שיחה ג

418שיחה ג

ביה, יו"ד כסלו ה'תשכ"ח ברוקלין, 1

שלום וברכה!

. . . ובעמדנו ביום גאולת אדמו"ר האמצעי וימים ספורים לפני יום גאולת אדמו"ר הזקן, שהם גם ימי הכנה ליום זה, וכמובן בפרט משיחת יו"ד כסלו הידועה (של כ"ק מו"ח אדמו"ר) --

אשר שתיהן הן גם גאולתינו ופדות נפשינו, פדי' בשלום דוקא,

וכידוע בביאור דברי אדה"ז אשר כשקרא ;בס' תילים פסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום מה' שלום",

יהי רצון אשר מתאים לדרשת רז"ל בכתוב זה (שהוא מהשיעור תילים דיום זה -- החדשי והשבועי): אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמיח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם,

יתחזק ויוסיף כאו"א, בתוככי כלל ישראל, בשלשה קווין האמורים: בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה --

מוארים באור תורתן של הנ"ל -- תורת החסידות ובחיות ובפנימיותי 419ולקרב עיכ"ז קיום היעוד -- כדרשת רז"ל עה"כ (בשיעור החומש דיום זה) ויזרח לו השמש

שאמר לו הקב"ה ליעקב שהוא סימן לבניו כי הנה היום בא גו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי',

יום פדיית הקב"ה ובניו.

יום ה' הגדול והנורא, יום גאולתנו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

בברכת חג הגאולה

ב"ה, יו"ד כסלו -- יום גאולת אדמו"ר האמצעי -- ה'תשל"א. ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

. . ובעמדנו ביום גאולת אדהאמ"צ -- יה"ר שמיום זכאי זה ויום זכאי הסמוך לו, יום בשורה -- יט כסלו -- גאולת אדמו"ר הזקן,

אשר אז הותחל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה,

נזכה בקרוב ממש למיסמך גאולה לגאולה, לקיום היעוד דכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר, דא מלכא משיחא,

שהוא ילחום מלחמות ה' ויצליח וינצח כל האומות שסביביו ואח"כ יבנה בית המקדש במקומו ואח"כ יקבץ נדחי ישראל,

גאולת אדמו"ר האמצעי : א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש.

שמיום זכאי : בפרש"י ד"ה זכות (עֶרכין יא, ב) משמע דגם בנוגץ לחודש כן הואו

יום בשורה: ראה שו"ת מן השמים ס"ה.

אז הותחל : תורת שלום ע' 112 בסופו.

למיסמך גאולה לגאולה : ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת ,פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות).

לקיום היעוד : באגרת הבעש"ט הידועה (נהפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ).

ילחום . . ישראל : ראה רמב"ם הלי מלכים ספי"א.

כל האומות שסביביו: כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים, 420בגאולה האמתית והשלימה דבני ישראל ודשכינתא שבגלותא -- ושבה עמהן כשהן נגאלין,

וכמש'נ ועלו מושיעים (משיח) בהר ציון לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה.

בברכה

ע"פ סיבה נתעכב המשלוח עד עתה -- טו כסלו, מילוי הלבנה, קיימא סיהרא בשלימותא דחדש תליתאי דחדשי החורףי

ויה'ר שיהיו כל הדברים במילואם ושלימות האמתית שלהם -- הן בעבודת האדם בשלשת הסוגים דסור מרע ועשה טוב בקש שלום. או (כביאור חז'יל עה"פ פדה בשלום) עסק בתורה ובגמ"ח ותפלה,

הן בשכר העבודה ופעולתה -- שבאתדל"ת אתדל"ע,

שבגלותא . . נגאלין : זח"א קכ, ב. מגלה כט, א.

מושיעים (משיח) : רמב"ם הלי מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרשיי וישלח לג, יך.

לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה : י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח : נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב'"ם הלי מלכים ספי"א. -- בתנ"ך שלפנינו לעבזו. אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו' וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פוה בשלום. וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נח, יט. דרושי רבותינו נשיאינו ד"יה פדה בשלום). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש,כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום".

מילוי הלבנה : כלשון שמ"ר פט"ו, כו

בשלימותא : זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב,שלימותא* (שלימות) יש עוד פ" -- ייתר ממילוי (חסרון). ועייד החילוק בין די מחסורו: ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמא בי הפי' בויבוא יעקב שלם -- בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר הדא כו' ולא פליגי.

דחדש תליתאי : ראה שבת (פת, א ובר' נסים גאון שם4

דחדשי החורף : שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם ם' בא בטעמי המצות).

ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה : להעיר מד"ה וכל בניך תרפ*ט פ"ב בפיי השולמית, וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א4 - "

דסור . . שלום: ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו.

כביאור חז"ל : ברכות ח, רע"א וראה פי" הרשב"א וחדא"ג שם -- הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה.

דסור . . המשולשת: ראה זח"א דפרשתגו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים) חסידיו -- מ"ע, לעולם נשמרו -- תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק -- זח"א4 421ועד לקיום ובקרוב בימינו ממש דההבטחה המשולשת: אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.

וישלת

. . ידוע דיש שתי דיעות במקור הדין דבן שלש עשרה למצות,

א) דעת רש"י (נזיר כט, ב) ד"ה ור' יוסי דבן יג' שנה מצינו שקראו הכתוב איש כדכתיב ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו, וכן הוא במחזור ויטרי לאבות ספ"ה. (אבל ראה תוד"ה בידוע סנה' סט, א). -- והכוונה בזה דשם איש מורה על גדלות, וכמוש"נ מי שמך לאיש (עיי"ש בפרש"י וברבנו בחיי, והוא דלא כמ"ש בשמ"ר שם), וחזקת והיית לאיש, ועוד.

ב) דעת הרא"ש (בשו"ת ריש כלל טז') שזהו בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני.

וי"ל הנפ"מ בין שתי הדיעות -- לענין (לפני מ"ת -- וראה דרז"ל עה"פ ויגדלו הנערים -- תולדות כה, כז -- וגם עתה בנוגע ל)דין בן נח, דלדיעה הראשונה גם בב"נ יג' למצות דילי', משא"כ לדיעה השני', וכמובן (ויעויין רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"י. פ"י, ה'"ב. שו"ת חת"ס חיו"ד סשי").

היינו דלדיעה השני' זהו דין תורה, אבל לדיעה הראשונה כן הוא בטבע -- עִפ"י הרוב -- דבן יג' נעשה גדול בשכל ודיעה.

ויש לרמז ע"ד המוסר, שלכן בהראי' דחיוב במצות מהכתוב דויקחו גו' איש -- ראי' אשר יסודה שע"פ טעם ושכל צריך להיות כן,

הנה כתבו שוברו בצדו, אשר אל יאמרו אשר די ומספיק לקיום תומ"צ הנהגה ע"פ טעם ודעת, ולכן מורים לו באצבע:

ראה והתבונן, מה עשו בני יעקב: ויקחו איש חרבו -- תיכף לחיוב במצות שלהם, התחילו בעבודה של מסירת נפש דוקא.

ומעשה אבות סימן לבנים, לכל בר מצוה שבכל דור ודור, אשר רק זוהי הדרך לקיום המצות. לא הנהגה מדודה ע"פ השכל. אלא תחלת הכל יקבל עליו עול מלכות

שמים, ואוז"כ יקבל עליו עול מצות. (ממכתב ב' תמוז, תש"כ)