221
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מונה את כל הפרטים המוזכרים בתורה, כולל "וכי שמע... והלך... וכי רעות... והלך..." –
כי הענין ש"וירא עשו" הוא הגורם " ל"וילך עשו..." מובן מעצמו. גם ללא " פירושו של רש"י ש"וישמע יעקב" "מחובר לענין של מעלה", ניתן להבין " שכל הפרטים המוזכרים בתורה, חוץ מ"וישמע יעקב...", הם הקדמה לתוצאה "וילך עשו...".
מהכללת הדברים בפירוש רש"י "מחובר לענין של מעלה" מובן, שיש לכך קשר לפירוש: רק לאחר ההסבר ש"וישמע יעקב מחובר לענין של מעלה", וכל הפרטים שמזכיר רש"י, מובן הפסוק " "וילך עשו אל ישמעאל", ולכן מסיים רש"י "והלך גם הוא אל ישמעאל".
ב. שני אופני "וירא"
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר ענין נוסף: לאחר שכבר נאמר בתורה "וירא עשו (כי ברך יצחק... ושלח אותו... ויצו עליו...)", חוזרת התורה ואומרת שוב "וירא עשו (כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך...)", ומכך מובן, שהפרטים אשר ראה עשו נחלקים לשני סוגים , שלגבי כל סוג היה אופן אחר של "וירא", ולכן נאמר "וירא עשו" פעמיים.
וההבדל בין שני אופני "וירא" הוא, בדומה לפירוש רש"י לעיל, בתחילת פרשת וירא7 – "מהו וירא וירא שני פעמים. הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה נסתכל... והבין...": משמעות
וירא עשו" בפעם הראשונה היא
כמשמעו" – הוא ראה מאורעות שאירעו לאחרים – בין יצחק ליעקב –
ברך... את יעקב ושלח אותו... ויצו עליו...". לעומת זאת "וירא" בפעם השניה היא "לשון הבנה" – "נסתכל... והבין"*, ש"רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" – שהפרטים קשורים אליו ומחייבים אותו, וכפי שכתוב בהמשך הפסוקים ש"וירא" זה גרם להליכתו אל ישמעאל.
אך צריך להבין: מטרת כל הסיפור
וירא עשו" היא לציין את הסיבה שגרמה ל"וילך עשו אל ישמעאל ויקח...", ולשם כך די היה ב"וירא" השני – "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו (ולכן) וילך עשו...", ומדוע מספרת התורה בהרחבה את כל אשר ראה עשו ב"וירא" הראשון8?
לכל היותר די היה בפרט "ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען", אשר מכך הוא הבין ש"רעות בנות כנען..." ולכן "וילך עשו..."
– ודוקא פרט זה משמיט רש"י, כאמור לעיל.
הערות
- 7. יח, ב. וראה בראשית ג, ז ובפרש"י. וישב מ, טז. פרש"י מקץ מב, א. ועוד.
- *. כי ראי' (כמשמעו) דאופי בנות כנען – ידע מכבר (שהרי נשיו היו מבנות כנען) ועתה נתחדש אצלו והבין שהן רעות בעיני יצחק.
- 8. ראה גם אלשיך ר"פ ויצא. אוה"ח כאן פסוק ו'.
רש"י על בראשית מ״ב:א׳ - הטקסט מספריא
וירא יעקב כי יש שבר במצרים. וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ' וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף:
למה תתראו. לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י'). וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָּה יְהְיוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם. וּמִפִּי אַחֵרִים שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא (משלי י"א):
וירא יעקב כי יש שבר כמצרים AND JACOB SAW THAT THERE WAS A SALE OF CORN IN EGYPT — How did he see it? Surely he did not see but he heard it, as it is said (v. 2) “Behold, I have heard ... What, then, is meant by “And Jacob saw”? He saw in a holy dim vision that there was שֶׂבֶר hope for him in Egypt, but it was not a true prophetic vision telling him plainly that it was Joseph in whom his hope lay (Genesis Rabbah 91:6).
למה תתראו WHY DO YE LOOK UPON ONE ANOTHER? — Why do you show yourselves (pretend) before the children of Ishmael and the children of Esau as though you have plenty to eat (Taanit 10b). For at that time they still had some grain. I am of opinion that the real meaning of למה תתראו is: Why should every one gaze at you and wonder at you because you do not search for food before what you have in your possession comes to an end. From others I have heard that it has the meaning of leanness: why should you become lean through hunger? A similar use of the verb as that in the first explanation is (Proverbs 11:25) “And he that satisfieth abundantly shall be satisfied (יורא) also himself”.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.