שיחה א

51שיחה א

לקומי

א על הכתוב: ויפלו על פניהם וגו" מעתיק רש"י: ,אדל אלקי הרוד חות" ומפרש *: ,יודע מחשבות, אין מדתך כמדת בו"ד, מלך בו"ד שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס. נפרע מכולם אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא".

והנה בפשטות -- כוונתו של רש"י היא לדייק שאין לפרש ,,(אלקי) הרוחות" במובן של נשמות., אלא במובן של מחשבות -- ופי' ;אלקי הרוחות": אלקים היודע מחשבות. (וכמו שמצינו בפרשה הקודמת*: ,ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו גו' *, שתיבת ,רוח" הנאמר בה ענינה מחשבה*). וההוכחה לזה: רק לפי' זה מובנת השייכות של התחלת הדבור ,אלקי הרוחות" למ"ש לאח"ז <האיש אחד יחטא ועל כל העדה

תקצוף"? -- כי לפי שהקב"ה יודע מחשבות הרי הוא יודע מי הוא החוטא ועל מי לקצוף, אבל אם נפיש ,אלקי הנשמות" אינו מובן: מהו ענינו של

,אלקי הנשמות" כהקדמה למ"ש ,ה-

איש אחד יחטא וגו""'?

וזהו שרש"י ממשיך: ,אין מדתך כמדת בו"ד וכו' אבל אתה כו ויודע אתה מי החוטא". והיינו שלפי פירושו זה ש,אלקי הרוחות" הינו <יודע מחשבות", מוסבר ההמשך בכתוב -- וזהו ההכרח לפירושו*

וצריך להבין:

א) למה לרש"י להסביר הדבר (ש,אין מדתך כמדת בו"ד") ע"י הד משל של ,מלך בו"ד וכו" -- איזו הבהרה ותוספת ביאור יש ע"י משל זה? '

ב) באם יש במשל זה איזו הסברה בהענין ולכן מביאו רש"י -- מהו ה"

- טעם שלא הביאו רש"י מוקדם בתורה

- בפ' וירא* בטענת א"א (הדומה 522 לקוטי

לכאורה לטענת משה בעניננו ובמילא גם שם .מתאים להביא משל זה) בנוגע לסדום ; ,האף תספה צדיק עם רשע" 1%

ג) הרי גם מלך בו"ד, באם מושל בצדק ויושר, הרי כשיחטא אחד לא יעניש אנשים רבים כ"א שימנה שופט וכו' שיחקור וידרוש ויברר ;מי החוטא", ואפילו אם הוא באופן שא"א לברר מי הוא החוטא, הרי עדיין דורש ביאור -- וכי בשביל זה שלא הוברר מי הוא האחד יי. שחטא יעניש מלך ישר הולך את ,כולם* ?

ד) פתח רש"י בלשון ,סרחה (עליו מקצת מדינה)* ומסיים בל' ;(מי ה) חוטא":י?!

ה) כן -- מסיים רש"י ,אינו יודע מי החוטא" ל' יחיד, ודלא כהפתיחה ששסרחה עליו מקצת מדינה":י+

ב. אח"כ מעתיק רש"י התיבות ,האיש אחד" ומפרש: ,הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף. אמר

הקב"ה יפה אמרת *: אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא".

וגם בזה צלה"ב:

א) מהי כוונת רש"י בפירושו זה, שבמקום ,(האיש אחד) יחטא" שנאמר בקרא כתב ,הוא החוטא" והוסיף תיבת ,ואתה (על כל העדה תקצוף)" -- הרי לכאורה אין בזה כל תוספת ביאור בהכתוב *3.

ב) באם כוונת רש"י לפרש (באיזה אופן שהוא) מ"ש ,(האיש אחד) יחטא (וגם) ועל כל העדה תקצוף", הו"ל להעתיק גם תיבות אלו או עכ"פ לרמזם ב;וגו'".

ג) מהי כוונת רש"י בזה שמוסיף הענין: ,אמר הקב"ה יפה כו' חטא". יתירה מזו

ד) במענה לטענת משה -- אמר הקב"ה אל משה: ,העלו מסביב ל" משכן קרח דתן ואבירם", והכתוב מפרש העונש שהגיע לשלשתם. עפי"ז

4 מ"ש רש"י ,יפה אמרת" (ל' יחיד) אף ד,האיש אחד גו"" אמר גם אהון -- בי ,וידבר הוי' אל משה* (לבד -- שרק בו שייך ,דבר אל העדה"). ואולי היי כתוב בפרש"י אמרת' (בתוספת קו על הת"ו - במקום מ"ם) -- ובטעות הושמט הקו לאח"ז.

א) הו"ל לרש"י לומר ,חטא" או ,חוטא" (לשנות מעתיד לעבר או להוה) ולא ,הוא החוטא* (בשם התואר ובהדגשת ,הוא")י

ב) למה הוסיף רש"י תיבת ,ואתה".

53אינו מובן מ"ש רש"י: ,אמר הקב"ה יפה אמרת" היינו שהקב"ה מסכים לטענת משה ,האיש אחד (ותיבות אלו מעתיק רש"י) יחטא" -- והרי הקב"ה הודיע שלא אחד חטא אלא שלשה 1

ה) ,(אני) יודע" -- לכאורה מיותר כי החידוש הוא רק ב,אני . . מודיע". ובפרט שרש"י מוסיף זה על ל' הד מדרש שיודע"!

בכללות הענין קשה:

בפסוקים הקודמים נזכר במה פעמים שבמחלוקת קרח על משה ואהרן השתתפו אנשים רבים -- שויקומו. . ואנ" שים מבנ"י חמישים ומאתים . . ויקהלו על משה ועל אהרן וגו'*, ומשה דבר ,אל קרח ואל כל עדתו", והוכיח גם את ,כל עדתו", ועד שאמר ,אתה וכל עדתך הנועדים על ה' **י, ובפרש"י 'י: ,שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל וכו" -- שמכל זה מוכח שלא אחד בלבד חטא במחלוקת זו (גם לפי דעתו של משה) -- ואיך אמר משה ,האיש אחד יחטא גן""?

ג. והביאור בכ"ז* :

בפירושו עה"פ .ויקהל עליהם קרח גו' " (שלפני פסוק זה) כתב רש"י: ,הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבוד רין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני מקפיד אלא בשביל כולכם כו' עד שנתפתו כולם".

היינו שקרת הוא אשר פיתה את

טָרחא

אנשי העדה ומשכם בדבריו שהוא מתכוון לטובתם וכו', עד שהכניסם בתלונות על משה ואהרן. והוא הדבר בנוגע לראשי המשתתפים בהמחלוקת.,. שהם ,דתן ואבירם וגו' ואנשים מבנ"י חמישים ומאתים", וכמו שפרש"י: ,בשביל שהי' שבט ראובן (שממנו היו דתן ואבירם וכו" ו,רובן* של הר"ן איש) שרוי . . שכן לקהת ובניו . . . נשתתפו עם קרח במחלוקתו"י והיינו שהשתתפותם במחלוקת באה עי"ז שקרח פיתה אותם והסיתם עד שנדמה להם שטענתו נכונה *:. אבל הם מצ"ע לולא פיתויו של קרח, לא היו נכנסים למחלוקת זו.

[ואף שבודאי אין לו לאדם להצדיק א"ע בהתנצלות זו *, שאין הוא האשם בוה שעשה דבר שלא כתוגן היות שנתפתה לזה ע"י מישהו -- כי צריך האדם להתרחק מן הרשע. וגם להיות חזק בדעתו מבלי להתפעל מפיתויים וכו' -- עב"ז הרי בפועל לא נחלקו על משה ואהרן אלא בהשפעתו של קרח].

וזוהי כוונת רש"י בהביאו משל ל,מלך בו"ד שסרחה עליו מקצת מדינה", היינו לדייק שהנהגתם היתה ,סרוחה" -- באופן המאוס אצל המלך (כפי' של ,סרחה" כפשוטו), אבל לא שהתכוונו למרוד בהמלך::י (ובפרט באופן שיתחייבו מיתה עבור זה).

544 לקוטי

אמנם היות ו,מקצת המדינה" סרחו עכ"פ, הרי מסתבר שיש ביניהם מי

שהוא (אחד, לפחות) שהסיתם והביאם '

לידי סרחון זה -- ו(בזה גופא) ה*ה ,חוטא" ממש במרידה נגד המלך.: וזהו שכתב רש"י: ואינו יודע מי החוטא" (בל' יחיד) -- היינו המסית והגורם להסרחון. משא"כ אנשי ,מקצת המדינה" שאין לקרותם ,חוטאים" י אלא ש,סרחון" יש כאן'

ולכן במלך בו"ד מכיון שא"י מי החוטא ה"ה נפרע מכולם, שהרי ב" פועל ,סרחו" עליו כולם, ;אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא", וא"כ לא יתכן שאלה שרק ,סרחו" ייענשו בעונש החמור של החוטא..

וטענתו זו של משה מבארה רש"י ומפרשה בתיבות הכתוב (ואינו דיבור

הר"נ איש -- סוג בפ"ע

(שהרי ל"נ העלו בנוגע להם -- כי עמדו פתת אוה*ם, ו,נחלקו על הקב"ה" עייז שהקריבו קטורת ב,כלי שדת" בחוץ. ולכן עונשם ב,אש יצאה מאת הו"* --

פרש"י יז, יג) וצ'יע איך הוא ע"פ פשוטו של מקרא. 3 ומ"ש רש"י (שם, ד): שכבר זה

בידם סרחון רביעי חטאו בעגל כו. כי גם

בעגל ה" זה ע"י מפתים (ערב ורב וכן במתאוננים כו'). גם י"ל: יש בכלל חטא (דעָגל וכוו) -- סרחון, ולכן ה*ז סרחון רביעי אף שאֶעו חטא רביעי (כי בפרשתנו או אלא סרחון) -- אבל לא משמץ כָן מפרשיי? (טז, ד) : ,שטרח על אביו ופייס", היינו שגם בפעם הראשונה הי' פיוס דסרח.

הר א

בפ"ע כפי שנדפס יי -- אלא בהמשך למ"ש לפנ"ז: ,ויודע אתה מי החוד טא"): ,האיש אחד הוא החוטא (אבל שאר העם רק ;סרחו") ואתה (היודע מחשבות) על כל העדה תקצוף, בתמיי!

ובתשובה לטענתו של משה ,אמר הקב"ה יפה אמרת" והכוונה בזה לכללות טענתו**י של משה שאין להעניש אלא את ,החוטא" ולא אלו שרק ,סרחו". אולם בנוגע לפרט, אין הדבר כמו שמשה הי' יודע וסבור שהי" חוטא אחד, אלא ש,אני יודע** ומודיע 55מי חטא" -- שלא קרח בלבד חטא אלא גם דתן אבירם חטאו (משא"כ שאר העדה), וזהו שאמר הקב"ה ,העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם", כי שלשתם ,חוטאים" הם.

ד ההוראה בעבודת האדם -- מד פרש"י זה בפנימיות הענינים :

מסופר בפרשה יי ששלח ,משה לקרוא לדתן ולאבירם גו'" והם מיאנו לבוא וענו בעזות גדולה **: ,המעט כי העליתנו . . להמיתנו במדבר וגו" העיני האנשים ההם תנקר גו'", עד אשר ש;ויחר למשה מאד" -- שכ"ז מורה שהשתתפותם במחלוקת לא הי'

באופן של ,סרחון" בלבד, אלא שחוטאים היו -- ולאחר כ"ז דנם משה רבינו לכף זכות ואמר .האיש אחך יחטא" י:!

ומזה ההוראה עד כמה צריך כאו"א (שבכאו"א יש בו מבחי' מרע"ה'*) לפעול ולהשריש בנפשו מדה 7 - לדון את חבירו לכף זכות, ועד שאפילו כשהנהגת חבירו היא באופן השולל לכאורה כל לימוד זכות, בכ"ז עליו להפך בזכותו וכתוצאה מזה - הרי גם יעשה כל התלוי בו להחזירו ולהעמידו בדרך הישרה.