217
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
א) כיצד מתאים להתבטא בביטוי "שליטה" – "ולא השליט יהושע עליהם" – לגבי החצוצרות. רש"י צריך היה לומר, בדומה ללשון המדרש שלעיל, "ולא נשתמש בהם יהושע" וכדומה, ובמיוחד כאשר לפי מספר גירסאות כתוב גם בפירוש רש"י על המילים "עשה לך"4 – "אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר",
ב) מדוע מצטט רש"י ב"דבור המתחיל" את המילה "אלי". לכאורה, מפרש רש"י רק את המילה "הקהילו", שאופן ההקהלה לא היה על ידי החצוצרות.
ג. שאלת רש"י איננה "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות"
כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר:
ידוע, שבדרך כלל אין רש"י בפירושו על התורה ועל הגמרא מפרט את השאלה שעליה הוא בא להשיב, אלא הוא אומר מיד את הפירוש על הפסוק, והשאלה, או השאלות, מתבטלת מאליה.
יותר מכך: במקומות רבים שבהם פותח רש"י את פירושו בשאלה, אין זו השאלה העיקרית בפסוק שאותה הוא בא לתרץ. אלא שעל ידי התשובה לשאלה זו תובן ממילא השאלה העיקרית על הפסוק, אשר אותה אין רש"י מפרט17.
ובדומה לכך בעניננו: דברי רש"י בפתח פירושו "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות" אינם קובעים שזוהי השאלה העיקרית בפסוק.
ואדרבה: פשטנים רבים18 מסבירים,
הערות
- 4.
- 17. ראה משכיל לדוד בהקדמתו ד"ה בא. וראה ג"כ "כללים ברש"י" שנדפסו בסוף מס' ברכות (ש"ס ווילנא). ולכן מביא רש"י לפעמים סתירה מפסוק שטרם למדו התלמיד – כי אין כוונתו שזוהי הקושיא בהפסוק, כ"א שע"י תירוץ הסתירה תתורץ בדרך ממילא הקושיא בהפסוק (שאין רש"י מפרטה) – ראה לדוגמא: פרש"י בפרשתנו לא, ז (נת' בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 329 ואילך). פרש"י וישב לח, יג (נת' בלקו"ש ח"י ע' 122 ואילך). ועוד.
- 18. ראב"ע וחזקוני פרשתנו לא, כה. רמב"ן שם, כד (וממשיך שהם הקהילו כו'). – אבל מדסתים רש"י, מוכח שמפרש דקאי על הלוים.
- . וכפשטות לשון הב"ר ותנחומא ויחי שם. ועד"ז בקה"ר שם (וראה פי' מהרו"ו שם). ואין צורך לדחוק כבשפ"ח כאן. לגונזם "קודם יום מותו" – לפני חלות האיסור, שלא יהא מכשול אף למקצת היום.
רש"י על דברים ל״א:ז׳ - הטקסט מספריא
כי אתה תבוא את העם הזה. "אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין": מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַעְתָּן וַעֲצָתָן, אֲבָל הַקָּבָּ"ה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" — תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ, טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנהדרין ח'):
כי אתה תבוא את העם הזה — Translate this as the Targum does: ארי אתה תעול עם עמא הדין, THOU SHALT GO WITH THIS PEOPLE. Moses, by the statement “Thou shall go with this people” (as one of them) said in effect to Joshua: The elders of the generation will be with thee: everything has to be done according to their opinion and their advice. The Holy One, blessed be He, however, said to Joshua, (v. 23) “For thou shalt bring (תביא) the children of Israel into the land which I swore unto them” — thou shalt bring them even against their will; everything depends on you alone: if necessary take a stick and beat them over the head: there can be but one leader for a generation, and not two leaders for a generation (Sanhedrin 8a).
רש"י על בראשית ל״ח:י״ג - הטקסט מספריא
עלה תמנתה. וּבְשִׁמְשׁוֹן הוּא אוֹמֵר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה (שופטים י"ד)? בְּשִׁפּוּעַ הָהָר הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת, עוֹלִין לָהּ מִכָּאן וְיוֹרְדִין לָהּ מִכָּאן:
עלה תמנתה HE GOETH UP TO TIMNAH — In the case of Samson it is said (Judges 14:1) “And Samson went down to Timnah”. But it lay on the slope of a mountain: from one direction one had to go up to it, from the other one went down to it (Sotah 10a).
רמב"ן על דברים ל״א:כ״ד - הטקסט מספריא
וְטַעַם וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב, כִּי מִתְּחִלָּה כָּתַב אֶת הַתּוֹרָה וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְמַעְלָה (דברים ל"א:ט'), וְלֹא אָמַר לָהֶם אָנָה יַנִּיחוּ אוֹתָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן נִצְטַוָּה בַּשִּׁירָה הַזֹּאת וַיִּכְתֹּב אוֹתָהּ וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וְהִנֵּה הוֹסִיף אוֹתָהּ עַל הַתּוֹרָה, וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב הַכֹּל בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, אָז צִוָּה אֶת הַכֹּהֲנִים לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח בָּאָרוֹן מִן הַצַּד כִּי מֵעַתָּה לֹא יִגְּעוּ בּוֹ כְּלָל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ. וְזֶה טַעַם וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב וְגוֹ' עַד תֻּמָּם. וְעַל כֵּן אָמַר ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:א'), כִּי וְזֹאת הַבְּרָכָה מֻקְדֶּמֶת, וּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיִתָּכֵן כִּי אַחֲרֵי שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אִישׁ לְשִׁבְטֵיהֶם שֶׁהֱבִיאָם לְפָנָיו אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, כְּתָבָהּ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, וְצִוָּה אֶת הַכֹּהֲנִים לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁגַּם הַשִּׁירָה תִּהְיֶה מֻנַּחַת בָּאָרוֹן עִם הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מִכְּלַל הַתּוֹרָה, כִּי הִיא שָׁם לְעֵד. וְאָמַר לָהֶם שֶׁיַּקְהִילוּ אֵלָיו עוֹד כָּל זִקְנֵי הַשְּׁבָטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, וְהָעָם יֵאָסְפוּ עִמָּהֶם, כִּי כֵן נֶאֱמַר בַּסּוֹף (דברים ל"ב:מ"ד), וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, וְהִנֵּה עָשׂוּ הַכֹּהֲנִים כֵּן וַיַּקְהִלוּ אֵלָיו כָּל הָעָם, וְהֵעִיד בָּהֶם אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ בְּהַקְהֵל בְּאָזְנֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם, וְאָז אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם פסוק מט), עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, וְנִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת כֵּן מִיָּד, וְעָמַד וּבֵרַךְ אוֹתָם וְזֹאת הַבְּרָכָה, וַיִּכְתֹּב אוֹתָהּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן לַכֹּהֲנִים, וְאָז עָשׂוּ הַכֹּהֲנִים מָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם וְנָתְנוּ הַסֵּפֶר שָׁלֵם מִצַּד אֲרוֹן הַבְּרִית. וְהִנֵּה הַכֹּל כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.