שיחה יב
673שיחה יב
עלמא,
ששת ימי החול, שית אלפי שנין דהוא מנוחה לחיי העולמים, (עיין שם בתו"א).
* *
וביום השביעי יצא לחפשי, שבת,
בברכה *
תרומה
ב"ה, עשירי באדר ראשון, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י. שלום וברכה !
מאשר הנני קבלת מכתבו.
ובעמדנו בפרשת השבועיות בהם מסופר זה ע"ד הקמתו בפועל.
והתחלת הציווי בזה, ועשו לי מקדש התכלית, ושכנתי בתוכם, וכביאור חכמינו ע"ד הציווי על בנין המקדש, ולאחרי ושכנתי בתוכם, שבזה גם מבוארת ז"ל, ושכנתי בתוכו לא נאמר, אלא
מישראל.
ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד
לקיחת
ואופן וקיום הציווי הוא דוקא ע"י דברים גשמים זהב וכסף וגו' הי"ג
שצריך
או ט"ו דברים האמורים בפרשה, אלא זו באופן, אשר ידבנו לבו, ולי־לשמי. להרימם ויקחו לי תרומה, והתרמה
שההתחלה
ועוד ענין המודגש תיכף בתחלה, היא בציווי עשיית הארון, בו
תורה,
מונחים הלוחות וכמאמר רז"ל גם ספר
וגם במשכן עצמו ועד"ז במקדש נמצא הארון לפני ולפנים ומגיעים אליו רק
והיכל.
לאחרי שעברו החצר (עזרות ואולם)
שהביאור ע"ז הוא ההדגשה, שהתורה ועולם קטן זה האדם ועניניו. היא העיקר בעולם, עולם כפשוטו,
בלימוד
ובודאי לדכוותי' למותר להאריך לפעולות כאו"א מאתנו בתכ"י במקומו נצחיים. וק"ל.
ויהי רצון אשר כמו במעשה המשכן אז, המראה על השמחה והחפץ למלאות רצון
מכל הענינים ומפרטיהם בנוגע
ובזמנו, שהרי התורה והוראותי' הם
שעשה כאו"א הענינים בזריזות נפלאה קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו, ועשו זה 673בטהרה וקדושה, שהרי הי' זה למחרת כדברך. יום הכפורים שאמר הקב"ה, סלחתי
ואחת
עד"ז יהי' גם עתה בהנוגע לכל אחד
ומתוך אור וחיות והתלהבות מתאימים מ'דארף לעבען מיט דער צייט (=שצריכים השבוע,
* *
בכל הפרטים האמורים,
וכפתגם הוראת כ"ק אדמו"ך הזקן,
לחיות עם הזמן), הם הוראת פרשת
בברכה לבשו"ט בכל האמור *
תצוה
ב"ה, יום ב' ר"ח אדר שני תשג"ה
ברוקלין, נ. י. שלום וברכה!
בתשובה על מכ'... במש"כ בענין דלא נזכר שם מרע"ה בפ' תצוה – ובהוספה
כללות
למענה הנדפס – הנני בזה להציע בספרים על בעה"ט וגם מה שהעיר כת"ר
וז"ל בעה"ט ר"פ תצוה: לא הזכיר
הדבר, ובמילא יתורץ מה שהקשו
במכתבו. משה בזה הסדר משא"כ בכל החומש
הוזכר
שמשעה שנולד משה אין סדר שלא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפי' ע"ת
בה והטעם משום שאמר מחני נא באה ונתקיים בזה עכ"ל.
ראה
והנה הקשו על בעה"ט דבסדר עקב נצבים – ג"כ לא נזכר שם מרע"ה –. וי" הדברים אשר דבר משה, וזה קאי על כל
שופטים – ויש להוסיף עליהם תצא
ל בפשיטות דס' דברים מתחיל ואלה הספר, ועיין מגילה (לא. א) רש"י ד"ה
והפקדתי
משה : (שבת"כ) אמורין בל' ונתתי אבל במשנה תורה כתיב יככה השם כו', כתב... כשלישי המדבר... ומפני שהענין
ושלחתי מי שהיכולת בידו לעשות וברמב"ן עה"ת בתחלתו: משה רבינו כן ל"נ משה בתורה עד שנולד... ואל
תחלת
יקשה עליך ענין משנה התורה... כי משה... כמספר דברים בל' אומרם עכ"ל. שיטעום ס"ב וס"פ ואתחנן. הספר ההוא אלה הדברים אשר דבר ויעויין ג"כ לקו"ת ד"ה אסור לאדם
דהנה
ויש עוד להוסיף בי' בשאלת בעה"ט, כבר במציאות), וכשינוי ל' הכתוב (תהלים
ל' מחי' שייך כדבר שנכתב (שישנו סט. כט) ימחו.. אל יכתבו. ועיין ר"ה
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כב ‹ ח'שנה לקו"ש ח"ב ע' 673