שיחה יז

320שיחה יז

ומה שנענשו נו"א במיתה -- י"ל דימי המילואים שאני. ועיי"ש המשל

בזחה'ג ה, ב. וגם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו ולהעיר מתיב"ע ריש אחרי: בנוי דאהרן כהניא רברביא ...

(ממכתב כ"ו אדר ה'תש"י)

- . . ע"פ מרז"ל בפטפטייא דאורייתא: כדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת שמז) דואל אשת עמיתך גו' אזהרה לאיש בלבד -- כ"כ גם בסמ"ג לית צז. (וכנראה בס' יראים בסרי"ד ג"כ צ"ל: הזהיר צורנו על הגואף -- ולא +הניאוף" כבדפוסים). ובחינוך מצוה לה ,וכפל זה הלאו" ובמנ"ח שם ,מתרין בו מלאו זה דכאן או מלאו דואל" -- עפ"ז חסר הביאור שחיינו דוקא בנוגע לאיש.

מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור -- צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) חחזר בו וכותב : והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר, או כיו"יב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו -- ששכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.

(ממכתב ב' סיון ה'תשכ"ה)

קדרושים 3216 לקו"ת חקת (נז, א ואילך) ובכ"מ. ולהעיר מזח"ג (צז, ב) : לאתדכאה במיין כו' ואקרי מים חיים -- אף דקאי בזבה. וכן הוא בתקו"ז בסופו סוף תה (בנדה). בלקויית שלח (מב, ב. בנדה וזבה). וכשיטת הגאונים, רבותיו הרש"י ובס' הפרדס לרש"י ועודי ראה הערות ללקו"ת שם.

6 ועי"ז יתהפך ה,חוצה" דהעושה -- וכתורת הבעש"ט עה"פ ה' צלך - הובאה ג"כ בקדושת לוי פ' בשלח.

ז) ם' קדושים. וראה מאור עגים עה'פ.

6) וקיר כד, ט.

69) וי"ל דסמיך (גם) אסיפא דקרא : אני ה' אלקיכם -- כח שלכם,

0) ראה תנחומא ותו"כ עְה"פ. ולהעיר מתורת הה"מ (בסו"ס אור תורה) דע מה למעלה -- ממך.

322ב"ה, וערש"ק פרשת קדושים תהיו, ה'תשכ"ה ברוקלין, נ.י.

. . . ומענין פרשת שבוע זה: הציווי הראשון בה, תיכף בתחילת וראש הסדרה, ציווי שהוא גם כולל כל עניני התורה ומצותי': קדושים תהיה

בהקדמה -- שהציווי מופנה -- אל כל עדת בני ישראל, ובהסברת טעם הציווי -- כי קדוש אני הוי' אלקיכם.

323והנה ידועה השאלה מהו תוכן הציווי קדושים תהיו והחידוש בו, כי הרי זהו ענין התורה בכללותה ומצותי' וענין כל אחד ואחד מציוויי התורה. והביאור בזה, אשר הציווי הוא בדבר כללי, שנהי' פרושים מן המותרות. אע'פ שלא הוזהרנו מהם בתורה ולא נאסרו עלינו, יזהיר שנהי' גקיים טהורים ופרושים מהם.

ולכאורה יאמר האדם ובפרט בעשותו חשבון צדק בנפשו ויעריך מצבו אליבי דנפשי' -- דייך מה שאסרה תורה, והלואי שיקיים כל ציווי התורה המפורשים, אלו שהן מדאורייתא, מדרבנן ועד לדקדוק קל של דברי סופרים וחומרות האחרונים. ורק מי שכבר הגיע לדרגא זו -- עליו להתעסק בעבודה הנעלית הזו -- פרושים מן המותרות.

ולכן מקדים הכתוב ומדגיש, שהדבור הוא -- אל כל עדת בני ישראל, אין יוצא מן הכלל. וטעם הציווי הוא -- כי קדוש אני ה' אלקיכם, שעפייז מובן ופשוט כי לכל אחד ואחת מופנה הציווי, כיון שלכל אחד ואחת נאמר אנכי ה' אלקיך, טעמו של הציווי וסיבתו.

ועדיין הקושיא במקומה עומדת -- איך יעלה לעבודת קדש עצמך במותר לך והרי כשל כחו בעונו באסור לו (עכ"פ עון עקיביו -- שאדם דש בעקביו). והתירוץ בכתוב זה עצמו, ע"פ עוד פירוש בו -- לפיו תובן האפשריות ויכולת המלאה למלאות הציווי -- כי הדיבור הי' אל כל עדת

ענין התורה בכללותה: ומקרא כתיב ואתם תהיו . . וגוי קדוש וכתיב אלה הדברים (זח"ג ר"פ זו -- פא, א).

ומצותי': קדושים תהיו . . הי' קדוש בעשותך כל מה שצויתיך (סהמי"צ להרמביים שרש 1).

וענין כל אחד: כמרז'"ל: כשהק' מחדש מצוה על ישראל הוא מוסיף להם קדושה (מכילתא לשמות כב, ל).

והביאור בזה : רמב"ן קדושים יט, ב. וצ"ע שלא מנאו במנין מ"ע (וגם לא והתקדשתם). אבל מדשתחק הרמב"ן להרמב"ם (בהשגותיו לשרש ד' שבסהמ"צ) בנוגע לקדושים תהיו משמע דלהלכה ס"ל כהרמב"ם שהוא ציוי לקיים כל התורה, ולא כבפי' כאן -- פרושים מן המותרות (וכן בנוגע לוהתקדשתם - אף שמתרץ שם דעת בה"ג -- ליי לא ס"ל). ובס' חרדים (סוף חלק מ"ע מה"ת) שממנין תרי"ג -- לגאון ור"ש ' גבירול -- קדושים תהיו . . שיפרוש מן המותרות. ולהעיר מהשינוים בנדו"ז בתניא ספכי"ז וספ"ל.

זייך , . תורה : ירוש' נדרים רפ"ט. וראה ח"פ להרמב"ם פ"ד. לקו"ת מטות (פד, ב).

וסיבתו : בתו"כ כאן : קדושים תהיו כי קדוש אגי ה"א -- פמליא למלך ומה עליי להיות -- מחקה למלך.

כשל כחו: לקו"ת דברים (סב, ד), ומרז"ל גטין (ע, א) מוסיף שגם בכח הגוף בושל.

עון עקיביו : ראה תהלים מט, ו ובתנחומא ומפרשי התורה ר"פ עקב. אוה"ת שם.

עוד פירוש : כי דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע (רש"י וישלח לג, כ) ולפעמים רבות לא פליגי.

324בני ישראל כולם ביחד, אשר אז קומה אחת ושלימה הם, ובפרט שפרשה זו נאמרה בהקהל, ז. א. שגם במעשה בפועל נקהלו כולם יחד, וגדול כח הרבים וגדול זכות הרבים ובפרט של כל עדת בג"י. ותוספת נתינת כח ע"י הודעת הטעם -- כי קדוש אני ה"א, לומר אם מקדשים אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי,:

שמובנת ההתעוררות וההתלהבות בהתבונן האדם אשר במילוי צווי זה מעלין עליו כאילו קדש את ה' אלקיו, התעוררות כחות הפנימים שלו כחות עצומים להתגבר על כל מונע ומעכב ולקיים הציווי קדושים תהיוי במילואו ובשלימות.

וע"י קיום הציווי דקדושים תהיו -- באים על השכר (כפי' עוד בכתוב זת) -- כי (עִי"ז) קדוש אני ה' (יהי') אלקיכם, נזכה לדבקה בו בהיותגו קדושים.

ויהי רצון אשר יקיים כל אחד ואחת את כל האמור למעלה

וכעוד פי' בכתוב זה -- מיוסד על הידוע אשר לשון ציווי הוא גם לשון עתיד והבטחה --

תקויים ההבטחה במילואה -- שתהיו קדושים, קדושה געלית כל כך פד ש,יבול לומר" שהיא ,כמוני" -- כקדושתי אני ה"א -- (אלא שבא הכתוב וממעט זה)

ועוד זאת: אלקיכם -- כוחכם וחיות שלכם יומשכו מן קדושתי, קדוש אני בברכה 325שואל , . חוו"ד בהנוגע להסרת הזקן וכו' -- אנו אין לנו אלא דברי אדמו"ר הצ"צ, כמבואר בארוכה בשו"ת שלו חלק יו"ד סי' צ"ח יעו"ש בארוכה, אשר אסור הדבר, ראה ג"כ פס"ד שלו ליןו"ד סי' קפ"א--קפיב, ובתהלים עה"פ והוא רחום, וראה ג"כ שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סמ"ח ...

(ממכתב ו' תשרי תש"כ)

ב"ה ח"י אדר תשכ"א

. . . לכתבו לגידול הזקן שיש מציעים ,לישר" אותו. אינו ברור מה כוונתו בתיבת לישר. -- ולדעתי (ע"פ כתבו --) אין מקום לגזוז אפילו לישר. כי אם בהנוגע למנהג טוב שנהגו כמה פעמים וזמן צריך להתבונן איך להפסיק בהנהגתו עאכו"כ בכגון דא. שאדמו"ר הצמח צדק פוסק שזהו לא מנהג טוב, כי אם חיוב. ומי שעשה (ע"ע) כהוראת אדמו"ר -- אינו מובן ויעורר תמי' גדולה באם לפתע פתאום ישנה בזה. ואולי בהאמור כוונתו ליישר (ע*י) מסרק (אף שישנם יחידי סגולה שמהדרים ומקפידים על זה. ובלשון המובא -- לא נגעו בשערת זקנם). כנ"ל נהגו בזה רק יחידי סגולה ויכול לישר הזקן במסרק. והרי יקיים בזה מצות כבוד האם בהאמור. ולהחששא שאפשר הזקן מעכב בעניני נכבדות, לפלא אפילו הקס"ד בזה. כיון שמפורש דעת חז"ל בלי שום חולק, שי"ג תיקוני דיקנא הם צינורות השפעה וקבלת הברכה מלמעלה. ופשיטא שאלה רק מסייעים בענינים רצוים, ובפרט בשידוך הטוב באמת. ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור, וכן מאשר הרגיע את אמו שתליט"א בדרכי נועם ובאותיות מסבירות מתאים להכתוב לעיל . ..

6/7

. . . ובהנוגע להשאלה אם אפשר להיות יהודי דתי בלא זקן. הנה נוסחז השאלה אינו מתאים למצב בנם שי' וכמדומה שכבר רמזתי על זה במכתבי הקודם. ובכל זה אבא בזה בקיצור עכ"פ עוד הפעם והוא:

כל אדם הוא קומה שלימה חי'. ובפתרון כל שאלה צריכים להתחשב עִם אדם חי זה שאינו אוטמטי, ובמילא לא תמיד פתרון כללי מתאים אליו.

ולבאר דברי יותר, בית בעל קומה אחת או שתי קומות - גם הוא בית הוא -- ולכשיבנו עליו קומה שני' ושלישית -- הרי זה הוספה על בית הקודם. אבל אם ירצו לאחר הבנין להרוס את הקומה הנוספת, מובן שההריסה תהרוס את כל הקומות ואפילו את היסוד, כיון שכבר נתאחדו כל הקומות ע"י מלט כו" וכו', ועאכו"כ שאם ירצו להרוס את הקומה התחתונה שהריסה זו תהרוס את הקומות אשר על גבי'.

326מבלי להכנס בפתרון השאלה איזה מקום תופס נשיאת זקן בתרי"ג מצות תורתינו הק' (וידוע לכל אשר כמה חרדים מאנשי אשכנז ועוד ועוד, הם בלי חתימת זקן) הנה כשנגשים לפתרון השאלה בנוגע לאיש פרטי, צרין להתחשב עם מצבו הוא.

ההחלטה דנשיאת זקן נתקבלה ע"י בנם שי' מתוך התעוררות פנימית וקשה יהי' לברר אם זהו אצלו ,הקומה הראשונה" שבמשל הנ"ל או ,קומה נוספת" על ענינים שקדמה לה, וספק בעיני אם גם צריך לחתור בנשמתו כדי לברר הדבר. כי הרי כל חטוט בנפש האדם פנימה, איגו מביא ברכה וכו' אבל בכל אופן ברור במצבו העכשוי, נעשו אצלו כל הענינים חטיבה אחת שעלתה לו במלחמה נפשית פנימית בזעזועים וכו'.

וכמו שכתבתי מאז על כל קרוביו וידידיו ועאכו"כ על הוריו, לחזקו ולעודדו בכל אפשריותם ויכולתם, ותקותי שגם הן ינהגו כנ"ל כיון שזהו טובת בנם ובמילא זהו ג"כ טובתם.

וטובת בנם היא - לא רק מנקודה זו שיקיים עוד מצוה בהידור במנהג החסידים, אלא שיוסיף זה מנוחה בנפשו וחיזוק בהליכתו בדרכו אשר בחר בה, הקשורה בכמה מניעות מבחוץ ובמילא דורשת תוספת כח ועידוד מכל אלה

ב"ה. א' אלול, תשי"א

.. . וכבר מלתי אמורה בהתועדות, אשר ע"פ מרז"ל (יומא ט' ע"ב) אשר גלותינו זה לא נתגלה עוונם (שפי' שהי' שנאת חנם) -- הנה עתה תקנתינו לגאולה קרובה צ"ל ההיפך מזה, היינו אהבת חינם, ופי' -- שכמו ששנאת חנם היינו שאין כל יסוד להשנאה ואין כל טעם בזה. לא בשכל דקדושה ולא בשכל אנושי, הרי התקון לזה צריך להיות, ע"ד שכתב הרמב"ם בריש הלכות דעות שמי שעבר לקצה אחד, תקנתו הוא לא דרך הממוצע אלא אחיזה בקצה השני, הרי גם אהבת חינם צ"ל אף שאין כל יסוד לזה, לא רק בשכל אנושי אלא אפיי בשכל דקדושה (שנדמה לו שזהו שכל דקדושה). היינו שאף שאינו מוצא זכות לחברו שיאהבנו, ואינו מוצא זכות למרות כל השתדלותו, עפ"י מה שנראה לו, הנה בכל זאת אוהבו הוא ובאהבה שוקד עד שאינו רואה חובתו, שזה אהבה אמיתית.

וע'יי התקנה בקצה הזה דאהבת חינם יתוקן הגלות שבא ע"י שנאת חנם, ונזכה לגאולה שלימה בב"א.