ועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה

עועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה

בס"ד פ' משפטים

(יז) ועפ"ז יובן גודל ענין חטא דדור הפלגה עד שגדלה חטאתם כ"כ שלא ניתן למחול להם שהרי אין עומדין בדין הגדול ואין להם חלק לעוה"ב, שביאר לנו הכתוב חטאתם במ"ש ותהי להם הלבינה⁴¹² לאבן, שבחרו הלבינה שהיא מל' דנוגה במקום האבן מל'⁴¹³ דקדושה, והיינו מ"ש ושפחה כי תירש גבירתה⁴¹⁴, ורצו להרוס בנין הקדושה ולהגביר הסט"א, אך איך יומשך להם עאאור וחיות מהקדושה לבחי' זו זהו ע"י שיומשכו אותיות להאיר בבחי' מקיף לבד ולא בבחי' או"פ כמו בקדושה שאם יאיר בפנימי' ה"ז כמו בחי' גדול הוי' שבעיר אלקינו שהאור מאיר בפנימיות וממילא נמשך היראה והביטול והם לא רצו בזה כלל כ"א לעמוד מרחוק מהקב"ה ואעפ"כ יומשך להם כל טוב, והיינו ע"י אותיות המחי' בבחי' מקיף ואינו מאיר בפנימיות, ולהבין איך הוא האור המאיר בבחי' מקיף לבד יובן מענין הלבונה שהי' בי"א סממני⁴¹⁵ הקטרת⁴¹⁶, שנת' מזה בת"א פ' תולדות ד"ה ראה ריח בני⁴¹⁷ גבי אך כיצד הם חיים וקיימים מהקדושה⁴¹⁸ מאחר שהחיות נבלע בתוכם הנה זהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטרת שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה ואינו נבלע בתוכם⁴¹⁹, ובחי' לבונה הוא המחבר ע"ס דקדושה להאיר לע"ס דמסאבותא, ע"ש. וע' מזה בפע"ח שער עולם העשייה פ"ד, ושער הקדישים פ"ד, ובלק"ת שה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פ"ה⁴²⁰ מענין כאהלי קדר, ובמאו"א אות למ"ד סעי' ח' לבונה זכה נק' אור המקיף בקליפות ואור המקיף זך מן הפנימים עכ"ל, ואפשר שנק' זכה ע"ש ז"ך אותיות שהרי זהו האותיות הנמשכי' להחיות הקליפות בבחי' מקיף א"כ יש בו כל הך"ז אותיות והם עדיין זכים כי אינם מעורבי' בסט' דמסאבותא, וכמ"ש בע"ח שער יו"ד בסופו בפי"א⁴²¹ שהוא ע"ד שאין הקדש מתערב בחול, אך עומד על ראשם ומשם מאיר להם עכ"ל, הרי שנק' קדש, וע"כ נק' זכה, ויובן ענין ההארה שבבחי' מקיף לסט' דמסאבותא ע"ד מ"ש טהור עינים מראות ברע⁴²² והרי יודע מה שבחשיכה⁴²³ אלו מעשה הרשעים במד"ר ר"פ בראשית⁴²⁴, ובפ' נשא רפ"ט ע"פ והי' במחשך מעשיהם⁴²⁵ ויאמרו מי רואנו כו'

<27>

משל לארכיקוטין⁴²⁶ כו' יעו"ש, אלא שידיעה זו היא בבחי' מקיף עליהם, וכמו שהידיעה אינה מכרחת ומבטלת הבחירה, וע' בסש"ב פמ"ח⁴²⁷ ובת"א בד"ה הן האדם הי' כאחד ממנו, בענין והייתם כאלקי' יודעי טו"ר⁴²⁸, וזהו שאמרו ונעשה לנו שם⁴²⁹ עבכמו עד"מ ענין השמות וקבלה מעשיות שהי' ידוע בדורות הראשונים כמו שפרש"י ז"ל באיכה סי' ב' ב' ע"פ חלל ממלכה ושרי' והוא מבואר במד"ר שם ע"פ זה⁴³⁰, והיינו שהמזכיר השם או הכותבו בקמיע אינו יודע כלל מה הוא, א"כ אין זה אלא בחי' מקיף עליו, ואעפ"כ היו פועלים עי"ז פעולות נפלאות וכמו שפרש"י ביבמות פט"ו דקי"ו א' א"נ בקפיצה אזל⁴³¹ שפרש"י ע"י שם וע' בתוספת⁴³² פרק עשרה יוחסין דע"ג א' מ"ש בשם בה"ג⁴³³.

ויובן עוד ענין הנ"ל עד"מ ההשפעה שע"י אותיות שיש בזה או"פ ואו"מ, והיינו כשהתלמיד מבין השכל המלובש בהאותית זהו הנק' או"פ, אבל כשאינו מבין השכל רק יכול לומר האותיות לבד ה"ז נק' בחי' מקיף עליו⁴³⁴, וע' בלק"ת בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו⁴³⁵, ובתוס' ללקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח⁴³⁶ שז"ע הצמצום שהי' באוא"ס ונשאר רשימו שהו"ע האותיות רל"א שערים⁴³⁷ המתגלגלי' פנים ואחור, שהאור שבהם אינו מושג, וכמו ע"ה שעולה לתורה⁴³⁸ כשמבין האותיות והתיבות ומברך עליהן אע"פ שאינו מבין פירושם, וע' בסש"ב פ"ה בענין מקיף ומוקף, שגם בתלמיד המבין השכל בטוב טרם הבנתו על בוריו, שנעשה שכל התלמיד מוקף מהשכל, ואח"כ כשמבין אותו בטוב נעשה שכלו מקיף להשכל נמצא גם באו"פ עצמו יש מקיף ופנימי שז"ע בחי' מקיף ומוקף כו', אלא שזהו באו"פ, כמ"כ נבין בחי' מקיף דאו"מ ג"כ כו'⁴³⁹, ועד"ז יובן ענין לבונה זכה בחי' אותיות דקדושה המחיים את הקליפות בבחי' מקיף, וזה הי' כוונת דור הפלגה שבנו העיר והמגדל להגדיל כח הקלי'⁴⁴⁰ וסט"א ע"י המשכת האותיות בבחי' מקיף, וזהו כענין שאה"כ שלום יהי' לי⁴⁴¹ כי בשרירות לבי אלך למען ספות כו', וע"ד שנת' באגה"ת ספ"ו בענין אין בידינו לא משלוות הרשעים, ולכן שעבוד מצרים הי' בכדי לתקן חטא דור הפלגה, וא"כ אין מקום לטענת משה, וע"ז אמרו⁴⁴² כי מה האדם⁴⁴³ שיבא אחר המלך את אשר כבר עשהו שהן עצמן היו גלגול דור הפלגה שהודה משה⁴⁴⁴ שדין אמת הי', שהן עצמן המשיכו על עצמן בחי' לבינה כענין זקף לבינה כו' ותייסרך רעתך⁴⁴⁵ כו'⁴⁴⁶.

עגקיצור. שבנ"י שבגלות מצרים הי'⁴⁴⁷ גלגול דור הפלגה, ותהי להם הלבינה תמורת האבן והיינו שרצו להמשיך חיות מאותיות שבבחי' מקיף לבד כו' והו"ע לבינה כו', ע"ד השבעת השמות, וא"כ אין מקום לשאלת משה שזהו הם עצמן והוא⁴⁴⁸ בשביל שיתקנו.

(יח) והנה ענין התיקון שלהם הי' ע"י וימררו את חייהם בחומר ובלבנים⁴⁴⁹ דהיינו ביטוש הגוף, ומבואר בזח"ג שלח דקס"ח א' שע"י ביטוש הגוף כדין נהיר נהירא⁴⁵⁰ <28>

דנשמתא ואתאחדא בגופא, ויובן זה ע"פ משנ"ת במ"א במעלת ענין שמאל דוחה⁴⁵¹ שיש בה⁴⁵² יתרון על בחי' ימין המקרבת, דהנה בענין העלי' יש מי שכחו רב ועצום לעלות בעילוי אחר עילוי בלתי שום סיוע כ"א כחו העצמי, בבחי' התורה והעבודה וקבלת עומ"ש הם המסייעים עלייתו בעילוי אחר עילוי⁴⁵³ כו', ואמנם מי שאין לו כח רב כ"כ לעלות בעצמו בעילוי אחר עילוי וכמ"ש מי יעלה בהר ה'⁴⁵⁴ נקי כפים ובר לבב⁴⁵⁵ כו', שחשיב הרבה דברים שצריכים להיות יכול לעלות בהר ה' שז"ע העליות בעילוי אחר עילוי שזהו כמשל העולה בהר שמתעלה ומתנשא מהאדם העומד בתחתיות ההר הנה הוא צריך לסיוע שיסייע לו בעליותו בהר ה', וז"ע בחי' ימין המקרבת שמקרב החלוש בכחות וא"י לעלות שעכ"ז כאשר יומשך לו כח מן המשפיע יתעוררו כחותיו העצמיי' לעלות בהר ה', כמו שמעשים הטובים דנקי כפים ובר לבב הם המסייעים האדם העושה אותם, כן הארת בחי' ימין המקרבת נותנת כח שיוכל לעלות גם מי שבעצם אין כחו רב ועצום לעלות בהר, וכמו אדם החובק את חבירו בידו הימנית ומסייעו להלוך ולעלות למעלה מעלה, אך הנה בחי' ימין מקרבת הוא מקרב אדם הראוי לקרבו כמו מי שהוא לומד ועושה מצות, אלא שכחותיו חלושים ובעבודתו העצמי' אין כחו גדול כ"כ שיעלה במעלות בעילוי אחר עילוי הנה לזה יומשך בחי' ימין המקרבת הנ"ל, אמנם מי שנפל במדרגה עד שמה שהי' ביכולתו לעשות לא⁴⁵⁶ עשה ג"כ ונמצא הוא עצמו איבד כחותיו וירד עשר מעלות אחורנית, וכמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה⁴⁵⁷ בצרור החיים את ה' אלקיך, שזהו עילוי שאין למעלה הימנו, ואת נפש אויביך היינו מי שלא עבד את ה', ועסק כל ימיו בתענוגי' גשמיים המאבדים את האדם מב' עולמות, שהרי איש שהוא מעונג רב גם עסקיו הגשמיים בלתי מסודרים כלל שהרי אינו עושה בהם כלל כ"א הוא תמיד רודף אחרי תענוגיו המדומים שטובים הם, וכ"ש עוה"ב במה יזכה נער כזה את ארחו⁴⁵⁸, וזהו עדששפטו הכתוב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כו' שהיא הקליעה למרחוק מאד כו', ועכ"ז גם לאדם כזה יש תקוה טובה אחריתו, ואל יאמר נואש, והיינו ע"י בחי' הגבורות דשמאל דוחה שמזיזים אותו ממקומו לבלי ירד מטה וגם על מקומו לא יעמוד ונאספי' כחות חדשים ואשר בהעלם יצאו אל הגילוי מכח אל הפועל עד שיזוז ממקומו להתחיל לעלות, ואז יומשך עליו חוט של חסד מבחי' החסדי' דימין מקרבת לקרב הרחוקים שיעלו במעלות כו', וזהו מאמר רב מתיבתא אעא⁴⁵⁹ דלא שליט בה נורא מבטשים אותו, שע"י הביטוש שמבטשין אותה מזיזים אותה ממקומה שישלוט בה האש בטוב, כי בהיותה על מקומה לא הי' ביכולת האש לשלוט בה כלל, וע"י הביטוש שנער מעליה הנבערת והזיזה ממקומה עי"ז יש כח באש לשלוט בה⁴⁶⁰, כך גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא שמצד גשם וגסות הגוף ורצונותיו בתאוות גשמיי' וכנ"ל⁴⁶¹ בענין הג' מיני חולאים, והרהוריהם, הנה ירדה נפשו עשר מעלות אחורנית, לכן ע"י ביטוש הגוף והכנעת החומר עי"ז ניזז ממקומו <29>

עד שיאיר עליו אור החסדים דבחי' ימינו תחבקני⁴⁶² לחבקו ולהעלותו בעילוי אחר עילוי כו', וזהו שמאלו תחת לראשי⁴⁶³ שבכדי שגם הרחוק יוכל להתעלות במעלות הנה זהו ע"י שמאלו בחי' שמאל דוחה דוקא שעי"ז ניזוז ממקומו, ואז ע"י התקרבות דבחי' ימינו תחבקני בא לבחי' תחת לראשי כו'.

קיצור. שהתיקון שלהם הי' ע"י⁴⁶⁴ ביטוש הגוף, ע"ד אעא דלא שליט בה⁴⁶⁵ כו' מבטשין לי', וכמו מי שא"י להעלות ע"י בחי' ימין מקרבת יתעלה, אמנם המרוחק ביותר אינו פועל לו בחי' הקירוב כ"א דוקא ע"י בחי' הביטוש שמבטשין אותו עי"ז מתקרב כו'.

(יט) ויובן עוד ענין תיקון והלבשת הנפש בגוף להאיר אורה ע"י ביטוש הגוף, לפי ששרש נה"א הוא מבחי' התיקון⁴⁶⁶ דשם מ"ה, ושרש נה"ב והגוף הוא מבחי' זמ"ל קדמאין⁴⁶⁸ דבחי' התהו⁴⁶⁷ שקדם לתיקון⁴⁶⁹, כי מה שנברר תחלה מבחי' התהו היינו ממה שנפל בשבירה היותר מובחר שבהם נכלל בבחי' האצי'⁴⁷⁰, ואח"כ המובחר מן הנשארים נעשה בריאה בחי' המרכבה דפני ארי' ופני שור⁴⁷¹ כו' וכן ביצי' ועשייה, ומהפסולת הוא התהוות נה"ב נמצא שרש הראשון של נה"ב הוא עהמבחי' הכלים דאורות דס"ג דתהו⁴⁷² שהוא למעלה מבחי' מ"ה דתיקון⁴⁷³ כו', וגם יובן שסיבת מה שנשאר ולא נתברר כ"א נשאר בבחי' הפסולת גם זה יורה דרכו שנפל למטה בתחתיות מאד מאד שנודע שזהו מפני כי בשרשו תחלה הי' למעלה יותר, וכמו האבן שבראש החומה⁴⁷⁴ נופל למרחוק יותר הרבה מכמו האבן שבאמצע או בתחתיות כותל החומה, ונמצא מה שנשאר בבחי' הפסולת גם⁴⁷⁵ זה יורה דרכו שקודם השבירה הי' במדריגה היותר גבוה בבחי' ש' ס"ג⁴⁷⁶ דתהו, וע"כ בביטוש נה"ב שפועל בה הזזה ממקומה להיות בבחי' ביטול היש עי"ז מתעורר שרש נה"ב ובחי' אורות דתהו שנסתלקו למעלה שיחזרו לשכון בבחי' הכלים שלהם שהוא שרש נה"ב, ונמצא כי ביטוש והכנעת החומר של הגוף ונה"ב גדול יותר מבחי' הבירור דתהו שממנו נברר⁴⁷⁷ להיות בבחי' האצי' ובי"ע, שהרי בבירור ההוא נשאר דבר היותר נעלה בבחי' השבירה ולא נתעלה, ואח"כ ע"י ביטוש הגוף וביטול היש דנה"ב נתעלה ע"י הזזתו ממקומו להיות בבחי' ביטול היש עכ"פ, ותיקון זה של הנה"ב גורם המשכה שיומשכו אורות דתהו כו', וכמשל עשן העולה מהפתילה⁴⁷⁸ שגורם המשכת אור הנר אל הפתילה וע' כה"ג בלק"ת ראה בד"ה אחרי הוי' פ"א בענין כי מנסה כו' לדעת ובהביאור שם ספ"ג⁴⁷⁹, ולכן ע"י ביטוש הגוף סליק בי' נהורא דחכמתא, וזהו שאה"כ וגם אני שמעתי⁴⁸⁰ את נאקת בנ"י, פי' נאקת היינו ביטוש הגוף שעי"ז מעורר אורות דתהו ומזה נמשך ואזכור את בריתי, וזהו שנמשלו ישראל לזית⁴⁸¹ דוקא שכמו בזית ע"י כתישה וטחינה וכבישה דוקא יוצא מהם השמן, כך בישראל <30>

ע"י ביטוש הגוף והכנעת החומר ע"י עבודה קשה בחומר ובלבנים, ובכל עבודה קשה בטרדת הפרנסה המייגע המוח והגוף ע"י בחי' ביטוש זה סליק בי' נהורא דנשמתא, ומה⁴⁸² שאנו רואים שמרוב בלבול המוח דטרדת הפרנסה נשכח ממנו לגמרי עבודת האלקי' ואינו לומד ולבבו לא יצר לו ע"ז כלל, זהו כ"ז שאינו מבין ולא התבונן בעצמו מדוע עשה אלקי' ככה ומה חרון אף הגדול⁴⁸³ כ"כ, וכמו במצרים שבתחילת שעבודם וכמעט כל זמן השעבוד לא עלה מהם נאקה וצעקה כלל עד"ז הטרוד מאד כ"ז היותו בבלבול הדעת עצום כ"כ עד שאינו מחשב בעצמו העוני בדעת והכובד שביסורי' עווטורח הגוף ועל מה ולמה יגיע לו כך, עד שברוב רחמיו וחסדיו נותן לו לב לדעת ומתחרט על מעשיו הרעים אשר קפחו פרנסתו כמארז"ל הרעותי את מעשי⁴⁸⁴ וקפחתי פרנסתי וצועק לה' העונה לכל אז ה' יסלח לו שע"י בירור זה יאיר אור הנפש בתוקף עוז, וכמו במצרים שהעבודה בחומר ובלבנים הי' התיקון דעיר ומגדל דדור הפלגה ושעי"ז באה שועתם אל האלקים מן העבודה שהוא ע"ד⁴⁸⁵ מי בוכים⁴⁸⁶ דמ"ת שבוכים על עוצם ירידתם להיות מקור המשפיעים תענוגים גשמיי' שזהו ע"י רקיע המבדיל ורוצים וחפצים בקרבתם⁴⁸⁸ להתקרב ולעלות למעלה וכאמרם אנן בעינן למהוי קדם מלכא⁴⁸⁷, שזהו ההיפך לגמרי מדור הפלגה שרצו לילך בשרירות לבם הרע ושלא יהי' גילוי פנימיות אלקותו בבחי' הפנימיות וכנ"ל ובחי' מי בוכים הם ההיפך מזה לגמרי כו', וע"י מה שתקנו מה שפגמו בבחי' האותיות עי"ז זכו⁴⁸⁹ שיומשך המשכת פנימיות אלקותו ע"י אותיות וז"ע מ"ת שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' הפנימיות ע"י אותיות התורה כו'.

קיצור. ששרש נה"ב הוא מבחי' התהו שלא נתברר ששרשו גבוה יותר בבחי' התהו וע"י בחי' ביטול היש עי"ז נמשכי' אורות דתהו כמשל עשן היוצא מהפתילה, ועד"ז יובן שמבחי' טרדת הפרנסה עי"ז נמשך שיאיר אור הנפש בהגוף ביתר שאת ויתר עז⁴⁹⁰, וע"ד שהי' במצרים, והוא ע"י היותו בבחי' מי בוכים כו'.

וזהו שת"י על ותחת רגליו⁴⁹¹ מדכר שעבודא דמצרים הות תמן חד ריבא מפנקא כו' ובטיש בטינא, נחית גבריאל ע"ש והיינו להורות על הבירור בטש גוף התינוק בטינא והעלה אותו גבריאל לשמי מרומא כו', ובזה יובן איך ע"י מחצית השקל עי"ז תשא את ראש בנ"י⁴⁹², כי צדקה הוא מעשה ומעשה גדול, לפי שהוא בחי' אתכפי' הכנעת החומר של הגוף ונה"ב שנותן מיגיעו⁴⁹³, ועי"ז מזכך המוח אלף פעמים ככה כמ"ש בת"א⁴⁹⁴ בד"ה השמים כסאי ע"ש וזהו הגורם נשיאות ראש, וזהו שא' בזהר אבנא למשקל בה דא יו"ד, אבן א' ב"ן שע"י בירור דב"ן נמשך מאלף עזבחי' אנכי כתר⁴⁹⁵ וזהו נשיאות ראש ומאבן זה נעשה יו"ד ע"ד שנת' בענין האבנים דיעקב⁴⁹⁶ שנעשו אבן אחד היינו בחי' יו"ד דחכ' שהוא אחד האמת שבה שורה א"ס כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה.