216

הערות

1. 14. ביפה תואר (השלם) לב"ר שם (בפי' הב'. וכ"כ בנזר הקודש (השלם) שם) מפרש שהכוונה בב"ר שם (ועד"ז הוא בתנחומא ויחי שם) "שלא יהא אחר תוקע בהן" היא לשלול יהושע (ובנזר הקודש מסתייע מפרש"י כאן. וראה דעת ר"א בקה"ר שם). אבל [נוסף לזה שאפשר לפרש שקאי על משה (כפי' הא' ביפ"ת (וראה ביפ"ת הקצר). וכ"פ רש"י שם. וראה רד"ל שם), הרי בכל אופן]: כדי לתרץ מדוע לא הקהיל משה את הקהל ע"י חצוצרות – שרק זה בא רש"י לתרץ (משא"כ במדרש שם שקאי על גניזת החצוצרות בכלל) – מספיק הטעם דאין שלטון ביום המות.
2. 15. שפ"ח כאן. ועד"ז בנזר הקודש שם. וראה ג"כ באר יצחק. – ומ"ש בנזר הקודש שם ("יותר נ"ל") דכוונת רש"י ב"ולא השליט יהושע עליהם" היא רק להוכיח ש"תקיעת החצוצרות הוא סימן שולטונות של מלכות" [ולא בא לשלול שיהושע לא השתמש בהן ביום ההוא, כי "יהושע עדיין לא נהג מנהג גדולה בחיי משה"] – הוא דוחק, ולא משמע כן מפשטות לשון רש"י. ונוסף לזה: מפשטות לשון רש"י מוכח שיהושע כבר נעשה מלך באותו היום (כדלקמן סעיף ד).
3. 16. הטעם שרש"י מדייק לומר שנגנזו "קודם יום מותו"* ולא ביום מותו עצמו (כקושיית
4. . ב"ס"א" ברש"י שלפנינו "ביום מותו". ובכת"י רש"י אחדים (שתח"י) "קודם מותו" אבל בדפוס המשכיל לדוד), ובפרט שבמדרשים הנ"ל נאמר רק "עד שהוא בחיים", "בשעה שנטה למות" וכיו"ב – יש לומר: הטעם בפשטות שטעונים גניזה הוא שלא להכשיל אחרים שאסורים להשתמש בהם**, וע"ד פרש"י לעיל (אחרי טז, כג) בנוגע לבגדי כה"ג דיוהכ"פ. ומכיון שביום מותו כבר לא היו ראויים לשימוש (מצד אין שלטון ביום המות), הוצרך ראשון, דפוס שני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) הוא כבפנים.