שיחה יא

671שיחה יא

קרקע מוצקת של תורה ומצוות הנותנים זה מקור החיים לכל יהודי ולכל ישראל...

* * את התוכן האמתי בחיים ומהוים יחד עם

בכבוד ובברכה

*

משפטים

[תרגום ב"ה, כ"ה שבט ה'תשט"ו.

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

...מנהג ישראל לקשר את מאורעות השבוע, לאור הפתגם המפורסם של אדמו אותו שמענו פעמים רבות מפי כ"ק מו"ח לחיות עם פרשת השבוע, משמעות רבה המשפטים", מכילה, ברובה, מצוות כאלה עבורן, משום שהשכל הרגיל של האדם חפשי]

השבוע עם עניני דיומא של פרשת

"ר הזקן, בעל התניא והשלחן־ערוך,

אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שיש טמונה בעובדה שפרשת השבוע, "ואלה

שאין, לכאורה, להזדקק למתן־תורה

הממוצע דורש ומצדיק אותן. אלא

ולכל

שהדבר מהוה לקח והוראה לכל הזמנים ביותר, הקשורים ביושר ושכל, משפיעים האדם רע מנעוריו" רק כשהם מבוססים כלומר, על רגש האמונה וקבלת עול הקב ולכן יש לציית להן. בלעדי זאת אי אפשר הנסיון הוכיח שכשנעדר הבסיס של אמונה מן הדרך הישרה ועושה דברים שהם היפוכו

יתן הקב"ה שבית הכנסת שלכם ימשיך, של הרב והמנהיג החשוב לכם, מחדיר

המקומות שאפילו הדברים הפשוטים על האדם ושומרים עליו מפני "יצר לב על "נעשה ונשמע" של קבלת התורה,

"ה, רבון כל העולמים, שהם מצוותיו

להסתמך על השכל והיושר האנושי.

וחינוך דתי, סר האדם תכופות, ר"ל,

של יושר ואפילו היפוכו של השכל...

לאורך ימים ושנים, ליהנות מהנהגתו האמונה וחוקי התורה בין המתפללים

אשר

והחברים שלכם, כאמור: "המשפטים והגשמית שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

* *

תשים לפניהם", טובתם הרוחנית

בכבוד וברכה * 671ב"ה, כ' שבט תשכ"א

ברוקלין, נ. י. שלום וברכה!

דיומא,

...והרי האמור הוא גם מענינא פרשת השבוע וראשיתה, ואלה

פנים

המשפטים אשר תשים לפניהם, להראות סוף פרק ג') עד שיבינו (התלמידים) עומק טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם וכו',

וכו' ובלשון רבנו הזקן (הלכות ת"ת ההלכה בטעמה היטב לשום לפניהם

והמשימים

ויהי רצון שיקוים בהתלמידים לפניהם, גם פירוש רבנו הזקן,

לפניהם

בספרו תורה אור על הכתוב האמור, – לפנימיותם.

לכאורה,

אשר בהאמור מתורץ ג"כ – התמי' הוא בכל לימודי תורתנו, ובעיקר זקוקים בהמשפטים כלשון הכתוב, שהרי מצות

דהרי בודאי חיוב השימה לפניהם לציווי האמור דוקא בחלק החוקים ולא השכליות בנקל יותר להבינם בטעם

נאמר,

המיישב תלמודם, ולא בהענינים עליהם רשות להרהר אחריהם.

וע"פ פירוש הפנימי, בפנימיות התורה, שימה בפנימיות הנפש, מתורץ בפשטות,

חקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך

שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, כי מצות השכליות המובנות ומושגות

פנימיות

בטוב טעם ודעת, אין מעוררות כ"כ חוקים וגזירות, ולכן צריך לכתוב שגם בפנימיות.

ועפ"ז מתורצת עוד פליאה, על שתחלת הנמכר בבית דין בגנבתו, שלכאורה גם זה

הנפש ומתקשרות עמה, משא"כ

בהמשפטים צריכה להיות השימה המשפטים הוא בדין קניית עבד עברי אינו מובן כלל וכלל, כי למה להתחיל

שאין

בגנות שעבר על מצות ה' ועד כדי כך לו לשלם הגניבה וטרם למדנו כמה

שהיובל

על הגנב לשלם. ואינו נוהג אלא בזמן

ההשתדלות

וע"פ האמור מובן גם זה, כי שתהי' השימה דתומ"צ לפנימיות

נפש

הנפש, ה"ז השתדלות הקשורה ביגיעת

ויגיעת בשר, כי אף שמורא בו"ד ר"י בן זכאי, לואי שיהא מורא שמים

וכדברי

על כל אחד לא כן הוא במורא שמים וכו' (עיין תניא קדישא פרק מא') – שלכן הרוח שטות הנכנסת באדם לפעמים,

בו"ד עליו, שבזה גרעון הגנב לגבי

שמורא

– פועלת וגונב דעת של מעלה, אף הגזלן כדברי ריב"ז בזה (ב"ק עט, ב).

תורה

וזוהי ההתחלה תיכף לאחרי זמן מתן ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב) וכסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד

יסייע

לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד, 672עלמא,

ששת ימי החול, שית אלפי שנין דהוא מנוחה לחיי העולמים, (עיין שם בתו"א).

* *

וביום השביעי יצא לחפשי, שבת,

בברכה *

תרומה

ב"ה, עשירי באדר ראשון, ה'תשכ"ב

ברוקלין, נ. י. שלום וברכה !

מאשר הנני קבלת מכתבו.

ובעמדנו בפרשת השבועיות בהם מסופר זה ע"ד הקמתו בפועל.

והתחלת הציווי בזה, ועשו לי מקדש התכלית, ושכנתי בתוכם, וכביאור חכמינו ע"ד הציווי על בנין המקדש, ולאחרי ושכנתי בתוכם, שבזה גם מבוארת ז"ל, ושכנתי בתוכו לא נאמר, אלא

מישראל.

ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד

לקיחת

ואופן וקיום הציווי הוא דוקא ע"י דברים גשמים זהב וכסף וגו' הי"ג

שצריך

או ט"ו דברים האמורים בפרשה, אלא זו באופן, אשר ידבנו לבו, ולי־לשמי. להרימם ויקחו לי תרומה, והתרמה

שההתחלה

ועוד ענין המודגש תיכף בתחלה, היא בציווי עשיית הארון, בו

תורה,

מונחים הלוחות וכמאמר רז"ל גם ספר

וגם במשכן עצמו ועד"ז במקדש נמצא הארון לפני ולפנים ומגיעים אליו רק

והיכל.

לאחרי שעברו החצר (עזרות ואולם)

שהביאור ע"ז הוא ההדגשה, שהתורה ועולם קטן זה האדם ועניניו. היא העיקר בעולם, עולם כפשוטו,

בלימוד

ובודאי לדכוותי' למותר להאריך לפעולות כאו"א מאתנו בתכ"י במקומו נצחיים. וק"ל.

ויהי רצון אשר כמו במעשה המשכן אז, המראה על השמחה והחפץ למלאות רצון

מכל הענינים ומפרטיהם בנוגע

ובזמנו, שהרי התורה והוראותי' הם

שעשה כאו"א הענינים בזריזות נפלאה קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו, ועשו זה