ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א

172

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. ביום־הכיפורים על הכהן־הגדול להיות נשוי

בפרשתנו¹ כאשר מסופר על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, נאמר: "וכפר בעדו ובעד ביתו". חז"ל דורשים על כך²: "ביתו זו אשתו", ולומדים מכך את ההלכה שהכהן הגדול ביום־הכיפורים צריך להיות נשוי³.

החובה שהכהן הגדול יהא נשוי היא הלכה מיוחדת שנאמרה רק לגבי יום־הכיפורים, ולא לגבי השנה כולה.

בכל שאר הימים יכול הכהן הגדול להשתתף בעבודה, ואדרבה: בכל משמרת שהיא, הוא "מקריב חלק בראש"⁴, אך שם אינו קיים התנאי שהוא צריך להיות נשוי, כביום־הכיפורים⁵.

לכאורה, נדרש כאן הסבר: עבודת יום־הכיפורים היא נעלית ביותר. יש כאן צירוף של הדרגות הגבוהות ביותר בקדושה, הן במקום, הן בזמן והן בדרגות נשמות ישראל (ובביטוי הידוע: עולם, שנה, נפש⁶): העבודה מתבצעת בקודש הקדשים – המקום המקודש ביותר בעולם; ביום הקדוש (כפי שהוא מכונה בפי כל) – הזמן הקדוש ביותר מן השנה; ועל־ידי הכהן הגדול – הגדול מכל הכהנים, שעליו נאמר⁷ "ויבדל... להקדישו קדש קדשים", גדול מהם גם בקדושה, כמו שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו... כי אני הוי' מקדשו⁸".

כיצד ייתכן אפוא שדוקא בעבודה זו של יום־הכיפורים נדרש, שהכהן הגדול יהא נשוי?

והתמיהה גדולה יותר: אחת מן ההכנות לעבודת יום־הכיפורים היא,

הערות

1. טז, ו. וראה לקמן הערה 14.
2. יומא בתחלתה (במשנה).
3. כי פלוגתת ר"י וחכמים (במשנה שם) הוא רק אם מתקינין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו, אבל לכו"ע צ"ל נשוי (אלא שבתו"י יומא שם (ד"ה שמא) מסתפק אם הוא דין לעיכובא, או שבדיעבד לא מיפסל בכך לעבודה).
4. יומא יד, א (במשנה). יז, ב. וראה צפע"נ הל' מתנ"ע נח, א.
5. אף דמ"ע על כה"ג שישא נערה בתולה כו' (רמב"ם הל' איסו"ב פי"ז הי"ג. ספר המצות מ"ע לח) הרי: א) לכמה דעות (ראה תו"י יומא עג, א. תוס' הרא"ש הוריות יב, א) הרי זה לאו הבא מכלל עשה. וכ"מ ל' הרמב"ם בסהמ"צ שם (מדלא כתב שאם לא נשא בתולה עובר בעשה). ב) גם לפי המשמע מדבריו (בהל' איסו"ב שם. ובהל' כלי המקדש פ"ה ה"י) דהוי קום ועשה [וכדעת הרמב"ן אמור (כא, יג) – ראה קנאת סופרים לסהמ"צ שם, חמד"י שם. ולהעיר מצפע"נ על הרמב"ם איסו"ב שם הי"ד. וראה לשון החינוך מצוה ערב בתחלתה ובסופה] הרי פשוט שזה מ"ע צדדית המוטלת על כה"ג ואי"ז שייכת לעבודה. ולא מצינו שיתחייב להיות "נשוי" אלא ביוהכ"פ. ובחינוך שם: כ"ג שמינוהו ועבד .. כולן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה. וראה לקו"ש ח"ז ע' 319 בדעת הזהר, עיי"ש.
6. אשר על ענין ג' בחי' אלו הוא היסוד של ספר יצירה (אוה"ת יתרו ע' תתטז ואילך).
7. דה"י א כג, יג.
8. אמור כא, י־טו. ובתו"כ עה"פ: להגיד מה גרם (לכל דיני כה"ג שבפרשה שם).
. וסיום מסכת יומא ס"ו ואילך.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1

כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ ‹ 392 לקו"ש חי"ז ע' 172

תורת מנחם 1

סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 172

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.