שיחה יד

278שיחה יד

הדבר שנצטוו בחנוכה שבו מיוחד הוא (=נבדל) מפורים ושאר יו"ט - הרי זה מצות נר חנַוכה (בשויו"ט >- הץ ענין דשלום בית :). ומכיון שנרות אלו הם נָרות של מצוה, הרי מובן שגם המשך ההתעוררות דימי החנוכה על כל השנה כְּולַה, היא בהענין ד,נר מצוה".

וכמו שההדלקה דנרות חנוכה היא באופן דמוסיף והולך, שבכל יום מוסיפים גר על הנרות שהדליקו והאירו בימִים הקודמים -- כן הוא בהנוגע להמשך ההתעוררות דחנוכה במשך כל השנה, אֶשֶר בכל יום צריך להוסיף בנר מצוה.

ופשוט, שכל הנל שייך הן לאנַשים והן לנשים, שהרי הענין ד;נר מצוה" שייך לכל אחד ואחת מישראל. ונוסף לזה: מכיון שענין הנ"ל הוא הוראה מימי החנוכה -- הרי יש בזה שייכָות מיוחדת לנשים, שהרי ,אף הן

מובן בפשטות שהמדובר כאן הוא לא בהנוגע למצות אלו .שהאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותם, כגון תפילין וכו' ** -- כי ,להשתדל 'ולרדוף* במצוות אלו הוא חיוב גמור ואין צריך לזה ההתעוררות דחנוכה -- 'כי אם, בנוגע למצוות אלו שאינן חובה -- ,אלא דומין לרשות, כגון מזוזה ומעקה, שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזזה ... וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה"+ -- ומ"מ. מצד גודל תשוקתו לקיים מצות ה', הוא משתדל בכל מיני השתדלות. לקיים (ולהאיר את העולם 'ב)עוד (נר) מצוה ועוד (נר) מצוה אף שאינו מחויב בהם.

וכתורת הבעש"ט * וז"ל: ,וזהו שכתוב* שומר מצוה לא ידע דבר רעי שומר מלשון ' ואביו שמר את הדבר, היינו (כפירש"י עה"פ -- ממתין ו)מצפה, כן צריך להיות ממתין ומצפה מבוקר עד ערב* אולי יזדמן לו איזה מצוה".

64 רמבים שם.

6 צואת ריב"ש בַתַּחלַתָה. וראֶה אגה"ק ריש סכ"ה ש,המכוון הוא אמת לאמיתו".

6 קְהלת ח, ה. \

ז) וישב ל יא.

) "ל פ" מַבַּוק עד ערב -- ע"פ מש"נ (תהלִים קד, כג) יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב -- כל משך ימי חַייו. ולהעיר מתורת הבעש"ט בוה (כש*ט הוצאת קה"ת. הוספות יחו ב)) 279ובהתאם לזה הוא מה שדובר גם בהתוועדויות הקודמות * ע"ד ההשתדלות שבכל בית יהודי תהי' קופה של צדקה, כי ע"י שיהודי יראה תמיד קופת צדקה -- הנה מלבד זאת שזה יביא חיזוק בקיום מצות הצדקה עצמה, אשר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה -- הרי עוד מעלה בצדקה ש,שקולה כנגד כל המצוות", ועד שנקראת בשם מצוה סתם, לפי שהיא כללות כל המצוות יי -- הנה ע"י שוראיתם אותו" (-- קופת הצדקה) -- יבוא ל,וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", ש,ישתדל וירדוף" לקיים עוד מצוה ועוד מצוה, וכאמור לא רק במצוות שמחוייב בהם אלא גם במצוות ה,דומין לרשות".

9 ייט כסלו. ש"פ מקץ, חנוכה (ש. ז). 0) לקו"ת ראה כג, ג וראה אגה"ק סלב : וכל הגוף נכלל בימין.

ב"ה, ימי חנוכה, ה'תשל"ג ברוקלין, נ.י. אל בני ובנות ישראל בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

רבים הפירושים והרמזים בעניני ימים אלה. בפשטות -- עיקר הענין ד,חנוכה" הוא חנוכת המזבח ובית המקדש, כמבואר בהודאת ,ועל הנסים": שאחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך".

280ומזה גם מובן שבפשטות -- בענין חנוכת ביהמ"ק נמצאת הוראה עיקרית לכל אחד ואחת מבני ישראל בכל זמן ובכל מקום,

שהרי תכלית כל ימי זכרון בחיי עמנו הוא ללמוד ולעשות כהוראות דהימים ההם -- בזמן הזה.

והנה כל בית יהודי ענינו ושלימות שלו הוא להיות משכן ומקדש לשכינה. ובפרטיות יותר -- כל איש ואשה בישראל -- מקדש ומשכן הוא לו ית', וכמו שהורונו חכמינו ז"ל בפירושם על הכתוב ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" -- בתוך כל אחד ואחד מישראל. כלומר, שכל עשי' ועבודה הנעשית בקשר עם המקדש היא בשביל -- תכליתה -- שתמשיך ותשכין את הוי' בתוך כאו"א מישראל.

ומשחרב בית-המקדש מפני חטאינו -- הרי ע"י תשובה ומעשים טוביםי על ידי מעשינו ועבודתנו, של כל או"א מישראל, כל זמן משך הגלות. בונים ומקימים את ביהמ"ק שבתוך כל אחד ואחת ומקרבים את גאולת כל עם ישראל ע"י משיח צדקנו -- שיבנה בית המקדש (הכללי) במקומו, ועוד ביתר שאת וביתר עז

וככל מה שאירע בימי מתתיהו בן יוחנן כה"ג בנוגע לביהמ"ק -- כן הוא (ברוחניות) גם בזמן הזה בנוגע ל,ביהמ"ק" שבכל או"א: לפעמים עומדת עליהם הסביבה וכיו"ב ,להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך",

וידוע הדיוק בזה, תורתך -- לימוד התורה מפני שהיא וכמו שהיא תורת הוי', שזהו שלא בערך למעלה מתורה כמו ש,היא חכמתכם וביגתכם לעיני העמים", חוקי רצונך -- קיום כל המצות, כולל המצות השכליותי במעלתן הכי נעלית, כחוקי רצונך, אך ורק לעשות רצונו של הקב"ה,

ועל כל או"א אשר להוי' הוא -- להלחם ועד כדי מס"נ, מבלי התחשב 281כלל אשר זוהי מלחמת חלשים (בכמות) נגד גבורים וכו'. וסוף סוף הוי' רב את ריבו כו' ומנחילו נצחון עולם ובא לימי חנוכה -- חנוכת ביהמ"ק שלו -- להודות ולהלל לשמו הגדול.

והנה מבין מצוות חנוכה -- אמירת הלל שלם בכל יום, אמירת ועל הנסים, קריאה בתורה, איסור הספד ותענית והדלקת נרות -- הרי זו האחרונה היא הראשונה בזמן לכל שאר מצוות חנוכה. אף שנס נצחון המלחמה קדם לנס פך השמן; בה מתחילים ימי חנוכה -- שהרי זמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה; ועוד זאת, שבמצות נר חנוכה -- מנהג ישראל תורה היא -- להעלות בקודש ולהוסיף בנהות מיום ליום.

וההדגשה דנרות חנוכה -- מדגישה עיקר וכלל גדול, והוא שיש לבדוק אפילו בשמנים הנמצאים בהיכל, אם השמן טהור הוא או לא. והרי המדובר הוא לא בשמן לאכילה אלא בשמן להדלקה, ולכאורה מאי איכפת אם נגע בו לרגע בלתי טהור,

ולא עוד אלא שעל נס השמן קבעו ימי חנוכה -

זאת אומרת, אשר עיקר קביעות ימי חנוכה הוא להורות שהשמן למאור (בביהמ"ק -- הכללי וגם הפרטי) מוכרח להיות טהור, שלא נגע בו בלתי טהור.

מאור המאיר דרך איש ואשה הישראליים בחיי היום-יום, הוא נר מצוה ותורה אור. ובנר ואור זה עליו להיזהר שלא יגע בו בלתי טהור ואז ילך לבטח דרכו,

בי הודיעונו רז'יל הנרות הללו אינן בטלין לעולם, הוראה האמורה היא לכל הזמנים ולכל המקומות, וכאמור -- בנוגע לכל בית יהודי ולכל איש ואשה מישראל,

אשר כל הנהגת הבית והנהגת כל אנשי הבית, ובמיוחד חינוך הבגים והבנות (שחנוכה הוא ג"כ מלשון חינוך), יהיו מוארים וחדורים אור תורה אור טהור, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, ועד שיאיר גם את החושך שבכל הסביבה, כהוראת נרות חנוכה שמדליקן על פתח ביתו מבחוץ. ועד 282אשר בצדק יוכל לאמר: כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז, וכמו שהיי בימים ההם בזמן הזה ש,עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם כו' עשית תשועה גדולה ופורקן".

וקיום המצוות (ביטול ,חטאינו" -- סיבת הגלות) וקיום מצות נר חנוכה בפרט, מביא קיום היעוד דגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנה

ויהי רצון שיהי' כן בקרוב ממש.

בברכה לימי חנוכה מאירים,

מאירים גם את כל ימי השנה כולה הלוך ומוסיף ואור

ב"ה, נר ה' דחנובה, ה'תשל"ד ברוקלין, נ. י. אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה' עליהם יחיו שלום וברכה! ידועים דברי השל"ה, אשר ענין חנוכה קשור ופועל בכל העולם כולו, ובלשונו .חנוכה שבו הי' חנוכת בית המקדש והוא רומז לחינוך העולם, כי העולם נברא בשביל התורה וקיום המצות, והיוונים רצו לבטל תורה ומצות בישראל, וכשגברו החשמונאים אז נתגברו התורה והמצות וממילא נתחנך העולם כו' וכמו שראשית הבריאה ,יהי אור", כן מצות חנוכה בנרות".

ויש להוסיף ביאור בשייכות דחנוכה ונר ואור -- על פי המדובר במ"א בארוכה בענין תכונה המיוחדת שיש במצות נר חנוכה:

283ואע"פ שכל המצות פועלות בעולם (וכדלעיל בשליה), הנה פעולה זו בעולם לא תמיד נראית לעיני בשר ותיכף לעשית המצוה,

וכמו במצות הצדקה שהיא כללות המצות ושכרה חיים לנותן הצדקה ובני ביתו וממשיכה חיים בעולם -- אין פעולה זו באה כסיבה ומסובב דזרע וקציר וכיו*ב, ופשיטא -- דאינה נראית בעיני בשר, וגם -- אינה מובנת בשכל הטבעי.

ועד"ז בכללות קיום כל מצוה ומצוה שעי"ז ממשיכים אור אין סוף בעולם, וכנרמז בכתוב ,כי גר מצוה ותורה אור", הרי אור זה אינו נראה לעיני בשר.

יתרון בזה במצוות של הדלקת גרות -- בבית המקדש ונרות שבת ויו"יט בבית וכו' -- שהאור נראה, ואדרבה -- צריך להיות נראה דוקא לעיני בשר של אלה הנמצאים בבית איך שמאיר בפועל ממש.

מיוחדת גם במצות אלו מצות הדלקת נר חנוכה, אשר מצותה ,על פתח ביתו מבחוץ". זאת אומרת, אשר כל העובר ושב בחוץ, כולל ,תרמודאי", אומות העולם. רואה תומ"י פעולת הנר -- שמאיר את החוץ והסביבה. ולא עוד אלא שנודע מראש בחוץ אשר באים ימי חנוכה והיהודים בכל מקום שהם ידליקו נר מצוה ויאירו חשכת הלילה (שהרי הדלקת גר זה היא משתשקע החמה), יאירו בחוץ.

על פי האמור מובן גם התוכן הרוחני שבדבר, שתכונה מיוחדת לנר חנוכה. שפעולתה להאיר חשכת ה,חוץ" הרוחני -- הגלות, גלות כפשוטו ו,גלות* הפנימי החושך של החטא ויצר הרע (שרק הם סיבת הגלות כפשוטו 284כנאמר : מפני חטאינו גלינו מארצנו), להאיר תיכף ומיד, בלי צורך להקדמת הסברה (הכנת ה,חוץ").

היות וחנוכה הוא ענין הכי כללי, ובסגנון הנ'"ל ,חינוך (תיקון, שלימות) העולם", הרי מובן שמצוות חנוכה הן הוראות מיוחדות כלליות. הוראות בחיי האדם והנהגתו, וגם סדרן -- הוראה כללית ועיקרית :

(א) המעשה הוא העיקר. לכל לראש צריך להיות המעשה בפועל, מצוה ראשונה בחנוכה היא הדלקת הנרות, כי זמנה תיכף משתשקע החמה של היום שלפני חנוכה.

(ב) ופעולת כל מעשה האדם צ"ל להאיר גם את ,החוץ" -- כהוראת נ"ח שמדליקין ;על פתח ביתו מבחוץ*.

(ג) ומהו תוכן אור והארה אלו?

אף שהנר הוא דבר גשמי, אבל הנרות הללו קודש הם, ובלשון הכתוב: נר מצוה ותורה אור, להאיר באור התורה והמצוות.

(ד) וסיבת עשייתו של האדם וטעמו הוא -- אך לקיים רצונו של הקב"ה וע"י כך גם ממשיך עליו מקדושתו, כביכול, של הקב"ה, ,אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה* -- ברכה ראשונה שלפני ההדלקה.

(ה) אחר כך באה ברכה שני': שעשה נסים לאבותינו בימים ההס בזמן הזה: וההוראה היא, שאפילו אם נמצא יהודי במצב שבדרך הטבע קשה לו להתנהג בהנהגה האמורה של ,נר מצוה ותורה אור", אינו נופל ברוחו ואינו פוחד מהקושיים והמניעות, כי מעשה אכות סימן לבנים -- אלקינו מלך העולם עושה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

285(ואו) ואחר שתי הברכות האמורות באה ברכה שלישית,

שאף על פי שמברכים אותה רק בהדלקה ראשונה, אבל תוכנה מדבר גם בכל ההדלקות של כל לילות חנוכה הבאים,

והיא ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כלומר שעושה התורה והמצות בשמחה ובטוב לבב -- מברך ומודה להשי"ת על האפשרות והיכולת והכח לקיים מצותו.

() ואחר מעשה המצוה, והברכות שלפני זה והדברים שלאחרי זה, באה תפלת ערבית (נר חנוכה -- קודם לתפלת ערבית) אשר בה בא שבח מיוחד לימי החנוכה -- ועל הניסים,

בו מודגש שאפילו אם חלשים ומעטים אנו בגשמיות, אבל אנו בני גוי קדוש ,טהורים וצדיקים ועוסקי תורתך*. והשי"ת עושה לנו לא רק נסים סתם אלא -- ,נסים, פורקן. גבורות. תשועות, נפלאות -- תשועה גדולה ופורקן" (ועוד) -- ,להודות ולהלל לשמך הגדול".

ועוד מלמד אותנו השבח וההודי' ד,ועל הנסים":

אע"פ שיהודי צריך לעשות את התלוי בו בדרך הטבע, אבל ביחד עם זה ועיקר -- חזק הוא בבטחון גמור שההצלחה באה מאת ה, וכמו שאנו אומרים בהלל מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו.

שכן הי' גם כן בימי מתתיהו, שעשו התלוי בהם בדרך הטבע -- אבל מתוך בטחון גמור בה', שלכן לא נכנסו בחשבונות אם הקמים נגדם הם גבורים ורבים בגשמיות.

ויהי רצון אשר כאו"א מאתנו יקיים מצוה זו וכל המצות -- ע"פ הוראות האמורות ובשלמותן,

להיות דוגמא חי' בכל עניני התורה ומצותי' במשך כל השנה כולה -- הן בבית והן בחוץ,

בהלל . . נפלאות בעינינו : שרק כשנפלאת אומרים הלל (שבת קית, ב). +"צ לתהלים מ, ו סק" 286266 לקוטי הוספות / חנוכה שיחות ובלשון הידוע ,נרות להאיר*, להאיר ,מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ".

בברכה לימי חנוכה מאירים, מאירים גם את כל ימי השנה כולה, ובאופן דמוסיף והולך ואור

מים . , ארץ: תהלים עב, ח, דמוטיף והולך ואור : ראה ליקוטי לויי"צ לזח"א (ס"ע ריד).

ב"ה, ערב חנוכה, ה'תשל"ד ברוקלין, 1. י. לכל אחד ואחת שעדיין לא הגיעו לגיל מצות, בכל מקום ומקום,

ה' עליהם יחיו שלום וברכה! בקשר עם ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה,

בודאי ידוע לכם אשר כל המועדים והחגים שאנו חוגגים לזכר מאורעות ונסים שארעו לאבותינו, הכוונה והמטרה היא להתבונן בזכרון זה ולהתעמק בו ועד אשר נראה את עצמנו כאילו נמצאים אנו באמצע המאורע ורואים ומרגישים כל המתרחש אז -- בימים ההם בזמן הזה. דבר זה מפורש הוא בקשר עם החג הראשון, חג הפסח, כמו שאנו אומרים בעת עריכת הסדר של פסח : אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים כו' חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ומזה למדים אנו לכל המועדים והחגים.

כן בודאי מובן לכם שכל ענין הקשור בתורתנו, הרי לא רק הענין בכללותו ,נותן* הוראות ומלמד בהנוגע לחיינו והנהגתגו, אלא גם כל פרט ופרט שבו מדוייק ויש בו הוראה, עד שאפילו גם סדר הפרטים -- הוא מדוייק ויש בזה הוראה.

וכן הדבר, כמובן, גם בנוגע לחנוכה. אשר בודאי ידועה לכם פרשת ימים אלה, ועוד תוסיפו בזה חכמה בינה ודעת על ידי שתשאלו את ההורים והמורים שיחיו, בכדי לשמור ולעשות ולקיים את כל הוראות ימי החנוכה.

ומהן, ועל פי הסדר:

(א) התחלת חנוכה -- צריך להיות המעשה בפועל: הדלקת נר חנוכה.

287(ב) וענין מעשה זה הוא להאיר את החדר ואת הבית (כפי שיבואר לקמן). ואם יש אפשרות צריך להדליק ,על פתח ביתו מבחוץ", זאת אומרת -- להאיר גם את הסביבה מבחוץ.

(ג) ומהו תוכן אור והארה אלו?!

אף שהנר הוא דבר גשמי, אבל הנרות הללו קודש הם, וכמו שאנו אומרים בברכה הראשונה קודם להדלקת הנרות: אשר קדשנו במצותינו וצונו להדליק נר חנוכה.

נר ואור זה מורה על האור האמתי, כלשן הכתוב: נר מצוה ותורה אור. זאת אומרת -- מצווים אנו להאיר את הבית ואת החוץ (אלה שעומדים בחוץ) באור התורה והמצוות.

(ד) אחר כך באה ברכה שני': שעשה נסים לאבותינו בימים ההס בזמן הזה: וההוראה היא, שאפילו אם נמצא יהודי במצב שבדרך הטבע קשה לו להתנהג בהנהגה האמורה של <נר מצוה ותורה אור", אין היהודי נופל ברוחו ואיגו פוחד מהקושיים והמניעות, כי השם יתברך עושה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

(ה) ואחר שתי הברכות האמורות באה ברכה שלישיתי

שאף על פי שמברכים אותה רק בהדלקה ראשונה, אבל תוכנה מדבר גם בכל ההדלקות של כל לילות חנוכה הבאים,

והיא ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כלומר שמודים אנו להשי"ת בעד האפשרות לקיים מצותו, ושעל ידי כך גם מצהירים אנו ומפרסמים הנסים אשר הקב"ה עושה לאבותינו ולנו בכל דור ודור.

(ו) ואחר מעשה המצוה, והברכות שלפני זה והדברים שלאחרי זה, באה תפלת ערבית (שכידוע גר חנוכה קודם לתפלת ערבית) אשר בה בא שבח מיוחד לימי החנוכה -- ועל הניסים,

בו מודגש שאפילו אם חלשים ומעטים אנו בגשמיות, אבל אנו בני גוי קדוש ,טהורים וצדיקים ועוסקי תורתך", והשיית עושה לנו תשועה גדולה ופורקן ועד -- להודות ולהלל לשמך הגדול.

ועוד מלמד אותנו השבח וההודי' דועל הנסים":

אע*פ שיהודי צריך לעשות את התלוי בו בדרך הטבע, אבל ביחד עִם זה ועיקר -- הוא בבטחון גמור שההצלחה באה מאת ה', וכמו שאנו אומרים בהלל מאת הי היתה זאת היא נפלאת בעינינו, וכן הי' גם כן בימי מתתיהו, שעשו התלוי בהם אבל בבטחון גמור בה', שלכן לא נכנסו בחשבונות אם הקמים נגדם הם גבורים ורבים בגשמיות.

288כל הוראות אלו דחנוכה הרי הן הוראות מעשיות לכל יהודי מגדול ועד קטן, כלומר הוראות לחיות על פיהן בחיי היום יום. ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולא עוד אלא שהשי"ת מסייע לכל אחד ואחת למלא הוראות האמורות בפועל ממש ובמילואן.

ואף על פי אשר עדיין לא הגעתם לגיל מצוותי

הרי אדרבא -- תראו כמה יקרה וחביבה ואהובה עליכם מצות נר חנוכה עִל ידי קיום מצוה זו וכל הוראות שלה בשלימותן,

ולהיות דוגמא חי' והשפעה טובה גם בבית וגם בחוץ, להיות בזה ובכל עניני התורה ומצותי' ,גרות להאיר".

בברכה להצלחה בכל האמור ולימי חנוכה מאירים

ב"ה, זאת חנוכה. ה'תשל"ה

. . . ימי השבת והיו"ט -- שגם ימי חנוכה -- ין"ט הם -

אחת הכוונות בהם היא שישפיעו על הימים הבאים אחריהם (עד יום השבת או היו"ט שלאחריו) מתאים לתוכנם, וימשיכו בהם מעניניהם בכלל ומהנקודות העקריות שלהם -- בפרט.

מעניני ימי חנוכה דאזלינן מינייהו -- ה"ה ע"פ המבואר בארוכה בכ"מ דעיקר מצות חנוכה -- היא הדלקת הנרות,

הרומזים על כל המצות כולן, וכמש"נ כי נר מצוה ותורה אור, 289אבל מיוחדות מצות שבנרות מכל המצות -- שבהם מודגשת תכונת הנר שבמצות (להאיר המקום והדרך ולהגן מן המזיקים) ועד שנראית גם לעיני בשר,

ומיוחדת במצות שבנרות עצמן מצות 1"ח -- שענינה פרסומי ניסא דוקא.

הלימוד עיקרי בהנ"ל והוראה -- שהתורה והמצוה מאירים דרך החיים של כל איש ואשה ומגינים עליהם, ולא רק ע"פ המדידה של דרכי וחוקי הטבע אלא גם למעלה מזה -- הנהגה נסית.

-- ואף שאין סומכים על הנס, וצ"ל עשי' בדרך הטבע וכמשינ וברכך ה"א בכל אשר תעשה ולא שיהי' יושב בטל -- ה"ז רק כפי האפשרי ורק מפני שכן היא הוראת התורה,

-- שמובן עפ"ז ופשוט שאין מקום לעשי' כזו באם היא בניגוד לתורה וקיום מצותי' -

ולכן בכל מצב ובכל אופן -- יתנהג כמשיינ שתי באד' הוי' מחסי וילך לבטח דרכו בחיים. כי יבטח בה' והי ה' מבטחו --

והוראה זו ולימוד זה צריך לפרסמם דוקא.

ויתרה פרסומי גיסא דחנוכה על זו דימי פורים שהיא בבית הכנסת וע*י דבור (מקרא מגילה),

הוראת התורה : הטעם ע"ז ראה קונטרס ומעין מכ"ג.

שתי . . מחסי : תהלים עג, כח. וסיומו לספר כל מלאכותיך -- מעשיך הנוראים והנפלאים (מצו"ד). ובראב"ע שם: אז ידע דעת עליון כו'.

יבטח . . מבטחו: ירמ" ", 1 וראה כתר ש"ט ד"ה ובוטח בה' (סי' רל -- בהוצאת קהת). בארוכה בשער הבטחון בס' חוה"לי 290200 לקוטי הוספות /. חנוכה שיחות משא'כ דחנובה -- שהיא ע"י עשי' (הדלקת הנרות) ועל פתח ביתו (וחצרו) מבחוץ.

ויה*ר אשר הנרות הללו, עליהם אמחז"ל שאינן בטלין לעולם -- שמזה לומדים גם לההוראות שבהם, ובלשון הידוע: וואָס די ליכטלאַך דערציילען --

ידחו כליל את חושך הגלות, ובמחרה בימינו ממש יקוים היעוד קץ שם לחושך, קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח,

בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

- ל ב"ה, כייד טבת, ה'תשל"ה

הילולא דרבנו הזקן ברוקלין: בי

שלום וברכה :

בנועם קבלתי מכתבו, בו כותב אודות התרשמותו ממבצע חנוכה ומביקור אנשי חב"ד ביחידתו, ובמיוחד מקבלתו שתי מטבעות בתור ,מעות חנוכה".

ובודאי הסבירו לו ענין המטבעות ובקשתי להפריש מטבע אחת לצדקה והמטבע השנית לעשות בה כרצונו.

ובהזדמנות זו אביע בכתב אחת מהכוונות הפנימיות בענין המטבעות האלו.

ידוע אשר עמנו בני ישראל -- קומה אחת שלמהי

שזהו הטעם שתורתנו, תורת אמת, דורשת מכל יהודי ,ואהבת לרעך

כמוך". שלכאורה לא מובן איך יכול להיות ,כמוך". ועל פי הקדמה האמורה, שכל אחד ואחת מבני ישראל הינם חלקים ואברים מקומה אחת. מובן שיכול 291לקומי הוספות /. חנוכה שיחות 21

להיות +כמוך", כי אהבת הזולת היא בעצם אהבת עצמו, וכמבואר בעומק יותר בפרק לב בספר התניא לרבנו הזקן,

וידוע גם כן שיסוד בתורתנו, תורת חיים (הוראה בחיים) הוא שמעשה עיקר. שלכן עם כל החשיבות לרגש שבלב והביטוי בדיבור, הרי טובים השנים כשהם קשורים ומצטרפים למעשה בפועל. ואפילו מעשה קטן לפי ערך בכמות, הרי באיכות -- מי ישורנו. ולדוגמא: הנותן פרוטה לעני -- הנה פרוטה זו שנותן לצדקה מיגיע כפיו, כל כוח נפשו החיונית מלובש בה, ועוד שהי' יכול לקנות בה חיי נפשו החיונית, זאת אומרת שנותן חיי נפשו לה' (תניא פ' לז).

וזזהי אחת הכוונות במטבעות הנ"ל -- לקשר את כל מקבלי המטבעותי ומהם ועל ידם לקשר גם את מקבלי מטבעות הצדקה, כנ"ל, על ידי מעשה בפועל ובפרט שהוא קשור בממון, שאף על פי שהוא רק פרוטות אחדות, אבל כאמור יש בזה ענין של חיי נפש. ותקותי שיתנו צדקה האמורה ברגש המתאים.

והשייכות המיוחדת בהאמור עם חנוכה -- יובן על פי לשון הרמב"ם, שהיוונים .פשטו ידם בממונם (של ישראל)". שהגם שלא מבואר הפרטים של שליחת-יד זו, אבל בודאי שהיתה בדוגמת ,טמאו כל השמנים", שבזה ברור שכוונתם של שונאי ישראל היתה לא סתם לגזול השמנים באופן שיהי' מן הנמנע להדליק הנרות בבית-המקדש, אלא טמאו דוקא, כלומר שכוונתם היתה אדרבה שידליקו נרות, אלא -- בשמן טמא, שיהי' האור טמא. בטומאת הגויים. ומכאן גזרה-שוה גם בענין הממון -- סמל כל הענינים הגשמיים שאפשר לקנות בממון -- שפירוש ,פשטו ידם בממונם" הוא כנ"ל, שיהי' ליהודים ממון, אבל ממון טמא להוצאה טמאה, כלומר חיי יום"יום גשמיים מעורים בטומאה ר"ל, היפך הוראת תורתנו חק' -- +קדושים תהיו -- קדש עצמך במותר לך*.

ומכאן הרמז שב,מעות חנוכה" בכלל, ובפרט בממון ההולך לצדקה. שכשיהודי מרים ,תרומה" מממונו לצדקה, השקולה כנגד כל המצוות, הרי לא רק שמקדיש תרומה זו, אלא גם ;מרים" את תשע הידות שנשארו אצלו והופך גם אותם מגשמיות לרוחניות ובפרט על ידי זה שקונה בהם דברים כשרים טובים ומועילים.

ומענין לענין בענין חנוכה, ובפרט בהנוגע לאנשי צה"ל. יש במאורעות חנוכה בימים ההם מקור לא אכזב לעידוד-רוח הכי גדול בזמן הזה. שהרי המצב של .כי אתם המעט מכל העמים" הובלט ביותר בימים ההם, ובכל זה גברו המעטים על הרבים -- משום שמעטים אלו הם ,טהורים ועוסקי תורתך", ועד כדי כך שזכו ל,נסים ופורקן וגבורות ותשועות ונפלאות" -- בסגנון תפלת ההודאה דחנוכה. ובזה ענין לכל הדורות, ובפרט בתקופתנו, שאין להתפעל כלל וכלל ממערכת הכוחות והריבוי בכמות, ובבטחון בהשם יתברך ינצחו המעטים את הרבים ולא עוד אלא שתפול עליהם אימתה ופחד שמלכתחילה 29222 לקוטי הוספות /. חנוכה שיחות לא יהינו להתגרות בעם הי, עם הקודש בארץ הקודש, ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור

₪."

ב'יה, נר רביעי דחנוכה, כ"ז כסלו ה'תשל"גי

.. . ולשאלתו -- על דבר לימוד והוראה בחנוכה ועניניה -- מיוחדים לאנשי צבא, נוסף ,על הנסים" שניתנו +רבים ביד מעטים וכו'* --

נקודות אחדות בזה (ובקיצור -- שבודאי יספיק למר כפי שתנני מכירו, וכמו שנאמר תן לחכם ויחכם עוד):

כל איש צבא הוא עומד ,על פתח ביתו (בית כל עם בני ישַראל בכל מקום שהם -- אה"ק) מבחוץ? -- ותפקידו -- לא סתם הגנה, כי אם הגנה באופן ועל ידי שמדליק את הנר (נשמתו -- נר הוי' נשמת אדם) שיאיר את הבית וגם את החוץ -- בגר מצוה ותורה אור,

ולא להתרשם מזה .ששקעה החמה* וחשך בעולם,

ואדרבה -- לולא זאת לא היו מגייסים אותו ואין צורך בצבא,

ועל דרך שזמן הדלקת הנרות דחנוכה הוא דוקא משתשקע החמהי ולא להסתפק בההישגים דהיום אף שהם באופן דמהדרין מן המדרין,

כי אם להוסיף מיום ליום בנרות מאירים על פתת ביתו מבחוץ -- הוספה הן בהאור בפנים והן בהאור בחוץ.

ועוד להעיר: אמרו חז"ל אשר ,יהודה מכבי עשה גבורות גדולות בעזר השי"ת . . מכב"י ר"ת מי כמוך באלים י-ה",

זאת אומרת אשר על כל אחד במלחמתו -- מלחמה איזו שתהיה: מלחמת החיים, מלחמה להגן על הקודש ועל הרוחניות וכו', ובודאי -- בנוגע למלחמה כפשוטה,

צריך להיות כתוב"חרוט על דגלו ובלבו: מי כמוך באלים '' -- ואז

לא יחת מפני כל כי ה' אתו

הנצחון מובטח, כי -- כלשון הכתוב: הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניךי 293יהיה שלום בארץ. כי יקויים בו הנאמר בתורתנו תורת אמת: וראו כל עמִי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך,

ובמיוחד על ידי הדיוק בקיום מצות תפילין -- וכפירוש חכמינו ז"ל בכתוב זה, כמו שַכתבתי במכתבי הקודם ...

9."

.. . אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א באחת משיחותיו, אשר קירוב הרחוקים צ"ל באופן שיגביהם אליו ולא שירד (ממדרי' בתומ"צ ותפלה) אליהם.

וי*ל בקישור לימי חנוכה הממשמשים ובאים -- דהנה אף דעיקר הנס הי' נצחון המלחמה, בכ"ז תלו לעיקר הנס בשמן (וכמ"ש בתו"א ושערי אורה רּדְ"ה בכ"ה בכסלו).

דמצינו בשמן תכונות הפכיות: א) נעשה ע"י כתישה ובטוש דוקא (שמ"יר ר"פ תצָוה. ועייג"כ מנחות פ"ח מ"ד) -- מה שמורה על ענוה. ב) מפעפע בְּכל דְבַר* -- מה שמורה על קירוב לכל דבר. והיפכם: ג) אינו מתערב עם שאך משקין (שמ"ר שם) -- מה שמורה על הבדלה (ועייגיכ אמרי בינה שער הק"ש פנ"דזנ"ו). ד) עולה למעלה מכל המשקין (שמ"ר שם) מה שמורה על התנשאות.

וכזה צ"ל סדר העבודה כשבא הזמן להאיר גם בחצר וברה*ר ועד דכליא רְגלא דתרמודאי אותיות מורדת (ד"ה ת"ר נ"ח דשנת תרמ"ג ועוד) : א) תחלת עבודתו צ"ל קבעמ"ש, ונפשי כעפר לכל תהי'. אח"כ ב) ואהבת לרעך כמוך. ואם רואה שחברו לע"ע אינו שמן (גופו אינו עולה וכלה באור נשמתו שהיא נר ד') צַריך לפַעֶפע בו. ג) הוא עצמו אינו יורד ומתערב עי*ז, ואדרבה עָולָה למעלה מעלה ע"י עבודה זו. עד שסו"ס ד) הוא בהתנשאות. כִי בפ"ע אִינו כָלום, אבל מצד עבודתו הוא שלוחו של ממה"מ הקב"ה ומי ידמה לו, כ שלוחו של אדם כמותו, וכמרז"ל (ב"ב עה, ב) עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה.

(ממכתב כ' כסלו, תש*ח)

*) ראה טושו"ץ יו"ד סק*ה ס"ט וניכ מחלוקת הפוסקים אם השמן מוליך עמו גם ד"א. ובכ"ז בַחִנִיגֶה (טו, ב) אמרו בפשיטות ואם לאו אל יבקשו תורה כו'. ויש לחלק בקל.

294. . . ומה שמסיים במכתבו (לענין מה שכתבתי לפעפע בחבירו). ומה לעשות אם הוא סגור בחדרו איך להוציאו ממשכא דקמצא -- הנה כבר כתב כ"ק מו"ח אד"ש במכתביו (בשם אדנ"ע) כשמעמידים פנס מתקבצים החפצים באור -- ליכטיקייט ציט צו עכ"ל.

וייל החפצים באור אשר חפץ מורה על פנימיות הרצון משא"כ רוצה (ראה לקו"ת שלח סד"ה ויאמרו אל כל עדת גו") ופנימיות רצון כל בני ישראל שלם הוא את ד' ותורתו תורה אור, וכידוע ,הראי'" מהא דגט מעושה כשר ועפמש"כ ברמב"ם הל' גירושין ספ"ב.

ומה שכותב עוד אולי אין השמן מאיר גם בעצמו כי עכור הוא -- הנה גם שמן עכור מפעפע וגם מאיר אלא שאין האור בהיר כ"כ. אבל מכלל חשך פשיטא שיצא. וגם הדלקת הנר מקרי, כדמוכח בש"ס פוסקים ובמוחע, ובכלל מה בצע במ"ש אם אינה מביאה תועלת בתורה עבודה או גמ"ח. ואם היא מונעת מהם ח"ו ה"ז דבר האסור.

וכל אחד במקומו הוא שליח ההשגחה העליונה ואם רק יתחיל בעשיי למלאות שליחותו בטח יצליח, וגם טוב לו ג"כ הן ברוחניות והן בגשמיות...

6.77

. . ויהי רצון שהן בעניני הכלל והן בעניני הפרט יהי' באופן דמוסיף והולך באור, וכהוראת ימי חנוכה. דמוסיף באור מיום ליום.

ויש עוד להוסיף בזה, אשר מקור האור וההוספה בו הוא -- שמן ומצותו להדליק על פתח ביתו מבחוץ,

והרמז -- אשר ע"י לימוד תורת החסידות המגלה גם רזי דרזין (שמן) דאורייתא ועד להבנה והשגה, והציווי בזה -- להפיצו חוצה,

הנה יאיר אור זה ויחדיר בכל העניגים. ובלשון הכתוב. בכל דרכיך, 295(ועד שיבואו ל)דעהו, דע את אלקי אביך וכו', לבוא ללב שלם. מצוה רמה (כן צ"ל) ונשאה, עולה על כולנה.

נאַך א מערקווירדיגע זאַך געפינען מיר: בנוגע צום כהן גדול. די גמרא (יומא יח, א) זאָגט: והכהן הגדול מאחיו כו' אחיו הכהנים מגדלין אותו.

296.. והנני שולח לכל אחד ואחד ברכתי -- על פי המבואר בכמה מקומות, שענין חנוכה הי' להשכיחם תורתך ולהעבירם על חוקי רצונך, היינו שכוונת מלכות יון הרשעה היתה לא לאסור לימוד התורה סתם, בתור חכמה, אלא להשכיח שזהו תורתך דוקא, תורת ה' תמימה, וכן בנוגע קיום המצות שלא נתכוונו לקיום המצוות השכליות, אלא דוקא החוקים שאין בהם טעם, וגם אלו לא הי' איכפת להם אילו לא היו חוקי רצונך דוקא, רצון הבורא. ועל ידי המסירות נפש של בני ישראל, אנשים נשים וטף, נמסרו רשעים ביד צדיקים חדים ביד עוסקי תורתך, ונתוסף יום טוב בישראל להודות ולהלל לשמו הגדול, ובאופן דמוסיף והולך להאיר חשכת הגלות על ידי נר חנוכה, דהלכה כבית הלל. ועל פי מה שנאמר נר הו" נשמת אדם, שכל יהודי הוא נרו של הקב"ה ותפקידו, כדבר המשנה אני נבראתי לשמש את קוני, להאיר חלקו בעולם, ולא רק נפש הבהמית שלו, אלא גם בסביבתו ומחוצה לו. כענין מצות גר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, יהי רצון שיקויים כל הנ"ל בכל אחד ואחד מכם ובאופן דמוסיף והולך 297אל קהל עדת ישורון חובבי ומוקירי תורה ומצוה ה' עליהם יחיו 298. . . וכיון שנמצאים אנו בימי חנוכה, ואומרים ועל הנסים כו', וכל עניני תורתנו ומצותי' הרי נצחים הם ושייכים לכל בנ"י בכל דור ודור. הנה יהי רצון שיהי' הקב"ה עוזרו לכל או"א, ובמילא יהי' -- מסרת גבורים ורבים וטמאים ורשעים וזדים ביד -- עוסק בתורה שבכאו"א, שגבור הנ"ל (שזהו היצה"ר שגבור הוא ע"י אקדימתא טעניתא) וכו' יהי', כדיוק הלשון, מסרת, שיהי' באופן דרב תבואות בכח שור; בכל לבבך בשני יצריך. ויתוסף בהפצת היהדות בכלל ובהפצת המעינות ביחוד ועד לופרצת וגו', וקאתי מלכא משיחא, וטהרו מקדשו ויודו ויהללו לשמו הגדול.

(ממכתב ב' טבת תשכ"א) 301ובזכות זה וועט אויך השי"ת מוסיף והולך זיין בשפע ברכה והצלחה, יעדן איינעם ובני ביתו -- שיחיו -- בגשמיות וברוחניות.

302צינדט מען ערב שבת אֶן די זעלבע צאָל ליכט ווי אַלְעַמאָל, אָבַעַר די חנוכה ליכט ווערן פאַרגרעסערט אין צאֶל אַלע נאַכט.

ב"ה, ימי חנוכה, ה'תשליג ברוקלין, 1 י. להתלמידים להתלמידות ה' עליהם יחיו שלום וברכה ! בעת סגולה זו יהי רצון שיתברך כל אחד ואחת מכם בימי חנוכה מאירים ושיאירו את כל ימי השנה, ויהי' בכל עניניו, בסגנון הידוע ,גר להאיר", ובמיוחד -- בהנוגע ל,גר מצוה ותורה אור",

ע"י לימוד תורתנו הקדושה בשקידה וקיום מצותי' בהידור, 303לקומי הוספות / חנוכה שיחות 13 וכמרומז במצית גר חנוכה -- שמדליקים משתשקע החמה על פתח ביתו מבחוץ ומוסיפים בנרות מיום ליום --

להוסיף בנר ואור האמורים מיום ליום ולא להתרשם מן ה;חשך* אשר בעולם ולהשפיע בכל זה גם על אלה הנמצאים עדיין ,בחוץ",

ועד אשר בצדק (ובענוה) יאמר כאו"א: ,כמופת הייתי לרבים ואתה (השם יתברך) מחסי עוז".

בברכה לחנוכה מאיר ובברכת הצלחה בכל האמור כמנהג ישראל -- אשר גם מנהג ישראל תורה היא -- מצורף בזה

ב"ה, זאת חנוכה, תשכייד ברוקלין, 1. . צו נשי ובנות חב"ד ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום.

305בברכה להצלחה מופלגת ולבשורות טובות בכל האמור 307ב"ה, ערב חנוכה, ה'תשכיח ברוקלין, 1. י. אל קהל עדת ישורון חובבי ומוקירי תורה ומצוה ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

308(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

310בחג הנרות זה, בודאי אשר למותר לְבַאר ולהדגיש תוכן הענין אשר רבותינו ונשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קראו לתלמידיהם תלמידי תומכיתמימים בשם נרות להאיר. וכמבואר במ"א בארוכה הדיוק בזה אשך הנקודה היא שעל כאו"א להאיר גם את סביבתו בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה, וקריאת שם חרי זה ענין של גילוי המְשַכָה מן השרש המקור וההעלם, לענינים שבפועל וכמבואר בַדא'ח בַכּ"מ ענין קריאת שם שענינה לחבר הנשמה עם חגוף וכו', ועפ"ז יש להסביר ג"כ המחלוקת שישנה אם אדם קרא שמות גם לדגים שהרי דוגַמתם הם נבראים דעלמא דאתכסיא, היפך ענין הגילוי אלא שעלמא דאתכסִיא זה -- לגבי עולם שלמעלה הימנו גם לזה גילוי יקרא, שזהו יסוד גם לדיעה שגם הדגים נקראו בשם. יעוין תוסי חולין סו, ב. חזקוני ורד"ק לבראשית ב. י"טָ. מדרש חסר ויתיר ועוד.

והנה אף שהכתירו בתואר זה את תלמידי התמימים. בודאי מובן שתלמיד תלמידיהם גם עליהם חל התואר שהרי מטרת החינוך דמחנך טוב שיהיו תלמידיו כמותו, ובְפַרט מעת גלות תומכי-תמימים ממקומה הראשון בליובאַוויטש, שהתואַר והתפקיד דנרות להאיר מוכרח למלאות אותו בכל מקום שגלה אחד מהם, ופשיטא במקום בו נמצאים כמה וכמה בניהם ובני בניהם.

ומובן אשר התפקיד להאיף יש בו כמה אופנים ודרכים, מהם עיקריים ומהם טפלים ומהם בשעת הדחק. אבל האופן העִיקָרי הישר והפשוט הוא על ידי חינוך והשתדלות בהנוגע לחינוך הרצוי, השתדלות בממונו בגופו 311ובנשמתו, וכמבואר שלשת האופנים בהנוגע לצדקה וגמ"ח שהחינוך מכללם הוא. מובן ג"כ אשר תפקיד זה חשיבות גדולה פי כמה לו בתקופה אשר כל רגע ורגע יקר הוא ביותר בשטח החינוך כי ניתנה האפשריות להעלות מחיל אל חיל כמה מבני ובנות ישראל, והעדר העשי' בזה מעמיד בסכנה את עתידם.

בודאי למותר להאריך אשר בארץ הקדושה תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו מצב זה עתה הוא בתקפו כיון שרבים העולים ומשפחות בניהם ובנותיהם ובאופן שיסתדרו בעניניהם בכלל ובעניני החינוך ביחוד במשך תקופה הראשונה תלוי' על עתידם, ע"פ האמור קראתי ובקשתי לכל אנ"ש וביחוד להצעירים שיחיו אשר כאו"א מהם יבחון את עצמו באם מסוגל הוא לעבודה בחינוך בני ובנות ישראל, וכיון שאדם קרוב אצל עצמו ויכול לטעות בחשבון יתייעץ עם המומחים בענין זה ואלו אשר כשרון להם בדבר ישתדלו בכל הדרוש להסתדר באופן שיוכלו לעסוק בגופם ממש בעניני חינוך זיא בתור מורים ומורות, מדריכים"ות, מנהלי בתי ספר וכיו"ב.

בטח למלאות תפקיד זה זקוקים לידיעות בכמה מקצועות הנה ודאי שכמה וכמה ישנם להם כבר ידיעות בזה ואין זקוקים אלא להשלמה וחלק מהם יש להם כבר ידיעות אלו בשלימות ובהנוגע להשאר בודאי ישנה האפשריות לרכש ידיעות אלו באופן מזורז ולמלאותם אח"כ במשך התעסקותם בחינוך. והרי גם עבודת החינוך עצמה מלמדת ומורה את האדם העוסק בה איך להשתלם.

אלה אשר ברור הדבר שאין להם כל כשרון בשטח האמור, עליהם להתגייס בחיזוק וביסוס מוסדות החינוך על טהרת הקדש, ובזה הנקודה העיקרית התעמולה בין ההורים, אשר אם באמת חפצים באשרם של בניהם ובנותיהם ואשרם לא רק בבא אלא גם בזה לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות מוכרחים לחנך את בניהם ובנותיהם על טהרת-הקדש ברוח ישראל סבא, וכל יגיעה והשתדלות כדאי בזה שהרי הדבר נוגע לכל עתידם של בניהם ובנותיהם.

המורם מכל הנ"ל אשר כל מי שיש סברא שמסוגל הוא להיות מורה ומורה מבקש הנני אותו"ה להתחיל לחפש תיכף דרך ואופן איך שאפשר יהי' לנצל כשרונו"ה בשטח זה ובמדה הכי גדולה שהרי דרישת השעה והכרח השעה הוא.

ויהי רצון אשר ימי חנוכה אלו דמוסיף והולך אור על פתח ביתו מבחוץ, יוסיפו ג"כ בהנרות להאיר אשר אלו המאירים כבר תוסיף באורם עד למרחקים וכדיוק הלשון יפוצו מעיינותיך חוצה, ואלו אשר מפני איזה סיבה עדיין אינם מאירים יעלו את שלהם עד שתהא שלהבת עולה מאלי", וע'"פ האופן האמור באגרת התשובה לרבינו הזקן סוף פרק ט' שיהי' כפלים לתושי' בכדי למלאות את המגרעת מהשנים שעברו מבלי לנצל הכחות שניתנו להם, ומכיון שאמרז"ל עה"כ מגיד דבריו ליעקב וגו" מה שהוא 312מצוה לישראל עושה בעצמו, יעשה השי"ת את ה,ושננתם לבניך"* בני ובנות ישראל לחננם חכמה בינה ודעת בענינים הכללים ובענינים הפרטים ומתוך הרחבה ושמחה ובטוב לבב יאירו כל סביבותם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה.

. . . ימי חנוכה האלו אשר ענינם הוא פרסומי ניסא ומוסיף חנוכה על פורים אשר צ'"ל הפרסום על פתח ביתו מבחוץ דוקא ומשתשקע החמה דוקא, ומובן אשר לזה צ"ל הארה והמשכה ממקום גבוה ביותר -- וכמו שנתבאר בארוכה בדא"ח בדרושי חנוכה --

דוגמתם בחיי האדם היא העבודה בזמן הגלות הנמשל ללילה כי אז האלקות בהסתר ואין מאיר בגלוי השמש ומגן ד' אלקים. והנה עיקר תכלית הגלות אינו ענין של עונש כ"א צירוף וזיכוך להיות ראוים לקבל הגילוים דמשיח, וכמ"ש בתו"א ד"ה קול דודי ס"ה: ,והנה תכלית הירידה והגלות היא צורך עלי' גדולה שיאיר אור ד' בגילוי רב לימות המשיח*. וכ"ה בכמה דרושים. ובזמן הגלות צריך לעשות כלים לגילוים אלו.

וזהו אשר על שאלת הבעש"ט אימתי קאתי מר (משיח), הי' המענה כשיפוצו מעינותיך חוצה, שאור תורת החסידות הוא הכלי לגילוי משיח, אשר בגמר הכלי מתגלה האור.

והתנאי הוא אשר יפוצו גם חוצה, גם לאלו שאין ניכר בהם הרגש שנמצאים הם ברשות היחיד יחידו של עולם (ובדוגמת נ"ח שמצותו להאיר בחוץ דוקא) -- יעויין שיחת שמח"ת תר"ץ ובפרט באות לב-לג נג -

(ממכתב יום ד' ב' טבת תשד"ה) ₪7

. . . ומענינא* דימי חנוכה, הנה נפסק נר חנוכה ענינה להאיר בחוץ, ואפי' הוא דר בעלי' -- ראיתי בני עלי' והם מועטים -- צריך להניחה בחלון הסמוכה לרה"ר להאיר במקום החושך, גקה"ט (דרושי חנוכה רנ"ט) ונת' בתו"א סד"ה כי אתה נרי שזה ג"כ ענין וה' יגי' חשכי דדורותינו עקבתא דמשיחא, וי"ל שבפרט בזמן דחבלי משיח וגזירות קשות ר"ל (סנה' צז, ב) צ"ל ענין דהקב"ה גוזר וצדיק מבטלה שזה בא ע"י שעושין מרשע בעל תשובה, וכפי' התרגום ופירש"י (ירמי' טו, יט) וע"פ דרז"ל (ב"מ פה, א)

הוא ע"י ת"ת לבן ע"ה . .. (ממכתב ד' חנוכה תש"ג) 313הוספות / חנוכה שוחות 33

. . . וע'ד הצחות י"ל (שבת כא, ב) נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ -- ובמ"ס (פ"כ ה"ה) בפתח הסמוך לרה"ר (וכשיטת התוס'), מקום וזמן שהאמגושא יכול לומר מפלגך ולעילא כו' (סנה' לט, א), ולא רה"י, ואם הי' דר בעלי', שהוא מבני עלי' שהם מועטין (סובה מה, ב) ואין להם פתח פתוח לעניני עוה"ז, עכ"פ צריך להניחה בחלון הסמוך לרה"ר...

(ממכתב ז' דחנוכה תש*ג)

. . . ובקשר לסיום ימי חנוכה, שזה עתה באנו מהם -

והרי כיון שחוגגים אנו את ימי החנוכה רק פעם בשנה, מובן מזה שתפקידם להשפיע בכל ימות השנה כולה, עד לימי החנוכה בשנה הבאח, השפעה ברוחם ותוכנם,

ואחת ההוראות העקריות בזה, בהתאם למצות נר חנוכה, המצוה המיוחדת לימי החנוכה, היא -- שכל יהודי מחוייב ,להדליק נרות" בביתו ובסביבתו בכל יום ויום מימות השנה, ובאופן דמוסיף והולך. להוסיף בנר ואור מיום ליום, ב,נר מצוה ותורה אור".

וכשם שמדליק נר חנוכה, הרי מאיר הוא את הסביבה באור גשמי כפשוטו, אור הנראה לעינים, נוסף על זה שהוא מאיר את נשמתו ואת סביבתו באור מצוה, אור רוחני צח וטהור, אור שאינו נראה לעיני בשר אבל פעולתו קיימת לעד, שהרי המצוה מקורה באור אין סוף הנצחי, כן הוא בנוגע לכל עניני התורה ומצוותי', עליהן נאמר ,כי הם חיינו ואורך ימינו", שכל המצוות ממשיכות חיי נצח וביחד עם זה חיים וימים טובים גם בגשמיות --

יהי רצון שיהי' כן אצלו. שיהיו ימיו ושנותיו מאירים בגשם וברוח גם יחד, ובפרט שזכה להגן על עם הקודש בארץ הקודש, שזכות זו תעמוד לו לנצח ותמשיך לו ולכל אשר לו ברכות ה', נותן התורה ומצוה המצוות, בכל המצטרך:

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליטמ"א)

₪7

. . . יתן השי*ת אשר מצב בריאותו ילך הלוך וטוב.

וכידוע פסק רז"ל אשר מעלין בקדש (ולכמה פוסקים הוא מדאורייתא. יעוין בספרים שהובאו בשדי חמד כללים אות מ' כלל קצ"ד, ובס' מאסף לכל המחנות או"ח סכ"ה סקי"ב, ובשו"ע רבינו חאו"ח סו"ס לד כתב שהוא 314מד"ט, אבל הסגירו לכל הסעיף בחצע"ג, וידוע שבכמה מקומות הוא מפני שהי' עדיין קצת ספק בזה, ואכ"מ. והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא -- רמב"ם הלכות דיעות רפ"ד -- ועוד שהגוף הוא קנינו של הקב"ה, עיין רמב"ם הלכות רוצח בתחלתו, הרדב"ז לרמב"ם הל' סנהדרין סופי"ח, שו"ע לרבינו הזקן הלכות נזקי גוף סעיף ד', ויש לעיין בלשון רבינו הזקן בשולחנו חלק או"ח מהדו"ב סוף סימן ד').

וכבר נדבר בהתועדות במסיבת ריעים בענין מעלין בקדש, דנרות חנוכה דאף שנתקנו ובאו מהנס שהי' בנרות דביהמ"ק הנה חלוקים הם זמ"ז בכמה פרטים, ואחד מהם הוא, שנרות ביהמ"ק הם תמיד במספר שוה משא"כ נרות חנוכה דמוסיף והולך, וי"ל הטעם בדרך אפשר: מצות נרות דביהמ"ק באה בדרך מלמעלה למטה, ולא ע"י מלחמה בחושך וטומאת שמנים שבהיכל. אדרבה עדות היא לכל באי עולם כו' וישראל חביבין (רש"י שבת כ"ב, ב) אבל נרות חנוכה באו ע"י שקדם להם החשך דמלכות יון הרשעה וכן מפריצי עם ישראל (דניאל י"א עיייש בפרש"י מצודות ועוד וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' גרות ולא ז' וכחילוק כנור דלע"ל ודביהמ"ק -- ערכין יג, ב נתבאר בלקו"ת תזריע כ"א, ד, ועייג"כ שו"ת הרשב'א חא ס"ט, וקיימים לעולם -- רמב"ן ר"פ בהעלותך) וכיתרון אור הבא מן החשך על אור סתם (תניא פכ"ו כ"ז ל"ו וראה זח"ג מז, ב).

וייל אשר דוגמת זה יש יתרון בעבודת השם הנ"ל על ידי הגוף

.. . ומובן אשר בהנוגע לבריאות -- הרי ימי חנוכה -- ענינם שמוסיף והולך בטוב הנראה והנגלה עד שנראה גם בחוץ, ופשוט אשר כן הוא בעניני גוף הישראלי אשר קדוש הוא (וכמובא בתניא אשר בהגוף החומרי הנדמה לעיני בשר וכו' בחר בנו מכל עם ולשון, ובפרט שבחירה האמיתית אין זה אלא במהותו ועצמותו וכו *) וילך גם בזה באופן דמוסיף והולך עד לשמונה, שהוא -- הכולל שבעת ימי ההיקף, ומה שלמעלה מהם. וכמבואר בדא"ח בכ"מ. וכביאור הרב המגיד שמיני מלשון שמן.

315. . . ויהי רצון אשר כתוכן והתעוררות ימי חנוכה אלו, שענינם הדלקת הנרות, הנרות שהם לעולם, אל מול פני המנורה, וכל הברכות שאינם בטלים לעולם (ראה רמב"ן ריש פ' בהעלותך), והלכה כב"ה דמוסיף והולך מוסיף ואור:

הנה כן יהי' בהפעולות בקדש במשך כל השנה, להוסיף בנר מצוה ותורה אור, ובנר ה' נשמת אדם של עצמו ושל הזולת, מתוך שמחה, ותהיינה הפעולות חדורות אור וחיות הנפש, מוארה באור פנימיות תורתו ית',. הנמשכת מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס ב"ה (עיין אגרת הקדש של כ"ק אדמו"ר (מהורש'"ב) נ"ע, נדפסה בהיום יום יט' כסלו).

6.7

. . . ובמש"כ מהו הנימוק לנוסח אדה"ז ועל הנפלאות במקום ועל המלחמות שבכמה סידורים.

והנה ידוע הסיפור בשם הצ"צ (הובא בבית רבי פכ"ז) אשר אדה"ז בעת קבעו נוסח הסידור היו לפניו ששים סידורים. והרי בכמה נוסחאות נמצא ועַל הנפלאות (אבודרהם. סי' יעבץ. סי' א"י סוריא תוגרמא מצרים - עפמש"כ בס' כתר ש"ט להרב גאגין. ועוד). -- ומה שביכר אדה"ז נוסחא זו -- גם ע"פ פשוט יש להסביר: א) ועל המלחמות -- אינו מובן כלל, דהעיקר חסר. וצ"ל הנצחון המלחמות וכיו"ב. ב) גירסת הרז"ה ופי' (הובא בסי' יעבץ) ועל התשועות (שנעשו) על המלחמות -- ג"כ אינו מובן, דא"כ הי' צ"ל: ועל הפורקן (שנעשה) על הצרות וכיו"ב. ג) החילוף שבסי' הספרדים הנחמות במקום המלחמות -- ג"כ אינו עולה יפה, כי מה ענין נחמה לכאן. וידוע כמה נתלבטו בפי' ונחמתא אשר בנוסח הקדיש. ועיין טואו"ח סנ"ו. ד) ולפענייד זוהי הוכחה מהחלטת נוסח אדה"ז -- ב,הנרות הללו" מזכירים בפלאות פעמים. וב;ועל הנסים" אף פ"א לא!! שויגיד עליו רעו" בהנרות הללו נסים וישועות -- שנפלאות מקומו יחד עמם גם בועל הנסים.

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שלימ*א)

ייל* שיש עוד טעמים בענין ה;שמש* -- וכמו: שלא להכשל בהדלקת נר מנר (ע"י קיסם); דוגמת הכהן המדליק הנרות (שעפ"ז מבוארת התמי'

*) נכתב במענה להשאלה למה צריכים לקחת ,שמש" בהדלקת נר חנוכה ביום (בביהכ"ג), שהרי ביום אין נהנים מאורם. המו"ל:

316שתשמש מקומו ל מ ע ל ה מן הנרות וארז"ל הסימן: ש רפ ים עומדים ממעל לו). ועודי

יהי רצון שיהא כל הנ"ל * באופן שיביא פירות ופירי פטירות כו' עד סוף כל העולם (מלשון העלם -- כמפורש בדא"ח) ועד לונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דבר -- ובעגלא דידן.

והרי הימים ימין זכאין דוהוי' יגי' חשכי ובאופן דמוסיף והולך ח' ימי חנוכה ,ח' נסיכי אדם ישי ושאול וכו' ומשיח ואלי' * (תורה אור ג"ל ע"ד).

(ממכתב יום א' ה' דחנוכה ה'השכ"ח)