שיחה טז
319שיחה טז
ונעוץ סופן בתחלתן, אשר בחשך הלילה, ניתן הציווי (שזהו גם נתינת כח, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו) לקרות את שמע בערבין -- להמליבו למעלה ולמטה ולד' רוחות. והכח ע"ז -- מאימתי, וכפי* רבנו הזקן בשם המלאך : מאימתי -- מאימה ויראה, יראת הרוממות, יראה עילאה (בחי' החכמה) ועד למטה מטה -- יראת העונש יראה תתאה. מראשיכם שבטיכם ועד לחוטב עציך ושואב מימיך.
ויהי רצון אשר למרות ליל הגלות חשך כפול ומכופל, יקיים כאו"א את קריאת (והמשכת) שמע גו' אחד (עיין זהר חלק ב' קטו' ב דקריאת שמע לית לה פדיון על ידי אחר. והאריכו בזה באחרונים\ עדי יהפך חשוכא
לנהורא ולילה כיום יאיר. בכבוד ובברכת כוח"ט לכאו"א מהמשתתפים בלימוד האמור שליט"א
. . במכתביו הקודמים העיר על מש"כ בזח"ג, קמ"ה, ב, דכל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה. ומקשה דהרי רק בכה"ג ביוה"כ הדין כןי ואולי גם בזהר הכוונה רק להנ"ל, אף שאין הלשון משמע כן, וכמו שמביא ראי מקרא דכה"ג.
הנה אף אם בדקמ"ה, ב אפשר הי' לדחוק דמדבר בכה"ג כיון שמסתייע בקרא דכה"ג, אבל אאפ"ל כן בזת"ג ה, ב דמדבר בנדב ואביהו, וגם לא ביוה"כ, ועייג"כ זח'א רלט. א.
ונלפענ'יד לתרץ ע"פ מה שמצינו בכ"מ לשון אסור ואינו אלא מדת חסידות. וראה שד"ח כללי הפוסקים כלל ט"ז סקי"ב שהביא דוגמאות מפירוש תודי"יה אסור תענית יא, א (אסור לשמש בשני רעבון), גמוק"י ספ"ז דסנהדרין (לעשות שותפות עם העכו"ם) מגיד משנה הל' שכנים פ'ב הט"ז (לעמוד בשדה רעהו) סמייג עשין פ"ז (לאכול קודם שיאכיל לבהמתו) ועוד.
וגם בזהר כאן הכוונה למדת חסידות, ועייג*"כ מג"א לאו"ח סקכ"ת סקס"ד.
320ומה שנענשו נו"א במיתה -- י"ל דימי המילואים שאני. ועיי"ש המשל
בזחה'ג ה, ב. וגם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו ולהעיר מתיב"ע ריש אחרי: בנוי דאהרן כהניא רברביא ...
(ממכתב כ"ו אדר ה'תש"י)
- . . ע"פ מרז"ל בפטפטייא דאורייתא: כדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת שמז) דואל אשת עמיתך גו' אזהרה לאיש בלבד -- כ"כ גם בסמ"ג לית צז. (וכנראה בס' יראים בסרי"ד ג"כ צ"ל: הזהיר צורנו על הגואף -- ולא +הניאוף" כבדפוסים). ובחינוך מצוה לה ,וכפל זה הלאו" ובמנ"ח שם ,מתרין בו מלאו זה דכאן או מלאו דואל" -- עפ"ז חסר הביאור שחיינו דוקא בנוגע לאיש.
מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור -- צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) חחזר בו וכותב : והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר, או כיו"יב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו -- ששכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.
(ממכתב ב' סיון ה'תשכ"ה)
קדרושים
הערות
עמוד 319
- 1. -----
- 2. והאריכו בזה : ראה שערי זוהר ברכות בתחלתה וש"נ. ועיין שו"ע אדמו*ר הוקן חאו*ח סו"ס סמיך. צפנת פענח (להרגצובי) לרמביים הלי ק"ש רפ"ב.
עמוד 320
- 1. בשו
- 1. כתובות עה, א.
- 62. ראה שמו"ר רפמ"ו. רד"ה ביהשמעיצ, צ"ט. ולהעיר מרדייה לך לך תרכיז.
- 3. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
- 4. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי דייה ושננתם (אוה"ת -- להצ"צ -- פ' ואתחגן).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אא"כ חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ג ‹ תקעו לקו"ש ח"ז ע' 319
לקוטי שיחות 1
- כרך יז ‹ אחרי ‹ שיחה א ‹ 172 לקו"ש ח"ז ע' 319

