שיחה ב

80שיחה ב

00 לקוטי

תולדות גב

א. בפרשתינו: מסופר, שקודם שנתברך יעקב אבינו בברכת <ויתז לך האלקים וגו'* -- אמר יצחק אבינוו בתור הקדמה, ,ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה"

וארז"ל על פסוק זה בספרי:: ;וכן אתה מוצא ביצחק שראה אותו (הביהמ"ק) בנוי וראה אותו חרב וראה אותו בנוי ומשוכלל לע"ל. ראה ריח בני -- הרי בנוי, [,ריח" קאי על הקרבנות (שענינם ,ריח ניחוח") שהקריבו בביהמ"ק. ו,בני* פירושו ,בנוי"] כריח שדה -- הרי חרב [כמ"ש * ,ציון שדה תחרש"] אשר ברכו ה' -- הרי בנוי ומשוכלל לע"ל".

ולכאורה אינו מובן: איך אפשר לומר שכל ג' הדברים הנ"ל שראה יצחק הם הקדמה לברכה שברך ליעקב -- ובפרט שאחד מהם הוא ביהמ"ק בחורבנו שסיבת החורבן הוא ;מפני חטאינו כו' יד שנשתלחה במקדשך" *: -- ואיך יתכן שגם זה (שתוכנו היפך הטוב והברכה) יהי' הקדמה לברכה 1

גם צ"ל טעם הדבר שחורבנו של ביהמ"ק מרומז כאן ב(תיבת ו)ענין ,שדה"* (שהוא רק ע"פ מש"כ ,ציון שדה תחרש" י); זה ש;ריח בני" מרמז לביהמ"ק בבנינו, מובן -- כי הקר" בנות ענינים ,ריח ניחוח" כנ"ל וה"

קרבנות הם עיקר בביהמ"ק:, וכן מובן היטב זה שהתיבות ,אשר ברכו ה' " מרמזות לביהמ"ק הבנוי ומשוכלל לעת"ל, דהרי בנינו ושיכלולו של ביהמ"ק דלעתיד זהו תכלית ברכתו של הקב"ה ;

אבל זה שביהמ"ק בחורבנו מרומז ב,שדה" אינו מובן. גם חורבנו של הבית באופן זה או אחר מאי נפק"מ כאן! ועוד ד,שדה תחרש" הי' לאחרי חורבן (שריפת) ביהמ"ק והוא ענין בפ"ע.

ב. ויובן כ"ז בהקדים משארז'"ל * (הובא בפירש"יי) עה"פ שלאחרי ה- 81הקדמה: ויתן לך האלקים ג" - .יתן ויחזור ויתן", דלכאורה קשה :

מה חסר בנתינה הראשונה (,יתן") אשר משו"ז ברכו בנתינה (שויחזור ויתן") 1 -- דבשלמא כשהנתינה היא מיד בו"ד, הנה גם אם היא מתנה גדולה ומרובה*, בכ"ז היא מוגבלת (שהרי הנותן הוא מוגבל) ולכן יתכן להשלימה ולהוסיף עלי' בנתינה אחר נתינה י; משא"כ בעניננו, כשהקב'ה הוא הנותן, הרי בודאי שגם נתינתו הראשונה מחסדי ה': שלימה היא ובלי גבול -- כמו שהוא יתברך הוא בל"ג ובתכלית השלימות -- וא"כ מה ניתוסף ב,יחזור ויתן*?

א) כל הנותן

תולדות ג

1+

ואפילו אתל גם בהברכה דלמעלה הגבלה ו(במילא) הוספה ;יתן ויחזור

ויתן"/ -- זה יתכן כשהנידון הוא בברכה פרטית לאיש פרטי (ע"ד ברכות השבטים ע"י יעקב אבינו

ומשה רבינו, שע"ז נאמר יי ,איש אשר כבורכתו ברך אותם?), דמצד הגדרתה כברכה פרטית למתברכים פרטים מקום להוסיף עוד ענינים בברכה עצמה או לצרף בה עוד מתברכים. משא"כ בנדו"ד הלא המתברך הוא יעקב אבינו, שהוא כולל את כל הנשמות כולם (כידוע יי בענין ,שופריי דיעקב אבינו מעין שופרי' דאדם הראשון" יי ); וגם הברכה ה"ה כוללת את כל הטוב דכל סדר ההשתלשלות : .מטל השמים ומשמני הארץ"; ובפרט שזהו ,מטל השמים" -- הנעלה והמשובח בשמים (כידועיי מעלת טל על מטר), וגם ,משמני הארץ", המובחר שבארץ -- וא"כ מהו זה ש,,יחזור ויתן" עוה"פ :?

8272 לקוטי

וגם צ'ל מהו אומרו ,ויתן לך האלקים? -- והלא ענין הברכה הוא משם הוי'י, שהוא בחי' הרחמים, ולא שם אלקים שענינו דין וצמ" צום ז:?

ג. ויובן ב"ז ע"י משל מהשפעת הרב לתלמיד, דאפ"ל בזה שני אופגים : א) שהתלמיד הוא רק מקבל שכל הרב -- דהיינו שאפילו אם קבלתו היא באופן הכי נעלה ועד להתעצמות בשכלו של הרבי, בכ"ז אין השפעה זו פועלת בהתלמיד לחדש בזה בכת עצמו.

ב) שהתלמיד מקבל את כל שכל הרב ובאופן נעלה כ"כ, עד שפועל בו גם היכולת להוסיף ולחדש בזה בכת עצמו.

וכמבואר חילוק זה במשנה דאבות *י, בתלמידיו של ריב"ז, שר"א בן הור" קנוס הוא ,בור סוד שאינו מאבד טיפה", דרגא הכי נעלית באופני הד קבלה של החכמה עצמה; ור"א בן ערך הוא ,כמעין המתגבר". הינו שהוא מוסיף ומחדש בכת עצמו.

ומובן שבאופן השני של ההשפעה יש יתרון מעלה לגבי זה של הראשוןי וכמפורש שם במשנה: ,אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם ור"א בן ערך בכף שני' מכריע את כולם". והטעם פשוט : עם היות ש,בור סוד שאינו מאבד

6) וכמ"ש (נשא ו, כד) ,יברכך הו" וישמרך".

7ז) ראה שעהיוה"א פ"ו ואילך. וכן הוא גם לפי פשוטו של מקרא -- ראה פרש"י ר"פ בראשית.

8) ע"ד מרז"ל (ע"ז יט, א) עה"פ ,ובתורתו יהגה" ש,נקראת על שמו".

)9 פיב מ"ט (לגירסת אדה*ז בסידורו)

תולדות ג

טיפח" היא מדריגה נעלית מאד בקבלת וקליטת החכמה [אשר לכן ר"א בן הורקנוס, במעלה זו, הוא מכריע את כל חכמי ישראל, כולל גם ר"א בן ערך *י], מ"מ החכמה במקבל היא מוגבלת -- לא יותר (אף שגם לא פחות) ממה שקיבל מרבו ; משא"כ מי שהוא ,כמעין המתגבר", להוסיף חכמה בכח עצמו, הרי יש בכוחו להתגבר יותר ויותר בלי הגבלה :'.

אמנם גם מעלתו של תלמיד זה שהוא ,כמעין המתגבר" בכח עצמו, היא תוצאת ופעולת ההשפעה של הרב, דהרי תפקידה ותכליתה של השפעה אמיתית היא גם בזה, שהרב המשפיע ,מעמידו (את התלמיד) על רגלין" שיוכל להמציא ולחדש בכח עצמו -- ונמצא שגם חידושיו אלו יסודתם בהשפעת הרב [וכמובן גם מסגנון הד משנה, שבה נמנה השבח ,כמעין המתגבר", שבאה בהמשך ובקישור לזה ש,חמשה תלמידים היו לו לר"י בן זכאי", שגם מעלה זו היא תוצאת היותו תלמיד ריב*ז].

ד עד"ז הוא גם בההשפעה מלמעלה ע'י הברכה הנ"ל: מלבד ה" השפעה עצמה יש בה גם העילוי וה יתרון, שפועל במושפע ;ומעמידו" בדרגא כזו שיוכל לנצל את ההשפעה בכח עצמו :. וזהו <יתן ויחזור ויתן" :

83הקב"ה יתן לו כל ההשפעה עצמה (וג"ז דבר שלם הוא וכמו בור סוד שאינו מאבד טיפה); ,ויחזור ויתן' את היכולת להתגבר בכח עצמו בהשפעה זו [וגם זה ,ויתן", שניתן מהקב"ה, כנ"ל, חלק מההשפעה 5].

ה. שתי מדריגות אלו (;בור סוד שאינו מאבד טיפה" ו,כמעין המתגבר") ישנן גם בעבודת האדם, והן: עבודת הצדיקים ועבודת הבע"ת. הד צדיק הולך בדרך ישרה ועובד את הוי' בעניני תומ"צ כפי שנתנו ונשפעו מלמעלה, והוא כלי הראוי לקבל כל ההשפעות העליונות שע"י תומ"צ ; הבע'"ת עבודתו היא שמהפך את הזדונות לזכיות +:, דהיינו שהוא עובד את הוי' באופן דאתהפכא, להפוך הענינים שיהיו לא כפי שנתנו מלד מעלה *:. לפי הסדר המסודר בעבודת הבירורים א'א לברר ולהעלות את הדברים שהן מגקה"ט לגמרי, כ"א לדחותם בדרך דחי'%*? -- אבל ע'י העבודה בכח עצמו דתשובה* מברר ומעלה גם את הזדונות עד שנעשו זכיות ".

ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה", היינו שמלבד שמברך את חודש תשוי, גם כלול בברכת הקב"ה זה שבניי יוכלו לברך את שאר החדשים בכת עצמם,

3) ובהיותו חלק מההשפעה עצמה יומד תק הלשון ,ויחזור ויתן" -- חזרה לא רק בנתינה, כ"א גם בדבר הגיתן.

4) יומא פו, ב. וראה תניא פ"ק

5) להעיר ממרז"ל (סנה' נט, ב. תקו"ז תמ"א) ,אין הבר טמא יורד מן השמים" : (בייר פג'יא, ג) ,אין דבר רע יורד מלמעלה".

*25) ראה לקו"ת פקודי (ד, רע"א)

6) וכן ע"י הנסיונות (ראה ד"ה אחרי בסו"ס סהמ"צ להצ"צ)

7) ויומתק עפ"י מרזיל (ברכות לגו

תולדות ג

ועכ"ז, גם עבודת הבע"ת, אף שהיא בכח עצמו, גם היא השפעה מלמעלה ; הכח להתעורר מעצמו לשוב בתשובה, ניתן מלמעלה **.

והנה כמו שנת"ל, בהמשל דרב ותלמיד, דיש יתרון מעלה בבחי' ,כד מעין המתגבר" לגבי בחי' ,בור סוד שאינו מאבד טיפה", עד"ז יש יתרון מעלה בעבודת בע"ת לגבי עבודת הצדיקים. וזהו משארז"ל *:: ,במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם". ומובן, שגם תוכנו של יתרון זה הוא ג"כ ע"ד הנ"ל (במשל דרב ותלמיד): כשם ש,כמעין המתגבר" מעלתו בזה הוא שהוא בבחי' בל"ג (משא"כ ,בור סוד") כמו"כ מעלתם של הבְעַית הוא בבחי' ה-

בל"ג שבעבודתן. וכידוע דעבודת הצדיקים היא בהדרגה מסודרת, בד עילוי אחר עילוי, משא"כ עבודת

הבע"ת שפורצת כל הגדרים והגבלות ועליתו שלא בהדרגה: בשעתא חדא

ב) ,הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" -- ועבודת בע"ת היא בעיקר בקו היראה.

844 לקוטי

כו' ובחילא סגיא'

ו ואף שענינים אלו (ההשפעה מלמעלה; עבודה בכח עצמו) ישנם בכללות גם בעבודת הצדיקים עצמם, ובכל יום ויום :

תחלתה של עבודת היום הוא ,מודה אני לפניך כו'" שענינה הודאה על ההשפעה מלמעלה -- ,שהחזרת בי נשמתי בחמלה". וגם אח"כ הרי תומ'י הוא מתפלל תפילתו (כמרז"ל *'5 ,תפילתי שתהא סמוכה למטתי'), דהיינו שמבקש מהקב"ה שישפיע לו כל הד ברכות וההשפעות מלמעלה; ומכיון שהוא מברך עליהן בשם ומלכות, בודאי שהקב"ה ממלא בקשתו ומשפיען לו" -- הרי שראשיתה של עבודת היום שלו שייכת לקבלת ההשפעות מלמעלה, ואין בזה עדיין עבודתו בכה עצמו:; אמנם לאח"ז מתחלת העבודה בכח עצמו, בלימוד התורה וקיום המצות, שהו"ע ,כמעין המתגבר". --

מ"מ, בפרטיות, הנה גם עבודה זו של הצדיקים בלימוד התורה וקיום המצות (במשך כל היום), מכיון שמקיים בזה מה שצווהו (שזהו גם השפעה ונתינת כח מלמעלה), אין זה אמתית העבודה בכח עצמו, שאינה אלא בעבודת התשובה.

ועפ"ז י"ל שבהברכה ליעקב ;יתן ויחזור ויתן" כלולות לא רק השפעות עליונות מלמעלה בענינים גשמיים ורוחניים (ובב' הפרטים: (א) קבלת ההשפעה עצמה; (ב) שיוכל לנצלה בכח עצמו), כ"א גם ההשפעה ונתי"

1 זח"א (קכט, סע"א ושם) עיי"ש. ולהעיר מלקוטי לוי יצחק שם.

*31) ברכות ה, ב.

2) כמבואר באגה"ת (פי"א).

תולדות ג

נת הכח מלמעלה לעבודת ה'יי בב' סוגי העבודה הנ"ל: עבודת הצדיקים (,יתן") ועבודת הבע"ת (;ויחזור ו" יתן").

זז ע"פ בל הנ"ל יתבאר עוד ענין, והוא -- שעד הברכה הלזו שג"י יצחק איננו מוצאים שמי שהוא יברך בנוסח של ,ויתן לך האלקים גו'": עד אז לא הייתה עדיין האפשריות וההזדמנות לעבודת התשובה כמו שהיא אצל בנ"י +* : אברהם אבינו הלא הי' צדיק גמור, ובנ'א שקדמוהו *יי, הרי אינם בגדר בנ"י*י; ואף שישמעאל, בנו של איא חזר בתשובה % -- לא הייתה בבחי' התשובה של האיש הישראלי (שמובנה: הוא שחטא, ו" אעפי"כ בעת שחטא ,ישראל הוא"י,

3) ואף ש,הכל בידי שמים חוץ מ יריש" -- הרי מבואר (לקו"ת במדבר טו, א) בענין ,מי יתן והי' לבבם גו" שמצד דרגת ,מי" (שלמעלה מבחיי ,,שמים") נמשך הכח גם ליר"ש,

4) וחילוק גדול בין התשובה של בנ"יי לשל אוה"ע -- ראה לקו"ש ח"ג (' 1 הערה 10. ח"ו ע' 53 ואילך.

*34) שהרי קין ואדה"ר עשו תשובה (ב"ר ספכ"ב).

5) משא"כ בנוגע לאברהם הוי ישנן דעות שהי' לו דין של בנ"י (ראה פרשת זרכים דרך האתרים דרוש ראשון. וראה לקו"ש ח"ה ע' 143 ואילך); ואפילו לה דעות שה" לו דין ב"ג, עכ"ז הרי יש לו שייכות וכו' לעבודת בג"י, וכדמוכת ממה שאמרו וז"ל (ע"ז ט, א) שמאברהם הותחלו השני אלפים תורה (וראה תו"א (לך יאו ב) שממנו הותחלה בחיי התיקון בדוגמת מ"ת), וגם מזה ש,מעשה אבות סימן לבנים" (ראה ב"ר פ"מ, ו רמבין בראשית יב, ו אוה"ת ר"פ לך)

6) פרש"י ח"ש (כה; ט)

7) סנה' מד, א 85והוא ששב בתשובה) כי עליו ארז'ל 5 ,אברהם יצא ממנו ישמעאל", שיצא ופירש ממנו *י, וכיון שכן, הרי בתשובתו אינו הוא עצמו ששב, אלא כאילו מציאות אחרת.

משאיכ בעת הברכה אשר בירך יצחק כבר באה האפשריות לענין ה" תשובה -- בבנו, בעשו, שאע"פ שגם בו נאמר ,יצחק יצא ממנו עשו" בכ"ז ביארו חז"ל* אופן יציאתו שהיי ,ישראל מומר" יי ותשובה שפיר שייכת. לו :י,

ובזה גם יומתק מה שרצה יצחק % לברך את עשו* (בברכה זו ד;ויתן

8) פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו, ה. ספרי דברים ו, ד. שם לב, ט.

9) ראה אוה"ת וירא צג, ב.

0) קדושין יח, 48

1) דבישמעאל כתיב (וירא כאו 5) ,לא "ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", משא"כ בנוגע לעשו שנאמר בו כי ירושה לעשו נתתי (קדושין שם) ועוד דכתיב (שם, יב) ,ביצחק יקרא לך זרע", וארזיל ע"ז (נדרים לא, א, סנה' נט, 2) .ולא כל יצחק", הרי שהוא נכלל ביצחק.

וייל טעם החילוק בקיהם, ע"פ מ"ש בכתוב זה עצמו: ,בן האמה הזאת", מד שא"כ עשו שהי" בן רבקה. וראה בארוכה לקוי"יש חט"ו ע' 192 ואילך.

2) ולהעיר דרישא דעשו בעטפוי דיצחק (לאחר שרצה למנוע דבר טוב (קבורת יעקב במערת המכפלה)) ונמצא במערת המכפלה (תרגום יב"ע ויחי , יג) וראה לקמן הערה 47. ובארוכה -- לקו"ש שם.

3) וע"פ משנת"ל שעבודת התשובה היא בבחי' בל"ג, בחי' הגבורה האמיתית (ראה לעיל הערה 21) י"ל עוד טעם למה הותחל ענין התשובה מיצחק דוקא, כי עניר נו של יצחק הוא קו הגבורה.

4) מתאים עם המבואר בתו"א ובתו"ח (פרשתנו) שכוונת יצחק היתה להמשיך עליו אור עליון, ועייז יתברר -- כי גם הכח לתשובה נמשך מדרגא עליונה זה

תולדות ג

שיחו 55

לך") -- כי רצה להמשיך עליו* את הכח לתשובה* (אבל יעקב, שהוא איש תם -- הרי עבודת הצדיקים עבודתו).

אבל באמת גם ברכה זו שייכת רק ליעקב, כי גם עבודת התשובה ב" פנימיותה ועצמיותה לא תתכן אלא ביעקב + ובניו **.

ח. עפ"י המבואר לעיל יובן מ"ש בספרי שראה יצחק ביהמ"ק בבנינו, בחורבנו, וכמו שהוא בנוי ומשוכלל לעת"ל : ביהמ"ק בבנינו הראשון (שלא קדמו החורבן) הו"ע עבודת הצדי-

5) וע"פ משנ"ת (בהערה 43) שענין התשובה שייך ליצחק דוקא, יומתק ה,יינה של תורה" דפרש"י (ח"ש כה, יא): ,אעפ"י שמסר הקב"ה את הברכות לאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשן יוצא ממנו", ולכאורה, הרי גם יצחק ידע ענינו של עשו, ואעפי"כ רצה לברכו, כדי להמשיך עליו אור עליון, ולמה נתיירא אברהם להמשיך עליו אור עליון (עד ש" בשביל זה לא רצה לברך גם את יצחק)?

אמנם עפ"י מ"ש בפנים שיצחק רצה לברך את עשו בעבוחת התשובה -- והרל זה שייך ליצחק דוקא (כבהערה 643 -- מובן שאי"ז ענינו דאברהם, שעבודתו היתה בקו החסד.

6 ואף שב,ויתן לך גו'" כלולה גם עבודת הצדיקים כג"ל (שאינה שייכת לעשו, לכאורה) -- הרי מובן שגם בעבודת הד תשובה צ"ל כלולה עבוחת הצדיקים (קיום התומ"צ וכו') כדלהלן (סעיף 0 ועפ"ז יומתק זה שבכתוב מפורש רק ,ויתן* בוא"ו המוסיף, הנתינה השנ" -- כי לפי סברת יצחק שזה עשו, הרי עבודת הצד דיקים רק כלולה בעבוחת התשובה; אבל הפי" בזה הוא ,יתן ויחזור ויתן", ב' הענינים כי לפי האמת ה" יעקב, ולו שייכים ב' העבודות.

7) ול,רישא דעשו" ראה ביאורו כתו"א (תולדות כ, ב) ובאוה"ת (שם ע' קנו4

8) וראה לקמן ע' 88 ואילך.

8666 לקוטי

קים יי, ישר הולך וכו' ; משא"כ ביהמ"ק בחורבנו ואח"כ שוב בבנינו ושיכלולו לעת"ל הוא כעניץ עבודת התשובה שלאחרי הירידה והחורבן *.

ויובן מה שגם ראיית ביהמ"ק בחורבנו באה בהקדמה לברכה זו, כי היא מתאימה עם כוונת הברכה, שהקב"ה ,יתן ויחזור ויתן" ההשפעה ונתינת כח הן לעבודת הצדיקים והן לעבודת הבע"ת.

ומוסבר ג"כ למה גרמז ,ביהמ"ק בחורבנו" דווקא בתיבות ,כריח שדה", המרמזות ל;ציון שדה תחרש", ולא בענין הקרוב יותר לתוכנו של חורבן :

כללות ענין התשובה באה ע"י ה" מרירות ולב נשבר, ע"י שמרגיש איך ש,רע ומר עזבך את ה'"*9, נשבר לבו בקרבו ומתמרמר ומְתחרט על מעשיו הקודמים ומתעורר בתשובה שלימה על העבר וקבלה טובה על להבא.

[וכן הוא גם במדריגה הנעלית של תשובה דצדיקים, בבחיי ,והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"" -- דהרי גם צדיק גמור הוא בבתי' ;יש מי שאוהב" '*, ובמילא גם עבודת התשו" בה שלו היא תוצאה מההרגש ד;רע ומר עזבך']י

9) ולכן מרומז בתיבת ;בני", הויע האהבה (תניא פמ"א), והרי זוהי בעיקר פבודת הצדיקים:

-0) ולכן .גדול יהי" כבוך הבית הזה האחרון מן הראשון" (חגי ב, ט) שקאי על ביהמ"ק השלישי (זח"א כח, א -- ובש"ס דילן (ב"ב. ג, סע"א ואילך) שקאי על בִיתהמקדש השני. וראה בזה בלקו"ש ח"ט ג' 8 הערה 29) -- כי הוא בדוגמת מעלת בעיית על צדיקים כנ"ל (סעי' ה).

1 לשון הכתוב ירמ" ב, ט,

2) ראה לקו"ת ר"פ האזינו,

8) תניא פל"ה (מד, 2)

תולדות ג

זז מרגיש איך שמצבו, הנהגתו ומעשיו כפי שהם עד עתה, איגם כדבעי, ומוכרח לשנותם, ז. א. לבטל את מציאותו וציורו הקודם בכדי להתחיל עבודה חדשה, להעשות מציאות חדשה.

וזהו"ע ,שדה תחרש": ,תחרש", ענינו ,דמרפי ארעא" *:, היינוו שמבטל המציאות שהי' לפני זה -- והרי זהו"ע עבודת התשובה *4

ולכן מרומז ;ביהמ"ק בחורבנו", המורה על עבודת התשובה, בענין <שדה תחרש", כי בזה מתבטאת כללות עבודת התשובה.

ט. אמנם מובן שתכלית המרירות והתשובה הוא בכדי שעי"ז יתעלה אח'כ בעבודתו, בקיום התומ"צ בפו"מ ביתר זהירות ובתוספות חיות. -- דהרי אפ"ל שיתמרמר באמת על הנהגתו הקודמת, ויתעורר בתשובה אמיתית, ואעפי"כ ישאר גם להבא במצבו הקדום בנוגע לעבודתו ב" תומ"צ, יהי' גם אח"כ מושקע בעניני משא ומתן וכו' כמקודם [ועד"ז אפ"ל גם במי שהתשובה שלו היא בדרגא נעלית : שלאחרי ההתעוררות כו' עבודתו בתומ"צ תהי' כבעבר, מבלי שתורגש תנועת התשובה].

ולזה ממשיך ומוסיף ,שראה אותו (הביהמ"ק דלעתיד) בנוי ומשוכלל", היינו שבברכתו כלולה אמיתית ושלימות ענין התשובה -- תוצאותי' ה" טובות והנעלות בקיום התורה ומצות באופן משוכלל ובחיות נוספת, שזה מרומז דוקא בביהמ"ק השלישי שלאחרי החורבן.

87אמנם, מאידך גיסא: בכדי שתוצאות התשובה תהיינה כדבעי, כנ"ל, צ'ל התשובה באופן הנעלה והמתאים לתכליתה, היינו שגם בהמרירות ובתשובתו תורגש כוונתה ותכליתה בקיום התומ"צ דלהבא" -- ולכן גם תוצד אות התשובה מרומזות בהתיבה ,שדה (תחרש)" '":

כלומר, אין תכליתה של התשובה הענין ד,תחרש" שבה (המרירות והד ביטול), כ"א ענין ה,שדה", העומדת ומיועדת לזריעה, צמיחה והבאת פירות -- קיום התומ"צ שלאח"כי

יויד. ועפי"ז גם יובן מה שנאמר בברכה זו שם אלקים ולא שם הו"

תולדות ג

-- מכיון שעיקר הברכה ליעקב הוא שיתברך בעבודת התשובה, הקשורה בענין המרירות, שהו"ע הדין והצמצום -- שם אלקים **.

אמנם אי"ז בחי' ,אלקים" סתם, כ"א ,האלקים" בה"א הידיעה, שהו"ט הידיעה והגילוי הבא לאחרי ההעלם והצמצום -- שהו"ע עבודת התשובה שבאה לאחרי הריחוק, והוא הכנה לגילוי הענינים עליהם נאמר עין לא ראתה אלקים זולתך **, שיתגלו לעתיל בביאת משיח צדקנו.

(משיחת ש*פ תולדות, תשכ"ך)

9 ראה ברכות (לד, ב) די"ל דלר' אבוהו לבע"ת נאמר, וראה המשך רס"ו (' יויד ואילך.