שיחה י
668שיחה י
הקרקע. וי"ל בשני אופנים א) דבירידתו דבירידתו למטה גדול מלחלוחית הקרקע –
* * למטה נתגשם ע"י לחלוחית הקרקע ב)
(ותלוי בב' הפי' ברמב"ן שם טז, ו)...
*
יתרו
ב"ה, כ"ד טבת הלולא של כ"ק רבינו הזקן
... במכילתא – הובא בפירש"י עה"ת יעקב אלו הנשים לבנ"י זכרים. ובשמ"ר
תשג"ה. שמות (יט. ג) – שהקדים הקב"ה בית
רפכ
כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה. ועי' תרצ"ד, בזה.
וכן לענין השכר ארז"ל ברכות (יז. א) יותר מן האנשים.
"ח הטעם שהן מזדרזות במצות, ד"א שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ריגא גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים
עיקר
ובפרט בזמננו עקבתא דמשיחא הנה העבודה הוא עבודת הצדקה וכמ"ש
בצדקה,
באגה"ק ס"ט ואין ישראל נגאלין אלא ואמרז"ל (תענית כג. ב) דבזה
דיהבי
יתרון לנשים דיהבי רפתא על האנשים זוזא.
בדא
וביאור מארז"ל בתענית בעבודה י"ל "פ, דהנה אופן הפעולה עם זולתו –
בשנים:
וגם עם נה"ב שלו עצמו – יכול להיות
חברו
א) קודם כל מחפש תחבולות שיעשה כל המוטל עליו בירידתו בשליחותא
מצד
דמלכא בעלמא דין, ולו שיהי' בקב"ע הכרח הדבר, ואין לו אהוי"ר (עיין רמב"ם חברו, דהיינו אף שעדיין אינו מבין הל' תשובה פ"י סוף ה"א: שמחנכין
ויעבדו
אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן מאהבה). ומובן שמי שהוא בעצמו
חוש)
בעל קב"ע האט ער א© חוש (=יש לו והמשכה לאופן כזה, ובנקל ימצא
להשפיע
ה"אותיות" בדבור ובמעשה שיכולות
ב) שמתחיל בהשתדלות להסביר לחברו שעי"ז יבוא חברו מעצמו להכרה הישרה
על חברו. ועוד אופן
גדולת הבורא ואהבתו ויראתו וכו', עד ולקיום התומ"צ. ומובן שאופן זה חביב
שהנהגתם
על אלו שהם בעלי מוחין, משכילים, ישונה.
וזהו מרז"ל בתענית: דכשבא עני, אין הלוא פרוס לרעב לחמך גו' כי תראה שליט"א – שיחת פורים תרצ"א, קונטרס י"
היא ע"פ הטו"ד בדעת חזק בל
עני אלא בדעת, וצ"ל כמאמר הנביא ערום וכסיתו. ופי' כ"ק מו"ח אדמו"ר
ג – אז© מ'זעט א© אידן א© נאקעטען© אהן 668ציצית און אהן תפלין (=כשרואים יהודי ערום בלי ציצית ובלי תפילין) וכסיתו.
ערום
והוא ע"פ תדבא"ר פכ"ז וז"ל כי תראה שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך ולמדהו ק"ש
וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם ותפלה ולמדהו פסוק א' בכ"י או הלכה
בישראל
א' וזרזהו במצות לפי שאין לך ערום אלא מי שאין בו תומ"צ והוא דומה
באיש,
למי שהוא ערום. הנה אם העני פוגש שאיש דרכו וטבעו לילך בחוץ
וכמבואר
ובמרחקים ולסחור בכסף ובזהב שלו, הנה גם להעני נותן זוזא, אהוי"ר. וכיון והתכלית היא העבודה מאהבה, עדיין יש
אבל אם פוגש באשה, דכל מה שקנתה צבאות שמו – וכמש"פ בתו"א ד"ה לא תהי' עבד דכל מה שקנה כו', ועבודתה אינה האהוי"ר הם עד"ז, הנה נותנת להעני ג"כ יכול להיות גם בהעני שלא בהדרגה כלל. גם מסד"ה וד' אמר המכסה – דהמשך רס"ו מבאיש.
ומס"נ קב"ע וקיום המצות בפו"מ זהו דמשיחא – עיין שיחת כ' כסלו צ"ד אות
ויה"ר שנזכה כלנו ב"ב להיעוד הנה אני דוד מלך עליהם, מעשה גדול (תו"א דרושי עטרת בעלה.
בענין בעבודה בדרושי פ' וישב, שזהו גדפין – וכמש"פ בסש"ב ספ"מ – להעני טורח עד שיקנה סעודתו.
אשה קנה בעלה, בועליך עושיך ה'
דהאהוי"ר הם מתת אלקים כו' – וכמו אלא שעושה רצון בעלה, קב"ע, שגם
ריפתא המוכן לסעודה, דמצד קב"ע
– ולהעיר מלקו"ת ס"פ וזאת הברכה,
– בפי' בינה יתרה ניתנה באשה יותר
ג"כ ממעלת הרגל ודור דעקבתא ט'.
לוקח את בנ"י מבין הגוים גו' ועבדי
ויגש. ועבדי דוד תרצ"ט), אשת חיל
בברכת לאלתר
* * ב"ה, פורים ה'תש"ד
ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!
...ג) הבעה"ט (שמות כ, יג) כתב דתר מצות וז' מצות ב"נ. ומקשה דהא מצות מצות.
מענה: אפשר הי' לומר כמה סברות בזה,
לתשובה לאלתר לגאולה * "ך אותיות דעשה"ד הם לנגד תרי"ג ב"נ ע"ז ג"ע כו' כבר נכללו בתרי"ג אבל באמת קושיא מעיקרא ליכא דגם
ענינים
במספר תרי"ג מצות אין הכוונה תרי"ג כללים שונים, כי גם פרטי הענינים 669נחשבים כאו"א בפ"ע אם יש בהם ציווי מיוחד, ולדוגמא הל' ע"ז שיש בה כמה
תרי
מ"ע ומל"ת וכאו"א מהם נחשב במנין להרמב"ם – שרש ט' – ונ"כ שם). ועאכו"
"ג (הגדרים בזה מבוארים בסהמ"צ כ בז' מצות ב"נ, שיש עליהם ציווים
אלו עצמם שבתרי"ג מצות של
ממצות
מיוחדים וחלוקים הם בדברים עיקריים בנ"י – שנמנים בפ"ע...
* *
[תרגום ב"ה, ערב שבת־קדש פ' יתרו, ה'תשכ"ב
ברוקלין נ.י. שלום וברכה!
* חפשי]
(בהשקפה
... עשרת הדברות מאחדים בקרבם בתכלית: המצוות הראשונות, אנכי, לא הרעיונות העמוקים ביותר של אחדות פשוטים כגון: לא תרצח, לא תגנוב, שהן, האנושי הממוצע.
ראשונה) שני חוקי־יסוד שונים
יהיה לך, וכו', מבטאות ומגלות את השם, ואילו האחרות מכילות ציוויים
לכאורה, מובנות מאליהן אפילו לשכל
החוקים
ברם, לאמתו של דבר, אם ישארו המוסריים, אף "המובנים מאליהם",
האלקי
לשכל האנושי, ללא הבסיס והתוקף אהבת עצמו, לסלפם במדה כזו שעבירה
שבהם, עלול השכל האנושי, משום מתפרשת כ"מצוה". תוך כדי פירוש
מנקודת
הציווים של "לא תרצח" ו"לא תגנוב", מבט של אמנות אנוכיית – הכשיר
מטרותיהם
עמים רבים בעולם ואנשים רבים את הצדקת האמצעים הנקוטים להגיע למטרה, בשנים האחרונות.
אם בהשלכת, או אף בהפרדת, "אנכי"
הבלתי־טהורות, שלא לדבר על כפי שהוכח ברור, לצערנו, ובמיוחד ו"לא יהיה לך" מ"לא תרצח" ו"לא
האנושות
תגנוב" לא היתה אפשרות של מניעת ביותר – ודאי שאין אפשרות למנוע את "
מרצח וגניבה במדה האכזרית לא תרצח" ו"לא תגנוב" באופן "עדין"
גניבת
יותר, כשפיכת דמים ע"י הלבנת פנים, דעת, ודומיהן.
הוכיח
עשרת הדברות מדגישים, והנסיון הפשוטים של מוסר ואטיקה חייב להיות – ורק אז יש להם קיום.
האמור מהוה גם מטרה ומשימה עיקרית בלב ילדינו את דרך החיים שלהם לפי
זאת החלטית, שאפילו לחוקים בסיס אלקי של "אנכי" ו"לא יהיה לך"
של החינוך על טהרת הקדש: לטעת
חיים, אורח־חיים של יום יום על
תורת 670קרקע מוצקת של תורה ומצוות הנותנים זה מקור החיים לכל יהודי ולכל ישראל...
* * את התוכן האמתי בחיים ומהוים יחד עם
בכבוד ובברכה
*
משפטים
[תרגום ב"ה, כ"ה שבט ה'תשט"ו.
ברוקלין, נ. י.
שלום וברכה!
...מנהג ישראל לקשר את מאורעות השבוע, לאור הפתגם המפורסם של אדמו אותו שמענו פעמים רבות מפי כ"ק מו"ח לחיות עם פרשת השבוע, משמעות רבה המשפטים", מכילה, ברובה, מצוות כאלה עבורן, משום שהשכל הרגיל של האדם חפשי]
השבוע עם עניני דיומא של פרשת
"ר הזקן, בעל התניא והשלחן־ערוך,
אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שיש טמונה בעובדה שפרשת השבוע, "ואלה
שאין, לכאורה, להזדקק למתן־תורה
הממוצע דורש ומצדיק אותן. אלא
ולכל
שהדבר מהוה לקח והוראה לכל הזמנים ביותר, הקשורים ביושר ושכל, משפיעים האדם רע מנעוריו" רק כשהם מבוססים כלומר, על רגש האמונה וקבלת עול הקב ולכן יש לציית להן. בלעדי זאת אי אפשר הנסיון הוכיח שכשנעדר הבסיס של אמונה מן הדרך הישרה ועושה דברים שהם היפוכו
יתן הקב"ה שבית הכנסת שלכם ימשיך, של הרב והמנהיג החשוב לכם, מחדיר
המקומות שאפילו הדברים הפשוטים על האדם ושומרים עליו מפני "יצר לב על "נעשה ונשמע" של קבלת התורה,
"ה, רבון כל העולמים, שהם מצוותיו
להסתמך על השכל והיושר האנושי.
וחינוך דתי, סר האדם תכופות, ר"ל,
של יושר ואפילו היפוכו של השכל...
לאורך ימים ושנים, ליהנות מהנהגתו האמונה וחוקי התורה בין המתפללים
אשר
והחברים שלכם, כאמור: "המשפטים והגשמית שלהם ושל בני ביתם שיחיו.
* *
תשים לפניהם", טובתם הרוחנית
בכבוד וברכה *
מצוטט ב־3 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך א ‹ מח לקו"ש ח"ב ע' 668
- כרך כב ‹ ח'שלח לקו"ש ח"ב ע' 670

