223
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מתייחסת רק ליעקב16, אך לגביו אין – לה כל משמעות, ולפיכך הוא לא הלך לפדן ארם.
לעומת זאת, לגבי הציווי "לא תקח – אשה מבנות כנען" הבין עשו – "וירא עשו" – שהסיבה לכך היא כי "רעות
ל בנות כנען בעיני יצחק אביו", וההוראה קשורה גם אליו, ולכן – "וילך עשו אל ישמעאל...". – ה. ההסבר לאריכות
הפרטים שבפירוש רש"י
לפי כל האמור לעיל מובנת ההרחבה
ב בפירוש רש"י:
לאחר שרש"י אומר ש"וישמע יעקב" אינו מאמר מוסגר, אך קשור ל"וירא – עשו", הוא מסביר מדוע ב"וירא עשו" הראשון, לפני המילים "וישמע יעקב...", כתוב "ויצו עליו לאמר לא
ה תקח אשה מבנות כנען".
שהרי, לכאורה לפי ההסבר הנ"ל, – ש"וירא עשו" בפעם הראשונה מסביר " מדוע לא הלך עשו לפדן ארם – כיון שראה שפרטים אלו אינם קשורים אליו – יוצא, ש"ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען" קשור ל"וירא עשו" השני הבא להסביר מדוע לא לקח עשו אשה מבנות כנען – "
לפיכך מפרש רש"י ש"וישמע יעקב
מחובר לענין של מעלה"17, ומפרט את הפרטים שאליהם הוא מחובר – "כי ברך יצחק... וכי שלח אותו פדנה ארם"
ומשמיט את הפרט "ויצו... לא תקח...": בכך הוא מדגיש שלדעת עשו, הפרט "ויצו..." אינו קשור
"וישמע יעקב... וילך פדנה ארם", אלא הוא קשור ל"וירא עשו" השני*
"כי רעות בנות כנען (ולכן) והלך גם הוא אל ישמעאל"18.
הערות
- 16. ועפ"ז יומתק מה שהכתוב מקדים בראיית עשו "וישמע יעקב וגו'" – כי גם זה ביאור על אי הליכתו לפדן ארם. כי מכיון אשר "וישמע יעקב גו'", הברכות הן כבר של יעקב. (משא"כ באם לא שמע יעקב וגו' הי' הולך עשו לפד"א בחשבו שע"י הליכתו יקבל הוא את הברכות).
- 17. עפ"י המבואר בפנים – שכוונת רש"י היא לא (רק) לתרץ ד"וישמע יעקב גו'" הוא פרט "וירא גו'" – יומתק יותר דיוק לשון רש"י "מחובר לענין של מעלה" (ולא "למקרא של מעלה" – ע"ד לשון רש"י וארא ו, כח. ואתחנן ד, י. ועוד).
- *. אעפ"כ לא כתב כאן רש"י פעם שני' וראה כי סמך על מש"כ בכתוב, כמו שלא העתיק התיבות "בעיני יצחק אביו" אף שרק זה "ראה" עתה (כנ"ל הערה *7).
- 18. ואף שעיקר החידוש שבפירש"י הוא בנוגע "ויצו גו'" (שאינו מחובר לשאר הפרטים שב"וירא עשו" הראשון, כי שייך הוא ל"וירא עשו" השני) מ"מ, כותב רש"י את פירושו על התיבות וישמע יעקב", בכדי להדגיש את תוכן החילוק שבין הציווי "לא תקח גו'" לשאר הפרטים שב"וירא עשו" הראשון, שחלוק הוא בזה שבעיקרו שייך לעשו. וזה שרש"י לא העתיק מהכתוב התיבות "ויצו גו' וירא עשו גו'" (להדגיש שזוהי ראי' שני') ואינו מרמזן אפילו בתיבת וגו' – כי הביא העיקר בהתיבות שבפנים פירושו (כרגיל בכ"מ בפרש"י) וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי – בוא"ו המוסיף, היינו שג"ז ראה, וכאילו כותב ומפרט "וירא כי – שלח אותו פדנה ארם ו(ירא) כי שמע כו' ארם ו(ירא) כי רעות בנות כנען" – וא"צ לפרט דראי' האחרונה היא מזה דויצו עליו גו', כי זהו פשוטו ש"מ (ועפ"ז גם בטלה קושיא ג' דסעיף א). ועפ"ז יובן מש"כ רש"י "(וכי שמע יעקב) אל אביו כו'" – אף שבפירושו כאן מביא רק התחלת הענין, ומשמיט "ואל אמו" – כי "ואל אמו" אינו שייך ל(וירא) עשו. והביאור על אי הליכת עשו לפד"א הוא רק שמיעת יעקב אל אביו, שעי"ז ברכות אביו הן כבר של יעקב. – ומש"כ גם "והלך פד"א" הוא להדגיש שהיו בזה ב' ענינים: א) שמיעה ליצחק (שלילת בנות כנען, ועוד) ב) והלך לפד"א. ובהאחרון הדגיש רש"י לעיל (שלח) אותו פד"א. וק"ל.
רש"י על שמות ו׳:כ״ח - הטקסט מספריא
ויהי ביום דבר וגו'. מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו:
And it came to pass on the day that the Lord spoke unto Moses in the land of Egypt: [This is connected with the following verse]
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

