שיחה יג

269שיחה יג

י"ט כסלו -- חנוכה

ב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ*ב

כבוד המשתתפים בהתועדות יום הבשורה י"ט כסלו, גאולת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, וגאולתנו ופדות נפשנו... באה"ק ת*ו ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בנועם נתקבלה הידיעה על דבר השתתפותם בהתועדות י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן וגאולתנו ופדות נפשנו.

ויהי רצון שהתעוררות יום סגולה זה תומשך בכל ימות השנה ועד למעשה בפועל -- שהוא העיקר: התחזקות בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובקיום המצות באור והתלהבות. וכל זה -- באופן דמוסיף והולך.

וע"פ תורת הבעש"ט אשר מכל ענין יש ללמוד מוסר השכל בעבודת האדם לקונו, הרי כן הוא גם בענין הסמיכות דיום י"ט כסלו לימי החנוכה,

כי הנה ידוע אשר מאסרו של רבנו הזקן הי' בעבור שיטתו להפיץ חלק התורה שהי' עד אז בבחינת רזי תורה -- להפיצו עד שיגיע חוצה בהבנה והשגה. וגאולתו -- במובן הרוחני -- הוא הסכם ונתינת כח מלמעלה להפצה זו, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור -- ככל חלקי התורה שנצטווינו להעלות בקדש.

ועוד להוסיף -- שאפילו אם בדורות הקודמים, שראשונים כמלאכים, לא הי' הכרח בהפצה זו, הרי כשנתמעטו הלבבות -- ההכרח גדול ביותר: וכידוע המשל של רבנו הזקן -- לאבן טובה שהיתה בכתר המלכות יהיא נזר ועיקר הכתר. אבל כשנחלה בן המלך ועד שבא לידי סכנה -- ציווה המלך והוציאו האבן מן הכתר ושחקו אותה הדק היטב במים בכדי להשקות את בן המלך -- על הספק אולי תגיע טיפה אחת לפיו ושב ורפא לו.

ועיד זה בנר חנוכה: קשור הנס בנרות המנורה שבבית המקדש. ובביהמ"ק עצמו -- לא בעזרות ולא באולם, כי אם בהיכל פנימה, אבל בעקבות 270מלחמת היונים וריבוי החשך -- הוקבעה מצות הדלקת נרות ע"י כל אחד ואחד בביתו. גם בחוץ לארץ ואפילו בזמן הזה, ולא עוד אלא שידליקם על פתח ביתו מבחוץ. וכלשון המדרש הובא ונתבאר ברמב"ן -- דוקא נרות אלו אינן בטילות לעולם.

אין אור אלא תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור -- וכשמתרבה החושך אז אדרבה מוסיפים אור ומצווים להאיר לא רק את הבית פנימה אלא גם על פתח ביתו מבחוץ.

ויהי רצון אשר כאו"א יעשה בזה ככל המוטל עליו, הלוך והוסיף באור -

עד אשר יאירו את חשכת הגלות ואת חושך העולם ובאופן דאתהפכא חשוכא לנהורא,

ויקוים היעוד: לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם וגו" כי ה' יהי" לך לאור עולם וגו'.

. . . ובעמדנו בימים שבין יט' כסלו, יום בשורה, וימי חנוכהי

ובפרט בשנה זו אשר תחלת השבוע, יום ראשון בו, הוא יט' כסלו, וסופו, תשלום ז' ימי ההיקף -- שבת חנוכה, וידוע הכלל אשר (בקדושת) נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן -- 271יש לבאר הצד השווה אשר בימי החנוכה ויט' כסלו,

דנס חנוכה הי' בשמן -- הרומז על פנימיות התורה -- של נרות המקדש, אשר מקומם בהיכל דוקא שלא כל אחד נכנס לשם, וזמן הדלקתם - ביום,

ובימי מתתי' בן יוחנן כ"ג כו' שמסרו נפשם על קידוש ה', הייחוד האמתי כאומרם ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך -- הי' הנס ונצטוו עי"ז בנרות חנוכה אשר מצוותם -- להדליקם כל אחד ואחת (נפש) ועל פתח ביתו מבחוץ (עולם) ומשתשקע החמה דוקא (שנה),

וככל הדברים האלה הוא בלימוד פנימיות התורה -- שמן דתורה,

אשר מתחלה היתה נסתרה ונעלה מכל ת"ח כ"א ליחידי סגולה. ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים, (אבל) בדורות אלו האחרונים מצוה לגלות זאת -- בימי האריז"ל וכו' -- ועד בגאולת יט' כסלו -- שהתחיל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה, עד אשר כאו"א יבין וישיג איך אשר איהו ממלא כל עלמין ואיהו סוכ"ע וכו'.

ויהי רצון אשר יעשה בזה כאו"א מאתנו, ובכל שלשת הפרטים: א) באופן דהפצה, ב) המעינות עצמם, ג) עד שיגיע גם -- חוצה,

ומתוך חיות ואור ומוסיף והולך ואור.

(ממכ' כ"ב כסלו ה'תשכלג) 272(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

273שהרי כל אחד ביכולתו לעשות שני הענינים, כיון שלכל אחד מישראל, הן גוף והן נשמה, הן נפש האלקית והן נפה"ב, 274ובכל חלקים אלו נצטוה לעבוד את בוראו וקונו, נותן התורה ומצוה המצות, וכדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.

ומסוגלים ימים אלו להחלטות טובות ולהתחלת פעולה בכל האמור, שהרי עתה באנו מיום הבהיר, זה היום יט' כסלו שהוא, בלשון הרב נשיא ישראל הוא כ"ק אדמו"ר (מהורש*ב) במכתבו לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר -- זצוקללה'"ה נבג"מ זי"עי ,החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו גיתן לנו וכו' להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הק' וכו' שיאיר בפנימיות נפשנו וכו' לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה מהמדות הטבעיות, כי אם כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפלה ותומ"צ. והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כו"".

ונכנסנו לימי חנוכה, אשר ענינם, אשר אף שבחוץ שקעה החמה צריך להדליק נר ה' נשמת אדם ונר מצוה תורה אור, ובאופן דמוסיף והולך מיום ליום, ולא להסתפק בהנוגע לעצמו, כי אם על פתח ביתו מבחוץ דוקא, והרמז מובן, וכהודעת רז"ל אשר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו;

לכאו"א ניתנו הכחות הדרושים למלאות תפקיד קדוש זה, וכציווי הבורא -- בשמחה ובטוב לבב דוקא, וכדברי המורה הגדול הוא רבנו הרמב"ם בי'"ד החזקה שלו, סוף הלכות לולב.

(ממכתב כ*ז כסלו תשי"ח)

לאחרי הפסק ארוך קבלתי מכתבו מערב יום הבהיר, י"ט כסלו, ראש השנה לתורת החסידות ודרכי החסידות --

שעל פי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובלשון אביו כ"ק אדמו"ר, ענינו להמשיך פנימיות התורה והמצות ופנימיות ועצמות א"ס ביה שיאיר בפנימיות הנפש, עד שכל מציאותנו יהי' אליו ית' לבד. עכ"ל. ולהעיר, אשר כל היודע מהלך הנפש של אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הרי כל כולו הי' שקוע בפנימיות ועצמיות, ואף על פי כן בהזכירו פנימיות הנפש מיד מוסיף ביאור ,עד שכל מציאותנו כו''י, היינו העצם והתפשטות כו', שהגוף בערך הנשמה הוא על דרך התפשטות ועצם --

שלכן תקותי חזקה שלעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב בריאותו ויבשר טוב בזה, ובפרט שכתב מכתבו בערב יום הבהיר והמענה נכתב בימי החנוכה, שזה וגם אלו -- ענינם להפיץ נר מצוה ותורה אור. ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור בכל יום, והוספה באור ברוחניות -- מביאה הוספה בגשמיותי כי ישראל גוי אחד בארץ, המאחדים רוחניות וגשמיות. ובזה גם כן בריאות 275הוספות / יט"כ-חנוכה שיחו 205

.. . ויהי רצון שיבשר טוב בכ"ז, טוב כפול (טוב העליון הגנוז שבא בטוב הנראה ונגלה).

מצו"ב ד"ה פדה בשלום -- הנאמר זה יובל שנים, בשנת -- עזרת, ע"י כיק אדמו"ר (מוהר"ר שלום דובער) ג"ע וחזרו עליו ברבים בההתועדויות,

ד,יום בשורה" יום יט כסלו יום הששי ,שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא דרבנו הקדוש ג"ע"

ודיום כ' כסלו -- שביום זה נתפרסמה הגאולה והייתה השמחה גדולה וכו', ובמיוחד בשנה זו שהוא גם יום השבת (והעלי' והמשכת התענוג) של יום יט כסלו,

ובודאי ישתדל שילמדו אותו ברבים וביחיד בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה הבע"ל, ימי פירסומי ניסא דפך השמן. רזי דרזין דאורייתא,

סוב כפול . . ונגלה : ראה אגה"ק סו"ס י"א. קדושין מ, א. אוך התורה להצ"צ בראשית (לג, סע"א. לד, סע'"א).

יובל : להעיר מזח"א (צה, ב) : כל חירו מיובלא קאתי, לקו"ת דברים (ס, סַע"ב).

יום בשורה: ראה שו"ת מן השמים (ס"ה): ג' יט' לחדש כסלו . . והיום יום בשורה.

שהוכפל . . נ"ע: לשון אָדה"ץ במכתבו (לה,גאון החסקד רליייצ' זל מבארדיטשוב") בבואו מפטרבורג.

נתפרסמה הגאולה : ראה שיחת יט כסָלו תרצ"ב (לקו"ד ח"ד), שיחת יט"כ תרצ"ג אות כ" (לקו"ד ח"א),

פירסומי ניסא דפך השמן: להעיר אשר כשאין פרסום ונס השמן גם בדיעבר אינו מברך על הגרות (אחרונים לשו"ע אוצת סו"ס תרע"ב). משא"כ וְעַל הנסים (נס המלחמה) גם לכתחילה תקנוה ואומרה בתפלת לחש, ראה שו"ת הצ"צ שער המילואים סייא ואכ"מ.

דפך השמן: ראה לקו"ת ר"פ רְאֶה.

השמן . . רזי זרזין : ראה לקו"ת שה"ש (ב, ךָ ואילך). בארוכה באמרי בִינַה ש' הק"ש פנ"ר ואילך. ולהעיר מדברי כ"ק אדמונ"ע אשר הקטרוגים וכו' והגאולה די"ט כסלו הוא ע"ד דע"י שכותשין אותו הזית נותן שמנו (שיחת יט"כ תרס"ג -- נדפס בס' תורת שלום).

276ובאופן דמוסיף והולך ואור. ובשנה זו, שהיא תמימה (להביא את חדש העבור) וחדשי' שלימים

(חשון וכסלו מלאים) -- תהי' התמימות והשלימות בכל עניגי השנה, הגשמיים והרוחניים, הכלליים והפרטיים,

ובפרט אשר תיכף לראש השנה

-- הן בחו"ל והן באהקת"ו, שגם שם ר"ה שני ימים. ואפילו בזמן שהיו קובעין על הראי' (לבנ*י אשר בגולה ולרוב בני ארץ ישראל, ולפעמים רבות -- אפילו בירושלים עצמה) --

הוא יום שבת קדש, אשר אין עצב עמה, ופרש שבתכם לא קאמר, ואדרבה -- עליו נאמר ברכת ה' היא תעשיר ומענגין אותו -- מלמעלה ולמטה - עונג גשמי ועונג רוחני גם יחד.

(ממכתב מוצש"ק כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז)

₪7

נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק, בו מודיע עכ"פ בכללות מחגיגת

יום הבהיר יום גאולתנו ופדות נפשנו, ואשר גם חבריו שי' השתתפו בזה ומסר להם מה שכתבתי אליו, שהרי זה נוגע לכאו"א מהם, 277והנה בקשתי שימסרו לו ולכיו"ב מאנ"ש -- לתת בשמי מעות חנוכה לאלו מחבריהם הלומדים דא"ח בתוספות הסברה, שפשיטא שאין בזה ח"ו הפלי' כלפי האחרים, אלא שאלו מביניהם הלומדים דא"ח ההתקשרות יתירה יותר, ובפרט ע"פ המבואר בתניא ריש פרק ה' בענין היחוד נפלא שאין יחוד כמוהו וכו', שמזה מובן שאלו מהם הלומדים אותו הלימוד עצמו שגם אני לומד, ע"י ההתאחדות בהלימוד מתאחדים גם הלומדים, ותכונה מיוחדת בזה דוקא בלימוד פנימיות התורה, כמבואר בארוכה במ"א. והנקודה בזה, שפנימיות התורה אין בזה פנים ואחור, שניות, כיון שתוכן הלימוד ופנימיותו מדבר באלקות, בספירות וכו' משא"כ בלימוד נגלה דתורה (עאכו"כ ענין של חכמה סתם, חכמה חיצונית להבדיל) שבנגלה מדובר ע"ד אוחזין בטלית ופנימיות הדברים ענינים רוחנים כמבואר בכ"מ, וכמו שאין יחור מוחלט בהלימוד עצמו כמו"כ אין יחוד גמור בהלומדים וק"ל.

ובטח ימלא בקשתי כפי יכולתו ויודיע התוצאות, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בטוב הנראה והנגלה הן בגשמיות והן ברוחניות ובהמקור לטוב זה, כהמאמר אין טוב אלא תורה שממנה משתלשל הטוב בעולם.

(ממכתב כ"ו כסלו תשי"ז)

מוויו

נעם לי לקבל מכתבו מיום הבהיר י*ט כסלו, יום גאולתנו ופדות נפשנו, בו כותב אודות ההתועדויות בשבועות שעברו, ובודאי ימשיך במנהגו הטוב זה, לכתוב שנדברו יראי ה' איש אל רעהו וגוה. והרי ודאי שדברי ההתעוררות יפעלו סו"ס פעולתם, וכמרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. ובטח ישתדל להרבות מספר המשתתפים מחוגים ההולכים ומתרחבים מזמן לזמן וכדרישת השעה. והרי זוהי הוראת ימי חנוכה -- שמוסיף והולך מיום ליום בענינים דנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, הנקראת בשם שמן, וכמבואר בכ"מ, והשי"ת יזכהו שיהי' מהמשתדלים בזה ככל הדרוש,

(ממכתב אזר"ח טבת תשי"ז)