שיחה ה

221שיחה ה

תולדות

א. פירוש רש"י על "וישמע יעקב"

מן הפסוק¹ "וישמע יעקב.. וילך פדנה ארם", מצטט רש"י את המילים "וישמע יעקב"² ומפרש: "מחובר לענין של מעלה, וירא עשו כי ברך יצחק... וכי שלח אותו פדנה ארם, וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם, וכי רעות בנות כנען, והלך גם הוא אל ישמעאל".

בפשטות נראה שכוונת רש"י היא זו: אי אפשר לומר שבאמרה "וישמע יעקב..." מתכוונת התורה לספר את המאורעות, שיעקב אבינו ציית לאביו והלך לפדן ארם, כי על זאת כבר סופר לפני כן³ בפרשה ("וישלח יצחק את יעקב וילך...")⁴, והפסוקים הכתובים " לפני "וישמע יעקב" הן המשך ל"וירא עשו" הנאמר בפסוק הקודם, והתורה מספרת על פרט נוסף שראה עשו.

אך צריך להבין:

א) ענין זה, ש"וישמע יעקב" קשור ל"וירא עשו" היה מובן גם אילו היה רש"י אומר בקצרה "וישמע יעקב, " מחובר לענין של מעלה וירא עשו"⁵.

ה מדוע מפרט רש"י את כל הפרטים אשר ראה עשו ואשר כתובים בתורה בפירוש?

ב) בתורה מסופר פרט נוסף שראה עשו – "ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען" – מדוע משמיט רש"י פרט זה?

ג) בין הפרטים ב"ענין של מעלה", שאליו קשור "וישמע יעקב", צריך היה, לכאורה, למנות רק את אלה הכתובים לפני "וישמע יעקב", ולא את הפרט "וישמע יעקב" עצמו, ובודאי לא את הפרט "כי רעות בנות כנען" המוזכר לאחר "וישמע יעקב".

ד) מפליא יותר הוא הסיום של רש"י

והלך גם הוא אל ישמעאל", אשר אינו נכלל בפרטים שראה עשו, אלא תוצאה מעשית של "וירא עשו": כיון שראה ש"רעות בנות כנען" הוא הלך אל ישמעאל.

אין לומר שבסיימו "הלך גם הוא אל ישמעאל" מתכוון רש"י להסביר⁶, שכל הפרטים אשר "וירא עשו" הביאו לידי

וילך עשו אל ישמעאל", ולכן הוא 221מונה את כל הפרטים המוזכרים בתורה, כולל "וכי שמע... והלך... וכי רעות... והלך..." –

כי הענין ש"וירא עשו" הוא הגורם " ל"וילך עשו..." מובן מעצמו. גם ללא " פירושו של רש"י ש"וישמע יעקב" "מחובר לענין של מעלה", ניתן להבין " שכל הפרטים המוזכרים בתורה, חוץ מ"וישמע יעקב...", הם הקדמה לתוצאה "וילך עשו...".

מהכללת הדברים בפירוש רש"י "מחובר לענין של מעלה" מובן, שיש לכך קשר לפירוש: רק לאחר ההסבר ש"וישמע יעקב מחובר לענין של מעלה", וכל הפרטים שמזכיר רש"י, מובן הפסוק " "וילך עשו אל ישמעאל", ולכן מסיים רש"י "והלך גם הוא אל ישמעאל".

ב. שני אופני "וירא"

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר ענין נוסף: לאחר שכבר נאמר בתורה "וירא עשו (כי ברך יצחק... ושלח אותו... ויצו עליו...)", חוזרת התורה ואומרת שוב "וירא עשו (כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך...)", ומכך מובן, שהפרטים אשר ראה עשו נחלקים לשני סוגים , שלגבי כל סוג היה אופן אחר של "וירא", ולכן נאמר "וירא עשו" פעמיים.

וההבדל בין שני אופני "וירא" הוא, בדומה לפירוש רש"י לעיל, בתחילת פרשת וירא⁷ – "מהו וירא וירא שני פעמים. הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה נסתכל... והבין...": משמעות

וירא עשו" בפעם הראשונה היא

כמשמעו" – הוא ראה מאורעות שאירעו לאחרים – בין יצחק ליעקב –

ברך... את יעקב ושלח אותו... ויצו עליו...". לעומת זאת "וירא" בפעם השניה היא "לשון הבנה" – "נסתכל... והבין"^*, ש"רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" – שהפרטים קשורים אליו ומחייבים אותו, וכפי שכתוב בהמשך הפסוקים ש"וירא" זה גרם להליכתו אל ישמעאל.

אך צריך להבין: מטרת כל הסיפור

וירא עשו" היא לציין את הסיבה שגרמה ל"וילך עשו אל ישמעאל ויקח...", ולשם כך די היה ב"וירא" השני – "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו (ולכן) וילך עשו...", ומדוע מספרת התורה בהרחבה את כל אשר ראה עשו ב"וירא" הראשון⁸?

לכל היותר די היה בפרט "ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען", אשר מכך הוא הבין ש"רעות בנות כנען..." ולכן "וילך עשו..."

– ודוקא פרט זה משמיט רש"י, כאמור לעיל.

222ג. התמיהה על התנהגות עשו

ההסבר לכך הוא: התורה מספרת כל זאת בהרחבה כדי לתרץ תמיהה המתעוררת לגבי "וילך עשו אל ישמעאל":

עשו הלך לקחת את בת ישמעאל לאשה, ולא לקח מבנות כנען שבשכנותו, כדי להראות שאין הוא נחות מיעקב, וגם הוא מקיים את רצונו של יצחק⁹.

ואין מובן: הרי יצחק לא ציוה על יעקב רק "לא תקח אשה מבנות כנען", כי־אם גם "שלח אותו פדנה ארם לקחת לו משם אשה", ויעקב קיים הן את החלק השלילי שבהוראה והן את החלק החיובי. הוא לא לקח לו אשה מבנות " כנען, והלך לפדן ארם.

אם כך, מדוע הסתפק עשו בשלילה – לא לקח אשה מבנות כנען, אך עם " זאת לא בצע את החלק החיובי, הוא לא הלך לפדן ארם¹⁰ כדי לקחת לו משם אשה¹¹?

כדי לתרץ תמיהה זו על מעשי עשו¹², אומרת התורה פעמיים "וירא עשו"¹³: בדברים שראה עשו היו, כאמור, שני סוגים, אשר כל אחד מהם מסביר פרט אחר ב"וילך עשו אל ישמעאל": "וירא" בפעם הראשונה מסביר מדוע סבר עשו שאין הוא צריך ללכת לפדן ארם. "וירא" השני מסביר מדוע הלך עשו לקחת לו אשה מבנות ישמעאל.

ד. לדעת עשו רק חלק מהוראת יצחק קשור אליו

ההסבר לכך הוא: לדעת עשו¹⁴ לא נשלח יעקב על ידי יצחק לפדן ארם

לקחת לו משם אשה" משום שרק שם יש שידוך מתאים, אלא שליחות זו היא אמצעי ו"כלי" לקבלת הברכות שברכו יצחק¹⁵, כפי שמודגש שוב בתורה:

וירא עשו כי ברך...ושלח אותו פדנה ארם... בברכו אותו...", לכן סבר עשו שהוראה זו של "וילך פדנה ארם" 223מתייחסת רק ליעקב¹⁶, אך לגביו אין – לה כל משמעות, ולפיכך הוא לא הלך לפדן ארם.

לעומת זאת, לגבי הציווי "לא תקח – אשה מבנות כנען" הבין עשו – "וירא עשו" – שהסיבה לכך היא כי "רעות

ל בנות כנען בעיני יצחק אביו", וההוראה קשורה גם אליו, ולכן – "וילך עשו אל ישמעאל...". –

ה. ההסבר לאריכות הפרטים שבפירוש רש"י

לפי כל האמור לעיל מובנת ההרחבה

ב בפירוש רש"י:

לאחר שרש"י אומר ש"וישמע יעקב" אינו מאמר מוסגר, אך קשור ל"וירא – עשו", הוא מסביר מדוע ב"וירא עשו" הראשון, לפני המילים "וישמע יעקב...", כתוב "ויצו עליו לאמר לא

ה תקח אשה מבנות כנען".

שהרי, לכאורה לפי ההסבר הנ"ל, – ש"וירא עשו" בפעם הראשונה מסביר " מדוע לא הלך עשו לפדן ארם – כיון שראה שפרטים אלו אינם קשורים אליו – יוצא, ש"ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען" קשור ל"וירא עשו" השני הבא להסביר מדוע לא לקח עשו אשה מבנות כנען – "

לפיכך מפרש רש"י ש"וישמע יעקב

מחובר לענין של מעלה"¹⁷, ומפרט את הפרטים שאליהם הוא מחובר – "כי ברך יצחק... וכי שלח אותו פדנה ארם"

ומשמיט את הפרט "ויצו... לא תקח...": בכך הוא מדגיש שלדעת עשו, הפרט "ויצו..." אינו קשור

"וישמע יעקב... וילך פדנה ארם", אלא הוא קשור ל"וירא עשו" השני^*

"כי רעות בנות כנען (ולכן) והלך גם הוא אל ישמעאל"¹⁸.

224ו. דיוק בלשון רש"י

בכך מובן הדיוק בלשון רש"י, המציין את הפרט "וכי רעות בנות כנען" רק לאחר "והלך פדנה ארם": "

הפרט "ויצו..." כתוב בתורה ב"וירא עשו" הראשון, כיוון שהוא אכן היה לפני "וילך פדנה ארם", וכן כיוון שהוא " הביא לכך שיעקב "וישמע... וילך פדנה ארם". אך לגבי עשו, שהתורה רוצה להסביר, לפי רש"י, את שני החלקים במעשי עשו, שייך פרט זה ל"וירא עשו" השני.

ז. ההסבר להזכרת כל הפרטים, ולסוף דברי רש"י "

לפי זה מובן גם מדוע אין רש"י מזכיר רק את הפרטים שאליהם "וישמע יעקב" מחובר, אלא גם "וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות כנען...": "

בכך מתכוין רש"י להסביר מדוע "וישמע יעקב" מחובר רק ל"כי ברך... וכי שלח...", ולא מחובר ל"ויצו..." – כי מקומו של הפרט "ויצו...", המתבטא במילים "וכי רעות בנות כנען" הוא, לדעת עשו, רק לאחר כל הענין של "וישמע יעקב... וילך פדנה ארם". פרט זה קשור ל"וירא" אשר גרם להליכת עשו לישמעאל.

ולכן אומר רש"י גם את ההמשך

והלך גם הוא אל ישמעאל"¹⁹, כדי להבהיר שהפרט "ויצו...", לפי תוכנו וסיבתו "רעות בנות כנען", אינו

מחובר" ל"וישמע יעקב... וילך פדנה ארם", אלא זהו חלק מן ה"וירא" השני, שגרם להליכת עשו לישמעאל, כמוסבר לעיל.

ח. ההסבר להשמטת הפרט "ויצו"

רש"י משמיט את הפרט "ויצו..." במנותו את הפרטים שאליהם מחובר

וישמע יעקב", לא רק מפני ש"ויצו..." אינו קשור לפרטים האחרים, כאמור לפני כן, שעשו ראה את "ויצו" כענין הקשור גם עליו, אלא גם מפני שלדעת עשו לא קשור

וישמע יעקב" ל"ויצו": לדעת עשו הלך יעקב לפדן ארם דוקא כדי למלא שליחות יצחק ולקבל את הברכות, אך לא בגלל הציווי "לא תקח...".

וגם ענין זה הוא הקדמה ל"וילך עשו אל ישמעאל", שזאת אומר רש"י בסוף פירושו – "והלך גם הוא אל ישמעאל": עשו הלך אל ישמעאל כדי להראות שלא זו בלבד שהוא מקיים את רצון 225יצחק, אלא גם שאין הוא פחות מיעקב²⁰, ואדרבה: הוא טוב ממנו, כיון שהוא מקיים את רצון יצחק למרות שלא נצטווה על כך²¹.