז תו"א לך לך יא, ד. יתרו סח, א ואילך. לקו"ת שה"ש ט, סע"ב.
- 10. והראי' לזה הוא ממארז"ל. . עין עיטם : בהבא לקמן ראה [נוסף להדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר] מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ב. מארז"ל ע' רד [בשם הע"ח]. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'לג. סה"מ תרכ"ט ע' ריא. תרס"ב ע' רסה. תרס"ה ע' ז. וע' רכא. תש"ג ע' 23. לעיל ד"ה וכל העם [ובדרושים שנסמנו שם בתחילת המאמר].
עמוד רג
- 11. שמן תורק. . שמריקין מכלי אל כלי : ראה גם לקו"ת שה"ש ג, א-ב. אוה"ת שה"ש (כרך א) ע' ל.
- 12. וא"כ צ"ל. . כשנזכור שתי זכירות : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה ד"ה זכור גו' עמלק באוה"ת תצא שם.
- 13. אברהם. . בחי' אבר מ"ה : ראה תו"א מג"א צ, א. לקו"ת דרושים לר"ה נו, ב. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' נא. תקס"ב ח"א ע' צז. ועוד.
- 14. הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה זה משנה : ראה בכ"ז לעיל ד"ה ויקח ה"א.
- 15. ופי' בלק"ת : פ' האזינו עה, ד.
עמוד רד
- 16. אמנם הנה כתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות : בהבא לקמן ראה גם תו"א שמות שם מט, א. סה"מ תרכ"ז שם ע' פה. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר].
- 17. ע"י שעבוד מצרים. . שזכו לקבלת התורה : ראה בכ"ז [נוסף להנסמן בהערה שלפנ"ז] תו"א שמות נד, סע"א. וארא נו, ד. וראה גם תו"א לך לך יא, ד. ועוד.
- 18. וע"י מ"ת נעשה בכאו"א שם הוי' : ראה אוה"ת יתרו ע' תתקא. וע' תתקד-ה. יהל אור לתהלים ע' רלח ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' ריב ואילך. לעיל ד"ה וכל העם. וש"נ.
- 19. בחמר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכתא. . וה"ז ברוחניות ענין השעבוד : ראה תו"א שמות מט, א. סה"מ תרכ"ז ע' פח ואילך. [ובהנסמן שם].
- 20. לע"ל כתי'. . והכהו לז' נחלים. . קרי"ס הי' לי"ב גזרים : בהבא לקמן ראה בארוכה לקו"ת צו יז, א ואילך. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רנד. וע' רסו. שער האמונה לאדהאמ"צ פג, סע"א. סה"מ תרל"ה ח"א ע' רנו ואילך. לקמן המשך והחרים סד"ה וביום הביכורים.
- 21. אראנו נפלאות נו"ן פלאות : ראה אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תפו-ז. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תקמא. ועוד.
- 22. שלכן ז"א בעתיקא אחיד ותליא : ראה תו"א יתרו עב, סע"ב-ג. עג, א. לקו"ת שמיני יט, ב. במדבר יט, ב. חוקת נח, ב. סה"מ תרכ"ז ע' קז. וש"נ.

