אני לדודי הא'

תשלטאני לדודי הא'

ש"פ תצא תר"ם לפ"ק

אני לדודי1 ודודי לי הרועה בשושנים2. וצ"ל מה קישור וחבור יש לרועה בשושנים עם אני לדודי ודודי לי. והענין דהנה כתי' ואהבת את ה' אלקיך3 בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, וצ"ל והלא אהבה שייך ללב וכמאמר הלב אוהב4 וא"כ אחר שא' בכל לבבך מהו ובכל נפשך, ועם5 בכל נפשך מהו עוד ובכל מאדך. והנה נת"ל (ה' בד"ה יפה שעה א' ובד"ה לכל תכלה ע') ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא לצורך עלי'6 וצ"ל דהנה"א מצ"ע נתעלה7 לבד מה שנתעלה מצד בירור נה"ב. והנה יובן זאת עד"מ מים שהולכים בנהר הולכים לאט לאט וכמו אמת המים שעובר ממקום למקום הולכים בלאט. והוא מפני שאין המים בריבוי והמעיינות אינם נובעים כ"כ ומועטים המה מעין א' או ב' לכן הם הולכים בלאט. אבל כשמפסיקים הילוכם שסוכרין בנסרים או בעפר ומתקבץ ריבוי מים הם בוקעים הסתימה א"כ הסתימה פועל תוקף עוז בהילוך המים שילכו בחזקה ובתוקף גדול. וכשאין בהם לבקוע הסתימה הם בוקעים עפר הארץ מצדדי הנהר המגבילים המים וג"ז כמו בקיעות הסתי' ולפעמים כשאין כח בהם לסתור הסתום הם מתפשטים על כל גדותיו המגבילים ושוטף על השדות הסמוכים. וכמו"כ יובן בנמשל ג"כ דהנה הנה"א הוא חלק הוי'8 ונת"ל (ה' ד"ה ואהבת9 ע') שיש בו מכל אותיות ה', י' ה' ו' ה', וגם קוש"י הוא ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד וכמ"ש כי עם קשה עורף וסלחת10, וזהו נר ה' נשמת אדם11 הנה"א נק' נר הוי' מפני שהוא חלק ה' והוא נשמת אדם (ה' ע' לעיל תשמבד"ה ואהבת12 מבואר שנשמת אדם הוא הנה"ב והוא אד"ם א' דם13 והנר ה' מהפך הנשמת אדם וצ"ע ע') ונק' נר ונת"ל (ה' ד"ה לכל תכלה14 ע') דעיקר נר שייך על האש והנה טבע האש לעלות למעלה15 כ"א כשיש דבר הנאחז ואף גם זאת הוא עולה למעלה תמיד, וכשיש אבוקה הנר נמשך אחר האבוקה, וכמו"כ יש לו בטבעו התקשרות ודביקות לאלקות ומצ"ע תיכף כשירד לגוף הי' עולה למעלה רק הגוף והנה"ב אוחזים אותו דבע"כ אתה חי16.

והנה כמש"נ במשל הנ"ל דכשסוכרין המים ואין בהם כח לבקוע הסתימה הם מתפשטים על גדותיהם כמו"כ יובן כאן דכשהנה"ב מעלים ומסתיר והגוף רוצה בתענוגים גשמים והנה"ב ברצונות זרות, ומ"מ אינו מונע ומעכב בתומ"צ אלא שעושה מצוה ג"כ ולא בקרירות דכשעושה בקרירות ע"ד מצות אנשים מלומדה17 ה"ז כאלו עושה18 דה"ה אינו יודע שעושה, אלא שיעשה המצוה כדבעי ויודע שעושה מצוה, וגם מקיים למוד תורה כפי חיובו אם הוא בעל עסק פ"א שחרית ופ"א ערבית19 ואם הוא יושב אהל והגית בו יומם ולילה20, ואינו מונע ומעכב לו כלל (בל"א21 עס א יז רע כט בייד ע ז„כין) ה"ז שאין הנה"ב גס כל כך, דמי שהנה"ב שלו גס מאד אינו מניח אותו לעשות מצוה כלל, אבל אם אינו מונע אותו מלעשות מצוה ה"ז הוראה שאין הנה"ב גס כ"כ לכן ע"י ריבוי לימוד התורה בשקידה מתפשטים כחות הנה"א. וכמו הנהר שמתפשטי' על גדדותיהם22 מצד הסכירה. ויש ע"ז עוד משל כמו מים שאין סוכרין אותם כלל רק מפני שנתוסף ריבוי מים וכמו בעת הפשרת שלגים הם שוטפים על הגדות, וכאן שניהם צדקו יחדיו דהנה"ב הוא מעלים ומסתיר שירצה ברצונות זרות כו' ומ"מ אינו מונע ומעכב כ"כ שלא יניח לעשות מצוה לכן ע"י עסק התורה יבוא לבחי' ובכל נפשך. וצ"ל מאחר שאמר בכל לבבך מהו ובכל נפשך, אך הנה עיקר האהבה שייך בלב דהלב אוהב אבל הרגל אינו כלי לאהבה, וכן הקרבים וכח הזן והעיכול אינם כלים לאהבה. ומ"מ אנו כשאדם23 הוא טרוד מאד שהוא במוח ה"ז פועל הילוך בהרגלים שיכול להלוך מה שבלא טרדה לא הי' יכול להלוך כ"כ, א"כ הרי הרגלים נעשים כלים להרצון, וכמו"כ כשרוצה לעשות מצוה הוא רץ במרוצה ולא שהוא רוצה לרוץ רק ממילא ומאליו הוא רץ הרי הרגלים נעשים כלים תשמאלהאהבה, וכן מצד טרדה יכול לשכוח אפי' על כח הדוחה וכן על זמן אכילה והשינה, וזהו בכל נפשך שגם האברים חצונים יהיו כלים להאהבה.

אך הנה כ"ז כשאין הנה"א24 מונע ומסתיר, אבל כשהנה"א מונע ומסתיר ואין מניחו לעשות מצוה, ה"ז כמו עד"מ המים כשסוכרין אותם והם בוקעים הסתימה מצד התוקף עוז כמו"כ כשהנה"ב סותם ומונע הילוך נה"א אז הוא בוקע הסתימה ויוצא ברעש גדול וזהו ובכל מאדך, דבכל לבבך הוא לפי הגבלת הלב, ובכל נפשך הוא רק שגם כחות החיצונים יהיו כלים לאהבה, אבל מ"מ לפ"ע הגבלת הכחות, דריצת רגלים הוא לפ"ע כוחם ולא ירצו25 יותר מכפי כוחם, אבל בכל מאדך הוא למעלה מהגבלות הכלים לגמרי וכמ"ש מי לי בשמים26 ועמך לא חפצתי בארץ שלא יחפוץ בפנימיות הרצון27 לא געה"ע ולא געה"ת ולא עוה"ב (ובפ"א28 ואפי' הגילוים שיהיו אז) דכל מה שעמך לא חפצתי וכמ"ש כי עמך מקור חיים29 אפי' מקור החיים ומקור טפל30 ובטל לך, וכלליות העולמות הם רק מהארה בעלמא, ולכן אני ה' לא שניתי31 שלא יש שום שנוי בין קודם הבריאה לאחר, אתה הוא קודם שנבה"ע32 ואתה הוא לאחר שנבה"ע, והלא נבראו העולמות וכמ"ש בראשית ברא33, אך מפני שהם מהארה לבד ואין הארה פועל שינוי בעצם ואפי' אצי' העליון אי' בעה"ק אתה הוא קודם שנאצל34 ואתה הוא לאחר שנאצל דבאצי' יש ב' פי' א' שהוא גילוי העלם מאלקות35 הב' שהוא הפרשת תשמבהארה36, ובשניהם שייך לומר קודם הגילוי וההפרשה כו', דאצי' הוא אלקות37 שקורין בל"א געטליך ולא אלוה38 לכן אין בחיק אצי' לברוא יש מאין רק בכח האיהו שמתייחד עם גרמוהי39, שאם נא' דאצי' הוא אלוקה א"כ שם אלקים שמתלבש בהכלי מה חילוק יש בין האור להכלי אלא שזה אלוקה וזה אלקות, א"כ כלליות השתל' העולמות הם משם והארה בעלמא ולמה ירצה בההארה יותר טוב לו שירצה בהעצם וזהו בכל מאדך שיהי' לו רצון פשוט לאלקות.

והנה עתה נתבונן למי נייחס האהבה להנה"א או להנה"ב, הגם שהסתימה הוא מהנה"ב ומזה בא להאהבה מ"מ עצם האהבה בא מצד הנה"א, וכמו המים כשסותמין אותם שבוקעים הסתימה בתוקף עוז הוא מעצם כח המים כמו"כ כאן הוא ממה שנתקבץ כחות הנה"א עצמו ולא שנתוסף לו כחות הנה"ב א"כ האהבה הוא מיוחס להנה"א, רק שבלא הגוף והנה"ב לא הי' בא לאהבה כזו וכמ"ש גבי מלאכים ויעמידם לעד לעולם40 אפי' בבחי' לעד לעולם שהם עליות המדרי' הם בבחי' עמידה שהכל רק במדרי' אחת, וכמו"כ גבי נשמות כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו41 רק שמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים42 והוא שנבראו ונוצרו כך אבל לא שנתעלה לבחי' פנימיות הכלים, אבל ע"י שנתלבשה בגוף והנה"ב יוכל להתעלות למעלה מעלה וכמשנת"ל (ה' ד"ה יפה שעה א'43 ע') דהעלי' היא מבחי' איהו וגרמוהי דהנשמה אף שטהורה היא דשרשה מטה"ע44 זהו בחי' איהו וגרמוהי והעלי' לבחי' איהו וחיוהי שהוא בבע"ג והוא גילוי ההעלם וזהו"ע לאשתאבא בגופא דמלכא45, אך עיקר העולה הוא הנה"א מצ"ע וכמ"ש רוח האדם העולה היא למעלה46 שיש בה כח לעלות, והוא ע"י סתימה דנה"ב.

תשמגאך לפי משנת"ל דהאהבה בא מצד הסתימה, והסותם הוא הנה"ב וכוונתו שלא יעשה רצונו וכמ"ש בזהר עד"מ זונה עם בן מלך47 שכוונתה שלא יתפתה, ומ"מ צריכה לעוררו בחום ותאווה, וכשנשלם המכוון שלא נתפתה לו48 הרי אין הקב"ה מקפח שכר49 כל ברי' וצריכי' ליתן לו שכר, ובאמת כ"ה שנותנין לו שכר. ויובן זאת ממשל הנ"ל דהנה כשסוכרין המים בנסרים או בעפר ואח"כ כשהמים מתגברי' וסותרים הסתימה מוליכים איתם הנסרים הגם שאין בהם כח ההילוך מ"מ המים פועלים בהם הילוך, וכמו"כ העפר שטבעו לירד מ"מ המים פועלים בהם הילוך ומוליכים אותם דכמו שפעלו הם בהמים היפוך טבעם למנוע הילוכם, כמו"כ כשהמים מתגברים עליהם פועלים בהם הילוך שהוא היפך טבעם, רק שהנסרים שטים ע"פ המים והעפר הולך מתחת למים, וכמו"כ יובן בנמשל דהנה אדם יסודו מעפר50 וכמ"ש וייצר ה' אלקי'51 את האדם עפר מהאדמה, וקודם שנפח בו נ"ח הי' הגוף מציאות בפ"ע והי' בו חיות וכמשנת"ל (ה' ד"ה הנ"ל52 ע') ככה צ"ל שגם האדם שנולד מאדם הגוף הוא מציאות בפ"ע ויש לו חיות, ומשארז"ל מאימתי הנשמה ניתנה באדם משעת יצירתו שלא יסריח53 צ"ל שהוא חיות הבשר, ומשארז"ל מלמדין אותו כל התורה54 כולו הלא מבואר בלקו"ת ג"כ שהוא כח על לימוד התורה55 לאחר יציאתו לאויר העולם, וא"כ מוכרח לומר שהוא רק בהכחות הנעלמים שאם הלימוד הוא בהכחות נגלים הרי הי' זה כמו טבע בנפשו ללמוד תורה אפי' לאחר שסרטו המלאך, והאמת לא כן הוא שאין הגוף והנה"ב מסכימים כלל ללמוד תורה, אלא שהוא רק בהכחות הנעלמים, [אך א"צ לכ"ז דאיך שיהי'] מוכרח לומר שיש מציאות הגוף בפ"ע והוא מעפר רק שהוא עפר חי והוא נעשה חומר לקבל צורת הנפש האדם וכמשנת"ל (ה' ד"ה ואהבת ע') וראי' לזה הוא מגלגולים נפש האדם מגלגל בחומר הבהמה57 וכמ"ש שם56. וכמאמר הכל הי' מן העפר58 אפי' גלגל חמה ואינו בערך לגבי עפר גשמי רק שיש בו עפרורית וההילוך פועל בהעפרורית, ולפ"ז אין בהגוף כח ההילוך, והנה"ב עליו נא' רוח היורדת למטה בארץ59, והנה"א כשמתעלה מעלה עמו הגוף והנה"ב ג"כ וכמו מים שפועלים הילוך בהנסרים והעפר, כמו"כ הנה"א פועל הילוך בהגוף והנה"ב.

תשדמוהנה כמשנת"ל יובן במצות ג"כ אך באו"א לגמרי, דהנה תרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגולגלתא60 וכמו אורח ושביל שהולך ממקום למקור61 כמו"כ המצוה ה"ז צנור שיומשך למטה, ובמצות יש ג"כ גוף ונפש וכמו שופר גשמי שהוא קרן של איל62 הוא גשמי ומה שהוא מצוה הרי מלובש בו הרצה"ע הוא הנפש, ואימתי הוא מצוה כשאיש הישראלי עושה אותה וכמ"ש צו אל בנ"י63 ר"ל צו הוא ל' צוותא וחיבור64 והיינו כשתחבר את בנ"י עם המצוה אז הוא מצוה, דאפי' תפילין וציצית אם לא יקיים אותם הרי תפילין הם תשמישה קדושה65 וציצית תשמישי מצוה66 ומכ"ש ד' מינים שבלולב כמו אתרוג אם יאכל אותו בלא ברכה ה"ה מוריד אותו, ואם אוכל אותו (ה' שלא לשם שמים67 לא נתחדש בו דבר שהוא מנוגה והוא מחי' את (ה' מי שהוא ע') מק"נ68, וכשעושה אותו למצוה ה"ז נעשה כלי להרצה"ע ועי"ז מתעלה לבחי' בעהר"צ. והנה העיקר הוא העושה וכמו המים שסותרים הסתימה הגם שהוא מצד הסתימה מ"מ העיקר הם המים הסותרים את הסתימה, כמו"כ יובן כאן ג"כ שהעיקר הוא האדם. ומ"מ אינו דומה שהסתימה הוא רק לפעול תוקף עוז ההילוך, משא"כ כאן אם לא הדבר לא הי' מציאות מצות כלל (ה' בגשמיות וצ"ע ע'). והנה ע"י הבירורים האדם מתעלה לשם ע"ב69 שלמעלה מתהו והדבר גשמי לשרשו שם ס"ג. אך צ"ל דענין שבה"כ הוא ג"כ ירידה צורך עלי' דהשבירה לא הי' במקרה דזה שייך לקליפות עמלק70 כ"א בונה כו' א"כ מהו העלי' מה שמתעלים לשרשם, וצ"ל דהשבירה הי' בז"ת72 והם מתעלים לג"ר דס"ג, אך לפי משנת"ל (ה' ד"ה לכל תכלה73 ע') דהג"ר שבכל עולם הוא הג"ע של עולם זה א"כ מהו ההעלאה, תשמהוי"ל דחו"ב הם תרדל"מ74 וכמו"כ ע"ב ס"ג, ועוי"ל דמשנת"ל דג"ר הוא ג"ע בתהו היינו ג"ר דז"ת אבל משנת"ל שהעלי' בג"ר היינו במוחין עצמן. אך באמת א"צ לכ"ז דמשנת"ל שהג"ר הוא ג"ע היינו בתיקון שיש שם התכללות אבל בתהו שאין התכללות אפי' במדות כ"ש במוחין עם מדות, [והאדם מתעלה] לשם ע"ב ועז"נ כל75 האזרח בישראל76 דס"ג ומ"ה שניהם מחודשים77 דבנין התהו71 הי' ע"מ לסתור וסותר ע"מ לבנות אבל ע"ב נק' אזרח שלמעלה מהתחדשות. וזהו ישבו בסוכת שעכשיו הוא בבחי' מקיף אבל לע"ל יאיר ויתגלה למטה וזהו משכיל לאיתן האזרחי78.

וזהו אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים וארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות79 ולמה נמשלו לשושנים מה שושנה אית לה תריסר81 עלין80 דסחרין לשושנה כמו"כ בתורה יש י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם82, דהנה בתורה מבואר ענין המצות כמו שופר אך הוא בקיצור נמרץ, ובתושבע"פ מפרש ומבאר איך לעשות המצוה, שיעור תקיעה83 ג' תרועות שיעור תרועות שלש יבבות, וזהו נק' הלכות וכמו"כ שארי המצות, והוא ע"י יג"מ כלל ופרט כו', וע"י ששונים בהלכות מתעלים לבחי' אני לדודי ודודי לי שס"ת ד' יודי"ן והוא שם ע"ב84 דשם מ"ה הוא במילוי אלפין85 ושם ב"ן כו' (ה' במילוי ההי"ן86 ע') ושם ס"ג יו"ד א'87 ושם ע"ב כולו יודי"ן, וע"י העסק בתומ"צ מתעלה הנה"א לבחי' שם ע"ב דיודין. וזהו אני לדודי כו' דע"י הרועה בשושנים יבוא לבחי' אני לדודי ודודי לי כו'.

הערות

עמוד תשלט

  1. 1. אני לדודי : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הה' מהמשך יונתי (פי"ג-פט"ו). שנדפס לעיל בחלק המאמרים [ושם הפתיחה: והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א]. הנחה אחרת מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחות). אולי למאמר זה נתכווין לקמן בהנחה ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 30 (ושם: פ' נצבים).
  2. 2. אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים : שה"ש ו, ג.
  3. 3. ואהבת את ה' אלקיך : ואתחנן ו, ה.
  4. 4. הלב אוהב : קה"ר פ"א, טז.
  5. 5. ועם : אוצ"ל: ואם.
  6. 6. ירידת. . לצורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
  7. 7. דהנה"א מצ"ע נתעלה : ראה לקו"ת בלק עג, סע"א. לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן הערה 304.
  8. 8. חלק הוי' : האזינו לב, ט.
  9. 9. ונת"ל. . ד"ה ואהבת : על יד הערה 22 ואילך.
  10. 10. כי עם קשה עורף וסלחת : תשא לד, ט [בדילוג]. ראה שמו"ר פמ"ב, ט. לקו"ת בלק סז, ד. עא, ב. תו"ח תצוה ח"ב שעט, ד. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע עד ואילך. וש"נ.
  11. 11. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.

עמוד תשמ

  1. 12. לעיל בד"ה ואהבת : בסופו.
  2. 13. אד"ם א' דם : ראה מבו"ש ש"ה ח"ב פ"ה. לעיל הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע הערה 85.
  3. 14. ונת"ל. . ד"ה לכל תכלה : בסופו.
  4. 15. טבע האש לעלות למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ב. תניא פי"ט. סה"מ תרל"ח ע' תצא. וש"נ.
  5. 16. דבע"כ אתה חי : ראה אבות ספ"ד.
  6. 17. מצות אנשים מלומדה : ישעי' כט, יג. ראה גם תניא פל"ט (נג, ב). לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אי' כו' נביאים וכתובים הערה 12.
  7. 18. כאלו עושה : אוצ"ל: כאלו אינו עושה.
  8. 19. פ"א שחרית ופ"א ערבית : ראה מנחות צט, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ה"ד.
  9. 20. והגית בו יומם ולילה : יהושע א, ה.
  10. 21. בל"א : בלשון אידיש. ראה שיחת ליל הושע"ר תשנ"ב אות ג (שיחות קודש ע' 165 ואילך). ליל שמח"ת קודם הקפות תשנ"ב — סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 38 בשולי הגליון להערה 20. לקו"ש משפטים כרך כא ע' 448 הערה 15.
  11. 22. גדדותיהם : אוצ"ל: גדותיהם.
  12. 23. אנו כשאדם : אוצ"ל: אנו רואים כשאדם.

עמוד תשמא

  1. 24. הנה"א : אוצ"ל: הנה"ב.
  2. 25. ירצו : אוצ"ל: ירוצו.
  3. 26. מי לי בשמים : תהלים עג, כה. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גל נעול ובהערה 65.
  4. 27. יחפוץ בפנימיות הרצון : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ב' ע' רעו.
  5. 28. ובפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך ובהערה 74.
  6. 29. כי עמך מקור חיים : תהלים לו, י. ראה לקו"ת אמור לא, ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 50.
  7. 30. ומקור טפל : אוצ"ל: ומקור התענוגים טפל.
  8. 31. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה ובהערה 82.
  9. 32. אתה הוא קודם שנברה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
  10. 33. בראשית ברא : בראשית א, א.
  11. 34. אי' בעבה"ק אתה הוא קודם שנאצל : וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 33. ראה גם שם חלק היחוד פ"ב. אוה"ת יתרו ע' תתלט. סה"מ תרל"ח ע' שיט.
  12. 35. דבאצי'. . שהוא גילוי העלם מאלקות : ראה עבודת הקודש שם . מערכת האלקות פ"ג . פרדס שער ט"ז שער אבי"ע3. תו"א משפטים עו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רסב ואילך (נו"ש). ע' רפז. אוה"ת בלק ע' תתקפד ואילך. ענינים ס"ע רא ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' מב. וש"נ. קונט' בר מצוה תרנ"ג ע' לה. וש"נ.
  13. 1. מובא בשמו בכ"מ ומהם: אוה"ת וירא כרך ד ס"ע 1480. חנוכה כרך ה' ע' תתקנג [ושם: בעה"ק ז"א [ח"א] פ' בגד"ה]. ר"ה ע' א'תמא. אוה"ת על ענינים ע' רסז. ביאוה"ז להצ"צ כרך א' ע' כט. ע' תז. (ע' תעה). כרך ב ע' תתרמד. ספר החקירה ע' 112. סה"מ תש"ג ע' 155 בהערה.
  14. 2. מובא בשמו בכ"מ ומהם: אוה"ת וירא־ ר"ה־ ענינים־ ביאוה"ז שם. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' ט ואילך וע' סא ואילך. סה"מ תרס"ח ע' ריב. סה"מ תרצ"ו ע' 104. תש"ג ע' 129. ע' 155 בהערה. 3)מובא בשמו בכ"מ ומהם: אוה"ת ר"ה־ ביאוה"ז שם.

עמוד תשמב

  1. 36. דבאצי'. . שהוא הפרשת הארה : ראה פרדס שער אבי"ע שט"ז, רפ"א. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1600.
  2. 37. דאצי' הוא אלקות : ראה עבודת הקדש חלק היחוד פ"ב. רפ"ד. לעיל שם הערה 1599.
  3. 38. דאצי'. . געטליך ולא אלוה : ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' נב וע' קלב ואילך. המשך וככה תרל"ז פע"ח. הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש באוה"ת בראשית ע' תתרמו. סה"מ תרל"ח ע' תכה. וש"נ.
  4. 39. האיהו. . גרמוהי : ת"ז בהקדמה (ג, ב). אגה"ק ס"כ.
  5. 40. ויעמידם לעד לעולם : תהלים קמח, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"א. וש"נ.
  6. 41. חי ה' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60.
  7. 42. שמלאכים הם מחיצוניות הכלים. . מפנימיות הכלים : ראה ע"ח שער העיבורים שכ"ח, פ"א. שער פו"ח ש"מ, דרוש י. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ. דברים ח"ג ע' תשסח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמ, ד ואילך.
  8. 43. וכמשנת"ל. . ד"ה יפה שעה א' : על יד הערה 64.
  9. 44. דהנשמה. . מטה"ע : נסמן לעיל שם הערה 61.
  10. 45. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 51.
  11. 46. רוח האדם העולה היא למעלה : ראה קהלת ג, כא [ושם: בני האדם].

עמוד תשמג

  1. 47. עד"מ זונה עם בן מלך : ראה זהר תרומה קסג, א. תניא פ"ט ופכ"ט ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. תו"ח מקץ רטז, ד הערה 67.
  2. 48. לו : אוצ"ל: לה.
  3. 49. אין הקב"ה מקפח שכר : ב"ק לח, ב.
  4. 50. אדם יסודו מעפר : נוסח כי כשמך (תפלת מוסף לימים נוראים — קודם כתר).
  5. 51. וייצר ה' אלקי' : בראשית ב, ז.
  6. 52. וכמשנת"ל. . ד"ה הנ"ל : יפה שעה אחת על יד הערה 78 ואילך.
  7. 53. מאימתי הנשמה ניתנה באדם. . יסריח : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך יונתי כאן הערות 317-318.
  8. 54. מלמדין אותו כל התורה : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ.
  9. 55. בלקו"ת. . לימוד התורה : שלח מד, א.
  10. 57. מגלגולים. . מגלגל [כ"ה בגוכתי"ק] בחומר הבהמה : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך יונתי הערות 109-110.
  11. 56. וכמשנת"ל. . ד"ה ואהבת. . וכמ"ש שם : בפיסקא וככל המשל הזה.
  12. 58. הכל הי' מן העפר : ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם הערה 63.
  13. 59. רוח היורדת למטה בארץ : ע"פ קהלת ג, כא.

עמוד תשדמ

  1. 60. תרי"ג מצות. . ארחין דגולגלתא : ראה לעיל הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ ובהערות 67-68.
  2. 61. למקור : אוצ"ל: למקום.
  3. 62. שופר. . קרן של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
  4. 63. צו אל בנ"י : אוצ"ל: צו את בנ"י — ויקרא כד, ב. ועוד.
  5. 64. צו הוא ל' צוותא וחיבור : ראה גם סידור שחרית לו, ד. לקו"ת פינחס עו, א.
  6. 65. תפילין הם תשמישה קדושה : כ"ה בכ"מ — ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 55. ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סמ"ב, ס"ו.
  7. 66. וציצית תשמישי מצוה : ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית רסכ"א. הל' תפילין שם.
  8. 67. שמים : אוצ"ל: שמים ע').
  9. 68. את. . מק"נ : כ"ה בגוכתי"ק. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 62.
  10. 69. ע"ב. . ס"ג. . ומ"ה. . ב"ן : ראה לעיל הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ ובהערות 79-82.
  11. 70. דהשבירה. . לקליפות עמלק : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם בין הערות 99-100.
  12. 72. דהשבירה הי' בז"ת : ראה גם תו"א מג"א צז, רע"ג. לקו"ת פ' ראה לא, ב. תו"ח בא ח"א קיז, רע"ג. (וארא פה, ג. וש"נ).
  13. 73. משנת"ל. . ד"ה לכל תכלה : על יד הערה 49.
  14. . ראה גם לקמן הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 24 [ושם: צו אל ישראל]. ד"ה למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע על יד הערה 12. המשך תער"ב ח"ג מהדורת תשנ"ב ע' א'תג. אבל במהדורת תשל"ז: צו את בנ"י.

עמוד תשמה

  1. 74. דחו"ב הם תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
  2. 75. לשם ע"ב. . כל האזרח בישראל : ראה לעיל הנחה ד"ה לכל תכלה ובהערה 93.
  3. 76. כל האזרח בישראל : אמור כג, מב.
  4. 77. דס"ג ומ"ה שניהם מחודשים : ראה לעיל שם הערות 89. 87.
  5. 71. בונה כו'. . דבנין התהו : ראה לעיל שם הערה 102.
  6. 78. משכיל לאיתן האזרחי : תהלים פט, א.
  7. 79. אל תקרי שושנים אלא ששונים בהלכות : ראה זח"ב תוספות עדר, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' רפה. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה אני לדודי הב' בסופה.
  8. 81. תריסר : אוצ"ל כבהקדמת הזהר תליסר. וראה בדרך אמת שם אות ו.
  9. 80. שושנה. . תריסר עלין : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך יונתי כאן הערה 338.
  10. 82. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם : תו"כ ר"פ ויקרא.
  11. 83. שיעור תקיעה : ר"ה לג, ב (במשנה).
  12. 84. אני לדודי. . ד' יודי"ן. . ע"ב : ראה לעיל (בחלק המאמרים) שם הערות 341-340.
  13. 85. דשם מ"ה הוא במילוי אלפין : ראה ע"ח שער לאה ורחל של"ח, פ"א. פ"ב. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמה. וש"נ.
  14. 86. ושם ב"ן. . במילוי ההי"ן : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג.
  15. 87. ושם ס"ג יו"ד א' : וכ"ה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן. ואולי צ"ל: ג' יודי"ן א' (או ”וא"ו") — ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב. לוח השמות במק"מ בסוף בראשית קכו, ב. ע"ח שער אח"פ שער ד, פ"ג.