220
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הקטרת הקטורת בבוקר – "בהטיבו את הנרות יקטירנה".
ומסיבה זו אומר כאן רש"י, ש"בבואם אל אהל מועד" היה "להקטיר...", כי לשיטתו הקטרת הקטורת היא העבודה העיקרית באהל מועד בשחרית. הכניסה בבוקר היא בעיקר לצורך הקטורת, ולא לצורך "בהטיבו את הנרות", שזו אינה עבודה כשלעצמה, אלא הכנה להדלקה בין הערבים.
וכין שב"להקטיר .. קטורת" אין רש"י מתכוון לומר שהרחיצה היא דוקא לצורך עבודה זו, אלא כדי לציין את הזמן של "בבואם", כדלעיל –
ולגבי "בבואם" של שחרית מוכרח רש"י לומר "להקטיר .. קטורת" כי זוהי העבודה הראשונה, כדלעיל –
לכן הוא משתמש בעבודת הקטרת הקטורת, ולא בהעלאת הנרות, כסימן גם לזמן של "בבואם" בין הערבים. כי הקטורת והעלאת הנרות נעשות באותו זמן בזו אחר זו – "ובהעלות .. הנרות בין הערבים יקטירנה".
ח. הקטרת הקטורת לפני הדלקת הנרות
ואולי יש לומר, שרש"י אומר "להקטיר שחרית ובין הערבים קטורת", משום שלדעת רש"י, משמעות הפסוקים "בהטיבו את הנרות יקטירנה" ו"ובהעלות .. הנרות בין הערבים יקטירנה" אינה שפעולת "יקטירנה" מתבצעת לאחר "בהיטיבו" ו"ובהעלות", אלא שפעולת "יקטירנה" צריכה להיעשות בזמן39 ההטבה וההדלקה40, אך ההקטרה נעשית קודם41 והיא העבודה הראשונה42 הן בבוקר והן בין הערבים.
וההוכחה לכך, ובהמשך לאמור לעיל לגבי שיטת רש"י, היא:
הטבת הנרות היא רק (א) ענין של
הערות
- 39. או שבעת ההטבה וההדלקה "יהא מקטיר קטורת ר"ל שתעלה תמרתו .. עד שבשעת ההטבה תהא התימרות עולה" (מאירי ליומא יד, סע"ב).
- 40. כדעת חכמים (יומא שם ואילך). וכן ס"ל לאבא שאול (שם טו, א) בנוגע ל"ובהעלות אהרן .. בין הערבים גו'".
- 41. ע"ד ההלכה, גם לדעת חכמים הטבת חמש נרות קודמת לקטורת (כפרש"י שם יד, ב ד"ה כאן וד"ה לא ייטיב. וראה תוד"ה בעידן שם טו, רע"א). אבל בפשוטו של מקרא לא מצינו הפסק בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות [וגם ע"ד ההלכה י"א שהפסקה זו היא רק מדרבנן או שבמחלוקת היא שנוי' (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' הטבת הנרות ע' תשמח, וש"נ)] ובאם מפרשים "בהטיבו את הנרות יקטירנה" – "בעידן הטבה" (ל' הגמ' יומא שם), הקטרה קודמת להטבה.
- 42. ע"ד ההלכה "דישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות" (יומא לג, א. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ג). – אבל בפשוטו של מקרא לא נזכר כלל דישון מזבח הפנימי*, ועאכו"כ לא שיש חיוב דישון בכל בקר** (משא"כ דישון מזבח החיצון שמפורש (צו ו, ד) "והוציא את הדשן גו'"). ובכל אופן, דישון מזבח הפנימי הוא רק הכנה לקטרת (וראה תוס' שבהערה 36: דישון מזבח הפנימי תחילת עבודה דהקטרה היא).
- . ורק בפרש"י (ויקרא א, טז) נזכר שמקום הדשן הוא גם בשביל דישון מזבח הפנימי. אבל ע"ד הפשט אין בזה רמז שיש חיוב לדשן בל יום.
- . וגם ע"ד ההלכה יש דיעות (נסמנו באנציקלופדי' תלמודית ע' דשון מזבח הפנימי) שאינה חובה מן התורה, או עכ"פ שאי"צ בגדי כהונה.
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ו׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ואחר שזורקין את הדם מטיב זה שבהיכל חמש נרות ויוצאין שניהן מן ההיכל ואלו שבבית המטבחים מפשיטין ומנתחין וכל אחד ואחד מעלה אבר שזכה בו לכבש ונותנין האיברים מחצי כבש ולמטה במערבו ושל מוספין היו נותנין אותן מחצי כבש ולמטה במזרחו ושל ראשי חדשים נותנין על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן במקום הילוך רגלי הכהנים כדי לפרסמו שהוא ראש חדש ומולחין שם את האיברים וזורקין מלח על גבי הכבש אפילו בשבת כדי שלא יחליק ויפלו הכהנים שם בעת הליכתן בעצים למערכה ואף על פי שהמלח חוצץ בין רגליהם ובין הכבש הואיל ואין ההולכה הזאת עבודה אינן חוששין:
רש"י על ויקרא א׳:ט״ז - הטקסט מספריא
מראתו. מְקוֹם הָרְעִי, זֶה הַזֶּפֶק (ספרא):
בנצתה. עִם בְּנֵי מֵעֶיהָ, וְנוֹצָה לְשׁוֹן דָּבָר הַמָּאוּס, כְּמוֹ כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ (איכה ד'), וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס בְּאוּכְלֵיהּ; וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן שֶׁאָמַר נוֹטֵל אֶת הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ; וְרַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ אָמְרוּ קוֹדֵר סְבִיב הַזֶּפֶק בְּסַכִּין כְּעֵין אֲרֻבָּה וְנוֹטְלוֹ עִם הַנּוֹצָה שֶׁעַל הָעוֹר (ספרא); בְּעוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא בְּאֵבוּס בְּעָלֶיהָ, נֶאֱמַר וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר, וּבָעוֹף שֶׁנָּזוֹן מִן הַגָּזֵל, נֶאֱמַר וְהִשְלִיךְ אֶת הַמֵּעַיִם, שֶׁאָכַל מִן הַגָּזֵל (ויקרא רבה ג'):
אצל המזבח קדמה. בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ (ספרא):
אל מקום הדשן. מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׁם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכָל בֹּקֶר וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָן:
מראתו [AND HE SHALL REMOVE] ITS CROP — The word is connected in meaning with the word רעי in Rabbinical Hebrew (or the Biblical ראי; cf. Nahum 3:6); it thus denotes the place of the רעי, the digested food, i. e. the crop (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 9).
בנצתה means together with its entrails (not with its feathers which meaning the word נוצה usually has). The word נוצה is really an expression for anything that is loathsome. Similar is (Lamentations 4:15) “[depart, depart, touch not:] for they are become loathsome (נצו) and are fled away”.) That is also what Onkelos means when he translates באוכליה, “with the digested food” found in the entrails (excrement). This, too, is the interpretation of the verse given by Abba José ben Chanan who states: he removes the stomach (being the organ which contains digested food) together with it (the crop). But our Rabbis, of blessed memory, taking נוצה; in its usual sense of “feathers”, say: with a knife he cuts out around the crop an opening like a flap and removes it together with the feathers on the skin (of that spot) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 9; Zevachim 65a). — In the case of the burnt offering of the cattle which eats only from the crib of its owner it is stated, (v. 13) “But he shall lave the inwards and the legs with water: and [the priest] shall offer it”; in the case of a fowl, however, which feeds itself from what it picks up of other people’s property (lit., “of robbery”) it states, “he shall cast the entrails away”, because it (the bird) eats that which is stolen (Leviticus Rabbah 3 4).
אצל המזבח קדמה BESIDE THE ALTAR ON THE EAST — i. e. at the east of the כבש (the inclined ascent leading to the top of the altar which was on the south of the altar) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 9 3).
אל מקום הדשן BY THE PLACE OF THE ASHES — i. e. that place where they deposited the ashes removed from the altar (תרומת הדשן) each morning (cf. Rashi on Leviticus 6:3, 4) and the ashes removed from the inner altar and the candelabrum (Meilah 12a;Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 9 3). All these miraculously sunk there in their place (i. e. on the very spot where they were deposited) (Yoma 21a).
מצוטט בעמוד אחד
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- תקס"ו ח"ב ‹ נוסח שני: ענין החלצו מאתכם ‹ תריא לקו"ש חכ"א ע' 220
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א מאותו ספר יומא יד, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א מאותו ספר יומא יד, א
- לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ג מאותו ספר יומא יד, א
- תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג* יומא יד, א
- מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג יומא יד, א
- תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם יומא יד, א
- תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי יומא יד, א
- רשימות מנורה מו"מ מונחת יומא יד, ב ואילך
- רשימות מנורה טעם פסק הרמב"ם ביד החזקה יומא יד:
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה יומא יד, ב
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה יומא יד, ב