223

הערות

1. 16. ועפ"ז יומתק מה שהכתוב מקדים בראיית עשו "וישמע יעקב וגו'" – כי גם זה ביאור על אי הליכתו לפדן ארם. כי מכיון אשר "וישמע יעקב גו'", הברכות הן כבר של יעקב. (משא"כ באם לא שמע יעקב וגו' הי' הולך עשו לפד"א בחשבו שע"י הליכתו יקבל הוא את הברכות).
2. 17. עפ"י המבואר בפנים – שכוונת רש"י היא לא (רק) לתרץ ד"וישמע יעקב גו'" הוא פרט "וירא גו'" – יומתק יותר דיוק לשון רש"י "מחובר לענין של מעלה" (ולא "למקרא של מעלה" – ע"ד לשון רש"י וארא ו, כח. ואתחנן ד, י. ועוד).
3. *. אעפ"כ לא כתב כאן רש"י פעם שני' וראה כי סמך על מש"כ בכתוב, כמו שלא העתיק התיבות "בעיני יצחק אביו" אף שרק זה "ראה" עתה (כנ"ל הערה *7).
4. 18. ואף שעיקר החידוש שבפירש"י הוא בנוגע "ויצו גו'" (שאינו מחובר לשאר הפרטים שב"וירא עשו" הראשון, כי שייך הוא ל"וירא עשו" השני) מ"מ, כותב רש"י את פירושו על התיבות וישמע יעקב", בכדי להדגיש את תוכן החילוק שבין הציווי "לא תקח גו'" לשאר הפרטים שב"וירא עשו" הראשון, שחלוק הוא בזה שבעיקרו שייך לעשו. וזה שרש"י לא העתיק מהכתוב התיבות "ויצו גו' וירא עשו גו'" (להדגיש שזוהי ראי' שני') ואינו מרמזן אפילו בתיבת וגו' – כי הביא העיקר בהתיבות שבפנים פירושו (כרגיל בכ"מ בפרש"י) וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי – בוא"ו המוסיף, היינו שג"ז ראה, וכאילו כותב ומפרט "וירא כי – שלח אותו פדנה ארם ו(ירא) כי שמע כו' ארם ו(ירא) כי רעות בנות כנען" – וא"צ לפרט דראי' האחרונה היא מזה דויצו עליו גו', כי זהו פשוטו ש"מ (ועפ"ז גם בטלה קושיא ג' דסעיף א). ועפ"ז יובן מש"כ רש"י "(וכי שמע יעקב) אל אביו כו'" – אף שבפירושו כאן מביא רק התחלת הענין, ומשמיט "ואל אמו" – כי "ואל אמו" אינו שייך ל(וירא) עשו. והביאור על אי הליכת עשו לפד"א הוא רק שמיעת יעקב אל אביו, שעי"ז ברכות אביו הן כבר של יעקב. – ומש"כ גם "והלך פד"א" הוא להדגיש שהיו בזה ב' ענינים: א) שמיעה ליצחק (שלילת בנות כנען, ועוד) ב) והלך לפד"א. ובהאחרון הדגיש רש"י לעיל (שלח) אותו פד"א. וק"ל.