שיחה ג

216שיחה ג

א. "הקהילו אלי" – לא על ידי החצוצרות

בסוף פרשתנו¹ מסופר, שמשה רבינו הורה ל"לוים נושאי ארון ברית ה'": "לקוח את ספר התורה הזה... הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם...".

רש"י מצטט את המילים "הקהילו אלי"² ומפרש: "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל³, לפי שנאמר⁴: עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם, ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו⁵ לקיים מה שנאמר⁶: ואין שלטון ביום המות".

בפשטות נראה⁷, שהשאלה שאותה בא רש"י לתרץ בפסוק זה היא, כדברי רש"י עצמו – "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל": מדוע לא הקהילו את הקהל באמצעות החצוצרות, כנאמר בפרשת בהעלתך⁴ "עשה לך שתי חצוצרות... למקרא העדה"?

ההכרח לומר שהכוונה של "הקהילו" איננה להקהיל "כמשפט הידוע דהיינו בחצוצרות"⁸ – נובע מכך⁹ שהציווי של משה "הקהילו" היה ללויים, והתקיעה בחצוצרות היתה דוקא באמצעות הכהנים, "בני אהרן הכהנים"¹⁰.

אך אין מובנים דברי רש"י "לפי שנאמר עשה לך ולא השליט יהושע עליהם" – מדוע קשור לכאן יהושע?!

הרי רש"י בא לתרץ מדוע לא הקהיל משה את הקהל על ידי החצוצרות, ואם כך, צריך היה רש"י לומר בקצרה "ולא תקעו... להקהיל את הקהל לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות"!

יותר מכך: המקור לדבריו של רש"י הוא במדרש תנחומא¹¹, ומדרש רבה¹², על הפסוק⁴ "עשה לך"¹³. אך שם אכן 216אין מובא הענין של "לא השליט יהושע עליהם" לגבי ההקהלה של "אותו היום" שמת משה¹⁴, אלא שבאופן כללי "לא נשתמש בהן". כי בפסוק נאמר "עשה לך .. אתה משתמש בהן ואין אחר משתמש בהן, תדע לך שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהן .. כשבא להלחם ביריחו"; ורק לאחר מכן, כחידוש בפני עצמו, מוסיף המדרש: "ולא תאמר יהושע בלבד אלא משה רבינו עצמו עד שהוא בחיים נגנזו .. הקהילו אלי .. והיכן היו החצוצרות .. אלא .. נגנזו .. לקיים מה שנאמר אין שלטון ביום המות".

ותמוה: כיצד ייתכן, שדוקא רש"י, המפרש את פשוטו של מקרא, יאריך בדבריו "לפי שנאמר .. ולא השליט יהושע עליהם" בקשר להקהלה על ידי משה – "הקהילו אלי"!

יש המפרשים¹⁵, ש"אם היה יהושע שולט בהם אחרי מות משה היו תוקעים בהם אף אותו יום שמת משה", ולכן מדגיש רש"י ש"לא השליט יהושע עליהם":

אך הסבר זה אינו מבהיר את לשון רש"י. כי רש"י צריך לתרץ, ראשית כל, מדוע לא השתמש משה בחצוצרות – כי "אין שלטון ביום המות", ורק לאחר מכן יכול היה להוסיף, שגם יהושע לא השתמש בחצוצרות כי "ולא השליט יהושע עליהם". אך בודאי לא צריך היה רש"י לפתוח דבריו ב"לפי שנאמר .. ולא השליט יהושע עליהם"!

ב. דיוקים בלשון רש"י

בנוסף לכך יש להדגיש ולהבהיר מספר דיוקים בלשון רש"י, ומתוכם¹⁶:

217א) כיצד מתאים להתבטא בביטוי "שליטה" – "ולא השליט יהושע עליהם" – לגבי החצוצרות. רש"י צריך היה לומר, בדומה ללשון המדרש שלעיל, "ולא נשתמש בהם יהושע" וכדומה, ובמיוחד כאשר לפי מספר גירסאות כתוב גם בפירוש רש"י על המילים "עשה לך"⁴ – "אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר",

ב) מדוע מצטט רש"י ב"דבור המתחיל" את המילה "אלי". לכאורה, מפרש רש"י רק את המילה "הקהילו", שאופן ההקהלה לא היה על ידי החצוצרות.

ג. שאלת רש"י איננה "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות"

כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר:

ידוע, שבדרך כלל אין רש"י בפירושו על התורה ועל הגמרא מפרט את השאלה שעליה הוא בא להשיב, אלא הוא אומר מיד את הפירוש על הפסוק, והשאלה, או השאלות, מתבטלת מאליה.

יותר מכך: במקומות רבים שבהם פותח רש"י את פירושו בשאלה, אין זו השאלה העיקרית בפסוק שאותה הוא בא לתרץ. אלא שעל ידי התשובה לשאלה זו תובן ממילא השאלה העיקרית על הפסוק, אשר אותה אין רש"י מפרט¹⁷.

ובדומה לכך בעניננו: דברי רש"י בפתח פירושו "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות" אינם קובעים שזוהי השאלה העיקרית בפסוק.

ואדרבה: פשטנים רבים¹⁸ מסבירים, 218שבפסוק "ויצו משה את הלוים... לקוח את ספר התורה הזה..." הכוונה היא לכהנים, כנאמר לפני כן¹⁹ "ויתנה (את ספר התורה) אל הכהנים בני לוי...", ולפי זה ניתן להסביר בדרך הפשט, שהאופן של "הקהילו" היה "כמשפט הידוע דהיינו בחצוצרות".

אלא, כוונת רש"י היא לתרץ בעיקר על שאלה כללית המתעוררת על שתי המילים "הקהילו אלי", כדלהלן. וכדי להשיב על שאלה זו, מפרש רש"י שהאופן של "הקהילו" היה באופן של "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל", ועל ידי ההסבר מדוע לא היתה ההקהלה על ידי חצוצרות, מתורצת ממילא השאלה הכללית.

ד. מדוע נעשתה ההקהלה

על ידי משה?

השאלה המתעוררת על המילים "הקהילו אלי", ואשר אותה בא רש"י לתרץ, היא:

מיד בתחילת הפרשה²⁰ כבר פירש רש"י: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא .. לא אוכל, איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע". ומספר פסוקים לאחר מכן²¹ קובע רש"י כלל: "דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור". יוצא מכך, שיהושע כבר נעשה²² ה"דבר לדור".

וקשה: כיצד ייתכן שהקהלת ישראל נעשתה על ידי משה?

אמנם, משה רבינו חפץ לדבר בעצמו לבני ישראל, "ואעידה בם את השמים ואת הארץ..."²³. אך הקהלת העם שייכת רק לנשיא, למנהיג הדור. ומכיון שיהושע כבר נעשה ה"דבר לדור"²⁴, צריך היה הוא להקהיל את ישראל, ומשה היה מדבר אליהם.

ולפחות, צריכה היתה ההקהלה להיעשות על ידי שניהם ביחד, כפי שהדיבור לישראל היה על ידי שניהם: "הוא והושע בן נון"²⁵. אך בודאי שלא 219היה צריך להיות "הקהילו אלי", ביטוי השולל את יהושע.

וכדי להשיב לשאלה זו, מקדים רש"י ואומר "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל (ומיד הוא מסביר לגבי יהושע) לפי שנאמר עשה לך (ורש"י מדייק) ולא השליט יהושע עליהם". שפירוש "לא השליט יהושע עליהם" מסביר במילא מדוע נעשתה ההקהלה על ידי משה, כפי שיוסבר להלן.

ה. שליטת משה לא עברה בשלימותה ליהושע

בענין של "עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם", אין מובן, לכאורה:

הדיוק "עשה לך" – "אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר"²⁶ שולל לכאורה, רק את השימוש בחצוצרות על ידי איש אחר רגיל. אך כאשר מדובר על יהושע, אשר "יפקוד ה' איש על העדה אשר יצא לפניהם..."²⁷, מנהיג ישראל, רועה עדת ה' כממלא מקומו של משה רבינו – מדוע לא ינתנו החצוצרות ליהושע, כדי להשתמש בהן "למקרא העדה", בדיוק כשם שהשליטה של משה על ישראל נמסרה ליהושע?

מכך רואים²⁸ שלא כל עניני משה נמסרו ליהושע, כי שליטתו של משה על ישראל היתה נעלית משליטתו של יהושע, כפי שכבר אמר רש"י לפני כן²⁹: "פני משה כחמה, פני יהושע כלבנה". וזהו הדיוק בלשון רש"י "לא השליט יהושע עליהם" – יהושע לא שלט עליהם, כי לא כל השליטה של משה בשלימותה נמסרה ליהושע³⁰.

לפי זה מובן, שכל עוד חי משה רבינו, אף לאחר ש"נטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע", אין מקום לכך שיהושע יקהיל את ישראל בפני משה רבינו³¹, כי היו ענינים שלא נמסרו ליהושע, שבהם היה רק משה השולט היחיד.

ורק לאחר שרש"י משיב לשאלה העיקרית לגבי ההקהלה בכלל "הקהילו אלי", מדוע היתה ההקהלה על ידי משה – "אלי" – מפרש רש"י את הפרט, לגבי האופן של "הקהילו" – מדוע לא השתמש משה בחצוצרות? והוא משיב על כך "ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות".

220ו. משה רבינו ביום מותו – מעל לשלטון, אך מאוחד עם ישראל

מיינה של תורה בפירוש רש"י זה:

לכאורה אין מובן: אמנם, אי אפשר היה לבצע את ההקהלה על ידי החצוצרות, המצביעות על שלטון, אך מדוע צריך היה להיות שינוי נוסף, שבמקום שהכהנים יקהילו את ישראל, נעשה הדבר על ידי הלויים?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההסבר הפנימי של "אין שלטון ביום המות", שהרי, לכאורה: כיצד ייתכן שביום המות תחול אצל משה רבינו ירידה – "אין שלטון"? הרי אצל צדיקים, להיפך: ילכו מחיל אל חיל³², הם מתעלים מיום ליום, ובודאי ביום האחרון של חייו בעולם הזה³³ היה משה רבינו בשיא ההתעלות, ובמיוחד לפי הידוע³⁴, שביום מותו הוא הגיע גם לשער הנו"ן של חמישים שערי בינה שניתנו בעולם ועד אותו יום ניתנו למשה חסר אחד³⁵ חסר שער הנו"ן.

ויש לומר, שההסבר לכך הוא שאצל צדיקים "אין שלטון ביום המות" מפני המעלה של יום המיתה, שאז נמצאים מעל לענין השלטון:

שליטה מראה על קשר עם הנשלט. אמנם, המלך הוא "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"³⁶ – אפילו "שכמו" "גבוה מכל העם", ובודאי "ראשו" נעלה מכל העם. אך יחד עם זאת זוהי התנשאות שיש לה קשר ויחס לעם, ועל כך מתבססת השליטה.

ואילו ביום המיתה מתעלים לחלוטין מעל העם, כך שבלתי אפשרי אז "שלטון" על העם.

ניתן לחשוב, שכיוון שמשה רבינו נתעלה לדרגה שהיא נעלית לגמרי מאפשרות של שליטה על ישראל, אין ח"ו קשר בין משה לבין ישראל. על כך אומרת התורה, שאפילו כאשר שרוי משה בדרגה זו ביום מותו הוא אומר "הקהילו אלי", אל משה. כי ישראל הם בעצם מאוחדים עם משה רבינו. ובלשון רש"י³⁷: משה הוא ישראל וישראל הם משה.

וזהו ההסבר הפנימי לכך שההקהלה היתה בלי חצוצרות: הקהלה בחצוצרות מראה על יגיעה וטרחה. אך בהקהלת ישראל אל משה כפי שהוא בדרגתו ביום מותו, שאז מתגלה עצמותו, מתגלה הקשר העצמותי בין ישראל למשה – מתגלה ומשפיע.

וכפי שאומרים חז"ל³⁸, שאצל כל 221יהודי "יראה³⁹ מילתא זוטרתי היא" משום ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא", וכפי שמבאר זאת אדמו"ר הזקן⁴⁰, שבכל יהודי יש "מבחינת משה רבינו ע"ה". כי למרות שלא כל אחד מרגיש את דרגת משה שבנפשו, הרי מכיוון ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה" משפיעה דרגת משה על ובתוך כל יהודי ממילא, ש"יראה מילתא זוטרתי היא".

ולפי זה מובן מדוע נעשתה ההקהלה דוקא על־ידי הלויים, ההבדל בין כהנים לבין לויים הוא⁴¹: כהנים הם בבחינת חסד, המשכה ממעלה למטה, ולויים הם בבחינת גבורה, העלאה ממטה למעלה.

ולכן, כדי להקהיל את ישראל "אלי" – אל משה כפי שהוא במצב של העלאה ביום מותו, מעל ל"שלטון" – נעשה הדבר על־ידי הלויים, המביאים את ישראל לידי העלאה לדרגתו של משה.