שיחה ה

379שיחה ה

במענה על מכתבו מעש"ק, עם הפתקא המוסגרה בו עבור ... שי,

בעת רצון אזכירם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה גבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו. ובטח שאל את מר ד"ר .. . שי' בהנוגע להמיחוש שלו, אם אין לזה שייכות להילוך הדמים ברגל, כוונתי -- שלפעמים בגידים הדקים הרחוקים יותר מהלב אינו במהירות כ"כ ככל הדרוש הילוך הדמים.

וע"פ הנ"ל, באדם התחתון בגופו, מובן יותר דיוק לשון רז"ל, עוונות שאדם דש בעקביו*, שבהן דרושה השגחה מיוחדת שתורגש בהם פעולת הלב, לב ישראל, אשר אפילו בגלותא ער הוא לתורה ומצותי' וק"ל.

בטח יעשו תכנית מפורטת לימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל, והרי בשנה זו הוא -- בלשון הכתוב -- ויהי בשלשים שנה, וראה בזה בהקדמת קונטרס עי"ו**.

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך בריאות הנכונה

נ. ב.

בטח ישתתף גם הוא בפתיחת המקוה והחגיגה. וכוונתי בלשון ישתתף, הוא ג"כ

לפי דעת אלה מהאחרונים המבארים ענין השותפות, אשר על כל נקודה חלה

הבעלות שלו, ואין נקודה שלא יהי' בעל עלי' כמו שאר השותפים, ז, א. שהשותפות תהי' ניכרת בכל הענינים אשר בה. ויהי רצון שגם בזה יבשר טוב.

(ממכתב י"ט סיון תשי"ז) 380. . . במש"כ* בענין הסדר בברהמ"ז - יעויין משנה וש"ס שלהי הוריות. (ממכתב ערב חג השבועות, היתשי"ז)

בין* הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית). (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

.. במ"ש אם יש לענות אמן בברהמ"ז אחר ,אל יחסרנו", הנה שאלתי פעם את כ"ק מו"ח אדמו"ר, וענה שהוא אינו עונה, ולא עוד אלא שאחד ממקורבי כ"ק אדמו"ר (מוהרש'ב) הי' עונה בפיו -- אמן, אחר אל יחסרנו -- בקול רם, ואדמו"ר חייך ולא אמר מאומה. ואולי -- שסומכים על סוף הברכה ,ונאמר אמן", אף שגם בזה לא ראיתי שהשומעים ידייקו לענות אז אמן.

וכאן מקום אתי להעיר בכלל, שפלא הוא מה שבכמה תפלות מסיימים ,ונאמר אמן", ואין השומעים עושים כן. וצ"ע. (ממכתב כ"ז ניסן, תשי"ג) 381. .. ונוהגים כאן שסמוך לסיום ההתועדות מכריזים שכל אלו שאכלו כשיעור, בטח יברכו ברכה שנתחייבו בה וכו', וכמדומה שמובא כן בספרים שהרמ'"א וגדולי ישראל נהגו להכריז בכגון דא*.

(ממכתב כ"ח מ"ח, תשי"ח)

.. . להערתו בשו"ע אדה'"ז הסתירה* לכאורה -- בין מש"כ בסקצ'ב סייב למש"כ בסקצ"ח סוס"א בחצע"ג -- מש"כ בסקצ"ב ,ולא . . . של המברך* קאי אדלעיל מיני זה השומע מן המסובין. ועפ"ז מובן: א) אריכות הל' שם. דע'פ פיי כת"ר הול"ל ,שלא אמר כו' אלא של המסובין". וע''פ הנ"ל מובן דקמל דישנם ב' טעמים דלא יענו המסובין אמן: 1) שלא אמרו אלא בנכנס מן השוק (כי המסובין צריכין לכוון. ונפק"מ דא' המסובין שסיים קודם לחבריו אינו עונה אמן אחריהם). 2) דעיקר ברי הזימון הוא דהמסובין. ולכן העונה (היינו -- הנכנס מן השוק) שברירה בידו -- צ"ל אחרי המסובין ולא אחרי המברך.

ב) המ"מ בסקצ'ב ,לבוש" -- שהוא מארי דהפס"ד בסקצ"ח. -- ויליע בלבוש ואינו תח"י.

מוסג"פ מש"כ לא' בנוגע לנוסח אדה"ז בואנחנו -- כיון שראיתי מש"כ בזה כת"ר... (ממכתב ימי הסליחות, היתשי"ט) 382... בענין מערין חיין -- יעויין ברה"נ פ"ו סי"א: שאין רגילין רוב כו'. ונסמן בש' הציון למשנ"ב סר"ה סק"ג. (ממכתב י"ב אדר, תשי"ג)

. . ואם בכלל יקר הזמן, כי ימים יוצרו ולא -- ולו קרי -- אחד בהם, הרי גדל ערכו ביותר בדורותינו דעקבתא דמשיתא, אשר כפי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנה זה עומד אחר כתלינו ממש, ובפרטי פרטיות בארצנו הקדושה ת"ו, אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכמבואר

= באגה"ק סי יד, שיורד ומאיר מח"ע אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם

כו' מבחי" עליונה יותר כו' ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום כו'... 7 (ממכתב כ"ד טיון, ה'תיש"א)

בנועם קבלתי מכתבו מכ"ז טבת והקודמו.

ופותחיז בברכה בקשר עם ההודעה שנבחר לראש העיר, ובמיוחד עיר ואם בישראל ובארץ ישראל, ,ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה",

שתהא בחירתו לתפקידו האחראי בהצלחה ובברכה למר ולכל תושבי העיר, על ידי שינצל כל האפשרויות שלו לטובתם האמתית, מתוך שמחה וטוב לבב. שזה עוד מוסיף בהצלחת התפקיד כנראה במוחש. נוסף על העיקר שהוא ציווי תורתנו, תורת חיים, הוראה בחיים, ותורת אמת, שכל דבר טוב, בפרט לטובת הרבים של עיר שלמה צריך להיות בשמחה ובטוב לבב דוקא.

ובפרט שזכה ונמצאים בעיר כמה מוסדות חינוך על טהרת הקודש של עם קדוש בארץ הקדש. ובודאי לדכותי' אין צורך באריכות יתר. וזכות הרבים מסייעתו.

והשי"ת יצליחו לנהל כל עניני העיר על הצד היותר טוב מתוך בריאות הנכונה, ובאופן דמוסיף והולך ואור, ביחד עם הצלחה בעניניו הפרטיים שלו ושל בני ביתו שיחיו.

383ובמיוחד שמכתב זה נכתב למחרת יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעל הציון שלו יזכירוהו למילוי משאלות לבבו לטובה, ובנקודה העקרית שביחד עם רעיתו תחי' יגדלו ילידיהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות גם יחד. והרי על פי ידיעותי מסייע מר להתפתחות המוסדות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעירו, אשר בודאי יוסיף בזה כהנה וכהנה.

ת"ח עבור שימת לבו לשלוח לי העתק מאמרו ,יהודי בלתי מזדהה", וכן קיצורו ב,דז'ואיש פאָרום".

ואחרי בקשת סליחתו, אף שחושבני שדברי לא יפתיעו את כ', מוכרחני להביע דעתי שאיננה בדיעה אחת עם כ'. וטעמי ונימוקי נובעים מתוך ההכרה בגודל ההכרח לשמור על אחדות עמנו, שבזה גם כ' יסכים אתי כמובן. שאם בכל הזמנים הי' צורך חיוני להגן על אחדות האומה, על אחת כמה וכמה בתקופתנו אנו, שהיא לכל הדיעות תקופה של משבר, וממילא תקופה של בלבול המוחות וטשטוש ערכין, ולעת כזאת סכנת פשרות ודוגמתן גדולה פי כמה, מה שמודגש ג'כ על ידי רבוי הדיעות והשיטות שצצו ופרחו בין לילה.

- וכמו בכל ענין, אם רצונך לעמוד על טיבה של איזו שיטה, תא חזי את בטוייי הקיצוניים, ואף אם קיצוניותה נתקבלה רק ע"י המיעוט שלכאורה אינו תופס מקום, אף על פי כן יש בתופעה קיצונית להבליט הכיוון והמגמה של השיטה, על כל פנים התוצאות האפשריות הכרוכות בה אם לא תעלה ארוכה בעוד מועד.

384יתר על כן, אפילו אם תמורת התואר ,יהודי* ישתמשו בתואר חילוני מקביל, גם כן יש סכנה זו מטעם האמור, שכשהענין נעשה רכושו של רבים מפקיעים הבעלות עליו.

היוצא מהנ"ל: כל מי שאחדות בני ישראל יקרה לו, אפילו בחוגים שאין להם ענין לדת, מוכרחים להגן בכל תוקף עלי' בלי נתינת מקום לחלישות ופשרה בזה. ובפרט שכל המתבונן באמתו של דבר, מוכרח להודות שכל ענין של פשרה בשיטות אינו דרך לקירוב שלום ואחדות, אלא אדרבה, מייסד מצב לחיכוכים תמידיים בלתי פוסקים והולכים וגדלים.

ודרך אגב, לדעתי נעשה עוול גדול בזה שבחרו בתואר ,ישראל" ו,ישראלים" ובמילא נכללו בזה הערבים והנוצרים וכו' בתור נתיני ,ישראל" ו,ישראלים", וטעמי מובן מהאמור לעיל.

ועוד נקודה להדגיש, שלא כדעת הטועים שענין הדת הוא נוגע לשמירת הקיום דווקא בתפוצות, משא"כ המשתקעים בארץ ישראל די להם בשפה, תרבות והארץ - וכו -ולדעתי--אדרבה ואדרבה,- שההכרח. בדת. בארץ. ישראל. עוד .גדול. מזה... שבתפוצות, שאם בחו"ל יש סכנת התבוללות וטמיעה עד ויאבדו מתוך הקהל ח'ו, הרי בארץ ישראל אפשר להיות סברה, כנ"ל, שנוצרים ומושלמים וכו' יזדהו בתור בני עם ישראל ר"ל, כיוז שדרים בארץ, מדברים עברית, מתחנכים באותם בתי הספר, חיים בתרבותה וכו', וכמו שהראה הנסיון אפילו בזמן שבית המקדש הי קיים, שמהרסייך ומחריביך באו מבפנים.

ויהי רצון אשר סוף סוף יקויים היעוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם ובשיקוציהם ובכל פשעיהם גו' והיו לי לעם ואני אהי' להם לאלקים גו' ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמורו ועשו אותם, שזהו הקדמה לפסוק הבא לאחרי זה -- וישבו על הארץ גו' המה ובניהם ובני בניהם עד עולם, עד -- וידעו הגויים כי אני הו" מקדש את ישראל (יחזקאל, סיי ל"ז).

בהזדמנות זו אביע לו תודתי שנתן לי האפשרות לעבור על הכת"י ,בוך ויקרא", ומצורף בגליון בפ"ע רשימת המאמרים שבו שכבר נדפסו וכו' -- להכרת תודה. (ממכתב כ"ח אד"ר, היתשי"ט) 385במ"ש אודות התכנית לבקר אצל קרובי' בחו"ל, ובטח זהו בהסכמת בעלה שליט"א,

בודאי תקשר זה עם איזה דבר מצוה, המתיר היציאה מאה"ק תיו. ויהי רצון שתהי' נסיעתה בשעה טובה ומוצלחת ובאופן טוב ומתוך בריאות הנכונה,

בטח הגיע צלחה לאה"ק ת'ו, והרי בכל פעם שמגיעים לשם נקרא -- עלי והנני שולח לו בתוככי כלל ישראל איחולי הלבביים לעלות מעלה מעלה -- בקיום דברי חכמינו ז"ל אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, והחביב חביב לנו אנ"ש -- הפצת תורת החסידות והדרכותי'. וכיון שתורתנו תורת חיים מקשרת הענינים הרוחניים והגשמיים ועד לאחדות ביחוד גמור, מובן שבהנ"ל כלולה גם תודתי חמה ולבבית על הסיוע שלו לכפר חב"ד, שיכון החב"די בירושלים ת"ו ושאר מוסדות 386חב"ד באה"ק ת"ו. ועל פי מאמר רז"ל מצוה גוררת מצוה, תקותי חזקה שיהי' כן גם בנוגע לכפר חב"ד החדש (אף שבתור סניף לכפר חב"ד האמור), למנינו כפר חביד שלישי ולמניני כפר חב"ד שני, ויעשה בזה מתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב, ובאופן דמוסיף והולך בפעילות ובהצלחה מופלגה.

(ממכתב י"א ניםן, היתש"כ+)

במענה על מכתבו מר"ה לאילנות הרי לפלא ולתמי' שכל אחד בפ"ע שואל לחוות דעתי בהנוגע להתיישבות בכפר-חב"ד, וישנם המהדרים ושואלים איזה פעמים.

והרי ברור אמרתי שכפי הנראה לי הרי הצנור והכלי והמקום לברכת השי"ת והצלחתו, אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מעורר ר"ר להמשכתם לאניש פליטי מדינתינו לפנים הנמצאים עתה באה"ק ת"ו הוא כפר-חב"ד, אם בכפר. דעתה או בחלקו ההולך ונבנה. ולכן על כל אחד ואחת מהם להשתדל להתישב שם בקביעות באופן המתאים ומבלי לרמות ולחוב עי"ז לאחרים, ואפילו אלה שמאיזה סיבה נזקקים עתה לפרנסה או לחלק מפרנסתם לעבודה במקום אחר באה"ק ת"ו, עליהם לחפש דרכים וגם תחבולות אשר לאט לאט תסתדר כל פרנסתם בכפר.

ורואים במוחש אשר מתרבים מקור הפרנסה בכפר ע"י הבנינים והמוסדות החדשים. ותקותי חזקה ובטוחה, שילכו הלוך וגדול בהתפתחותם. ולא זו בלבד אלא שגם הצעירים מהפעילים מבין אנייש אשר באה"ק ת"ו בכללותה, יש להם להתבונן עיד אפשרות התישבות גם הם בכפר הזה. ומובן שזהו לבד הקשורים למקומות אחרים מפני מקצוע עבודתם בכרם חב"ד שנוכחותם נדרשת במקום אחר ובמילא גם פרנסתם שם.

ובטח יעבור זמן קצר וירבו אלה הרוצים להתישב דוקא בכפר, ומובן שדין קדימה יהי' לאלו שעסקו בבנינו ובהתפתחותו, משא"כ אלו שעמדו מן הצד, ומי יאמר לאלו שכבר היו שם והעתיקו למקום אחר מפני ענינים מדומים וסיבות שאינם במציאות, ושבאמת אין זה אלא הסתת היצר שבחיצוניותו עושה הכל בכדי לבלבל את האדם מעבודת השי"ת ולהפריע בזה ככל יכלתו, ונוסף לזה שעינו רעה גם בטובתם הגשמית אפילו, ובמילא גם בזה משתדל לבלבלה ולמעטה. ומתאים להנ"ל הרי דעתי, גם אלו שלע"ע העתיקו מהכפר למקומות אחרים, עליהם לחפש דרכים ואופנים לחזור למקומם ולהתעסק בהכנת צינורות וכלים לברכה והצלחה הנ"ל.

ומטובו לפרְסם חוות דעתי זו בין אנ"ש והרי חסה התורה על ממונם של ישראל, לכתוב אלי שאלות בענינים שמראש מובן המענה שלי. ויה"ר שיתמעטו > אצל כל אחד ואחת ההעלמות וההסתרים גם בענין זה עד שיתבטלו כליל ויראו מקום אֶשרם הרוחני והגשמי במקום הם נמצאים ולא יחפשו במקומות שאינם . ..

387במענה על מכתבו מעש"ק

תמוה ומצער איך שכל המכתבים מ... אשר באה"ק ת"ו, תוכנם -- ניסה מן המערכה, וגם מכתבו זה הוא כנ"ל, ויתאר בעצמו באיזה מצב היו עתה עניני תורה בכלל ועניני חסידות בפרט, אם היו אוחזין בשיטה זו, בדור שלפנינו ובדור האחרון, וכבר הודעתי דעתי ברורה במברק, שאדרבה צריך להרחיב כל הענינים בכפר חב"ד, ואם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, עאכו"כ בכפר חב"ד שנתייסד ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל ומנהלו גם עתה, והוא הדין לישיבת תומכי תמימים בלוד, ומובן שהירוס הישיבה בלוד ע"מ לבנותה במקום אחר, ה"ז הירוס. ולא זו הדרך להגנה ולשמירה על התלמידים, ולפלא, שכל בני ישראל מאמינים בני מאמינים, ואנ"יש החסידים והתמימים הרי נוסף בהם העניז דאמונת צדיקים, ובפרט ע"פ המבואר במכילתא עה"פ ויאמינו בה' ובמשה עבדו יעו"ש, אבל כשבא ונוגע הדבר לפועל ובהנוגע לעצמו, הנה לפתע פתאום נשמטות מזכרונם כל הוראות רבותינו הק' בזה, הוראות רבינו הזקן, הוראת רבנו האמצעי, הוראת הצמח צדק וכו' אשר דוקא במקום זה אשר כו' מתגלית מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שלפני' נחלה בלי מצרים ומבריח מן הקצה אל הקצה.

והנה אין מעניני להפחיד ח"ו, אבל המקום המשומר עתה ביותר באה"ק ת"ו, הוא כפר חב"ד והרשות בידו לפרסם דעתי זה ברורה לכל שימצא לנכון, וגם אנ"ש בכלל.

בברכה לבריאות ולמנוחת הנפש ולבשר טוב בכל האמור (ממכתב ה' אייר, תשט"ז)

בהמשך למכתבי מאז, מענה על מכתב כ' -- שבודאי נתקבל בעתו, הנה הגיעתני הידיעה אשר הסוכנות החליטה להחזיר להכפר סכום נכון (בקשר למה שהוציאו בעניני החשמל), וראיתי גם בזה הוראה באצבע להצלחת עניני הכפר, כי זה רבות חשבתי בקשר עם התכנית, שלדעתי הכרחית היא, שדברתי וגם כתבתי לכי מאז, שמוכרח הכפר להתפתח ולהתרחב לא רק באיכות אלא גם בכמות. ובפרט שזה בזה תלוי, ובכמות בענין זה ה"ה מספר התושבים. וכפי מצב הכפר העכשוי וחוסר הדירות ובפרט דירות מתאימות, וחוסר גם באמצעים די גדולים, מוכרחים היו לבנות בית בית, והרי רואים בכגון דא, שאז אין תכנית לכללות הבתים, אין בית אחד דומה לחבירו, מקום הבתים הנבנים בשטח הכפר אינם מכוונים לתכנית אחידה וכו', אשר כל החסרונות האלו אפשר למונעם רק באופן אחד, והוא על ידי גישה לבנין בבת אחת של כמה וכמה בתים, שבהתנאים השוררים -- דורשים על אתר סכום די גדול. ועד עתה לא היתה אפשריות זו, 388וכשהגיעתני הידיעה האמורה כתבתי תיכף דעתי בזה לועד הכפר, שזוהי האפשריות שניתנה -- להתפתחות הכפר באופן מתוכנן, עכ"פ מתוכנן הרבה יותר מאשר באופן אחר, ולכן ישקיעו כל הסכום בבנין שיכון, וכמובן יחפשו על זה עזר גם משכנתות והלואות וכו' הנתנים במקרים כאלו, בכדי שיהי' מספר דירות הנבנות בשכון זה מקסימלי כפי האפשריות, ויבואו בדברים עם המומחים במקצוע ע"ד עבוד תכנית בני' מתאימה וכו'.

ובידעי התענינותו של כ' בכל עניני הכפר ובפרט בצעד כהנ"ל, אשר לדעתי יוצא מן הכלל לטובת התרחבות הכפר בכמות ובאיכות, כותב הנני לכי את זה, בבטחוני חזק, אשר לא רק מתאים הוא גם להשקפת כ', אלא שעוד יוסיף בזה בעצתו ועזרתו לועד הכפר בשכלול תכנית בנין השכון ככל האפשרי, שהרי נמצא כ' על אתר ויודע התנאים.

ודאי, אשר ישנם כמה ענינים בכפר, ומהם גם נחוצים -- הדורשים עזר כספי, ויש מקום לומר שתהיינה הצעות לנצל בשביל ענינים אלו גם מכספים האמורים, אבל לדעתי אין לזה מקום כלל. כי ענינים הנ"ל זקוקים לסכומים כאלו שאין דורשים מאורע יוצא מן הכלל וסכומים חשובים כהנ"ל, ובטח במשך הזמן תהינה אפשריות "7 777 אחרות שיוכלו למלאות צרכים אלו. (והראי' -- שהמתעסקים בהם לא ידעו בעבר מהחזרת כספים האמורים בתחלת המכתב), ובנין השכון :הרי רואים במוחש שמתעכב זה כמה זמן, והביא להתופעה הבלתי רצויי, שכמה אנשים פנו לועד הכפר שרצונם להתיישב בו, והשיבו פניהם ריקם, מאפס דירה ושכון, והתיישבו במקומות אחרים. ומי יודע אם עתה ירצו, או אפילו אם ירצו, הַיוכלו לשנות עוד הפעם את דירתם ולהתיישב בכפר חב"ד. ובודאי כשיוודע דבר השכון, יוודעו ג"כ עיד כמה וכמה הרוצים להתיישב בכפר, ומתאימים אליו מכל המובנים, ושרק העדר השכון מונע אותם מעשות זאת... (ממכתב יז אלול, חשי"ז)

. . . וכאן מקום אתי להביע לכ' תודתי עוד הפעם על התענינותו האישית בעניני כפר חב"ד, בענינים הגשמיים, ובענינים הרוחניים שבגשמיים, ובענינים הרוחניים עצמם. ואף שתקותי שגם במצב העכשוי יש מקום לקורת רוח מהכפר ועניניו, אבל עניני טוב וקדושה -- אשר באמת היינו הך -- אין-סופיים הם, שהרי מקורם הוא אין-סוף האמתי, הבורא ית', ולכן ככל שיהי' המצב טוב הרי תמיד יש שטח בלי גבולי להוספה, ובמדה זו הוספה גם בנחת רוח, ויהי רצון שיהי' כן במדה גדולה ומתמדת.

ומהכפר אשר בארצנו הק' לכללות ארצנו הק', יהי רצוז שגם בזה יקבל נחת רוח הלוך והוסיף הלוך ואור, על ידי הגברת הצורה על החומר. כי הרי ככל שלא 389יהי' החומר גם הוא קדוש, ובדוגמת דברי רבינו הזקן בסוף התניא (פ' מ"ט) ,ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם", אשר בודאי שבחירת אלקים באיזה דבר שיהי' הרי זו מקדשת את הדבר מבררה מזככה ומעלה אותו, בכל זה אין קדושתו דומה לקדושת הנשמה והצורה. וכז הוא בחומר וצורה שבכל דבר ודבר.

ובודאי שבכדי שיהיו הנחת רוח והתענוג אמתיים ופנימיים, ישפיע לו הקב"ה = בריאות ומנוחת הנפש, שכל הנותן בעין יפה נותן...

תיכף לשבת חי אלול, יום הולדת הבעש"ט ואדה"ז, איחולי שיצליח לגשם תיכף במקומו המתאים הכפר החב"די החדש כי יקוים בו מאָזשעש וכאַטשעש', ויגְלה האוצרות הצפונים בהארץ חפץ דמשתתפי האסיפה, וכדברי הבעש"ט*.

בברכת הצלחה וכתיבה וחתימה טובה לכל אחד (ממברק י"ט אלול, תש"כ)

ביה מחרת שבת הגדול, יא ניסן, היתשכ"ט. ברוקלין, 1. י.

כבוד אחינו בני ישראל המתנחלים ב,נחלת הר חב"ד" -- בתוככי כללות העולים המתיישבים בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו

ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה! בודאי הגיעו כבר ונתקבלו שני ה,ספר-תורה" שנשלחו מכאן.

390וכבר מלתי ומלתייהו אמורה -- במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר*, אשר כתבו

ב,יום הששי ערב שבת קדש אחר חצות, לסדר כי תבואו אל הארץ וגו' ושבתה הארץ שבת להוי' -- תש"ט",

בעת שלחו ספר תורה ,אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים המתישבים כעת בארץ הקדושה תבנה ותכונן". וז"ל:

,בראשית התישבותכם בארץ הקדושה תבנה ותכונן. עליכם להתבונן היטב ולדעת, בהכרה הרגשה והתקשרות פנימית, כי ההשגחה העליונה הביאה אתכם ואת בני ביתכם יחיו, לארץ אשר עיני ה' אלקינו שמה מראשית שנה ועד אחרית שנה. ובפלטין של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אתם נמצאים בכל עת ובכל שעה.

והיתה קבלת ספר התורה אשר אני שולח לכם, לאות זכרון תמיד במוחכם ובלבבכם, לסדר את כל חייכם הפרטיים והכלליים, על פי התורה, וכפי שהורונו אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לחנך את בניכם ובנותיכם יחיו בדרכה, בלי כל פשרות, ולהאציל מרוחה, רוח ישראל סבא, על שאר אחינו בני ישראל יחיו, הקרובים והרחוקים לעת עתה, בהשפיעכם עליהם לנחותם הדרך = העולה בית אל, היא דרך לימוד התורה ביראת שמים וקיום המצות בהידור, מתוך קירוב אמיתי, הנובע מאהבת ישראל ומדות חסידות אשר על פי תורת דברי אלקים חיים.

והי' כל אחד ואחת מכם, נר להאיר את חושך הגלות, אשר אתם ואנו נמצאים בו, באור הוי", עדי יקיים ה' את יעודו, על ידי נביאיו הקדושים, להשמיענו קול מבשר משמיע ישועה, כי נחם הוי' עמו, והולך לפנינו הוי' לקבץ גליותנו ולגאלנו גאולת עולם.

השם יתברך יהי" בעזרכם ויברך אתכם ואת בני ביתכם יחיו בכל הצריך לכם בבני חיי ומזוני רוויחי בגשמיות וברוחניות, ויגאלנו כולנו על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן.

נא ונא למסור תוכן מכתבי זה, לנשיכם בניכם ובנותיכם יחיו לכל אחד ואחת בפרט".

ויהי רצון אשר יקיימו כְכל הכתוב למעלה בשמחה וטוב לבב ומתוך הרחבה ובאופן דמוסיף והולך ואור,

עדי קיום היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות -- בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

בכבוד ובברכה להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות ובברכת חג הפסח כשר ושמח 391ב"ה, ראש-חודש שבט, ה'תשל"ט ברוקלין, נ. י.

אל השלוחים אשר באה"ק ת"ו ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

במענה לשאלות כמה מהם -- כיון שאין הזמן גרמא לענות לכאו"א בנפרד, וגם אין צורך בזה -- באתי בשורות הבאות. ואף שאפשר להאריך בזה עוד כהנה וכהנה, בטח לדכוותייהו אין צורך, ובודאי יקויים בהם תן לחכם ויחכם עוד. ובהקדים:

נאמר בעת התחלת השליחות אשר כמה מטרות ותועליות בנסיעתם ובשליחותם, נוסף על הכוונה העקרית -- ביסוס המצב באה"ק ת"ו, לא רק על ידי דיבור ומעשה סתם ועזר גשמי ורוחני בכללות, כי אם בתור שלוחים, ששלוחו של אדם כמותו, להראות דוגמא חי' לאחרים, שמהם יראו וכן יעשו.

בהאמור ג"כ נקודות מסוימות, והן:

(א) בירושלים העתיקה ת"ו (אשר היא היא ירושלים סתם, ועיקר ירושלים, כמדובר כמה פעמים, והלכה פסוקה היא): יסוד וביסוס מוסדות חינוך (כולל ישיבה ושעורים ברבים, הז בנגלה והן בחסידות), ופשיטא ביסוס ביהכ"נ וביהמ"ד ,צמח צדק" וכו'.

(ב) בצפת: יסוד או נכוז יותר חידוש הישוב החב"די ועד להקמת קרי' חב"דית עם כל השייך לזה (כמובן בהוספה על העיקר, ביסוס ביהכ"נ על שם הצמח צדק הקיים מכבר), ולהבדיל, מקוה טהרה, וכל המנגנון של מוסדות חינוך מכולל ועד גן ילדים.

(ג) עזר בפיתוח מושבי חביד אשר באה"ק תו הקיימים מכבר, ובפרט כפר חביד (א' וב') ונחלת הר חב"ד.

(ד) עזר כפי הדרוש והאפשרי למוסדות חב"ד אשר באה"ק ת"ו הקיימים מכבר (מתחיל מאגו"ח, צאגו"ח, נשי ובנות חב"ד, והכוללים והישיבות וכו'), ויסוד מוסדות חב"ד חדשים במקומות המתאימים, על אכו"כ במקומות הזקוקים לזה.

(ה) מובן וגם פשוט אשר להצלחת כל האמור דרושה השתלמות של השלוחים גם בחייהם הפרטיים ובעניניהם הפרטיים, מתחיל אשר כל אלה הראויים ומתאימים לזה ילמדו ויקבלו סמיכת-חכמים, יורה יורה וגם ידין ידין; השתלמות בנוגע למעשה בשטח החינוך ועסקנות צבורית וכו', כולל ג*כ אשר הראויים לזה ישתדלו בנוגע למשרות רבנות ודיינות במקומות המתאימים באה"ק ת"ו.

(ו) למותר להדגיש אשר כל האמור לעיל (כמובן לבד רבנות ודיינות וכו') שייך ג'כ להשלוחות שתליט"א, כמובן ופשוט באופן שלא יגע בהנהלת הבית בתור עקרת הבית וחינוך הילדים וכו'.

392(ז) מובז וגם פשוט (ומקומו של ענין זה בראשונה, אף שבא לאחרונה, כיון שאינו מוגבל בזמן ומקום) הוא ענין הפעולה דהפצת המעיינות חוצה, בתוככי הפצת התורה ומצותיי בכלל, מתחיל מעשרת המבצעים הידועים, וק"ל.

לאחרי התקופה שעברה מאז בוא השלוחים הראשונים, שהיא כשלושת שנות חזקה, התקוה חזקה אשר כל אחד ואחת מהם יתבוננו בעצמם ובהסביבה ובהאפשרויות והדרישות אשר מצאו באה"ק ת", באיזה אופן יכולים לנצל הכשרונות שחוננו בהם והנתינת-כח והברכות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו -- להצלחה בהאמוך במדה הכי מלאה. ואפילו אם עד עתה התעסקו במילוי השליחות בכללות, מבלי להכנס לתוכניות פרטיות לכל משפחה ולכאו"א במיוחד, הרי לאחרי תקופה האמורה כבר בא הזמן להשתדל ג"כ בנוגע לתכנית פרטית מסויימת ומפורטת של כל משפחה וכל או"א. ואבוא עכ"פ בנקודות אחדות, בהוספה על

האמור לעיל:

א. כל המתאימים לזה, עכ"פ באם ישתדלו בזה ביגיעה המתאימה, בטח כבר = עשו לקבל סמיכה יורה יורה ידין ידין, ועכ"פ יעשו וימשיכו בזה ועד לגמר טוב בזריזות מהיום והלאה.

ב. בהמשך להאמור, המתאימים ואלה שברצונם להשתדל בזה, ישתדלו בנוגע לרבנות ודיינות כו', אשר לזה קדימה לגבי הבא לקמן.

ג. לאחרי זה, הקדימה להשתדלות במוסדות חב"ד באה"ק ת"ו הקיימים וביסוד חדשים במקומות המתאימים וזקוקים לזה כנ"ל.

ד. הסתדרות בשטח החינוך על טהרת הקדש במוסדות המתאימים, מוסדות סתם אף שאינם מחב"ד.

ה. הסתדרות כהנ"ל במוסדות שאינם של חינוך ובלבד שהם על טהרת הקדש.

ו. אלה שמאיזה טעמים יחליטו אשר לאחרי תקופת השליחות באה"ק ת"ו רצונם והחלטתם להסתדר בחו"ל, בהסכם איש וביתו שי' יחד, יתענינו בזה באופן המתאים, ומובן אשר עדיפויות האמורות בתקפם גם בנוגע להסתדרות בחו"ל.

ואין בזה סתירה ח"ו להשליחות, שהרי בכל ענין של מצוה ידוע פס"ד רבנו הזקן (תניא פ' כ"ה, עיי"ש) ,יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד". וגם בנוגע ביסוס הישוב באה"ק תו ועניני', הרי תקותי חזקה, ובודאי, אשר פעולותיהם שפעלו במשך זמן השליחות היא, בסגנון הידוע, באופן דפעולה נמשכת, ובלשון התניא הנ"ל ועד לאופן דנצח סלה ועד.

ז. מובן וגם פשוט אשר אם בכל הענינים חשובה הזריזות ונחוצה וטובה היא ויפה (עיין אגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"א), על אכו"כ בהחלטה אודות הכיוון בפעולותיהם של כל אחד ואחת מהם, כנ"ל, אף שאין לעשות בזה בחפזון כלל וכלל, ואין כל צורך בדבר, ואדרבה ישוב הדעת נכון ונחוץ.

393ותהי' ההתבוננות שלהם במתינות הדרושה ומתאימה, אבל בלי שום עצלות כלל ח"ו. ובל'ינ ישתדלו לעזור לכאו"א מהם, ובפרט אשר נמשכת השליחות גם עתה, ועוד ועיקר אשר סו"ס גם תועלת הרבים בזה וזכות הרבים מסייעת,

וברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו -- אשר עומדים אנו בראש חודש האחד - עשר, שהעשירי בו קודש הוא -- קיימות לעד ופועלות פעולתן. ובודאי עומדים .כאו"א וכולם יחד הכן לקבל הברכות ולקלוט אותן, ובאופן דנרות להאיר וטופת על מנת להטפיח ופירות ופירי-פירות עד סוף העולם, ההעלם וההסתר, ובמיוחד באה"ק ת'ו -- ארץ אשר תמיד עיני ה'א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

ויהי רצון שיעשו בכל הנ"ל מתוך שמחה אמתית וטוב לבב ויבשרו טוב.

בברכה להצלחה מופלגה - ולבשורות טובות

ב"ה, טו במנ"א, חודש דמזלו ארי', ארי' שאג מי לא יירא, ה'תשמ"ג. ברוקלין, 1.י.

לכל המשתתפים בכינוס השלוחים הרביעי, בירושלים עיה"ק תובב"א ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים הרביעי בירושלים עיה"ק, קרית מלך רב, 394ביום הראשון, ,פרשת כי תעשה הטוב והישר, מחרת כ"ף מנחם אב -- בהמשך ליום ההילולא של הרב הגאון החסיד והמקובל מוהר"ר לוי יצחק זצ"ל, בבית הכנסת ,בית חנה" -- ע"ש הרבנית הצדקנית חנה ע"ה".

ויה"ר שיהא בהצלחה רבה בכל -- באופן דקביעות, דקבוע לא בטיל, ובפרט קבוע דבנ'א וכיו"ב, שבמשך כל השנה, שכוללת כל שינוים האפשריים, בטח פעלו בהתאם לחזקת החלטות שלשת הכינוסים הקודמים,

ובאופן דכינוס -- דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתרה מזה -- דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד,

ובתור שלוחים של אחד ומיוחד, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהנשיא הוא הכל --

כינוס הרביעי -- אשר בל' הכתוב: יהי' כל פריו קודש הילולים להויי, בירושלים -- עיר שחוברה לה יחדיו, שהיא עושה כל ישראל לחברים,

בירת אה"ק -- דשם דוקא מציאות ציבור אמתי, ביוס הראשון -- שהוא בדוגמת יום אחד דמע"ב, שהקב"ה יחיד בעולמו,

פ' כי תעשה הטוב והישר -- כוונת ומטרת השליחות.

395ויה'ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות שלש פעמים -- שלשה אופני שליחות (שיש בזה מה שאין בזה): מעשה השליח הוא דהמשלח, כללות כח המעשה דהשליח היא דהמשלח, -- כל מציאות השליח היא מציאות המשלח, אבל אז אין כאן מציאות דשליח,

ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב'"ב שי' -- בשלימותן, ובאופן דאלקים נצב בעדת א-ל, דקדים ואתי ומברך כו' -- שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס דכו"כ עשרה מישראל (עדת א-ל), ובאופז דנצב מלך, מלכתחילה אריבער.

ובמהרה בימינו ממש -- נזכה לברכה העיקרית: וישבתם בארץ אשר ה' אלקיכם מנחיל אתכם גו' וישבתם בטח והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם -- בנין בית הבחירה, מקדש אד-ני כוגנו ידיך, בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בברכת הצלחה ולבשו"ט בכל הנ"ל 396ב"יה, ב' ניסן, הילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרשיב) נ"ע, ה'תשכית ברוקלין, 1. י.

כבוד אנ"ש -- והתמימים בפרל - אשר באה"ק תובביא

ארץ אשר עיני ה"א בה מרשית השנה ועד אחרית שנה -

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בקשר עם שחרור בית הכנסת ובית המדרש אשר נתיסד על ידי כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא רבי מנחם מענדל, ה,צמח צדק", אשר בירושלים מוקפת חומה - תובב"א,

- - והרי. זה. נכס .כללי, אחוזת. כללות. אנ"ש בכל מקום שהם וחלקם בירושלים ... עיה"ק,

בית גדול, כשני פירושי חז"ל: מקום שמגדלין בו תפילה ומקום שמגדלין בו תורה (תלמוד תורה דרבים בכלל, ובתורת אדמו"ר הצ"צ -- בנגלה ובחסידות -- במיוחד),

אביע הצעתי לייסד ועד הנהלה מבאי-כח של כללות אנ"ש והתמימים ומוסדות חב"ד באה"ק ת"ו ובירושלים בפרט:

בא-כח כולל חב"ד באה"ק, אשר נתיסד על ידי כ"ק אדמו"ר הזקן;

בא-כח ישוב אנ"ש אשר הי' בעיה"ק חברון תובב"א -- שנתיסד על ידי כ"ק אדמו"ר האמצעי -- והישיבה אשר בה, ישיבת ,תורת אמת", אשר מסיבות ידועות העתיקה מושבה ונמצאת עתה בירושלים, -- שיוקבע על ידי הנהלת ,תורת אמת":

בא-כח ישיבת ,תומכי תמימים", אשר נוסדה על ידי כ"ק אדמו"ר (מהורש'ב) נ"ע:

בא-כח כפר חב"ד, אשר נוסד על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר ממלא מקומם.

בא-כח אגודת חב"ד, צעירי אגודת חב"ד ואגודת נשי ובנות חב"ד.

ובודאי ועד הנהלה זה יגש תיכף בזריזות הכי אפשרית לשכלול בנין בית הכנסת ובית המדרש האמור בכל פרטיו,

ויהי רצון שתשרה הברכה וההצלחה במפעל הכי נעלה הזה, ויהי' הבית גדול בכל המובנים ובגשמיות וברוחניות גם יחד,

ותפלות בני ישראל בכל מקום שהם,

שהיא.-- בלשון כ"ק אדמו"ר הזקן: -- פניו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת ויכוין גם כנגד ביהמ"ק וכנגד בית קדה"ק, 397ולימודם תורת ה' נגלה וחסידות, לימוד המביא לידי מעשה -- קיום המצוות בהידור,

בודאי יחיש קיום היעוד אשר תוושע יהודא וישראל ישכון לבטח, ובלשון הכתוב וכביאור חז"ל - יקים ה' בית הוי' זה בית המקדש ובית המלך אלו פלטרין של מלך -- דא מלכא משיחא יבוא ויגאלנו בגאולה האמתית והשלימה בקרוב ממש.

בכבוד ובברכת הצלחה רבה בכל האמור מתוך שמחה וטוב לבב ולבשורות טובות בכל האמור

לזרז הדבר וכיון שקשה הדבר עתה לעשות אסיפה משותפת של אגו"ח, צאגו"ח ונשי ובנות חב"ד, בטח יסכימו כולם אשר נציגם בועד האמור יהי -- הרה"ח וכוי הרב...

בודאי בזריזות יבשרו טוב בתוכן מכתב זה -- ע"ד הקמת הועד ופעולתו בכיוון הנ"ל (ובלי רבנו הזקן) בזריזוות נפלאה להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו,

והרי הקמת בית הכנסת ובית המדרש בכל מקום שהוא, ובפרט לקומם חורבת ביהכ"נ וביה"מ שנתיסד על ידי ביק אדמו"ר הצמח צדק בירושלים עיה"ק -- בודאי ובודאי שהוא חפץ ורצון קונו אבינו שבשמים.

מצו"ב השתתפות אנ"ש אשר בחו"ל, כולל גם השתתפותי אני -- בפעולה ועבודה האמורה.

6-2 ב"ה, ט"ו תמוז, ה'תש"ל ברוקלין, 1. י. מר... מושב אביבים מרום הגליל

שלום וברכה: קבלתי מכתבך מאסרו חג השבועות, זמן מתן תורתינו.

ואתחיל באיחולים לבביים לך ולכל שאר התושבים שליט"א, תושבי המקום מושב אביבים בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו.

ולאחרי המאורע המבהיל שקרה לא עתה ולא עלינו (וה' ינקום דמי הנרצחים וכו' ותהא נשמתם צרורה בצרור החיים), 398יקויים בכל אחד ואחת, ובפרט ההורים, בתוככי כל התושבים שליט"א מאמר קדושי עליון צדיקי עם בני ישראל בדורות שלפנינו, אשר התפללו לשלום כל אחד ואחת מישראל בכל מקום שהם וזכותם מגינה גם עתה, ובפרט זכות פעולותיהם באהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל,

אשר מי שמדת הדין פגעה בו רחמנא ליצלן, הנה לאחרי זה מתעוררת מדת הרחמים, רחמיו של הקב"ה, שהיא בלי גבול, ובלשון הכתוב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה אל הקצה, להשפיע להם ברכה ישועה והצלחה בהמצטרך להם ולבני ביתם שיחיו.

וביחוד בנוגע לתושבי ארצנו הקדושה, אשר זכות ארץ הקודש מגינה ומצילה.

במטותא למסור איחולי וברכתי לכל תושבי אביבים שיחיו, ויהי רצו שכל אחד ואחת יבשרו אך טוב.

בעת רצון אזכירך ואת זוגתך תחיי בתפילה מתאים לתוכן מכתבך, ומהנכון שעל כל דלתות ביתכם תהינה מזוזות בדוקות ותהדרו בהנחת תפילין שגם הּן תהינה בדוקות, וסגולה מיוחדת בדיוק מצוות אלה -- כמבואר בתורתינו הקדושה.

... על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד.

והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר...

הערה: מובן מעצמו, אשר בנוגע לבחירות, צריכה להיות התעמולה גם בין הנשים ובין הצעירים, אבל אין לחכות על אירגון מחלקה הנ"ל, כי הזמן קצר, ובטח

הנסיון שבתעמולת הבחירות יעזור בהכנת ההצעות בנוגע לאירגונם... (ממכתב כדד טיון ה'תיש"א) 399בקשר עם הידיעות שקבלתי ממקורות שונים אודות המצב בנוגע לחזית דתית מאוחדת*, שלחתי היום מברקות ומכתבים כפי המוסג"פ, שתכנם אין צריך ביאור.

לפי דעתי כדאי שיתדברו כת"ר ושני חבריו לבקר את כל אלו ששלחתי להם מברקות ומכתבים, ולהדגיש שהפרת האחדות ביהדות הדתית בארצה"ק תו מלבד הנזק הרב שתגרום לישוב, תגרום גם הפרת האחדות כאן באה"ב והפסד מרובה בכספים, וקשה להעריך כל התקלה ח"ו שתצא מזה לעתיד.

אם לפי דעתם צריכים לצרף אליהם עוד מי, הנני סומך עליהם בזה. -- כמובן לא באתי בכל הנ"ל אלא בתור הצעה, כי לכת"ר שיחיו יותר ברור המצב על אתר.

הנני מקוה כי יבואו לידי החלטה ישרה בזה, והשי"ת יצליח כל אחד מאתנו לעשות את כל המוטל עליו בחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר.

בטח יודיעו לי מקבלת מכתבי זה ומאשר עשו בזה ות"ח מראש. (ממכתב ט' סיון, ה'תיש"א)

נ.. בטח קבל מכתבי בנוגע להבחירות והחזית הדתית המאוחדה, ואקוה לידיעות מפורטות מהו המצב על אתר בכלל, ומהנעשה בהחזית המאוחדה בפרט, כי השמועות כאן סותרות אחת לחברתה, ואולי הי' מהראוי להשתדל שיסע מכאן שליח מיוחד (אולי יוכל להשפיע שם על אלו שבהם תלוי הדבר), אבל זה עתה הגיעה ידיעה שהגשת הרשימות יום האחרון הוא יום א' העבר, וגם בזה אי אפשר לברר

הדבר על בוריו. (ממכתב כ"ב סיוץן תשי"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ד תמוז, ולפלא על ההפסק הארוך בין מכתב אחד שלו לחבירו, וכן על שאין מזכיר במכתבו זה דבר אודות השתתפותו בהתועדויות דימי הגאולה י"ב וייג תמוז גאולתינו ופדות נפשינו, אשר בודאי השתתף בזה. והרי ע'ז הוא הפסק דלמעלה אשר מה שהתועדות חסידותית יכולה לפעול הנה אפילו מלאך מיכאל אין יכול לפעול, וכמובא בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע -- וכבר נדפס בקונטרס תהלים* ועוד באיזהו מקומן.

ת"ח על מ"ש בהנוגע לפירוק החזית הדתית המאוחדת, ולמותר להאריך בגודל הצער וההיזק היו"ל ע"י פירוקה זה. ובצדק כתב אשר הי' גודל רצוני ושאיפתי 400להקימה, וכמדומה שעשיתי בזה מה שהי' ביכולתי לעשות בזה בדרכי נועם -- כי מכמה טעמים לא רציתי לעשות בזה בדרכים אחרים. אבל מה שכותב ששאיפתי היתה לחזית דתית מאוחדת לפחות לבחירות, הנה הדגשתי כ"פ שדעתי היא לא כנ"ל אלא אך ורק לקראת הבחירות, כי כערך גודל התועלת בהקמת חזית דתית זו בהנוגע לבחירות -- גדול ההיזק מבלאָק לא טכני אלא של ההשקפות, כי לדאבוננו ולצערנו ראינו במוחש אשר במיזוג כזה תתאה גבר. וכשנדבר בנדון מיזוג. די המפלגות -- ה" חשש גדול וקרוב לודאי שתתאה הנ"ל יהי' פירושו תתאה שבתתאה, שהשקפותיהם היו גוברות במיזוג זה. ודי' הירידה בהשקפות של כל המפלגות בערך השקפותיהם לפני עשר שנים אפילו בערך עצמם. והדברים אמורים בהנוגע לכל המפלגות הדתיות ועאכו"כ בהנוגע למיזוג של מפלגות.

אחת השאלות שהיתה תומ"י על סדר היום לאחרי הבחירות והיא שאלת הכניסה בקאָאַליציע, הנה השערתי ודאית שאם הי' מיזוג או חזית דתית - (לא טכנית בלבד) - בודאי יכריעו להשתתף בקאָאָליציע, בה בשעה שלדעתי אסור ע"פ תורה. ופשוט החילוק: בהשתתפות בבחירות, של זה שקבל תעודת זהות וכו' היינו

<> = שמכיר בהמשרדים -: בהשתתפותו בהבחירות. נותן תוספות כת. בהמצב הדתי ואינר . .

נושא אחריות בהחוקים והגזירות כו', כי הרי בידו למחות בכל תוקף נגד פגיעה קלה בדת ישראל ואפילו מנהג וכו, משא"כ כשנכנס בקאָאַליציע הרי נושא באחריות - בהשתתפותו - בכל החוקים והגזירות וכו'. ואין להאריך בדבר הפשוט*.

מ"ש שלא קבל מענה על כמה ממכתביו, הנה במכתבים ההם לא היו ענינים למענה אלא בקשות להזכיר את בני המשפחה להמצטרך להם וקיימתי הבקשה והזכרתים על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

לפלא ששוב הפעם נפסקו שילוחי העניני דפוס מהמקומות שהשפעת כבודו מגעת, ואינה מובנת הסיבה, ובטח יברר.

בברכה לבשו"ט בענינים הפרטים והכללים (ממכתב כ"ח תמוז תשט")

... בתניא ספמ"ב כ' דענין ההשתחואות שבתפילת י"ח אחר קבעמ"ש בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפו"מ במעשה, ומקשה דבברכות (כא, א) אמרז"ל דתפלה לית בה ממל' שמים.

וי"ל בזה, דהנה בכל מצוה יש ענינים עקריים וענינים טפלים. ובמצות התפלה בפרט עקרה הדבור (ולהעיר מתניא פל"ח). שני' לו מחשבה (עיין קו"א שם ד"ה להבין מ"ש בשה'י). ומעשה שבה הוא רק טפל דטפל. ולכן אמרז"ל דאין בה, בדבור, שהוא ענינה, מל' שמים. וביותר יומתק -- דבש"ס מדבר בשייכות לתקנת עזרא.

401ותקנתו היתה בענינים שבדבור דוקא, כמרז"ל שם (כ, ב) כדאשכחן בסיני עיי"ש בתוס'. ובזה תומתק ג"כ פשיטות תמיהת הש"ס (סוכה כז, ב) לימא קסבר ר"י בעל קרי אסור להניח תפילין. וא"כ -- מה שהשתחואה דשמו"ע ענינה קבעמ"ש אין לזה שייכות כלל לתקנת עזרא.

פנימיות הטעם דאין תקנת עזרא אלא בענינים שבדבור, י"ל ע"פ מרז"ל דקדושת הלשון וקדושת המעור מכוונים זל"ז (בארוכה בר"ח ש' הקדושה פי"א

ופי"ז. של"ה ש' האותיות אות ש' ועוד). (ממכתב ט"ז אייר, תש"ח)

... עמוד ל"ד בסופו*:

יסוד התפלה כו' התאחדות עם הרצון הכללי העולמי כו' שהוא החפץ האלקי וכו', לכאורה יש למצוא סמוכים לזה בציווי חז"ל, לומר התפלה בלשון רבים, אבל יותר נכון לומר שעניז התפלה הוא להכלל ברצון וחפץ האלקי (מלמטה למעלה), ועי"ז בכח התפלה להשפיע בענינים שבעולם (מלמעלה למטה) -- לאחר זה -- וגם על הרצון הכללי, ובלשונו בהחוברת, לעשות מהפכה... (ממכתב נר ראשון דחנוכה, תשכ"א)

... בנוגע להדבור בעת התפלה -- מהראוי הוא שידביקו בכותל ביהמ"ד אגה"ק סכ"ד והעתקת המודעה רבה של כ"ק אדנ"ע עד שמיעת קריאת התורה, בטח ישנה אצל אנ"ש בת"א או בירות"ו (נעתקה ג"כ בקובץ מכתבי אדנ"ע קובץ ראשון, שהו"ל

מוהרר"א שי' פאריז)*... (ממכתב כ"א סיון הישי"ת) 402... במה שכותב אשר יורד לפני התיבה בישיבה בשלש התפלות וזה מעורר חילוקי דיעות בין התלמידים המתפללים אז,

הנה בכגון דא ידועה הוראת רבנו הזקן באגה"ק שלו -- קו"א (קסב, ע"ב) שהיורד לפני התיבה יתפלל בדרך המיצוע ולא יאריך יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו, והרי בישיבה צריך להתחשב ג"כ עם סדרי הישיבה, זמני התפלה וזמני התורה. והשי"ת יצליחו.

(ממכתב ט"ו תמוז תשט"

= .. ותקותי. חזקה אשר. בקבלתו מכתבי זה, הנה לא ירעיב את עצמו. עד כמה.

וכמה שעות על היום, אלא ישתה דבר המחזק את הגוף וגם יאכל מיני מזונות בבקר ואפילו קודם התפלה. וכבר ידוע פתגם רבוה"ק והוראתם, אַז מען דאַרף עסין צוליב דאַוונעז גיט דאוונען צוליב עסען. וכוונתם היתה ג"כ בפשטות, שאם הוא רעב בשעת התפלה, הרי אי אפשר, לאנשים כערכנו -- שלא תהי' לזה נגיעה בהתבוננות בתפלה והאריכות בה, משא"כ כשיאכל לפני התפלה יסולק בלבול זה, וביכולתו -- אם רק ברצונו -- לעבוד עבודתו ביותר טוב ובאופן נעלה...

. . . במש"כ ע"ד הוראת הרופאים לאכול לעתים תכופות ויסתור זה לאריכות בתפלת הבוקר, כי ע"ע נזהר מלטעום לפני התפלה ע"פ הוראה -- הנה האכילה הנ"ל במיחוש שכותבו הוא ענין רפואי (למנוע אסיפת מיץ החומצי במעים) ולא מפני הרעבון ואפילו לא לחיזוק הגוף. ועפ"ז -- ההיתר מפורש (בשו"ע אדה'ז ספ"ט סיה. וראה דברי הפר*ח הובאו במחצה"ש שם) ולהעיר מהכלל הידוע בט"ז יו"ד ר"ס קייז. וקרוב לומר שבודאי מעיקרא לא על כגון זה היתה ההוראה. וליתר שאת -- יתיר בשלשה הנהגתו הנ"ל...

403... מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה

ב' ולא טובה בעיני שמועה זו בכלל כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו. ומובז

החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת או שמתחיל

מלכתחלה בשעה ב'. ויתייעץ עם זקני אניש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך

לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפלה ועניני התפלה עצמה ובכל אופן לא יתחיל תפלתו אחרי חצות...

(ממכתב כ"ב אלול, תשי"ב)

ובמ"ש שישנה טענה שהשפיע על איזה מהתלמידים שנעשו חסידים קודם זמנם כו', ושואל לבאר לו העניו.

והנה בכגון דא, כיוז שכבר השפיע עליהם, אין כ"כ נפק"מ איך הי' צריך להיות הסדר מקודם, וצריך לנצל ההתעוררות שלהם עכ"פ בענינים שלהם שייכים, שיהיי בתוספת חיות וכיו"ב, ובזה ג"כ מילוי רצונם שרוצים להאריך קצת בתפלת יום השבת. אלא שצריך להורותם, וגם להשגיח שימלאו ההוראה, שתהי' המחשבה בענינים המתאימים ולא מחשבה שוטטת, לכאן ולכאן. ואף שאין אדם יודע מחשבתו של חבירו, אפשרית ההשגחה גם בזה, ע'י השאלה מקודם (בערב שבת או בשבת לפני התפלה) במה יחשוב וכו', או ההוראה מקודם (שיתאים לפרשת השבוע, או לפירוש המלות) שמהנכון שיחשוב בענין פלוני...

במענה על מכתבו מיום ה' שכותב בו ע"יד מחשבה המשוטטת ויקרה גם שלא בזמנים המתאימים,

ידוע מה שכותב בתניא בכמה מקומות, ובפרט בפרק כ"ח עיין שם. וכן באגרת הקדש סוף סימן כ"ה (קמא, ע"א) ואחד הענינים שמקבלים בזה הוא להתפלל וללמוד 404מתוך הספר ושאפילו אם לצורך עיוז -- צריך לחשוב בעל פה -- להחזיק פתוח הספר שנמצא בו הענין שלומד. וכאשר מרגיש המחשבה משוטטת להסתכל בהאותיות ואותיות אוחזות ומסבירות.

(ממכתב כ"ח מנ"א תשט"ז)

במענה למכתבו, בו כותב אשר מחשבות מבלבלות אותו וכו' וכו'.

וכבר כתבתי כ"פ לכמה מאנ"ש, אף שדבר פשוט וידוע הוא, שהגזמת בלבול דמ"ז -- גם זה מפיתויי היצה"ר, המשתדל בכל האופנים והתחבולות לבלבל את האדם מעבודת השי"ת בשמחה ובטוב לבב. שמזה מובן, שככל שלא יגזימו בדבר, = = ולא-עוד אלא גם-על ידי היסח-הדעת. מלא.(ולא בדרך מלחמה עם המ"ז), ילך המצב . הלוך והשתפר. אלא -- כיוז שהמחשבה משוטטת תמיד (וכמבואר גם במאמרי דחג הפסת*, דמני' אזלינן, שלכן נקראת המחשבה בשם נהר) הנה הדחי' היא ע'י מחשבה בענין אחר. ומובן שכשהענין יהי' בתורה ומצותי' -- הרי מעט אור דוחה הרבה חשך, ועאכו"כ הרבה אור.

מהענינים והסגולות למהר ביטול בלבול הנ"ל הוא הלימוד מבפנים, לימוד תורה בטהרה, נתינה לצדקה לפני תפלת הבקר בימות החול. וכיון שכפי מכתבו ראה הטבה בשאר עניניו -- הרי גם זה צריך להוכיח לו ברור, שגם בענין המ"ז הוטב, אלא שהצד שכנגד מסתיר הטבה זו וכו'.

במענה למכתבו מכ"ח שבט ושאלותיו: א) מהי העצה למחשבות המבלבלות ומחשבות בלתי רצויות,

לכל לראש צריך להיות בקי בעל פה כמה ענינים בתורה ולחזור עליהם, גם בזמנים הפנוים מסדרי הישיבה. ומובן שזה נוסף על העיקר החלטה חזקה שתיכף שמרגיש שמחשבתו עסוקה בענין בלתי רצוי יפסיקה.

405ב) איזו תרופה לחשק ללימוד וכן להתפלל בכוונה.

העצה עדיז היא כמאמר חזיל יגעת ולא מצאת אל תאמין, ואם כן בו הדבר תלוי, וכשירצה להתפלל בכוונה וללמוד בהתמדה, סוף סוף יצליח. וה"ה בהנוגע לכל הנסיונות בדרך האדם שאין להתרשם מהם ולהתגבר עליהם, וכשרוצים באמת מצליחים.

ילמוד בהענינים האמורים לעיל בספר תניא קדישא וכנדפס במפתח ענינים בסוף הספר.

ובטח יודע מהתקנה לומר שיעור תהלים חדשי כמו שנחלק התהלים לימי החודש, בכל יום אחר תפלת הבקר, וישמור ע"ז עכ"פ מכאן ולהבא. וכן אשר יבדקו

את התפלין שלו שתהיינה כשרות כדין. (ממכחב ד' אד"ר תשי"ט)

במענה למכתבו מכ"ז טבת -- שנתקבל באיחור זמן רב -

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו.

לכתבו אודות מחשבות זרות בשעת הלימוד ותפלה, ידועה העצה לזה, אשר יהי" הספר או הסידור פתוח לפניו בעת הלימוד והתפלה, והאותיות אוחזות את המחשבה ותופסות אותה.

ומאחר שהובטחנו יגעת ומצאת, וזכה ללמוד בישיבה הקי תומכי תמימִים, מיסודם ובהנהלתם של רבותינו נשיאינו, בודאי כשילמוד בהתמדה ושקידה ימשיך זה ברכת השי"ת בכל המצטרך לו.

406ב"ה, ערב שבת קדש ערב חג השבועות, זמן מתן תורתנו -- ה'תשכיה ברוקלין, 1. י.

כבוד המשתתפים בחגיגת סיום אגרת הקדש לרבנו הזקןז,

בעל התניא -- פוסק בנסתר דתורה -- והשו"ע -- פוסק בנגלה דתורה --

ה' עליהם יחיו שלום וברכה! בנועם קבלתי הידיעה ע"ד סיום ספר התניא לרבנו הזקן -- חלק אגרת הקדש,

אשר אף שנצטרף להתניא --- לאחרי הסתלקות רבנו הזקן, הרי הי הצירוף ע"י ,בני הגאון המחבר ז"ל נ"ע", והבא על החתום לראשונה, ה"ה בנו אדמו"ר האמצעי,

וידוע דיוק הלשון -- ממלא מקומו -- שכל המקום מלא כבתחילה. ותוכז סיום אגה"ק (סימן לב), ה"ה במעלת צדקה הניתנת ע"י התעוררות האדם

מעצמו (שהיא באה) ע"י התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע ולדבקה בו ולמסור נפשו באחד ובכל מאדך כפשוטו וכו" -

שבזה הרי נעוץ סופו בתחלתו (אגה"ק סיי אלף) שגם בה מדובר מענין כוונת התפלה מעומקא דליבא כו' עד מיצוי הנפש כו', אלא שבתחלתו מדבר אודות התחלת פעולת התפלה שהיא בנוגע לענינים רוחנים, חיזוק ואימוץ השכל המתבונן בגדולת א"ס ב"ה והמדות דו"ר לה' -- ולאחרי זה משתלשל עד לענינים הגשמים -- צדקה בפועל בעוה"ז הגשמי,

מתאים לפס"ד בשו"ע עיד סדר היום של כאו"א, שמבית הכנסת (תפלה) ילך לבית המדרש (תורה) ואחרי כן ילך לעסקיו, ושהעסק במו"מ וכיו"ב צ"ל באופן כזה שיה" מכון לשבתו ית' בנתינת הצדקה שיתן מיגיעו, וצדקה זו מעלה עמה כל מה שהרויח, וכביאור רבנו הזקן.

ויש לרמז כל סדר זה גם בדרשת חז"ל על הכתוב, ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציוז, דרשה אשר הביאה רבנו הזקן להלכה למעשה וז"ל: כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש והולך ללמוד זוכה ומקבל פני השכינה.

407והדרך והכלי לקבלת פני השכינה -- הרי מקרא מלא דבר הכתוב: אני בצדק אחזה פניך,

וכסיום אגה"ק כאן צדק לפניו יהלך, שמוליך וממשיך פנים העליונים כו' עד עולם העשיי,

וסדר זה הוא באופן שאין להם מנוחה, בלי הפסק, כי יום יום בשעת רחמים ועת רצון דהתפלה, נפשם תשתפך כמים נוכח פני ה', ע"י עבודת התפלה, כנ"ל, מעומקא דליבא עד מיצוי הנפש,

בדוגמת שדה שהיא עומדת בהר (בהר ה' יראה) וצריך להשקותה תמיד,

שלכן הורונו חזיל שכל ששת ימים, שית אלפי שנין דהוו עלמא, משקין אותה עד אשר יבוא יום השביעי, יום השבת שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים.

בכבוד ובברכה בנוסח המסורתי, שכשם שסיימו את הנ"ל כן יתחילו מסכתות וספרים אחרים ולסיימם ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים,

ובברכה -- בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר -- לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות 408ברוקלין, 1. י. לכבוד המתפללים בבית הכנסת עדת ישראל במאַנשסתר, ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

409ברוקלין קהל המתפללים בבית הכנסת עדת ישראל, נוסח האר"י, במנשסתר, ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

ובעת רצון יקרא על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זייע נשיא ישראל,

להתעוררות רחמים רבים על כל אחד ואחד ומשפחותיהם שליט"א.

ועוד ועיקר שיתוספו ספסלי הן הבאים לעבודת התפלה והן הבאים לשמוע בלימודי תורתנו הקדושה,

אשר בודאי עי"ז יתוסף ג"כ בברכת השם, שהוא הזן ומפרנס לכל בטובו בחן בחסד וברחמים, פרנסה בכל המצטרך הן ברוחניות והן בגשמיות, והוא נותן התורה ומצותי' אשר תלמוד תורה כנגד כולם,

ובפרט אשר נמצאים אנו ימי הספירה, אשר תיכף לברכה לספירה מבקשים הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה, במהרה בימינו, אשר אז יקוים גם היעוד, בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגליות יקבעו בארץ ישראל, כיון שקוראים ומרביצים בהם תורה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור 410באמירת תיבת ,השם" אין בזה שם כל?, באמירת תיבת ,לאַרד" עאכו"כ 0-2 פס"ד אדה"ז שיש בזה קדושה ויותר מזה. (ממכחב י"ז אד"ש, תשד"מ)

. . אמירת* למנצח יענך וכו' תפלה לדוד וכו' -- לפי מנהג חב"ד תלוי באמירת (ממכתב בי ניסן, תשי"ז)

*) מקודם היתה שאלה: אם אומרים תחנון כשמתפללים במנין שא"א תחנון ביום שלפי מנהגנו צריכים לאומרו (כגון יא"צ וכו') -- והשיב כ"ק אדמו"ר שליט'א שאם א"א לאמרו בצנעה, אין לאמרו.

ועיז באה השאלה: האם באופן זה אומרים ,למנצח* ו,תפלה לדוד", שלפי מנהגם אומרים אותג אפילו ביום שאין אומרים תחנון, ועיז בא המענה שבפנים. המו"ל.

במענה לשאלותיהם ... בשינוי נוסח התפלה לנשים* -- כמנהג המקום בזה. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

*) אם נשים אומרות מודָה אני בקמ"ץ. וכן אם הן אומרות שלא עשני שפחה. המו"ל.

... בענין נוסח המי-שברך -- הנה במקום שנוהגין לאומרו (כי, כמדומה, בליובאַוויטש לא נהגו כן) הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תו"א... (ממכתב ייג ניסן, תשיח) 411,... מנהגנו בדבר ניקוד תיבת ,הגשם" בתפלה -- וכן דתיבת ,הטל" -- מבואר

הוא בשער הכולל במקומו מילתא בטעמי, אף שהקשה כת"ר ע"ז בספרו, ושערי תירוצים לא ננעלו. והעיקר -- מעשה רב דמנהגנו מדור דור...

(ממכתב ח' אד"ר, תשמ"א)

.. . בנוסח ,בברכה המשולשת בתורה" -- הבי"ת של בתורה מוכיח -- דהפיי שהשילוש הוא בתורה. וראה ג"כ בכתר ש"ט - בנוגע להערותיו הוא בזה. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

.. . בעניו ברכת שפטרני מעונש הלזה אם לברך בשם. ומלכות, הנה כמדומה שכבר נדפס*, לברך בלא שם ומלכות, ולכן נדפס כן בסידור תהלת ה' רוסטוב, המדויק, ומה שברכו הנשיאים בשם ומלכות, וכמובא בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה

אין זה הוראה לרבים. כן שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר . . (ממכתב כ"ז ניסן, תשי"ג)

.. . אמירת העולה לתורה חזק חו"נ -- לא חשיב הפסק כי הוא שייך לקריאת הסיום (ראה שו"ע אדה"ז סקס"ז ס"ט). וגם הוא אומר, כי נוסחא שלנו היא

ונתחזק ... (ממכתב ביץ כסא לעשור, תעוי"א) 412... במ"ש אודות אמירת הלל לפני התפלה -- הוראה מפורשת לא שמעתי בזה, אבל מסופר בפי חסידים, שאף שרבותינו נשיאינו בתפלת שבת היו מאריכים בתפלה אפילו כמה שעות לאחרי גמר הצבור את תפלתם, הנה ביום טוב היו מסתדרים באופן לגמור תפלת השחר עם הצבור ולאמר הלל עמהם...

(ממכתב שנת תשי"חזט ?6

.. בסופו*. בדברי המרחשת דכיון דנשים פטורות מהלל, הרי למ"ד דקריאת המגילה היינו הלילא -- גם ממגילה פטורין. וזהו טעמי' דבה"ג. = וא"כ צ"ל דפליג הבה"ג' על תוד"ה מי (סוכה לח; א). ולדידי' לא תהיינה נשים'" - חייבות בהלל בלילי פסח, ודלא כפשטות ל' השו"ע שלא הביא חולק בזה -- וראה שו"ע רבנו הזקן סתע"ב סעי' כה. ואין סי המרחשת תח"י. (ממכתב יו"ד אייר, תשכ"ד)

*) הע' לס' חלקת מאיר. המו"ל.

, . . מנהגי' לומר ברכו לפני ערבית של ש"ק. ובמילא אומרים ולומר כו' אם מתפללים ביחידות. ואין נוגע אם שמעו ברכו מקודם. וראה זח"ב קלה, ב: ולומר ברכו כו' בגין למיפתח לגבה בברכה כו'.

(ממכתב ער"ח סיט, השי"ת)

.. . בשעה"כ שם*: ומהדרין לאומרו בצבור -- ולא ראיתי מקפידין בזה. (מרשימת חורף, תשכ"ד)

6-2 413לכאורה*, על פי מ"ש שבת (יו"ד רע"א) אדרבה חמורה תפלת ערבית ממנחה בזה. -- וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק. כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן עפמש"כ הט"ז (או"ח סרל"ה סק"ג) -- אבל רבנו הזקן משמע דס"ל דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפלת ערבית (שו"ע או"ח סתל"א ס'"ה). -- ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פאַרבריינגען קודם מעריב הוא עתה -- (משא"כ בזמן השיס והשו"ע) -- דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח ספ"ט סיז.

ואף את"ל דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי חמד כללים ג' אות לד) יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חלקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.

יעויין בכהנ"ל שו"ע או"ח סרל"ב וסרל*ה ובנ"כ שם, וחידושי משניות להצ"צ שבת פ"א מ"ב. ואכמ"ל. (מרשימת אייר, ה'שי*ת)

מאשר הנני קבלת מכתבו מא' וארא עם המצורף אליו, ובודאי בינתים קבל מכתבי הקודם, אשר כנראה כוונתי בסגנונו להצעתו במכתבו האחרון.

בהכתוב במכתב האמור בהנוגע לק"ש, בהשלמת מספר רמ"ח תיבות, ובפרט בסיום במ"ש בענין זה בק"ש שעה"מ, שכנראה הי' בזה אי-דיוק, ממהר הנני לתקז זה, ע"פ מה שמצאתי ברשימותי והועתק גם ב,היום יום", יום כ"ח אד"ר. וז"ל: בק"ש שעה"מ, בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת ,אמת*. ושם ביום י"ז אייר: בקיש שיש אומרים בבקר -- קודם התפלה -- כדי לצאת חובת ק"ש בזמנה, ג"כ כופלים ג' התיבות ומסיימים בתיבת אמת. בק"ש דתפילין דר"ת ושמ"ר אין כופלים אבל אומרים ,אמת" עכ"ל. -- ובמ"יש בהנוגע לק"ש שעהמ"ט שאומרים גם תיבת אמת, בא זה בשלילת מה שיש מפרשים בהכתוב בסידור אדמו"ר הזקן בקשעה"מ ,שמע ישראל עד סוף כל ג' הפרשיות", שבא לשלול תיבת ,אמת" -- שאין הפירוש כך, אלא כוונתו שיאמרו כל הג' פרשיות, ובהנוגע להשלמת רמ"ח תיבות בקשעהמ"ט, 414לא שמעתי בפירוש, אבל כמדומה אנ"ש נוהגים כמ"ש בשער הכולל על הסידור פרק ליו סיק ד' -- לחזור התיבות אני ה' אלקיכם.

ב) במ"ש בענין יושב בסתר בקשעה"מ, ושינוי המנהגים אשר בזה, לפלא קצת שאינו מזכיר שהשינוי הוא לא רק בהנוגע להסיום, אלא גם בהנוגע להתחלה -- שלדעת כמה מתחילים מויהי נועם. ומה שיש להעיר בהמקורות שציין:

א) להספר חסידים דיעה בפ"ע בזה, כי לדעתו שיר של פגעים כולל ומתחיל ה' מה רבו צרי, ובהגהות ברית עולם על ספר חסידים -- שהוא ע"פ הירושלמי דשבת וסוף עירוביו.

ב) בכלל -- תמוה, וכמדומה לא נמצא בשום מקום, שיאמרו על קפיטל בתנ"ך איזה תואר ותהי' הכוונה רק לחלק ממנו ולא על כולו, וכהניל שבשיר של פגעים הכוונה רק על חלק המזמור ולא על כולו. -- ובעטרת זקנים -- סי' רצה -- מס' צרור המור ויקרא -- משמע בפי' דכל המזמור הוא שיר של פגעים (וגם הפסוק ויהי

נועם?!).

ג) בטעם כל אלו האומרים לסיים עד מעונך, ייל שגם לדעתם המוכרח הוא עד מחסי, אלא שמתאים למרז"ל כל פסוקי דלא פסקי וכו' מסיימים הפסוק. ולא מפשינן במחלוקת.

ד) בכל אופן, יש לעיין מהנוהג במוצש"ק -- לכל הדיעות -- לאמר כל המזמור יושב בסתר עד גמירא, ולדעת הזהר חלק א' יד, ב, -- וראה מטה משה -- הטעם מפני שאז הזמן לאמר שיר של פגעים, ומאי שנא מקשעה"מ. אף שכמובן י"ל שבמוצש"ק עוד טעמים לאמירת מזמור זה -- נוסף על טעם הזהר, ומפני טעמים האמורים אומרים המזמור עד גמירא. וכבר ידוע מ"ש בטור -- הביאו מג'א -- סיי רצ"ה ובמחה"ש שם שהמזמור כולו שהוא קל"ו תיבות מסוגל לברכה ומטעם זה גם כופלים הפסוק אורך ימים, אלא שאז צ"ל גם כתוב ויהי נועם כמבואר שם. אבל בעט"ז הנ"ל שהוא מפני שיר של פגעים.

(ממכתב כ"א שבט, תשייח)

. . בהנוגע לאמירת תחנון בקשעה"מ במוצש"ק, מובנת ההוראה מאמירת תחנון בסליחות במוצש"ק -- שהוא לאחר חצות לילה, שמזה נלמד בשאלתו שתלוי בזמן קריאת הק"ש -- לפני חצות או לאחריו.

(ממכתב ו אייר, תעודכ) 415במענה על מכתבו מז' ניסן. בו כותב שמזדמן לו להתפלל בבתכינ שונים ויש מהם שאינם מסכימים לזה שלומד משניות ואומר קדיש שלאחריו, בטענה שאין להרבות בקדישים. ופליאה גדולה על התאוננות זו, כי הרי זה מנהג ידוע בכל תפוצות ישראל. ופשיטא שאין זה נכנס בגדר דלהרבות בקדישים, ואמרו רז"ל (סוטה מ"ט ע"א) איהא שמי' רבא דאגדתא (שלימוד משניות בכלל זה -- כמבואר בפוסקים) קאים עלמא, ושרק זה מצילנו ומגין עלינו בחשך כפול ומכופל בדרא דעקבתא

דמשיחא. ובודאי יסביר להם את כל הנ"ל... (ממכתב א' חוהמ"פ, תשט")

.. . ע'פ המבואר בכ"מ בנוגע לקורת רוח דנשמת הנפטרים, מובן שאין לעשות ענינים שיגרעו ח"ו בחינוך על טהרת הקדש של כו"כ מבני ובנות ישראל. ואדרבה -- להוסיף בהשתדלות בזה, ויתוסף בהקורת רוח ועליית נשמתם, שעפי"ז מובן בהנוגע לעבודתו בקדש, במוסד הק' אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ובהענינים לזינ שלא יגעו בהנ"ל הרי יש לכלול לימוד משניות ברבים, עכ"פ סיום הלימוד ברבים, בתוספת איזה ביאור מתאים להבנת השומעים, ומה טוב בתוספת ענין חסידותי מתאים להבנתם. ובודאי יהי' בידו לאמר אחרי כן קדיש דרבנן. ולימוד זה הרי אפשר לסדרו קודם התפלה ולאחרי התפלה, כנדוז דידי', בכדי למלאות מספר הקדישים.

כן מהנכון בלאה"כ בכל יום חול קודם תפלת הבקר, לתת איזה פרוטות לצדקה לזכות הנשמה, וכן לפני תפלת המנחה (אף שפחות מסכום הנ"ל). ומובן שכל הנ"ל

צ"ל בלי נדר... (ממכחב כ"ה ניסן, תש"כ)

ויהי רצון, שכמטרת כל התועדות, יהי' רישומה ניכר במשך כל השנה, ועד לחיי היום יומים במחשבה דבור ומעשה.

לכתבו האם יקבל מענה לכתבו והאם תהי' קורבה ורצון וכו', 416לפלא גדול גם הספק ושאלה בזה, והרי זהו מטבע בני ישראל בתולדותם (עיין בספר תניא קדישא סוף פרק א', ואגרת הקדש סי' ייב -- שכן הוא מצד נפה"א ומצד נה"ב). ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות, מתחיל ממיסדה מורנו הבעל שם טוב זיל שהשנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו,

ויהי רצון שיהי' כמים הפנים לפנים כן וגו', וההתקשרות אודותה כותב באופז הידוע, ז. א. "יי שלומדים אותם ענינים בתורתנו תורת חיים -- שעי"ז מתאחדים בני ישראל זע"ז ועם הקב"ה וכו', וכדברי הזהר הק' -- ישראל (ע"י ועם) אורייתא וקוב"ה כולא חד.

תקותי שמוסיף בשיעוריו בתורת החסידות, נוסף על שיעוריו בנגלה דתורה, וגם בזה מקיים מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. (ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)

. . . בנוגע להמכתב ע"ד התמונות, הנה המכתב הי' מוסגר במכתבי (אני להרח"ה שי) ואם לא הי' אמת הנכתב בו שזהו ע"פ ההוראה פשיטא שלא הייתי שולחו ואם הי' מכיר את הרב . . . לא הי' כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא.

ד) בנוגע לגוף הדבר, תמהני על הרעש שלו. המכתב פונה אל המקושרים, היינו לאלו הפונים מזמן לזמן בבקשת עצה וברכה בעדם ובעד נשותיהם בניהם ובנותיהם, ומפרקים לפרקים גם פרטי מצב כ"א ואחת מהנ"ל והתנהגות זו דבר ידוע הוא לכל, ואדרבה הערכה רווחת שמי שחסר זה אצלו -- ה"ז סימן שתסר גם בהתקשרותו.

ה) אולי כוונתו למה מכניסין ענין פוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני במה ששמעתי מספרים שלפנים העבירו שו"ב ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן, ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן וג"כ בצדק".

ו) בנוגע להטענה מה יאמרו חסידי פולין וכו', -- בטח גם בעיניו פשוט שאלו חסידי פולין ואונגארין שיהרהרו אחרי כו' (כותב הנני ,כו" כי כולם מהרהרים אבל לא אחר ענין אחד) בקול רם ע"י הניל מדברים בנוסח זה גם בלאו הכי כי קנאת תלמידי סופרים בהם, ולביאור שכלי עליו אין נזקקים כ"כ.

ואיני נכנס בזה כלל בענין פוטו, הן לדינא הן לפנים משורת הדין ורק רצוני לומר שמכל מכיריי איני יודע אף אחד שאין אצלו פוטו שלו או מב'ב וברצון ולא עיי כפית המלכות ורובא דרובא -- גם בתענוג.

417ז) עוד אחת יכולני לטעון עבורו, והוא מה התועלת בס' התמונות שבשביל זה כדאי לכנוס לכל שקו"ט הנ"ל, אלא שכמדומני שאין נצרך ביאור ע"ז דנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חבירו פלוני ועאכו"כ בנדו"ז.

וכבר נראה כאן הרגש שפעלה בחוגי מקושרים שונים הידיעה אשר הרבי מליובאוויטש מעונין שתמונתם למשפחותיהם תהא אצלו לזכרון (כ''ז הוא השערתי, כי לא שאלתי לטעם ההוראה).

ח) גם אם הי' צדק בחששות שלו שאיש המעולה מהחסידים יפגם ע"י ידיעה והוראה הנ"ל, -- הנה ידועות ב' השיטות א) כשיאות לא' מעולה ולא יאות לעשרת אלפים סכלים ... לא ארגיש בגנות העם הרב ההוא וארצה להציל המעולה האחד (פתיחה למו"נ), ב) משכיל ועובד כדאי הוא שיהי' בעל עגלה משך שנים כדי לעשות טובה פרטית לאיש אחד כמסופר במבוא לפוקח עורים הנדפס כאן, ומכש"כ שכנ"ל בס"ז פעל ופועל בכמה וכמה אנשים ובפרט שגם בשיטה א' הנ'"ל מקדים תנאי שלא ימצא תחבולה כ"א באופן הנ"ל.

ט) אחרי שהארכתי בכל הנ"ל וכבקשתו לענות לו בהקדם, אבוא גם אני מצדי בשורותיים געוואלד . . ., וויפיל אַ שיעור מיט קריטיקע, והעיקר וויפיל אַ שיעור אין פראַצענטן היילע קריטיקע, הלא גם אם הצדק אתו בכל מכתביו ותביעותיו ה"ז אינו אלא שלילה, מפני מה אינו משקיע כחותיו בחיוב, בבנין עניני חב"ד בסביבתו, ביה"כ שלו, עירו וכו'. וכלל כללו עשה דוחה לא תעשה וככל הפי' שיש לומר בזה.

משער הנני שיש לו טענות תרעומות וכו' וכו', - אבל הרי גם זה שלילה היא עדיין, ואפילו אונס דרחמנא פטרי' אונס כמאן דעביד לא אמרינן, ואפילו את"ל דאמרינן - ה"ז לגבי', אבל אותו שהי' יכול לקבל ממנו -- הרי אין אצלו כלום.

418. . איני יודע בפרטיות מצב ... אבל תמי' היא בעיני, שאף אם התנה מראש שפטור הוא מזה, אבל בשביל מה ולמה עזב את משמרתו, שכנראה כר נרחב הוא והצליח בזה, ועתה הלוך ילך לחפש ולגשש בארץ אחרת ובעבודה אחרת, ועוזב כלי מחזיק וממשיך ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר גם עתה מטה האלקים בידו להמשיך מן באר וענני הכבוד, הן בגשמיות והז ברוחניות, לכל אלו המחזקים התקשרותם וההליכה בדרכיו אשר הורה ביתר שאת ויתר עז.

(ממכתב כ-ד אדר, תשזי)

קבלתי ג' מכתביו והעיקר מכתבו השני ממוצש"ק פ' מקץ, בו כותב שנשאר על

משמרתו משמרת הקדש, בכרמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר" בלי שום ספק שזה טובתו, הן בגשמיות והן ברוחניות, וטובת ב"ב שיחיו. ונכון יהי'

לבו בטוח בהשי"ת, אשר בודאי יראה זה גם בעיני בשר, והשי"ת יזכהו שיהי' זה

בהקדם. וידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר חסיד כדבעי צריך להיות חדור

(דורכגעדרונגען) בהרעיון שהוא בהמתו של הקב"ה (להעיר מתניא ס"פ מ"ר ושם

פי"ח), אשר במילא עליו למלאות את עניניו והוא ,נתינת-חלב" וכיו"ב -- ומזונותיו

וכל צרכיו הרי הם על בעה"ב שלו, הוא ממה"מ הקב"ה.

בברכה להצלחה בכל ענניו, וביחוד

בעבודתו בקדש בקירוב לבן של ישראל

לאביהם שבשמים -- המחכה לבשו"ט (ממכתב ט"ו טבת, תשי"ג)

.. . מה שכותב במכתבו, אשר לכשאפנה אשנה -- הנה כל הבא ליהודי בכלל, ולחסיד המחזיק בשיטת הבעש"ט ע"ד השגח"פ בפרט, וכשבא מהרבי שלו בפרטי פרטיות -- ה"ז בטח מכוון דוקא לזמן שבאה ההצעה ולכל המאורעות דזמן ההוא, וכמעשה הידוע דרי"ח לעפלער בער"פ בוקר קודם התפלה.

(ממכתב ימי הגבלה דחגה"ש, תש"ט) 419... מהראוי ונכון במאד שישתמש בהזמן שבין ייב תמוז וח"י אלול בפרט להוסיף השתדלות בענין המעמד מכל השייכים לזה (וכדיוק לשון רז"ל כל שדרכו ולא את) וכן להתאמץ בהמצאת עזר להמל"ח (ע"י מס חבר נדבות להדפסה וכיו"ב)

וגודל הנחיצות בזה אין די באר ובודאי יעשה בזה ככל יכלתו. (ממכחב ט' תמוז, תש"ח)

ב"ה, ח"י אלול ה'תשכ"א

ברוקלין, 1. יי אל המארגנים קבוצת הנסיעה לכאן, בימי הרחמים והרצון, ולימי הרחמים והרצון, ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

על יסוד מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, באתי בזה להעיר, אשר הכתוב אשתקד*, בעניני התעוררות תורה ומצוה, בקשר לנסיעה לכאן, והסדרים שלה, בתקפו גם בשנה זו.

ואדרבה -- עפ"י הציווי להעלות בקדש, בטח יוסיפו בזה, כאו"א לפום שיעורא דילי",

והרי הובטחנו -- כל המוסיף מוסיפין לו.

והרי בעניני טוב וקדושה, שגם עניני הגוחף של ישראל עם קדוש, נצטוה האדם לעשותם קדושה,

ככל שיהי' המצב טוב, יש להוסיף, הלוך והוסיף הלוך ואור.

ובודאי למותר להעיר, אשר בהנ"ל הם גם הענינים הקשורים בהשפעה על הזולת, ואדרבה, כיון שואהבת לרעך כמוך -- כלל גדול בתורה.

וידועה תורת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, אשר ואהבת את ה"א -- ואהבת לרעך כמוך, חד הוא. וק"ל...

420לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, הנה סו"ס נתקבל מכתבו ... ובודאי נתפרסמו בתוככי התמימים וגם אנ"ש דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא, בהנוגע צו ,צַער חסידים", וביאר את דבריו, שישנם כאלו שבאים בכתובים רק, ר"ל, כאשר אירע איזה צער ועגמ"נ ח"ו, עכ"ל. ותמי' שכנראה גם הוא רצונו להכנס בסוג זה. ובמילא כשרצו שיודיע ע"ד קביעות שיעור -- לא הי' כביכול אופן אחר אלא שיהי" ענין של עגמ"נ, ר"ל, ובמילא שולח מכתב ובמילא גם מודיע ע"ד שיעורים. והרי טוב הי לכל הצדדים, אם היו אנייש מתרגלים לכתוב ולהודיע על כל ענין של שמחה, ובמילא ה" הרגל נעשה טבע, שגם בדרכי הטבע יהי' נרגש שינוי בכיווז זה, שתתרבה השמחה בעניניהם. ועיין ג"כ זהר חלק ב' קפ"ד ע"ב דיה תא חזי. ויה"ר שיהי' שליח טוב

להחדיר מנהג זה הטוב, לא רק בהנוגע לעצמו אלא לכל סביבתו... (ממכתב י"א שבט, תשט*ו)

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מד' אלול עם הפ"נ המצורף שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצוז שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה.

ולפלא על אנ"ש וביחוד התמימים, שלמרות שכמה פעמים העירותי שלולי התרגלו לכתוב בשו"ט בטוב הנראה והנגלה, אשר כו"כ הזדמנויות ישנם בזה, בודאי שזה הי' ממעט בההזדמנויות לכתוב מענינים שהם מחסדים המכוסים. ולע"ע לא ניכרת הזזה בזה.

ובהמצאנו בימי רחמים ורצון אלו, יהי רצון שגם בַזה ישתנה הדבר מן הקצה אל הקצה, ז. א. שחסדים המכוסים יתגלו, ואך טוב בטוב הנראה יבשרו איש לרעהו.

במ"ש שבא אליו לבקש רחמים עבור קרובים וכו' ומה יעשה.

בהזדמנויות כאלו מובן שנכון הדבר שינצל הענין לעורר ע"ד הוספה ביראת שמים, ובודאי גם להבא יתנהג באופן כזה, ויציע לפניהם שיזכרו על הציון של כ"ק 421מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וההוספה בעניני תורה ומצות היא תשמש צנור וכלי לקבלת התפלה.

בעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה

בגשמיות וברוחניות. (ממכתב ייג אלול, תשי"ז)